אשת מדנים ציבורית

ביצוע ענישה על עבירת אשת מדנים ציבורית בכיסא הטבלה

אשת מדנים ציבורית (באנגלית: Common scold) הוא שמה של עבירת מטרד לציבור במשפט המקובל הפלילי באנגליה ובוויילס, המתייחסת לאישה כעסנית וסכסכנית, המפרה את שלום הציבור בוויכוחים חוזרים ובסכסוכים עם שכניה. השם הלטיני לעבריינית הוא communis rixatrix, המופיע בהטיית נקבה ומכאן ברור כי עבירה זו מיוחדת לנשים בלבד.

העבירה הוכרה אף בצפון אמריקה הקולוניאלית, והעבריינית הוענשה בהטבלה: היא הושמה בכיסא מיוחד והושקעה במי נהר או אגם. אף על פי שנשים הועמדו לדין בגין עבירה זו לעיתים נדירות בלבד, היא נותרה בספר החוקים באנגליה ובוויילס עד לשנת 1967. כיוון שהעבירה מיוחדת לנשים בלבד היא בוטלה בארצות הברית עם התקבל התיקון ה-14 לחוקה ב־1868, המבטיח הגנה שווה לכל בפני החוק.

העבירה ועונשה

בספר פירושים על דיני אנגליה, שאותו כתב סר ויליאם בלקסטון ואשר התפרסם החל משנת 1765, נכתב על עבירה זו:

"לבסוף, אשת מדנים ציבורית, communis rixatirix, (כיוון ששפת הלטינית המשפטית מגבילה אותה למין הנשי בלבד) היא מטרד לציבור לשכניה. על עבירה זו ניתן להאשימה ואם הורשעה, ייגזר עליה להיות מושמת במכשיר מיוחד לתיקון הנקרא כיסא הטבלה...."

מקורות משפטיים אחרים מציינים שני עונשים מקובלים על עבירת אשת מדנים ציבורית, האחד הוא כיסא הטבלה, ואילו השני הוא "כיסא הצואה" שבו הקורבן נכפת לכיסא שבו עכוזו נותר חשוף לעוברים ושבים. לעיתים קרובות, משך זמן שהייתו של הנענש בכיסא היה אורך ימים רבים ולמעלה מכך מה שאילץ את הנידון לעשות צרכיו מול קהל רב, שלעג והשפיל. השימוש בכיסא זה היה עונש מקובל אף לעבירות אחרות, בין השאר לענישת בעלי בתי מרזח שמכרו בירה מקולקלת או אופים שמכרו לחם עבש. כיסא ההטבלה היה לעיתים נייד על גלגלים וכך העבירו את האישה המורשעת ברחובות העיר בטרם הטבילו אותה במקווה המים.

בסקוטלנד היה נהוג השימוש ב"רסן אשת מדנים" אשר הורכב ממסיכת ראש שבה הייתה בליטה המתאימה לפה והמונעת דיבור. יש שטענו כי נשות מדנים היו צריכות לחבוש מסיכה זו כאמצעי מנע, או כעונש. אין תיעוד במקורות משפטיים, של שימוש במסיכה כעונש, אולם קיימים דיווחים אנקדוטליים על אמצעי ענישה ציבורי זה בארצות הברית, נשות מדנים היו מוענשות לעיתים לעמוד בציבור כאשר אטב על לשונן, אולם אף בצפון אמריקה נעשה לעיתים שימוש בכיסא ההטבלה.