אשלגן הידרוקסידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשלגן הידרוקסיד
Potassium hydroxide.jpg
שם סיסטמטי Potassium hydroxide
שמות נוספים Potash lye
נוסחה כימית KOH
מסה מולרית 56.10564 גרם/מול
מראה מוצק לבן
מספר CAS 1310-58-3
צפיפות 2.044 גרם לסמ"ק גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות 1100 גרם לליטר מים ב 25°C
ממסים מתנול, אתנול, פרופנול
טמפרטורת היתוך 360 °C
633.15 K
טמפרטורת רתיחה 1320 °C
1593.15 K
מקדם שבירה 1.409 עריכת הנתון בוויקינתונים
בסיסיות −0.7(KOH(aq) = K+ + OH–) ‏pKb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אשלגן הידרוקסידי או אשלגן קאוסט הוא בסיס חזק. כתיב כימי: KOH. לאשלגן הידרוקסידי שימושים רבים בתעשייה, רובם מנצלים את תגובותיו עם חומצות ואת תכונותיו כחומר מאכּל. בשנת 2005 יוצרה בעולם כמות של כ-700 עד 800 אלף טון מהחומר. לאשלגן הידרוקסידי מגוון שימושים בתעשייה, ביניהם ייצור של סבון נוזלי בריכוז גבוה יחסית של חומר פעיל, אלקטרוליט בסוללת אלקליין והכנה של ביו דיזל.
בנוסף משמש אשלגן קאוסטי כחומר הפעיל במסירי שומנים רבים (כגון חומר לניקוי תנורים).

שיטה היסטורית להפקת אשלגן הידרוקסידי הייתה בשימוש בזמן העתיק בעזרת אפר עץ וסיד:

במשך ההיסטוריה, אשלגן הידרוקסידי היה מיוצר על ידי הוספה של אשלגן פחמתי לתמיסה חזקה של סידן הידרוקסידי. הריאקציה בין שני המלחים (מתטזה) הייתה מביאה להיווצרות סידן פחמתי מוצק ושקיעתו בתחתית הכלי- ולהיווצרות אשלגן הידרוקסידי כתמיסה הנוזלית שבכלי.

Ca(OH)2 + K2CO3 → CaCO3 + 2 KOH

סינון הסידן הפחמתי המוצק מן התמיסה, והרתחת התמיסה הנוזלית תביא להפקת אשלגן הידרוקסידי מוצק.

שיטה מודרנית שהומצאה במאה ה-19 ליצירת אשלגן הידרוקסידי:

תכונות ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלגן הידרוקסידי נמכר בדרך כלל ככדורים או חתיכות קטנות שקופות למחצה. כאשר במים, האשלגן ההידרוקסידי פולט המון אנרגיה ועל כן נאמר כי תהליך המסתו במים הוא אקסותרמי. תמיסות מימיות מרוכזות של KOH לעיתים נקראות "תמיסות אשלגן". KOH מוצק איננו מתייבש בקלות, אפילו בטמפרטורות גבוהות.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטמפרטורות גבוהות KOH מתגבש במבנה הגבישי של NaCl. קבוצת ה-OH מאבדת את צורתה בצורה מהירה או אקראית ככה שקבוצת ה-  OH היא אניון (יון בעל מטען שלילי) כדורי ברדיוס 1.53Å (סדר גודלו נמצא בין גודלו של Cl לגודלו של F). בטמפרטורת חדר, קבוצות ה-  OH מסודרות כאשר מרחק K+OH אחד מהשני נעים בין 2.69Å ל-3.15Å. מרחק זה תלוי בסידור של קבוצות הOH. אשלגן הידרוקסידי יוצר מונוהידראט KOH • H2O, דוהידראט KOH • 2H2O, וארבע הידראט KOH • 4H2O.

יציבות תרמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו NaOH, לאשלגן ההידרוקסידי יש יציבות תרמית גבוהה. במצבו הגזי הוא דימרי. הודות ליציבותו הגבוה ונקודת ההתכה היחסית נמוכה שלו, KOH לרוב מגיע בתור גושים קטנים בצורות אשר שטח הפנים שלהן נמוך ומאפשר שימוש נוח ויעיל.

ריאקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיסיות, מסיסות ויובש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבערך 121 ג' של KOH נמסים ב100 מ"ל של מים בטמפרטורת החדר, לעומת 100 ג' של NaCl עבור אותה כמות מים באותה טמפרטורה. לכן, NaOH הינו מסיס במעט יותר מאשר KOH. כוהלים בעלי מסה מולקולרית נמוכה יותר כגון מתנול, אתנול ופרופנול גם הם יכולים לשמש כתמיסות טובות. אלו משתתפים בסתירה[דרוש מקור], לדוגמה:

בגלל זיקתו הגבוה למים, מתפקד האשלגן ההידרוקסידי כחומר סופג. לעיתים נעשה בו שימוש על מנת ליבש ממסים בסיסיים, במיוחד אמינים ופירידין.

KOH בתור נוקלאופיל בכימיה אורגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

KOH כמו NaOH, מתפקד בתור מקור של  OH - אניון נוקלאופילי במיוחד (בעל משיכה חזקה לגרעין), המושך קשרים פולריים בתרכובות אורגניות ואי-אורגניות. תמיסה של KOH במים מבצע פעולת ספוניפיקציה על אסטרים:

כאשר R הוא שרשרת ארוכה, התוצר נקרא סבון אשלגני. תוצאה זו מושגת על ידי ההרגשה ה"שמנונית" של KOH בעת מגע. שומנים על העור מומרים בזריזות לסבון וגליצרול. כאשר מומס, KOH משמש להחלפה של הלידים. תגובה כזאת שימושית במיוחד ליצירה של פנול מתאים עבור מגיב ארומטי נתון.

ריאקציות עם תרכובות אי-אורגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לתכונתו של KOH כי הוא מגיב עם חומצות, הוא גם נקשר עם תחמוצות. לכן, KOH קושר עם צורן דו-חמצני על מנת ליצור אשלגן צורני (Potassium silicate). KOH מגיב עם פחמן דו-חמצני ויוצר אשלגן ביקרבונט:

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית, KOH יוצר על ידי הוספה של אשלגן קרבונט () אל תמיסה חזקה של סידן הידרוקסידי (). תגובת המטתזה יוצרת משקע של סידן קרבונט, דבר הגורם להישארות של KOH בתמיסה:

אחרי סינון של הסידן קרבונט והרתחה של התמיסה, נקבל KOH. שיטת ייצור זו נשארה פופולארית עד סוף המאה ה-19, כאשר באותה תקופה הוחלפה השיטה הנ"ל לשיטה הנוכחית ובה משתמשים באלקטרוליזה של תמיסות של אשלגן כלורי. השיטה זהה לשיטת הייצור של נתרן הידרוקסידי (ראה: תהליך כלור-אלקלי):

כתוצר לוואי, נוצר גז מימן על הקתודה. במקביל, אניון של כלור, Cl, מתחמצן ויוצר גז כלור כתוצר לוואי. הפרדה פיזית של האנודה והקתודה בתהליך זה היא חיונית לתקינות התהליך.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

KOH ו-NaOH שימושיים בתעשייה במגוון של מוצרים ותהליכים. NaOH לעיתים מועדף על פני KOH בגלל עלותו הזולה יחסית.

רבים ממלחי האשלגן מיוצרים על ידי תגובות סתירה הכוללות KOH. מלחי אשלגן כמו אשלגן קרבונט (), אשלגן ציאניד (), אשלגן פרמנגנט (), אשלגן זרחן () וחומרים צורניים שונים, מוכנים על ידי הוספה של KOH לתחמוצות או לחומצות. המסיסות הגבוהה של אשלגן זרחתי היא תכונה שימושית בתחום הדישון.

ייצור של סבונים רכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סבוני אשלגן" הם סבונים רכים יותר מאשר סבונים המיוצרים מנתרן הידרוקסידי, אך לעומתם נפוצים פחות. הספוניפיקציה של שומנים עם KOH משמשת כדרך ההכנה של הסבונים האשלגניים. בזכות רכותם של סבונים אלו ומסיסותם הגבוה, סבוני אשלגן אינם דורשים הרבה מים כדי להיות נוזליים, ולכן מסוגלים להכיל יותר פקטורי ניקיון מאשר סבוני נתרן.

אלקטרוליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלגן קרבונט הנוצר מתמיסה הידרוקסידית שנוזלת מסוללת אלקליין

KOH נוזלי משומש כאלקטרוליט בסוללות אלקליין המבוססות על ניקל-קדמיום, ניקל-מימן, ומנגן דו-חמצני-אבץ. אשלגן הידרוקסידי מוליך חשמל טוב יותר ולכן מועדף על פני נתרן הידרוקסידי. בטויוטה פריוס לדוגמה, סוללת הניקל מתכת-הידריד עושה שימוש באשלגן הידרוקסידי ובנתרן הידרוקסידי. סוללות ניקל-ברזל משתמשות גם הן באלקטרוליט של אשלגן הידרוקסידי.

תעשיית המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי כתב על השימוש בKOH כך: KOH משמש כמעבה אוכל, מווסת pH, ומייצב אוכל. KOH נחשב על ידי הFDA כבטוח לאכילה בתור מקור אוכל ישיר לבני אדם.[1] מוכר במספר E כ-E525.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו נתרן הידרוקסידי, לאשלגן הידרוקסידי יש שימושים נוספים רבים, כאשר רוב מכריע שלהם מסתמך על היותו בסיס חזק ועל יכולתו לפרק מגוון רחב של חומרים. לדוגמה, בתהליך הקרוי "קרמציה כימית" או "רזומציה", אשלגן הידרוקסידי מזרז את פירוק והירקבות רקמות רכות ומשאיר מאחוריו עצמות בלבד ורקמות קשות אחרות. אנטמולוגים הרוצים לחקור את המבנה האנטומי של חרקים יכולים להשתמש בתמיסה מימית של 10% של KOH.

אשלגן הידרוקסידי שמיש ביותר בתרכובות המיועדות לניקוי וחיטוי משטחים וחומרים אך עליהם להיות עמידים בפני החלודה שKOH עלול ליצור.

KOH משומש בתהליך הייצור של שבבים מוליכים למחצה.

KOH משמש לרוב כמרכיב הפעיל הראשי בתכשירים להסרת עור יבש בתחום המניקור והאסתטיקה. מסיבה זו, שKOH פוגע בעור ועלול ליזור לעור בזקיקי שיערות, החומר משמש להסרה של פרווה מעורות. ראשית טובלים את העור בתמיסה מימית של KOH כדי להכין אותם לשלב הסרת הפרווה. אותו אפקט יכול להיו משומש להחלשת שיער אנושי בשביל גילוח.

מוצרי גילוח לעיתים מכילים KOH, וזאת משום שKOH הוא חומר היגרוסקופי. הKOH פוגע בעור סביב זקיקי השיער ולכן מרחיב אותם,דבר המאפשר (בזכות תכונת ההיגרוסקופיות) למים להימשך לתוך זקיקי השיער - דבר הגורם נזק נוסף לאותה השיערה. במצב הזה, גילוח השיערה יהיה קל הרבה יותר.

KOH משומש בנוסף לזיהוי מינים מסויימים של פטריות. ניתן לשים תמיסה מימית של KOH בריכוז של 3%-5% על הפטריה. לאחר מכן צבעה של הפטריה יכול להשתנות (אף שלא חייב).

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלגן הידרוקסידי ותמיסותיו עלולים לגרום גירוי של העור ואף להזיק לעור ולרקמות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשלגן הידרוקסידי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.