אשלגן פרמנגנט

אשלגן פרמנגנט

הדמיית מבנה מולקולרי
גבישי אשלגן פרמנגנט
שמות נוספים	קליום פרמנגנט קאלי אשלגן על-מנגנאט פרמנגנאט האשלגן פרמנגנאט האשלג
כתיב כימי	KMnO₄
מסה מולרית	158.034 גרם/מול
מראה	גבישים חדים בצבע סגול-ארד-אפרפר
מספר CAS	‏7722-64-7
צפיפות	2.703 גרם/סמ"ק
מצב צבירה	מוצק
מסיסות	76 גרם לליטר (ב25°C)
טמפרטורת היתוך	240 °C 513.15 K
אנתלפיית התהוות סטנדרטית	813.4- קילוג'ול למול
אנטרופיה מולרית תקנית	171.7 ג'ול למול למעלה
NFPA 704	0 OX 2 1

אשלגן פֶּרְמַנְגָּנָט הקרוי גם קליום פרמנגנט ואשלגן על-מנגנטי (אנגלית: Potassium permanganate, לטינית: Kalium permanganate, ומכאן שמו העממי קאלי) הוא תרכובת כימית אי-אורגנית, בעלת הנוסחה הכימית KMnO₄, המהווה מלח, המורכב מ- ⁺K ויונים של ⁻MnO₄, שהוא מחמצן חזק. כשהחומר נמס במים, נוצרת תמיסה בצבע סגול חזק, שלאחר אידויה, נותרים גבישים מנסרתיים נוצצים בצבע שחור-סגול. בתרכובת זו, נמצא המנגן בדרגת חמצון 7+.

ייצור

חומר הגלם לייצור אשלגן פרמנגנט הוא מנגן דו-חמצני המותך עם אשלגן הידרוקסידי ומחומם באוויר או עם מקור חמצן אחר לקבלת אשלגן פרמנגנט K₂MnO₄ (המנגן בדרגת חמצון 6+)

$2MnO_{2}+4KOH+O_{2}\rightarrow 2K_{2}MnO_{4}+2H_{2}O$

החלפת אשלגן הידרוקסיד בנתרן הידרוקסידי מביאה לתוצר שונה בו דרגת החמצון של המנגן 5+. תוצר התגובה מחומצן באלקטרוליזה בסביבה בסיסית לקבלת אשלגן פרמנגנט

${\ce {2K_2MnO_4 + 2H_2 O -> 2KMnO_4 + 2KOH +H_2}}$

ניתן לחמצן אשלגן מנגנט לפרמנגנט באמצעות גז כלור

$2K_{2}MnO_{4}+Cl_{2}\rightarrow 2KMnO_{4}+2KCl$

וכן בתגובת דיספרופורציונציה עם חומצת מימן כלורי

${\ce {3K_2 MnO_4 +4HCl -> 2KMnO_4 +MnO_2 + 2H_2 O + 4KCl}}$

תגובות

ב-240°C אשלגן פרמנגנט מתפרק לאשלגן מנגנט K₂MnO₄ מנגן דו-חמצני אשלגן חמצני וחמצן

$10KMnO_{4}\rightarrow 7K_{2}MnO_{4}+3MnO2+2K_{2}O+6O_{2}$

בטמפרטורה גבוהה יותר מתרחש פירוק נוסף של התוצר

${\ce {2K_2MnO_4-> 2MnO_2 + 2K_2O + O_2}}$

אשלגן פרמנגנט מגיב עם אלקנים והתוצר הוא דיאול (2 קבוצות כהל על הפחמנים שיהיו קשורים בקשר הכפול)

תגובת אשלגן פרמנגנט עם אלקן.

אשלגן פרמנגנט מחמצן אלדהידים לחומצות קרבוקסיליות $5RCHO+2KMNO_{4}+3H_{2}SO_{4}\rightarrow 5RCOOH+3H_{2}O+K_{2}SO_{4}+2MnSO_{4}$

שימושים (תמצית)

• חומר חיטוי כללי
• חומר חיטוי למים
• חומר חיטוי רפואי
• חומר עזר לדיאגנוסטיקה פתולוגית
• מגיב (ריאגנט) חשוב בסינתזות אורגניות - לדוגמה: משמש לחמצון של כהלים ראשוניים לחומצות קרבוקסיליות, וכהלים שניוניים לקטונים.
• שימור פירות בעת הובלה ואחסון (סופח אתילן)
• כעזר להדלקת אש בערכות הישרדות (בשל היותו מחמצן חזק)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.