ציפור לאומית
ציפור לאומית היא ציפור או עוף, שנבחר לסמל מדינה או עם. קיימים עופות המסמלים אף מדינות בתוך ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה והודו ואף מחוזות ביפן, סין ועוד. לעיתים זהו סמל רשמי - המופיע או לא מופיע על גבי סמל המדינה, ולעיתים סמל לא רשמי. יש מדינות ללא ציפור לאומית, ויש מדינות שלהן יותר מציפור אחת, כך בטרינידד וטובגו ישנן שתי ציפורים לאומיות ושתיהן מופיעות על סמל המדינה; אחת מהן היא הציפור הלאומית של טרינידד, והשנייה - של טובגו.
קיימים מספר סוגים ואף מינים של עופות, שנבחרו כציפור לאומית ביותר מאשר מדינה אחת. כך קונדור האנדים הוא ציפור לאומית במספר מדינות בדרום אמריקה, ואילו סוגים שונים של בזיים ושל עגוריים משמשים כציפורים לאומיות במדינות שונות זו מזו. השקנאי אף הוא ציפור לאומית הנפוצה במדינות שונות, מכיוון שהוא נחשב למייצג של הנצרות[דרוש מקור].
לעיתים בסמל המדינה מופיע עוף אחר מאשר הציפור הלאומית - כך בסמלי ירדן, רומניה, דרום אפריקה, ניגריה, אינדונזיה, איסלנד, הפיליפינים, ליבריה וסיישל.
עופות מסוימים משמשים כסמלים רב-לאומיים שאינם מזוהים עם "ציפור לאומית".
דוגמאות לציפורים לאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית - עיטם לבן-ראש
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיטם לבן-ראש ("עיט קירח" או "עיט קירח אמריקאי") נבחר להיות הסמל הלאומי של ארצות הברית ב-20 ביוני 1782, בגלל כוחו ומראהו הנשגב, חייו הארוכים, ומכיוון שנפוץ רק באמריקה הצפונית.
מסופר, שבאחד הקרבות הראשונים של מלחמת העצמאות האמריקאית, קולות הקרב העירו את העיטמים אשר נמו בצמרות העצים, הם חגו מעל ראשי הלוחמים וקראו בקולם הצרוד, מה שנדמה ללוחמים האמריקאים כקריאות לחירות.
בנג'מין פרנקלין מהאבות המייסדים של ארצות הברית, התנגד לבחירה בעיטם כסמל לאומי, בטענה שאופיו איננו מתאים: העיטם מפחד מציפורים קטנות ממנו; הוא עצל מדי כדי לדאוג למזונו בעצמו, לוקח לעצמו את שלל הדיג של השלך, במקום לדוג בעצמו. פרנקלין הציע את תרנגול ההודו - לדבריו עוף הרבה יותר מכובד - להיות הסמל של ארצות הברית.[1] עם זאת יש טענה שפרנקלין בכלל לא דיבר על הסמל הלאומי והתכוון לתכונות אופי של עופות במכתב לבתו.
בנוסף לכך לכל מדינה ומדינה בתוך ארצות הברית יש עוף לאומי משלה.
הרי האנדים - קונדור האנדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרבויות העתיקות של האנדים, ראו בקונדור את התגלמותו של אל כל יכול ששמו ויראקוצ'ה. הקונדור כסמל מדינות האנדים. במדינות קולומביה, צ'ילה, בוליביה ואקוודור, מופיע הקונדור על גבי הסמל הלאומי.
מאוריציוס - דודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב המדינות ניתן לצפות בציפור הלאומית בטבע. לא כך במאוריציוס, שם נכחדה הציפור הלאומית לפני יותר מ-300 שנים. העוף חסר יכולת התעופה דודו אפור התגלה על ידי המתיישבים ההולנדים בשנת 1601, אך הם אלו שגם גרמו להכחדתו, ומאז 1681 לא נראה יותר פריט ממין זה בחיים. אין עדות לקיום עוף זה מחוץ למאוריציוס, ולכן נבחר לסמל הלאומי שלהם.
זימבבואה - ציפור זימבבואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושבי זימבבואה, אף הם, לא יכולים לצפות בציפור הלאומית שלהם בטבע. הציפור הלאומית של מדינה זו היא "ציפור זימבבואה" - כינוי לתבליטי ציפורים על גבי קירות ומונוליתים, שהתגלו בהריסות אתר העתיקות זימבבואה הגדולה (המאה ה-11 - המאה ה-15). דמות הציפור הפכה לסמל לאומי עוד כשהמדינה הייתה קרויה רפובליקת רודזיה, והיא מופיעה על סמל ודגל רודזיה. זימבבואה הוקמה בשנת 1980 במקום רודזיה, ושמה לקוח משם אתר העתיקות זיממבואה הגדולה. דמות הציפור מופיעה גם על דגל ועל סמל המדינה החדשה.
ישראל - דוכיפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת אירועי שנת ה-60 למדינת ישראל, נפתח קמפיין בחירת הציפור הלאומית, כמיזם של החברה להגנת הטבע בהובלת מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, דן אלון ומנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, ד"ר יוסי לשם. המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך וצה"ל העניקו למיזם את חסותם. הפרויקט הוגדר כפרויקט לאומי, ערכי וחינוכי המבקש להטמיע בציבור הרחב סט של ערכים חינוכיים, של שמירת ערכי הטבע של ישראל, בדגש על הציפורים. קמפיין הצלת פרחי הבר שהובילה החברה להגנת הטבע בשנות ה-60 היווה מודל לחיקוי בקמפיין הציפור הלאומית.
נקבעו קריטריונים לבחירת המועמדות לציפור הלאומית:
- ציפור המאפיינת את ישראל ואת הישראלים
- ציפור המקננת בארץ
- צבעוניות
- שירה
- מופיעה במקורותינו
- נדירה או נפוצה בישראל
- מעמד בהיבט גלובלי
בשנת 2008 התקיימה הצבעה של הציבור הרחב, כשהציפורים שנכללו בהצבעה היו בולבול צהוב-שת, דוכיפת מצויה, שלדג לבן-חזה, חוחית, נשר מקראי, סיקסק, בז אדום, תנשמת מצויה, צופית בוהקת ופשוש. ההצבעות התקיימו גם במערכת החינוך ובצה"ל, וב-29 במאי 2008 הכריז נשיא המדינה שמעון פרס על הדוכיפת כציפור הלאומית.[2][3] בעקבות בחירת הציפור הלאומית, בחרה עיריית תל אביב את הסיס כאחד הנושאים בחגיגות יובל המאה לעיר.
טבלה לפי מדינות/טריטוריות עצמאיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן רשימת ציפורים לאומיות של מדינות עצמאיות (באותיות מודגשות) ושל אוטונומיות:
ב-ג
[עריכת קוד מקור]מדינה/אוטונומיה | ציפור לאומית ושמה המדעי השם המדעי מקושר למיזם ויקימינים |
תמונה | העוף הלאומי בסמל, דגל, בול וכדומה | הערות |
---|---|---|---|---|
בהוטן | עורב שחור Corvus corax | |||
בוטסואנה | 1. 2. | |||
בוליביה | קונדור האנדים Vultur gryphus | סמל בוליביה | ||
בונייר (הולנד) | פלמינגו מצוי Phoenicopterus roseus | |||
בחריין | בולבול לבן לחיים Pycnonotus leucogenys | |||
בלגיה | בז מצוי Falco tinninculus | |||
בליז | טוקן ססגוני-מקור Ramphastos sulfuratus | |||
בלארוס | חסידה שחורה Ciconia nigra | |||
בנגלדש | עוף ממשפחת החטפיתיים ששמו המדעי Copsychus saularis | |||
ברזיל | מין השייך לסוג קיכלי (משפחת הקיכליים) ששמו המדעי Turdus rufiventris | |||
ברמודה | פתון לבן-זנב Phaethon lepturus | |||
ג'מייקה | עוף ממשפחת הקוליבריים ששמו המדעי Trochilus polytmus | |||
גאורגיה | פסיון מצוי Phasianus colchicus | |||
גואטמלה | קורוקו הדור (קצאל) Pharomachrus mocinno | סמל גואטמלה | המטבע המקומי נקרא קצאל על שם הציפור. בתרבות המאיה העתיקה, נוצות זנבה של הקצאל שימשו כהילך חוקי | |
גיאנה | הואצין Opisthocomus hoazin | |||
גרמניה | עיט זהוב Aquila chrysaetos | סמל גרמניה | ||
גרנדה | עוף ממשפחת היוניים ששמו המדעי Leptotila wellsi | סמל גרנדה |
ד-כ
[עריכת קוד מקור]ל-נ
[עריכת קוד מקור]ס-פ
[עריכת קוד מקור]צ-ת
[עריכת קוד מקור]מדינה/אוטונומיה | ציפור לאומית ושמה המדעי השם המדעי מקושר למיזם ויקימינים |
תמונה | העוף הלאומי בסמל, דגל, בול וכדומה | הערות |
---|---|---|---|---|
צ'ילה | קונדור האנדים Vultur gryphus | סמל צ'ילה | ||
צרפת | תרנגול הבית Gallus gallus | סמל התרנגול הגאלי על מדי נבחרת צרפת בכדורגל | ||
קובה | עוף ממשפחת הטרוגוניים ששמו המדעי Priotelus temnurus | |||
קולומביה | קונדור האנדים Vultur gryphus | סמל קולומביה | ||
קוסטה ריקה | עוף ממשפחת הקיכליים ששמו המדעי Turdus grayi | |||
קוריאה הדרומית | עקעק זנבתן Pica pica | |||
קזחסטן | עיט זהוב Aquila chrysaetos | |||
קלדוניה החדשה (צרפת) | קגו Rhynochetos jubatus | |||
קניה | 1. 2. | סמל קניה, ובמרכזו - תרנגול | שני העופות אינם רשמיים | |
רואנדה | עגור כתר לבן-לחיים Balearica regulorum | |||
רומניה | שקנאי לבן Pelecanus onocrotalus | בסמל רומניה מופיע עוף אחר | ||
שוודיה | שחרור Turdus merula | |||
תאילנד | פסיון אדום גב סיאמי Lophura diardi |
סמלים רב לאומיים שאינם בהכרח "ציפור לאומית"
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיט הדו-ראשי באירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – עיט דו-ראשי
עיט דו-ראשי הוא סמל קדום, המופיע בסמל של אימפריות ומדינות שונות באירופה בתקופות שונות, ועד ימינו. עוף זה לא נחשב כציפור לאומית.
אימפריות ומדינות בעבר: ארמניה הארסאכידית, האימפריה הביזנטית, האימפריה הרומית הקדושה, האימפריה הסלג'וקית הגדולה, האימפריה הרוסית, האימפריה האוסטרית, הקונפדרציה הגרמנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת יוגוסלביה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה.
העיט הדו-ראשי נותר עד היום בסמליהן של חמש מדינות, ועד 2007 הופיע בסמל של ישות מדינית נוספת:
- רוסיה
- אלבניה
- סרביה
- מונטנגרו
- ארמניה - בנוסף לעיט בעל ראש אחד, מופיע סמל מוקטן של עיט דו-ראשי
- רפובליקה סרפסקה (ישות מדינית בתוך בוסניה והרצגובינה החל מ-1992) - בסמל שהיה נהוג בשנים 1992–2007
הוא גם הסמל של הנצרות היוונית-האורתודוקסית ושל הישות האוטונומית הר אתוס, וכן של ערים וחבלי ארץ שונים באירופה.
עיט ובז בארצות ערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסמליהן של ארצות ערב רבות מופיע עיט או בז בסמל המדינה, אך עופות אלו אינם מוכרים כציפורים לאומיות במדינות אלה (למעט באיחוד האמירויות הערביות). למעשה מדובר בסמלים לאומיים כלל ערביים:
- עיט - הסמל של צלאח א-דין: מצרים (ובעבר רע"ם), עיראק, ירדן, תימן, הרשות הפלסטינית.
- בז - הסמל של שבט קורייש (שבטו של מוחמד): סוריה, לוב (בזמן קדאפי), כווית, איחוד האמירויות הערביות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת ציפורים לאומיות (באנגלית)
- הציפור הלאומית של ישראל באתר הצפרות הישראלי
- National Birds From Different Countries, סרטון בערוץ "Data Hub", באתר יוטיוב (אורך: 04:01)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Eagle, Our National Emblem
- ^ ארז ארליכמן, עם ישראל הכריע: הציפור הלאומית היא הדוכיפת, באתר ynet, 29 במאי 2008
- ^ הצביעו לציפור הלאומית - החברה להגנת הטבע