בהאגווטה פוראנה
_Manuscript_LACMA_M.88.134.4_(2_of_2).jpg)
הבְּהָאגַוַטה פּוּרָאנַה (בדוונאגרי: भागवतपुराण, Bhāgavata Purāṇa; גם שְׂרִימַד בְּהָאגַוַתַם, Śrīmad Bhāgavatam) היא אחת משמונה עשרה הפוראנות (אנ') הגדולות (מהא-פוראנות, ההיסטוריות הגדולות) של ההינדואיזם.
נושאה המרכזי של פוראנה זו, הכתובה בסנסקריט, הוא מסירות (בהקטי) לקרישנה. כמו פוראנות אחרות, היא גם דנה בקשת רחבה של נושאים, כולל קוסמולוגיה, גנאלוגיה, גאוגרפיה, מיתולוגיה, יוגה ותרבות. הבהאגווטה משמעותית בשל הגדרתה הייחודית והאוניברסלית לדהרמה ובשל התיאורים המפורטים על אודות קרישנה. היא מקור לסיפורים רבים על ילדותו של קרישנה, המסופרים זה מאות בשנים ברחבי הודו, וכן היא מתייחסת למקורות החגים הולי ודיוואלי. הבהאגווטה מעידה על עצמה כתמצית ועיקר האופנישדות והכתבים המשניים להם.
המסורת ההינדואית מייחסת את כל שמונה עשרה הפוראנות הגדולות לוודה ויאסה, שגם כתב את המהאבהארטה וקלאסיקות נוספות של הודו העתיקה. המחקר המודרני מתארך יצירה זו למאה התשיעית לספירה. במאה ה-18 החלה במערב התעניינות אקדמית בבהאגווטה, אשר תורגמה אז לצרפתית ולאנגלית. בשנות ה-70 של המאה העשרים פרסם א. צ'. בהקטיוודאנטה סוואמי פרבהופאדה תרגום רב כרכים באנגלית, אשר תורגם מאז ל-40 שפות ויותר, בכללן גם עברית.
תוכן היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהאגווטה פוראנה מחולקת לשנים-עשר כרכים. תוכנה של היצירה מסופר על ידי החכם סוּטה (Suta) בפני החכמים שהתכנסו ביער נאימישה. בהקדמה, מסביר המספר שמחבר הוודות והפוראנות, ויאסה, נותר בלתי מרוצה גם לאחר שהציג את עיקרי הידע באפוס המהאבהארטה. לאחר שיעץ לו החכם נארדה כי הסיבה לחוסר סיפוקו נעוצה בעובדה שלא הרחיב בדבריו אודות מטרת הידע העליונה, כתב ויאסה את שנים עשר הכרכים של הבהאגווטה פוראנה. בסופה, ציין ויאסה כי זוהי הפוראנה החשובה ביותר, המכילה את תמצית הידע הוודי.
כרך ראשון: הכרך הראשון מציג את שיחתם של ויאסה ונארדה, בה מעלה נארדה את הצורך בכתיבת מדריך מעשי לפיתוח חיים רוחניים, העוסק בבהקטי – אהבה לעליון. בהשראת נארדה כותב ויאסה את הבהאגווטה פוראנה ומלמדה לבנו הצעיר, שוּקה-דווה. שוּקה-דווה נודד בעולם ופוגש על גדות הגנגס את המלך פַריקְשית העומד למות. פַריקְשית שואל את שוּקה-דווה כיצד על האדם להתכונן למותו.
כרך שני: בכרך זה מורה שוּקה למלך פריקשית את הנתיב לשחרור מפחד המוות, ומסביר על אודות שחרור מאגו, על בהקטי יוגה ועל טבע העליון – בהגוואן. בספר מוצגת גם הקוסמולוגיה הוודית, תפיסת האנטומיה האנושית, מהות הדהרמה, היווצרות העולם והתגלויותיו של וישנו.
כרך שלישי: מסעו של וידוּרה מאפוס המהאבהארטה מהווה את הרקע לכרך השלישי. וידורה פוגש את אוּדהַַווה ושומע ממנו על הקרב בקורוקשטרה לאחר דיון הבהגווד גיטא, ועל עזיבתו של קרישנה את העולם. וידורה פוגש את החכם מַאיטרֵיאה ולומד ממנו על תכונות העליון והנשמה הייחודית, חלוקות הזמן ונושאים קוסמולוגיים נוספים. מסופר גם על לידתם של הזדים היראניאקשיפו והירניאקשה ועל מותו של הירניאקשה בידי וַרַהה – התגלות של וישנו.
כרך רביעי: כאן מסופר על ההקרבה של דַקשה, בה לעג לשיווה לפני בתו שלו, זוגתו של שיווה. גם מסופר על סיגופיו ומסירותו של הילד דרוּוה אשר יצא לחפש את האלוהות ביערות, וכן על המלך הטהור פריטהוּ, שהיה חסר אגו ושלט בחושיו. הספר מסיים בתיאור פרישותם והגשמתם הרוחנית של מיסטיקנים הנקראים פְרַצֵ'טים.
כרך חמישי: זהו סיפור בניו וצאצאיו של האדם הראשון, המוביל בסופו של דבר למלך בהאראט – שעל שמו קרויה הודו בשפותיה המקומיות. כמו כן מתוארים העולם, השמש ומסלולה, הירח וכוכבי הלכת, ומערכות הכוכבים השונות.
כרך שישי: כאן נכלל סיפורו של אג'אמילה, אשר זכה להגיע לוַייקוּנטהַה, משכנו של העליון, כי הגה את שמו של האל בשעת מותו. גם מסופר על ניצחונו של אינדרה על וישוַורוּפַּה.
כרך שביעי: חלקו העיקרי של כרך זה מוקדש לסיפור הידוע על הזד האלים היראניאקשיפו, אשר הומת בידי נַרַסימהַה – התגלות אדם-אריה של וישנו, ועל בנו פראלאדה, שנחשב לדבק דגול של וישנו. הספר מתאר את התהליך של בהקטי יוגה – דבקות ומסירות לעליון.
כרך שמיני: הכרך מתאר את חלוקת המחזור הנוכחי של הקיום לארבעה-עשר תת-עידנים, ומציג את שליטיהם. מספר פרקים מוקדשים לסיפורו של וַאמַנה, התגלות של וישנו בצורת בראהמנה ננס. מובא גם סיפור חביצת ים החלב בידי האלים והרשעים לשם הפקת שיקוי האלמוות, ומתואר כיצד שתה שיווה את הרעל שהרעיל את הים בעת החביצה.
כרך תשיעי: מתואר העידן הנוכחי של מאנו, כולל ההיסטוריה של שושלת השמש, הירח ושושלות נוספות – עד לשושלת היאדוּ, בה הופיע קרישנה. גם מובא סיפור עלילתו המפורסם של ראמה, שהקריב כל שיקול אישי למען הצדק, והיה בן, בעל ומלך למופת.
כרך עשירי: הכרך העשירי הוא הנרחב והמוכר מכל, ומוקדש לעלילותיו של קרישנה: הילד השובב שמשתעשע בגנבת חמאה, שמכיל את היקום כולו בתוך פיו, שמגן על תושבי כפר ורינדאוון, ונער הרועים – אהובן של נערות הכפר. בעוד הבהגווד גיטא והמהאבהארטה הציגו את קרישנה בתפקיד של מורה או מגשר, בבהאגווטה מציג קרישנה את יחסיו הקרובים והאוהבים עם משפחתו ודבקיו.
כרך אחד-עשר: בכרך זה מתואר קצה של שושלת היאדוּ, ולבסוף, עזיבתו של קרישנה. הספר גם כולל את הנחיותיו האחרונות של קרישנה בנוגע לתהליך היוגה ולנתיב ההגשמה הרוחנית, בחלק הקרוי אוּדהַוַוה גיטה.
כרך שנים-עשר: כאן מתוארים סממני העידן הנוכחי, קאלי, והתדרדרותה של החברה האנושית. הסיפור המרכזי מסתיים עם מותו של המלך פריקשית.
