בואו לפלשתינה
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | זאב רבן |
| תאריך יצירה | 1929 |
| טכניקה וחומרים | ליתוגרפיה |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 99 |
| רוחב | 63.5 |
| נתונים על היצירה | |
| מפעל מייצר | בית-הדפוס שולץ,פראג, צ'כוסלובקיה |
| מיקום | מוזיאון ישראל; אוסף לוין |
"בואו לפלשתינה" (במקור באנגלית: Come to Palestine) (1929) היא כרזה לעידוד התיירות שעוצבה על ידי זאב רבן עבור "החברה לקידום תיירות בארץ הקודש".
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרזה "Come to Palestine" הודפסה בטכניקה של הדפס אבן (ליתוגרפיה) בשנת 1929. היא הודפסה בבית הדפוס "שולץ" בפראג[1], כיוון שבאותה עת לא הייתה אפשרות להדפיס גיליון שלם בטכניקה זו בארץ-ישראל[2]. היא מעוצבת כמבנה של חלון דרכו נשקף נוף. חלון זה מורכב ממבנה של קשת מחודדת בסגנון מוסלמי, הנשענת על גבי זוגות עמודים מפותלים. מעל הקשת קבועים שני מדליונים. באחד מופיע דימוי של מגדל דוד ואילו באחר דימוי של מסגד אל-אקצא. מבנה החלון, המהווה שילוב של אלמנטים אדריכליים זרים. רבן עשה שימוש במבנה זהה בכמה מן היצירות שעיצב עבור "בצלאל" קודם לכן.
דרך החלון נשקף נוף אידיאלי של הכנרת, המעוצב בכמה מישורים. במישור הקדמי כר דשא ובו צומח עץ תמר, מעיין נובע ותיאור של רועים בביגוד ערבי-תנ"כי. מאחוריהם מתוארת עיר מזרחית בנויה אבן השוכנת לחופו של האגם. מתחת לחלון קבועה כתובת ובה ציטוט מתוך הפרק השני של שיר השירים בשפה האנגלית: ”"כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ : הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ"”. ציטוט זה מציע לצופה לפרש את ההווה של פלשתינה עם ארץ-ישראל המקראית[3]. התיאור, המשלב בין אלמנטים מן האר נובו האירופי לבין תיאור פנטאסטי, משקף את התפיסה האוריינטלית של המזרח הקרוב בכלל ושל פלשתינה בפרט[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בואו לפלשתינה, באתר מוזיאון ישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: עפרת, גדעון, אופקים רחבים: 120 שנות אמנות ישראלית, קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, 2012, עמ' 24
- ^ ראו: עפרת, גדעון, 100 שנות אמנות הדפס בישראל, סדנת ההדפס ירושלים, 2015, עמ' 5-14
- ^ ראו: צלמונה, יגאל, קדימה: המזרח באמנות ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1998, עמ' 52.
- ^ ראו: עפרת, גדעון, 100 שנות אמנות הדפס בישראל, סדנת ההדפס ירושלים, 2015, עמ' 15-14