בוצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבוצין
Verbascum thapsiforme kwiatostan 400.jpg
אחד ממיני הבוצין
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: צינוראים
משפחה: לועניתיים
סוג: בוצין
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Verbascum
ליניאוס, 1753

בוצין (שם מדעי: Verbascum) הוא סוג צמח בעל פרחים המשתייך למשפחת הלועניתיים. בסוג בוצין כ-250 מינים בעלי תפוצה רחבה בעולם. על פי הספרות הבוטנית, חלק מהמינים אלרגנייים.[1]

באופן טבעי נפוץ הבוצין באסיה, אירופה, וריכוז המינים הגדול ביותר נמצא באגן הים התיכון. חלק ממיני הבוצין רב-שנתיים וחלקם דו-שנתיים, ומיעוטם חד-שנתיים. גובה הצמח משתנה בין המינים השונים, ונע בין 0.5 ל-3 מטרים.

שמו המדעי של הצמח, Verbascum, הוא שיבוש של המילה הלטינית berba שפירושה "זקָן", על שם השערות הרבות על גבעול הצמח.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השערות הרבות שעל גבעול הצמח נדלקות בקלות ובוערות בצורה נקייה ולכן משמשות להכנת פתילים לנרות.

על פי אמונות עממיות הנפוצות ברפואה האלטרנטיבית המודרנית משמש הבוצין המפורץ לפיתוח המחשבה. תמצית הפרחים משווקת כ"תמצית לניקוי הנפש".

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל גדלים 24 מינים מהסוג. רובם מכוסים בשערות צפופות (לבידים). לרוב המינים הגדלים בארץ ישראל יש פרחים צהובים גדולים על גבעולים גבוהים בדרך כלל, מה שמדמה אותם לנר או לקבוצת נרות על מנורה, ולכן שם הסוג בעברית המופיע בספר הזהר ובתרגומים ארמיים בצורה: "בּוּצִינָא" שמשו בהוראת "נר", או מנורה . אגדות עם עבריות מדמות את המנורה לצמח, ניתן לראות את מבנה הקנים היוצאים מהגבעול המרכזי, הניצנים (הכפתורים) והפרחים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוצין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]