בונקר הקרב על בריטניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בונקר הקרב על בריטניה
Plotting Table.jpg
אולם המעקב בבונקר. בחלקה העליון של מפת השולחן מופיעה מפת דרום מזרח אנגליה, ומתחתיה מפת תעלת למאנש וצפון צרפת. על הקיר מוצג מצבן של הטייסות בגזרות השונות של להק 11
מידע
תאריך פתיחה רשמי אוגוסט 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הילינגדון, הממלכה המאוחדת
כתובת Uxbridge עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°32′28″N 0°27′55″W / 51.5412°N 0.465278°W / 51.5412; -0.465278
האתר הרשמי
(למפת לונדון רגילה)
Greater London UK district map (blank).svg
 
בונקר הקרב על בריטניה
בונקר הקרב על בריטניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בונקר הקרב על בריטניהאנגלית: Battle of Britain Bunker) היה חדר מבצעים תת-קרקעי בשטחו של בסיס של חיל האוויר המלכותי בלונדון. הוא שימש את החיל לניהול ההגנה האווירית על דרום-מזרח בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, לרבות במהלך הקרב על בריטניה. כיום משמש הבונקר כאתר מורשת ומוזיאון.

תולדות הבונקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הבונקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבונקר הוקם בשנים 19381939, במסגרת הכנותיה של בריטניה למלחמה המתקרבת באירופה. הוא הוקם על ידי קבלן אזרחי, אך בתנאי סודיות, בתחומי בסיס חיל האוויר המלכותי אוקסברידג' (Uxbridge) ברובע הילינגדון שבמערב לונדון. בבסיס זה שכנה מפקדת להק 11, שהיה אחראי על ההגנה האווירית של דרום-מזרח בריטניה, לרבות מטרופולין לונדון. חדר המבצעים של הלהק (למעשה צירוף של חדרים בעלי תפקידים שונים) נמצא במבנה מעל פני הקרקע והוא הועתק אל הבונקר, שהפך למבצעי ב-25 באוגוסט 1939 - ימים מעטים לפני פרוץ המלחמה.

המפלס התחתון של הבונקר נמצא בעומק של 18 מטרים מתחת לפני הקרקע. קירותיו ותקרתו נבנו מבטון בעובי של כמטר, ועל התקרה נערמה שכבת אדמה בעובי של כתשעה מטרים. אמצעים אלו הפכו את הבונקר לחסין מפני השמדה על ידי אמצעי לחימה בני אותה תקופה.

פיר כניסה אלכסוני ובו 70 מדרגות הוביל אל הבונקר. דרך הפיר הועברה גם צנרת החשמל, המים, הביוב והטלפון של הבונקר. מערכת אוורור (המתפקדת עד היום) סיפקה לבונקר אוויר מסונן.

פעולת הבונקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים המתאר את פעולת מערכת דאודינג. בחלקו העליון נראה צילום של אולם העיקוב בבונקר
שיחזור של אמצעי התצוגה על גבי מפת השולחן באולם העיקוב

חדר המבצעים התת-קרקעי של להק 11 ואלו של הלהקים המרחביים המקבילים לו - 10, 12 ו-13 (שניבנו לפי הדגם שהציב) היוו חולייה במערך דאודינג - מערכת ההגנה האווירית של בריטניה (על שמו של מפקד פיקוד הקרב של חיל האוויר המלכותי) שהוקמה לקראת המלחמה. היא קישרה בין פיקוד הקרב, ארבעת הלהקים, מפקדות הגזרות שלהם וטייסות מטוסי הקרב הכפופות להם, שירותי המודיעין, רשת תחנות המכ"ם, חיל התצפיתנים, מערך תותחי הנ"מ ומערך בלוני המחסום. בהתאם למידע שהועבר אליהם היו קציני המבצעים שבחדרי המבצעים מעבירים פקודות פעולה לטייסות שתחת פיקודם. לפקודת להק 11 סרו טייסות קרב, אשר הוצבו ב-18 שדות תעופה, שאורגנו במסגרת שמונה גזרות (Sectors).

בחדר המבצעים שבבונקר הוצג מידע שוטף שהתקבל באמצעות הטלפון מפיקוד הקרב, מהטייסות ומיתר החוליות שבמערך דאודינג. המידע הוצג בבונקר באמצעות עזרים שונים: באולם העיקוב (Plotting Room) הוצגה מפת שולחן של שטח האחריות של הלהק, ומיקום מטוסי האויב והמטוסים הבריטים הוצג על גביה באמצעות קוביות עץ ועליהן שלטים ממוספרים, שהוזזו על גבי השולחן לפי הצורך. על גבי הקירות הוצג מצבן של הטייסות השונות של הלהק ("בכוננות", "אויב זוהה", "קיבלה פקודה לנחות" וכדומה) באמצעות מחוונים של אורות צבעוניים. אמצעי תצוגה אחרים שימשו להצגת מצב מזג האוויר בגזרות האחריות השונות של הלהק.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני להק 11 פיקדו מהבונקר על הפעולות להגנת שמי בריטניה. במהלך הפינוי מדנקרק במאי וראשית יוני 1940 פיקד הלהק על פעולת טייסות הקרב שנשלחו להגן על החיילים המתפנים משם לבריטניה.

באפריל 1940 נתמנה סגן מרשל אוויר קית' פארק למפקד הלהק. הוא פיתח את תורת הלחימה שהפעילו קציני הבקרה של הלהק מהבונקר ואשר הביאה לניצחונם בקרב על בריטניה. במהלך הקרב תקף חיל האוויר הגרמני מטרות בבריטניה במשך 16 שבועות רצופים, במטרה להחליש את חיל האוויר המלכותי ולהכין את הקרקע לפלישה קרקעית של גרמניה לאי הבריטי (מבצע ארי-הים). הגרמנים תקפו בין השאר תחנות מכ"ם של בריטניה ובסיסים של חיל האוויר המלכותי ולאחר מכן עברו לתקוף את מטרופולין לונדון. קציני הבקרה בבונקר פיקדו על הגנת שמי דרום-מזרח בריטניה בתקופה זו, שהייתה העמוסה ביותר בתולדות הבונקר. בספטמבר 1940 ניטשה המערכה האווירית האינטנסיבית ביותר בין הבריטים לגרמנים התוקפים. היא הגיעה לשיאה ב-15 בספטמבר 1940. באותו יום נמצאו בפעולה בעת ובעונה אחת כל הטייסות שעמדו תחת פיקוד להק 11. ביום זה הפיל חיל האוויר המלכותי 56 מטוסים גרמנים תוקפים במחיר 26 מטוסים משלו. בשל הצלחה בריטית זו השעה אדולף היטלר את התוכנית לפלוש לבריטניה. תאריך זה כונה מאוחר יותר "יום הקרב על בריטניה". במהלך הקרב על בריטניה הפיל חיל האוויר המלכותי 1,733 מטוסי אויב. יותר משני שלישים מהם הופלו על ידי מטוסי להק 11. בעקבות אחד מביקוריו בבונקר במהלך המערכה טבע ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל את אמרתו הנודעת מעולם לא חבו רבים כל כך הרבה כל כך למעטים כל כך.

לאחר הקרב על בריטניה התמודדו אנשי מפקדת להק 11 מהבונקר עם הבליץ - מסע ההפצצות הגרמני על ערי בריטניה ועל לונדון בפרט, אשר נמשך עד לחודש מאי 1941. בדצמבר 1940 הוחלף קית' פארק בפיקוד על הלהק. בתקופה זו הוכנסו שינויים ושיפורים בעזרי השליטה שבחדר המבצעים של הבונקר.

לאחר הבליץ עברו קציני להק 11 בהדרגה לפיקוח על פעולות אוויריות בשמי אירופה הכבושה, לרבות חיפוי על הפשיטה על דייפ באוגוסט 1942 ופעולות ליווי של מפציצי בעלות הברית בדרכם להפצצת מטרות ביבשת. ביוני 1944 פיקדו קציני הלהק מהבונקר על פעולת מטוסי הקרב לחיפוי על נחיתת בעלות הברית בצרפת.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבונקר הוסיף לשמש את להק 11 לאחר המלחמה ועד לשנת 1958, עת עזב פיקוד הקרב של חיל האוויר המלכותי את בסיס אוקסברידג'. במהלך תקופה זו שימש חדר המבצעים בבונקר לעיקוב אחרי מטוסים בשנותיה הראשונות של המלחמה הקרה. ב-1958 הסיר הלורד דאודינג, מפקד פיקוד מטוסי הקרב לשעבר, את הלוט מעל אנדרטה שהוצבה בקרבת הבונקר והנציחה את התפקיד שמילא במהלך הקרב על בריטניה.

מ-1958 ועד 1975 שימש הבונקר את מפקדת הקשר של חיל האוויר המלכותי למרחב דרום-מזרח אנגליה.

שימור הבונקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לבונקר, שלידה מוצב העתק של מטוס ספיטפייר

בשנת 1975 התקבלה החלטה לשמר את הבונקר כאתר מורשת צבאי, והוא נפתח גם לביקורים של הקהל הרחב. מראה אולם העיקוב בבונקר לרבות העזרים שבו והמידע המוצג בהם שוחזר למראהו ב-15 בספטמבר 1940. אחד מקציני בסיס אוקסברידג' קיבל על עצמו גם את תפקיד שימור ושיחזור הבונקר, והוא המשיך בכך כעובד אזרחי לאחר פרישתו מחיל האוויר המלכותי, בעזרתם של אוצרים מקצועיים ומתנדבים. במסגרת זאת נאסף בבונקר גם אוסף של כ-6,000 פריטים מימי הקרב על בריטניה, לרבות מדים, כלי נשק, תצלומים ומסמכים. חלק מהם מוצגים בתוכו במסגרת מוזיאון הממוקם בחללים שליד אולם העיקוב. בבונקר גם מוקרנים סרטים ומושמעות הקלטות קוליות מהפעילות בו בימי הקרב על בריטניה.

מאז סגירת בסיס אוקסברידג' בשנת 2010 נמסר ניהולו של הבונקר לידי סגל בסיס חיל האוויר המלכותי נורתהולט הסמוך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]