בורדוחאן מאלאניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בורדוחאן מאלאניה
בן או בת זוג גיאורגי השלישי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה שנות ה־80 של המאה ה־12 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בורדוחאןגאורגית: ბურდუხანი, בּוּרְדוּחָאנִי) הידועה גם כבּוּרְדוֹחָאנִי (ბორდოხანი), (נפטרה לפני 1184) הייתה נסיכה אלאנית ומלכה רעיה של מלך ממלכת גאורגיה, אשתו של גיאורגי השלישי, מלך גאורגיה (שלט ב־1156–1184). היא הייתה אמה של תמר המלכה, שמלכה בשיא תקופת המונרכיה הגאורגית של ימי הביניים. נישואיהם של גיאורגי ובורדוחאן (1150) נועדו לחזק את הקשרים של הממלכה הגאורגית עם שכניהם החזקים מצפון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורדוחאן הייתה בתו של חוּדָאן, שנזכר ברשומות הגאורגיות בתואר "מלך האוסי", הכינוי הגאורגי לשבט האוסטים בצפון הקווקז. היא נישאה לגיאורגי, שהיה אז נסיך הכתר של גאורגיה, בימי חייו של אביו, המלך דמטרה הראשון, בשנות ה-50 של המאה ה-12. היא ילדה את תמר, שהפכה לאחר מכן למלכת גאורגיה. ייתכן שלבני הזוג הייתה בת נוספת - רוסודאן; אולם היא מוזכרת רק פעם אחת בכל האזכורים מתקופת שלטונה של תמר.[1] ההיסטוריונים מימי הביניים שיבחו את אדיקותה ונאמנותה של בורדוחאן. אחד מהם, מחבר אנונימי שלכרוניקה של מאה שנה,[2] השווה אותה לקדושות הנוצריות קתרינה מאלכסנדריה ואיירין ממקדוניה.[3][4][5]

בורדוחאן מתה לפני בעלה, כלומר לפני 1184. מעבר לכרוניקות של ימי הביניים, שמה שרד על האייקון של התאוטוקוס מחובי,[6] המוצג כעת במוזיאון דדיאני (אנ') בזוגדידי, ובכתובת על הקיר מקתדרלת רואיסי (אנ'), שם היא מוזכרת כמיטיבה לקתדרלה המקומית.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנתוני איסטמונד[7] (1998), Royal Imagery in Medieval Georgia. הוצאת פן סטייט (אנ'),מסת"ב 0271016280 (הספר בקטלוג ULI)
  • סימון קָאוּחְצִ'ישְׁוִוִילִי (אנ') (עורך; קתרין ויויאן,[8] מתרגמת; 1991), 'הכרוניקה הגאורגית: תקופתו של לאשה גיאורגי'. אמסטרדם: אדולף מ. האקרט.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איסטמונד (1998), עמ' 108, fn. 49.
  2. ^ רוֹאִין מֶטְרֵוֶוֶלִי (אנ') (2008), „ასწლოვანი მატიანე" (בגאורגית) - כרוניקה של מאה שנים, יוצר אנונימי מהמהאה ה-14
  3. ^ איירין ממקדוניה (רו') או איירין פנלופה הייתה קדושה גדולה (אנ') (האישה הראשונה בדרגת קדושה זו) בנצרות שמקיימות את מנהג קונטנטינופול.
  4. ^ קָאוּחְצִ'ישְׁוִוִילִי/ויויאן (1991), עמודים: 57, 107.
  5. ^ אסטמונד (1998), עמ' 116.
  6. ^ ‏תאוטוקוס מחובי‏ (Q124365983)
  7. ^ ‏אנתוני איסטמונד‏ (Q112497880)
  8. ^ ‏Katharine Vivian‏ (Q118137156)
  9. ^ ‏Adolf M. Hakkert‏ (Q113765975)
  10. ^ ‏באסיל אזוסמודזר'ווארי‏ (Q16365882)