בז ארקטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבז ארקטי
Gyr falcon - Falco rusticolus - Fálki 2.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: בזאים
משפחה: בזיים
סוג: בז
מין: בז ארקטי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Falco rusticolus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Falco rusticolus distr.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בז ארקטי על טרפו בגרינלנד
Falco rusticolus

בז ארקטי, בז לבן או בז צפון (שם מדעי: Falco rusticolus) הוא מין של עוף דורס מהסוג בז. הוא המין הגדול ביותר בין מיני הסוג בז,[2] והוא הציפור הלאומית של איסלנד.[3]

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הבז הוא 48–64 סנטימטרים, משקלו 800–2100 גרמים ומוטת כנפיו מגיעה עד ל-123 סנטימטרים. מין זה הוא בעל דו-צורתיות זוויגית.

מין זה מופיע בכמה צבעים הנעים בין לבן עם כתמים שחורים לחום כהה ואפור. לבזים הבוגרים יש דוגמאות מפוספסות על הגב, הכנפיים והזנב, והבטן מנוקדת.[4] מקורו שחור. נוצות הזנב צבועות ברובן בגוון לבנבן עד חום חולי דהוי, ולרוחבן פסים בצבע חום חולי המשתנה לפי חלק הגוף: בקצה הזנב ובקצה גופו צבע חום חולי בהיר, הנוטה מעט ללבנבן (כמו צבע שאר הנוצה). לעומת זאת, בקצה העליון של זנבו הצבע עובר לעיתים מחום חולי עד לחום בכהות בינונית ואף לחום כהה.[דרוש מקור]

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתו משתרעת בעיקר על פני הטונדרה הארקטית.[4] אולם בחורף רבים מהבזים נודדים דרומה. בתי הגידול שלו מורכבים בעיקר משדות פתוחים, קווי חוף, דיונות ושיחים.[5]

ציד ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבז הארקטי צד במגוון שיטות, לעיתים הוא עף גבוה ותוקף מלמעלה, לעיתים הם יושבים על הקרקע ותוקפים בגובה פני הקרקע. אך לרוב הם מתקרבים אל טרפם בתעופה נמוכה ובמהירות.

מזונו מורכב בעיקר מציפורים בינוניות וגדולות (שכווי השלג, שחפים, ברווזים ואווזים), ויונקים קטנים (למוסיים, מרמיטות וארנבות).[5]

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבזים הארקטיים מקננים על צוקים, לרוב בקנים ישנים שנבנו על ידי ציפורים אחרות, ולעיתים הם מקננים על מדפי סלע חשופים ללא קן מסודר.

בכל הטלה ישנם בין 2 ל-5 ביצים. גם הזכר וגם הנקבה דוגרים על הביצים. לאחר בערך 35 ימים מתרחשת הבקיעה. בשבועות הראשונים לאחר הבקיעה הנקבה שומרת על הגוזלים בעוד הזכר מביא מזון, ולאחר כ3 שבועות לעיתים הם מתחלפים בתפקיד והנקבה מביאה את המזון בעוד הזכר שומר על הגוזלים. הגוזלים מתחילים לעוף כ-45 ימים לאחר הבקיעה ומתחילים לצוד לבד לאחר בערך שישה שבועות. שני המינים מגיעים לבגרות מינית לאחר בערך שנתיים.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בז ארקטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בז ארקטי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 Gyrfalcon (באנגלית)
  3. ^ איסלנד, גן עדן לציפורים מהצפון הארקטי
  4. ^ 1 2 Gyrfalcon (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Gyrfalcon, audubon (באנגלית)