בודה-קושלבו
| |||
 | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 הומל | ||
| ראיון | בודה-קושלבו | ||
| תאריך ייסוד | 1824 | ||
| שטח | 7.0449 קמ"ר | ||
| גובה | 147 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 8,581 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 52°43′01″N 30°34′04″E / 52.716944444444°N 30.567777777778°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
בודה-קושלבו (בבלארוסית: Буда-Кашалёва, בודה-קשליובה; ברוסית: Буда-Кошелёво, בודה-קושליובו) היא עיירה במחוז הומל בבלארוס.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1873 הונח בעיירה קו מסילת ברזל שעבר בין מינסק והומל, והדבר הביא להתפתחות העיירה, בעיקר עקב שיווק עצים לקורות בניין מהעיירה ומסביבותיה. בעיירה הוקמו בתקופה זו עמדת טלגרף וסניף דואר. בשנת 1888 החלו לפעול בעיירה סדנאות מלאכה בתחומי העץ לבניה ולייצור נולים.
בתחילת המאה ה-20 הוקם בעיירה בית ספר, תחנת הדואר חודשה ונבנו בנייני מסחר ועסקים.
לקראת תום מלחמת העולם הראשונה, ב-1918, כבשה גרמניה את העיירה. לאחר המלחמה נכללה בודה-קושלבו בתחומי הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, במסגרת ברית המועצות. באוגוסט 1941 כבשה גרמניה הנאצית את היישוב במהלך מבצע ברברוסה, ובנובמבר 1943 שבה וכבשה ברית המועצות את היישוב.
בשנת 1995 הוקמה בעיירה כנסייה על שם ניקולאוס הקדוש. בעיירה פועלים בית ספר טכנולוגי לחקלאות (לשעבר בית ספר ליערנות), גלריה לאמנות ומוסדות ציבור נוספים. במשך כל תקופת קיומו של היישוב היו רוב בנייני היישוב עשויים מעץ, מצב שקיים גם היום.
יהודי בודה-קושלבו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב מלחמת העולם השנייה גרו בעיר כ-500 יהודים מתוך כ-3,400 תושבים. באוקטובר 1941, כחודשיים לאחר הכיבוש הגרמני, הוקם גטו בעיירה ובדצמבר 1941 רצחו גרמנים את מאות יושבי הגטו בסמוך לעיירה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בודה-קושלבו (Buda-Koshelevo), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- לאוניד סמילוביצקי (רו'), בודה-קושלבו, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1654–1656), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
