מכ"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכ"ם גילוי (גרסה ישנה) של סוללת טילי קרקע אוויר מסוג הוק.
מגדל מכ"ם בנמל התעופה של פרנקפורט

מכ"ם (ראשי תיבות של "מגלה כיוון ומרחק"), או רדאר (Radar - radio detection and ranging), הוא מערכת אלקטרונית לגילוי מיקום של עצמים כגון מטוסים או ספינות, וכן למיפוי והשגת מידע על שטח או נפח.

ראשי התיבות בעברית, כמו באנגלית, הם פלינדרומים.

המכ"ם מורכב ממשדר וממקלט. המשדר משדר אלומה של קרינה אלקטרומגנטית (גלי רדיו), מאנטנה. עצם המצוי בתחום אלומת השידור בו פוגעת הקרינה מפזר חלק ממנה במרחב. שבריר מהקרינה המפוזרת על ידי העצם מוחזר באופן זה אל הכיוון ממנו שודר. המקלט עוקב אחר אותות קרינה החוזרים מן המרחב שמאפייניהם תואמים למאפייני האותות ששודרו. קליטה סדירה של אותות חוזרים מעידה על הימצאות עצם או עצמים במרחב. עיבוד וניתוח האותות החוזרים מאפשר לחשב את כיווניהם, מרחקיהם ומהירות תנועתם של עצמים כאלה, ואף לשער את נפחם. לדוגמה, פרק הזמן החולף מרגע שידור אות לרגע קליטת הד הקרינה החוזר מאפשר לחשב את מרחקו של העצם ממקום השידור. הכיוון ממנו נקלט הד הקרינה מעיד על כיוון הימצאותו של הגוף. שינוי מרגע לרגע במרחקו המחושב של הגוף מעיד על מהירות הגוף והאם הוא מתרחק או מתקרב לעבר המכ"ם. דרך אחרת לחישוב מהירות הגוף עושה שימוש במדידת הסחת התדר של הקרינה החוזרת מן הגוף ביחס לתדר בו שודרה - אפקט דופלר. עוצמת האות החוזר בהשוואה למרחקו של הגוף מאפשרת לקבל מושג על כמות החומר המתכתי שהעצם מכיל. המכ"ם יכול להיות מותקן על גבי הקרקע, על כלי רכב, בים (על כלי שיט), באוויר (על כלי טיס, על טיל) ואף בחלל. בדרך כלל מצויד המכ"ם במסך המאפשר הצגת העצמים שזוהו כנקודות שמיקומן על המסך אנלוגי למיקומם במרחב של העצמים המיוצגים על ידן. באמצעות תצוגה כזו יכול המוכ"ם (אדם האחראי על המעקב אחר המידע המתקבל מן המכ"ם) לעקוב אחר הנעשה במרחב, לשים לב לשינויים בזמן התרחשותם ולבחור להתמקד בנתוניו המדויקים של כל עצם בהתאם לצורך.

קיימים סוגים שונים של מערכות מכ"ם, לשימושים שונים. לעתים השימושים מכתיבים את הטכנולוגיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ב-1904 הדגים הממציא כריסטיאן האולסמייר (Christian Huelsmeyer) כיצד אפשר להיעזר בגלי רדיו כדי לאתר ספינות. הוא אף הוציא פטנט על מכ"ם פרימיטיבי, שיכל לגלות נוכחות של ספינות בטווח 3 ק"מ (ומאוחר יותר 10 ק"מ) אך עקב חוסר עניין מצד מפקדי הציים בעולם, המצאתו מעולם לא נכנסה לייצור.

באוגוסט 1917 ניסח הפיזיקאי ניקולה טסלה את העקרונות התאורטיים של המכ"ם והציע את השימוש בגלים אלקטרומגנטיים על מנת לגלות את תנועתם של עצמים רחוקים. טסלה גם הציע שיטות למדידת מהירות באמצעות מכ"ם. טסלה אף המליץ על המכ"ם כמכשיר לגילוי צוללות ובכך חזה במידה רבה את הסונאר האקטיבי.

ב-1922 החלו מעבדות המחקר של הצי האמריקאי בפיתוח מכ"ם. ב-1930 הצליח ל.א. איילנד לגלות מטוס באמצעות מכ"ם התאבכות גל רציף. ב-1934 וב-1935 התבצעו ניסויים במכ"ם פעימות.

ב-12 בפברואר 1935 שלח רוברט ווטסון-ואט למשרד האווירייה הבריטי מזכר בנוגע ל"גילוי ואיתור מטוסים באמצעות רדיו" ("Detection and location of aircraft by radio methods") אחרי ניסיון שצבר בתחום בהיותו מטאורולוג וחובב רדיו. ב-26 בפברואר הדגים ואט בפני ועדה את המצאתו ואיתר באמצעותה מפציץ בטווח 8 מיל. הדגמה זו, שכונתה The Daventry Experiment, הובילה לפיתוח מכ"ם מבצעי בבריטניה ופרישתו להגנת החופים בזמן מלחמת העולם השנייה (60 עמדות שנקראו צ'יין הום).

המכ"ם נכנס לשימוש מבצעי נרחב במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי הבריטים. יש הסוברים שהשימוש שעשו בעלות הברית במכ"ם תרם תרומה משמעותית לעמידת בריטניה ולהבסת הלופטוואפה.

ברית המועצות ערכה סדרת ניסויים בתחום המכ"ם החל משנת 1934 אך למרות השגים תאורטיים ומספר מערכות שנבנו בסמוך לפריצת מלחמת העולם השנייה לא היה בידי הצבא האדום מערכת מכ"ם ראויה לשמה. המערכת המבצעית הראשונה הייתה RUS-1 ממנה נבנו 45 יחידות שלא הוכיחו את עצמן במהלך המלחמה. רק בשנת 1945 לאחר כניעת גרמניה הנאצית הכניס הצבא האדום לשרות את מערכת P-3 מכ"ם גילוי אווירי המבצעי הראשון.

עקרונות פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוהק מציין את מידת ההחזרה מעצמים כפי שניתן להתרשם מתמונת מכ"ם מזג האוויר שצולמה ב-1960. התדר של המכ"ם, אופי הפולס, והאנטנה קובעים באילו עצמים הוא יכול להבחין.

גלים אלקטרומגנטיים מוחזרים (מתפזרים) בשל כל שינוי חריף בקבועים הדיאלקטריים או הדיאמגנטיים.

משוואת פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההספק Pr המוחזר מהאנטנה הקולטת מבוטא באמצעות המשוואה :

P_r = {{P_t G_t  A_r \sigma F^4}\over{{(4\pi)}^2 R_t^2R_r^2}}

כאן

  • Pt = הספק המשדר
  • Gt = הגבר האנטנה המשדרת
  • Ar = מִפְתָּח אנטנה (שטח)
  • σ = שטח חתך מכ"ם, או מקדם הפיזור של המטרה
  • F = pattern propagation factor
  • Rt = מרחק מהמשדר למטרה
  • Rr = מרחק מהמטרה למקלט

במקרה הנפוץ שבו המשדר והמקלט נמצאים באותו מיקום Rt = Rr והגורם Rt2 Rr2 יכולים להיות מוחלפים על ידי R4, כאשר R הוא הטווח.

הצבה נותנת את הביטוי :

P_r = {{P_t G_t  A_r \sigma}\over{{(4\pi)}^2 R^4}}

זה מראה שההספק הנקלט קטן כלומר ההספק המוחזר מהמטרה המרוחקת קטן ביותר. המשוואה לעיל כאשר F = 1 היא הפשטת המודל למקרה של ריק ללא הפרעות. מקדם החלחול אחראי לתופעות המסלול המרובה ומיסוך ותלוי במאפייני הסביבה. בעולם האמיתי, הפסדי מסלול צריכים להילקח בחשבון גם כן.

פיתוחים מתמטיים אחרים בעיבוד אותות של מכ"ם כוללים ניתוח זמן-תדר וכן את התמרת צ'ירפלט שעושה שימוש בעובדה שהמכ"ם מחזיר "chirp" (שינוי בתדר כפונקציה של הזמן).

פרמטרים אלקטרוניים אופייניים למכ"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד התדר, למכ"ם מספר פרמטרים אלקטרוניים נוספים:

  • PRI - ראשי תיבות של Pulse Repetition Interval. מצביע על המרווח בין כל פולס שידור של המכ"ם (בדרך כלל נמדד במיקרו-שניות).
  • PW - ראשי תיבות של Pulse Width. מצביע על אורכו של כל פולס שידור של המכ"ם (בדרך כלל נמדד במיקרו-שניות).
  • קיטוב - מצביע על קיטוב השידור של המכ"ם (אופקי, אנכי, מעגלי).

מבנה עקרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מערכת מכ"ם כוללת לפחות רכיבים אלו:

  • משדר - תפקידו לשדר את אות המוצא של המכ"ם. על המשדר להיות בעל עוצמה גבוהה, מכיוון שהאות מופחת בעוברו באטמוספירה.
  • אנטנה - תפקידה להוציא את האות המשודר מהמשדר לאוויר (לתאם עכבות). במקרים רבים תפקיד האנטנה הוא גם למקד את אנרגיית הרדיו לאלומה דקה.
  • מקלט - תפקידו לקלוט את ההחזרים. המקלט צריך להיות שקט (דל רחש) ובעל הגבר גדול.

ניתן לסווג מערכות מכ"ם שונות לפי הזווית הביסטאטית שהיא הזווית שנוצרת בין המשדר, המטרה והמקלט. במכ"ם סטנדרטי כל הרכיבים נמצאים במיקום יחיד ואינם מפוזרים במרחב ולכן הזווית היא אפס. מכ"ם מסוג זה נקרא מכ"ם מונוסטאטי. מכ"ם שבו המשדר והמקלט מופרדים גאוגרפית יכול להיות בעל זווית ביסטאטית קרובה לאפס, ואז הוא ייקרא מכ"ם פסאודו-מונוסטאטי או זווית משמעותית גדולה מאפס, ואז הוא ייקרא מכ"ם ביסטאטי אם ההפרדה היא על פני שני מיקומים שונים, או מכ"ם מולטיסטאטי אם על פני למעלה משניים. מרבית המכ"מים הם מונוסטאטיים בשל נוחות התכנון והתפעול ובשל המורכבות החישובית שבאיתור מטרות באמצעות מכ"ם שבו הקליטה אינה מתקבלת באותו מקום כמו השידור.

משדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרישות מרכזיות:

  • עוצמת שידור: מכיוון שהאות המשודר אמור להיקלט לאחר "מסע" ארוך באטמוספירה, ולאחר חזרת רק חלק קטן ממנו מהעצם אותו רוצים לגלות, המוצא חייב להיות חזק. עוצמת השידור היא פרמטר חשוב בקביעת טווח הגילוי של החיישן. עוצמות השידור הן סביב 30Kw.
  • שמירת מופע (פאזה): לצורכי עיבוד מסוימים האות המשודר חייב להיות בפאזה.
  • אות שידור בעל צורה מוגדרת.

מכיוון שבניית משדר שעונה על הדרישות וגם בעל הספק רב הנה קשה, ברוב מערכות המכ"ם משתמשים במשדר חלש ואחריו מגבר חזק.

סוגי משדרים עיקריים למכ"ם:

  • משדר+מגבר שפופרת: קיימים מספר סוגים של משדרים המבוססים על שפופרת רדיו. את השפופרת מזינים במתח גבוה ואות חלש (ממתנד גביש). השפופרות הנם התקנים גדולים (בעייתי במכ"ם מוטס) ובעלי נצילות נמוכה.
  • משדרי מצב מוצק: טרנזיסטורים שמסוגלים לשדר בתדרי רדיו. בעלי הספק נמוך אך נצילות טובה. בדרך כלל מחברים מספר רב של משדרי מצב מוצק ביחד על מנת ליצור את ההספק הדרוש.

אנטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד האנטנה הוא לקשר בין המשדר לאוויר כך שמירב אנרגיית הרדיו תעבור לאוויר. בנוסף האנטנה מעצבת את אלומת אנרגיית הרדיו ובכך מגבירה את יעילות המכ"ם. רוב המכ"מים קובעים את הכיוון למטרה על פי כיוון האלומה, לכן חשוב לייצר אלומות צרות.

קיימים שני סוגי אנטנות למכ"ם: אנטנה פסיבית ואנטנה פעילה (phase array).

  • באנטנה פסיבית ("רגילה") מבנה האנטנה מכתיב את הצורה של אלומת המכ"ם. הסריקה מבוצעת באמצעים מכניים (סיבוב האנטנה). כיוון האנטנה מצביע על כיון המטרה. יצירת אלומות צרות באמצעות אנטנה פסיבית דורשת אנטנה בעלת ממדים גדולים (יחסית לאורך הגל).
  • אנטנה אקטיבית משתמשת בעקרון הסחת הפאזה על מנת לייצר אלומות צרות. באנטנה אקטיבית ניתן לשנות את כיון האלומה באופן אלקטרוני, ולכן לא חייבים לסובב את האנטנה כדי ליצור סריקה של 120 מעלות. אנטנות אקטיביות יכולות להיות קטנות ועדיין להיות מסוגלות לייצר אלומות דקות. אנטנות אקטיביות נמצאות בשימוש נרחב במכ"מים מוטסים. אנטנות אקטיביות קשות לבניה ויקרות במידה משמעותית מאנטנות פסיביות.

מקלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו לקלוט את ההד המוחזר מהמטרה. המקלט מפענח את האות הנקלט, קובע את מרחקו מהמכ"ם (בעזרת חישוב זמנים). על המקלט להיות מסוגל לקלוט אותות חלשים מאוד, וכן עליו להיות דל רחש. חשיבות מיוחדת יש לדרגת ההגברה הראשונה, מגבר קדם שצריך להיות בעל יחס אות לרעש גבוה וכן עם הגבר גבוה. רעשים מיותרים במקלט עלולים לגרום להתראות שווא.

ברוב המכ"מים בנויה גם מערכת עיבוד אות מבוססת מחשב.

סוגי מכ"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק מכ"מים למספר סוגים לפי אופי הפעולה:

  • מכ"ם פעימות (פולסים) - המכ"ם משדר אנרגיית רדיו בפולסים קצרים בזמן ואחר כך מחכה לקבלת ההד החוזר מן המטרה. בזמן שידור המקלט חסום לקליטה, לכן למכ"ם כזה יש "טווח מת" שבו הוא לא יכול לגלות מטרה. מיקום המטרה נמדד לפי כיוון האנטנה ומרחקה לפי מדידת זמנים. זהו סוג המכ"ם הנפוץ.
  • מכ"ם גל רציף "Continuous Wave" (נקרא בקיצור CW) - מכ"ם מסוג CW משדר תמיד, השידור מתבצע בתדר משתנה (מבצעים מעין פולסים של תדר), וכך ניתן למדוד טווח. מכ"מים מסוג CW דורשים שימוש בשתי אנטנות (אחת לשידור והשנייה לקליטה) אין לו טווח מת. יותר קל לבצע עיבוד דופלר במכ"ם CW.

רוב המכ"מים המודרניים מבצעים עיבוד דופלר. בעזרת עיבוד זה ניתן לגלות גם את המהירות (בכיוון המכ"ם) של המטרה. לצורך עיבוד דופלר נדרש לאסוף כמה פולסים, ונדרש שבין הפולסים המופע יישמר.

תפקידי מכ"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכ"ם התרעה/גילוי/בקרה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד מכ"ם זה לגלות מטוסים במרחב אווירי נתון. מכ"ם כזה יהיה תמיד מכ"ם שסורק את כל המרחב (בדרך כלל בעל אנטנה מסתובבת). מכ"מי גילוי ובקרה אווירית קיימים בכל שדות התעופה על מנת לספק יכולת בקרה אווירית למטוסים הנוחתים והממריאים מהשדה.
מכ"מי התרעה בדרך כלל בעלי אנרגיה גבוהה וטווח גדול, משמשים להתרעה מפני חדירה אווירית למרחב.

מכ"ם מוטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכ"ם שמורכב על כלי-טיס. קיים ברוב מטוסי הקרב, ובנוסף במטוסי נוסעים חדישים. שונה מאוד ממכ"ם קרקעי באופי העבודה ובאילוצים טכניים (משקל קטן, הספק נמוך).

במטוסי הנוסעים המכ"ם מספק נתוני מזג אוויר (עננות, גשמים) ואף בחלקם מיפוי בסיסי של הקרקע. במטוסי הקרב המכ"ם מספק אמצעי בקרת אש לטילי אוויר-אוויר כשהוא במצב עקיבה.

חלק מהמכ"מים המוטסים משתמשים באנטנות קבועות ובטכנולוגיה של הסחת פאזה באנטנה על מנת ליצור אלומה.

מכ"ם ימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסך השליטה והבקרה של מכ"ם ימי טיפוסי המותקן על גבי אוניות.

מותקן באוניות, משמש לגילוי אוניות ולהתרעת התנגשות. אופן פעולתו דומה לפעולת מכ"ם אווירי, אבל בגלל האופי השונה של הים (רעשים שונים) נדרש תכן מיוחד למכ"ם ימי.

מכ"ם בקרת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמש אמצעי בקרה לטילי אוויר-אוויר או טילי קרקע-אוויר (טק"א), על מנת להנחות את הטיל לפגיעה. הדרישות ממכ"ם זה שונות, ביניהן דיוק גבוהה וקצב דגימה גבוהה של המטרה. רוב המכ"מים המשמשים לבקרת אש משתמשים באנטנות הסחת פאזה, ובאלגוריתמים מתוחכמים של עקיבה אחר מטרות על מנת לייעל את עבודתם.

מכ"ם בקרת שטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמש אמצעי לזיהוי עצמים בתנועה. המכ"ם מזהה תנועה לפי הסטת דופלר של העצמים. מכ"ם זה אינו מדויק בתנאי מזג אוויר קשים עקב עיוותים של הגשם וכן תנועת צמחים ברוח חזקה. בישראל מכ"ם מסוג זה משמש את הצבא לגילוי תנועת אנשים ורכב בגבולות המדינה.

מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכ"ם מִפְתָּח סינתטי, SAR, הנו מכ"ם אווירי המשתמש באנטנה סינתטית לצורך יצירת תמונה של פני הקרקע בכל מזג אוויר. המכ"ם משתמש בתנועת המטוס על מנת לייצר אנטנה סינתטית מההדים שחוזרים לאורך מסלול הטיסה. המכ"ם משתמש באינטרפרומטרית רדיו על מנת לשרטט תמונה ברזולוציה גבוהה של פני השטח, ללא תלות במזג האוויר.

מכ"ם Through The Wall[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכ"ם לטווחים קצרים (מטרים בודדים) המשמש לחדירה של מכשולים דוגמת קירות והריסות מבנים. מכ"ם כזה מאפשר לתת אינפורמציה דו ממדית ואף תלת ממדית של האובייקטים הנמצאים מאחורי המכשול. המכ"ם משתמש בתדרים גבוהים לרוב בין מאות מגה-הרצים למספר אלפים. בישראל פותח מכ"ם כזה למטרות צבאיות ולחילוץ והצלה על ידי חברת קמרו-טק.

תדרים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השמות של התדרים בשמות קוד שנתנו להם במלחמת העולם השנייה. השמות אומצו בארצות הברית על ידי IEEE ועל ידי ITU. לרוב המדינות יש תקנות נוספות לשליטה בתדרים שיוקצו לשימוש אזרחי ולשימוש צבאי.

סוגי סרטים ותדרים במכ"ם
סוג הסרט טווח התדר טווח אורך הגל הערות
HF 3-30 MHz 10-100 m ת"ג - 'תדר גבוה', מערכות מכ"ם חופים, "מעבר-לאופק".
P < 300 MHz 1 m+ האות "P" מציינת את המילה האנגלית "previous (קודם)". השם לסרט זה ניתן במחשבה לאחור על מערכות מכ"ם מוקדמות.
VHF 50-330 MHz 0.9-6 m תג"מ - תדר גבוה מאוד. טווח ארוך מאוד, עוקף מכשולים;
UHF 300-1000 MHz 0.3-1 m תא"ג - תדר אולטרה גבוה. עוקף מכשולים, כולל עצים. טווח ארוך מאוד - משמש לגילוי מוקדם של טילים בליסטיים.
L 1-2 GHz 15-30 cm טווח ארוך. משמש לבקרה אווירית ומעקב. האות "L" מציינת את המילה "long (ארוך)".
S 2-4 GHz 7.5-15 cm בקרה אווירית, חיזוי מזג אוויר ארוך טווח, מכ"ם ימי ; האות "S" מציינת את המילה "short (קצר)".
C 4-8 GHz 3.75-7.5 cm טרנספונדרים של לוויינים; מזג אוויר,
X 8-12 GHz 2.5-3.75 cm ביות טילים, רדאר ימי, מיפוי ברזולוציה בינונית ומעקב קרקעי, בתחום הצר 10.525GHz ±25 MHz משמש מכ"מים של שדות תעופה. מסומן X כיוון שתחום התדרים הוגדר כחשאי במהלך מלחמת העולם השנייה.
Ku 12-18 GHz 1.67-2.5 cm מיפוי ברזולוציה גבוהה, מדידת גובה לווינים. השם Ku נבחר מכיוון שתדר זה הוא מתחת (under) לסרט K
K 18-27 GHz 1.11-1.67 cm מוגבל בשל עיוותים הנגרמים מאדי מים וטיפות מים באוויר. משמש לאיתור עננים על ידי מטאורולוגים וכגלאי מהירות על ידי המשטרה. גלאים אלה פועלים בתחום 24.150GHz 0.100 MHz
Ka 27-40 GHz 0.75-1.11 cm טווח קצר. משמש למיפוי וכטריגר למצלמות תנועה המיועדות לגלות נהגים החוצים צומת ברמזור אדום.
mm 30-300 GHz 10 mm - 1 mm גלים מילימטריים - אורך גל של מילימטרים בודדים או פחות מכך. מחולק לתחומי משנה בשורות הבאות. לאותיות אין משמעות ככל הנראה, ולעתים משתמשים באותיות אחרות לסמן תחומים אלה.
Q 40-60 GHz 7.5 mm - 5 mm תקשורת צבאית  
V 50-75 GHz 6.0 - 4 mm ספיגה משמעותית באטמוספירה  
E 60-90 GHz 6.0 - 3.33 mm  
W 75-110 GHz 2.7 - 4.0 mm משמש לתצפית מטאורולוגית ברזולוציה גבוהה, לדימות ולחיישנים חזותיים במערכות אוטונומיות.

התמודדות מול פעולת המכ"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכ"ם מהווה איום רב על מטוסי קרב, סיור, או ריגול, היוצאים למשימה בשטח המנוטר על ידו. זאת משום שהוא מאפשר לצד המותקף לקבל התרעה מוקדמת על פלישה לתחומו האווירי, להתגונן מפניה ולנסות לסכל אותה. חשיבות מיוחדת יש למכ"ם המשמש להנחיית טילי קרקע-אוויר ליירוט המטוסים התוקפים. במשך השנים פותחו שיטות שונות להתרעה מפני פעילות מכ"ם ולשיבוש פעולתם של מכשירי מכ"ם:

  • לוחמה אלקטרונית: זו כוללת התגוננות סבילה והתגוננות פעילה. התגוננות סבילה כוללת קליטה וניתוח של שידורי מכ"ם באמצעות מיכשור מיוחד הנמצא על סיפון המטוס הפולש, לצורך הצגתם של איומי המכ"ם הפעילים בשטח בפני צוות המטוס. התגוננות פעילה כוללת שיבוש יכולת החישוב של המכ"ם באמצעות שידור יזום של אותות הטעייה אלקטרוניים מסוג אלה שמכשיר המכ"ם משדר וקולט, והמונעים ממנו להבחין בין האותות שהוא עצמו שידר לבין אותות ההטעיה.
  • הטעיה פיזית: פיזור מוץ מתכתי באוויר גורם למכשיר המכ"ם לטעות ולזהות את המוץ כמטרה.
  • תקיפה: הכוח התוקף משגר פצצות המתבייתות על אותות המכ"ם, ובכך מביא להשמדתה של תחנת המכ"ם או להפסקת פעולתה מחשש שתתגלה.
  • הקטנת חתימת המכ"ם של המטוס: תכנון מטוסים בעלי ארכיטקטורת מבנה וחומר המקשים על גילויים באמצעות מכשירי מכ"ם. מטוסים מסוג זה, כגון F-117, שפותחו על ידי ארצות הברית, קרויים "חמקנים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים לעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Radar Handbook, Merrill I. Skolnik, McGRAW-HILL BOOK COMPANY, 1970

PRINCIPLES of HIGH-RESOLUTION RADAR, August W. Rihaczek, 1969