בוצין טריפולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבוצין טריפולי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: לועניתיים
סוג: בוצין
מין: בוצין טריפולי
שם מדעי
Verbascum tripolitanum Boiss.
בואסייה, 1853

בּוּצִין טְרִיפּוֹלִי (שם מדעי: .Verbascum tripolitanum Boiss) – צמח עשבוני דו-שנתי עדין, שנושא פרחים צהובים ערוכים בתפרַחת ממשפחת הלועניתיים[1][2]. מין זה לא מצוי ובוא תת-אנדמי מדרום טורקיה ועד צפון מזרח ישראל וצפונה. המין מאופיין על ידי פטוטרות ארוכות של עלי הבסיס. הפרחים ממוקמים בניצב למישור הקרקע, כלומר הם בעלי עמדה אנכית ולא אופקית כשאר הצמחים בעלי פרחים גלגליים (כלנית, נורית, אסיה וכדומה).

בוצין טריפולי בכרמל

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמח עשבוני דו-שנתי עדין מכוסה בשערות מסועפות (דמויות אילן). עמוד התפרחת הראשי מסתעף לעיתים לגבעולי משנה המדמים מנורה.

הגבעולים עגולים, חומים ודקים (עוביו כ-5 מ"מ או פחות) מכוסים שערות מסועפות (דמויות אילן)[3].

העלים לבידים-צהבהבים, מסורגים או ערוכים גם בשוֹשֶנֶת (rosette) - עלים צמודים על פי רוב אל פני האדמה ומרוכזים בצורה מעגלית ולוליינית מסביב לבסיס גבעול זקוף.

עלי השושנת (עלי הבסיס), מהם עולה עמוד התפרחת, מוארכים ובעלי פטוטרת ארוכה. שפתם מפורצת לאונות רדודות (בניגוד לבוצין מפורץ שעליו שסועים עמוקות) ומשוננות.

עלי הגבעול מסורגים, חסרי לוואים וקטנים מעלי הבסיס.

התפרחת דמוית שיבולת ומסועפת[4]. הפרחים ערוכים בקבוצות דמויות כדור לאורך גבעולי הפריחה המשניים, וביניהן רווחים גדולים.

הפרחים דו-מיניים, ובלתי נכונים (כמעט סימטריים), בעלי עטיף כפול. הם בעלי שחלה עילית, מאוחי עלי כותרת בבסיסם לצינור קצר מאוד. הכותרת נושרת כיחידה אחת שלמה יחד עם האבקנים[5]. האבקנים מבשילים ביום הראשון לפתיחת הפרח, הרי השחלה מבשילה רק ביום השני.

הפרחים צהובים ומרכזם ארגמני, גדולים, קוטר כותרתם 30 עד 40 מ"מ.

הגביע קצר בעל 5 אונות שוות ודמויות ביצה, מכוסה שערות בלוטיות[5]. אורך הגביע 4 עד 5 מ"מ (בבוצין מפורץ רק 2 עד 3 מ"מ). הגביע משתייר גם בזמן הבשלת הפרי[6]. אורך הגביע בזמן הבשלת הפרי קטן (בבוצין הגליל הוא מגיע עד 12 מ"מ).

הכותרת גלגלית, כמעט סימטרית, בעלת 5 עלים וקוטרה 30 עד 40 מ"מ. (בשונה מבוצין דמשקאי ובוצין קיסריון שקוטר פרחיהם רק 10 עד 15 מ"מ)[5]. חמשת עלי הכותרת פרושים לרווחה על מישור אחד, ומאוחים בבסיסם, לכדי צינור כותרת קצר מאוד. עלי הכותרת (האונות) אליפיסיות, חופות במקצת זו לזו, ובלתי שווים במקצת. הפרח אינו בעל סימטריה רב-צדדית (מעגלית), אלא בעל סימטריה דו-צדדית בגלל שעלה הכותרת התחתון קטן יותר משאר עלה הכותרת.

הכותרת נושרת יחד עם האבקנים אחר ההפריה[7]. הפרחים שנשארים על הצמח מתקפלים ומצטמקים, נסגרים חלקית ונשארים כך, עד הבוקר הבא.

האבקנים 5, שוני-אורך, קבועים על הכותרת, במרכזה, לסירוגין עם אונות הכותרת[7][6]. הזירים שעירים לכל אורכם מלבד שני הזירים של שני האבקנים הקדמיים שהם קירחים בחלקם העליון (בניגוד לבוצין הגליל)[7], צבע השערות הארוכות על זירי האבקנים סגול.

השחלה עילית בעלת שני עלי שחלה, שתי מגורות ושיליה זוויתית[4]. עמוד השחלה אחד, והצלקת בראשו דמוית גולה.

הפרי הוא הלקט כדורי קטן, רב-זרעים, אורכו ארוך לכל היותר פי 1.5 מרוחבו[7]. ההלקט, שבראשו נישא עמוד שחלה, עטוף בגביע משתייר וקצר ממנו. והוא נפתח בראשו על ידי 2 קשוות שהן שסועות לשניים[4][6].

הזרעים מרובים, קטנים, שחורים ומקומטים (בעלי גומות)[7].

העלווה מאמצע נובמבר ועד סוף יוני. הפריחה מסוף אפריל ועד תחילת ספטמבר. פרי מאמצע יוני, פרי מפיץ זרעים עד תחילת דצמבר.

בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוצין טריפולי בהר הכרמל

מין זה גדל בבתי גידול טבעיים בחורש ויער ים תיכוני. בוצין טריפולי הוא מין לא מצוי בישראל והוא תת-אנדמי, תפוצתו מדרום טורקיה, סוריה, לבנון, ועד צפון מזרח ישראל וצפונה. בישראל הוא מצוי בגליל ובכרמל; ונדיר מאוד בחרמון, בבקעת חולה, בגליל התחתון, בחוף הגליל, בעמק עכו ובחוף הכרמל[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוצין טריפולי בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Verbascum sinuatum L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
  2. ^ Verbascum sinuatum L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏6-2023
  3. ^ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 309-310
  4. ^ 1 2 3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 400
  5. ^ 1 2 3 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 403-406
  6. ^ 1 2 3 עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 94-95
  7. ^ 1 2 3 4 5 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 594-598
  8. ^ בוצין טריפולי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏6-2023