בטיק
 | |||
| חולצה בהדפס בטיק | |||
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידע כללי | |||
| טכניקה וחומרים |
בד  | ||
| נתונים על היצירה | |||
| מיקום | אינדונזיה | ||
  | |||
בטיק היא טכניקת צביעת בדים המשלבת שימוש בשעווה. משתמשים בבטיק מקומות שונים, אך האי ג'אווה באינדונזיה ידוע במיוחד בעבודות הבטיק היוצאות ממנו. בבטיק מורחים שעווה מותכת על הבד בטרם הטבלתו בצבע. בכל מקום שבו חדרה השעווה לבד, הצבע לא ידבוק בו. לעיתים משתמשים במספר שלבים של צביעה, יבוש ומריחה בשעווה כדי לשלב מספר צבעים.
בערך בשנת 1900 התחיל האמן ההולנדי כריס לבו[1] לעסוק בבטיק, שעד אז הוכר כשיטה לצביעה יפה של אריגים שנהוגה בג'אווה, הוא היה חלוץ השיטה הזו בהולנד והפך מהר מאד למומחה סמכותי שלה.
בשנת 2009 הכיר ארגון אונסק"ו במסורת הבטיק של אינדונזיה כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.
כדי להכין קווי שעווה צרים משתמשים בצ'הנטינג - כוס מתכת קטנה עם זרבובית זעירה, ממנה נוזלת השעווה. שיטות אחרות למריחת השעווה על הבד כוללות שפיכת שעווה נוזלית, צביעת השעווה על הבד בעזרת מברשת, ו"החתמה" על ידי הטבעת השעווה על פיסת עץ שנחרטה לצורה הרצויה והצמדת הפיסה המרוחה בשעווה אל הבד.
לאחר הצביעה האחרונה, תולים את הבד ליבוש. לאחר מכן טובלים אותו בנוזל ממיס כדי לפורר את השעווה, או שמגהצים אותו בין מטליות נייר או עיתונים שאמורים לספוג את השעווה ולחשוף את הצבעים העמוקים והעשירים ואת קווי הקפלים העדינים המאפיינים את הבטיק.
תהליך ההכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית מחממים את השעווה בפחית בתוך סיר מלא מים. בצורה כזו מבטיחים שהשעווה לא תישרף ושתהיה בטמפרטורה אחידה. לאחר מכן מייבשים את הבד לגמרי לפני המריחה בשעווה, על מנת שהשעווה לא תחדור לתוך הבד.
בשלב הבא משתמשים בטבליות שתן פרות כדי לעזור לצבען לחדור היטב לבד. תהליך זה מעשיר את הצבע. יש המשתמשים במלח וחומץ לאותה מטרה. כאשר מנסים ליצור קווים רבים נהוג להשתמש בשעווה מפרפין, וכאשר רוצים להקטין את מספר הקפלים משתמשים בשעווה שמקורה בדונג דבורים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Murni's in Bali: בדים ובגדים מבאלי (אורכב 03.11.2004 בארכיון Wayback Machine)
- דוגמאות לעבודות בטיק
- בטיק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בטיק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rudolf de Jong, Mechteld de Bois, Yme Kuiper, Sanny de Zoete, Nico rost, Albert de Jong, Inleiding, Chris lebeau Kunstenaar en Anarchist, Amsterdam en Heerenveen: Ferdinand Domela Nieuwnhuisfonds Museum Willem Van Haren, 2011, עמ' 10, ISBN 978-94-91130-00-7. (בהולנדית)