בוב מורס
 | |
| לידה |
4 בינואר 1951 (בן 73) פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| עמדה |
סמול פורוורד |
| גובה | 2.03 מטרים |
| מספר | 9 |
| מכללה | אוניברסיטת פנסילבניה |
| דראפט |
בחירה 32, 1972 באפלו ברייבס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1972–1981 1981–1984 1984–1986 |
פלקנסטרו וארזה שארקס דאנטיב פלקנסטרו רג'אנה |
| הישגים כשחקן | |
| |
  | |
רוברט דאנקן מורס (באנגלית: Robert Duncan Morse; נולד ב-4 בינואר 1951) הוא כדורסלן עבר אמריקאי. הוא נבחר לאחד מ-50 הכדורסלנים הגדולים בתולדות פיב"א ב-1991, ובשנת 2008 נבחר לאחד מ-50 התורמים הגדולים ליורוליג.
קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורס סיים את לימודיו באוניברסיטת פנסילבניה ב-1972, לאחר ששיחק כדורסל מכללות בפן קווייקרס, קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה. הוא הוביל את הקבוצה בקליעות בכל אחת משלוש העונות, מ-1969/70 עד 1971/72, בהן מאזן הניצחונות-הפסדים של הקבוצה היה 78–6, כולל שתי הופעות ברבע גמר טורניר אליפות המכללות בכדורסל של ה-NCAA ב-1971 ו-1972. מורס נבחר להיכל התהילה חמשת הגדולים של פילדלפיה ב-1977.[1]
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יכולת הקליעה של מורס עזרה לפלקנסטרו וארזה האיטלקית לזכות בשלושה גביעי אירופה לאלופות בשנות ה-70 (1973, 1975 ו-1976) בשבע הופעות רצופות בגמר היורוליג, ולזכות בארבע אליפויות איטליה (1973, 1974, 1977, 1978). מורס היה מלך הסלים של הסרייה א' בשש עונות, וב-11 עונות ששיחק בה העמיד ממוצעים של 27.8 נקודות ו-8.9 ריבאונדים למשחק. הוא קלע 60.9% מהשדה, 85.9% מקו העונשין ו-54.5% מהשלוש.[2]
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007 קיבל מורס תואר שני באומנויות באיטלקית מאוניברסיטת וירג'יניה. בשנת 2009, כהוקרה על תרומתו על המגרש ומחוצה לו, הפכה מועצת העיר של וארזה את מורס לאזרח כבוד של העיר. בשנת 2016, לאחר תשע שנים של הוראת איטלקית במכללת סנט מרי באינדיאנה, פרש מורס מהוראה. הוא מתגורר בפורטלנד, אורגון.
