ביאטריצ'ה צ'נצ'י
 | |
| לידה |
6 בפברואר 1577 רומא, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
11 בספטמבר 1599 (בגיל 22) רומא, מדינת האפיפיור |
| מדינה |
מדינת האפיפיור |
| מקום קבורה |
San Pietro in Montorio |
| מקום מגורים |
רומא |
  | |
ביאטריצ'ה צ'נצ'י (באיטלקית: Beatrice Cenci; 6 בפברואר 1577 - 11 בספטמבר 1599) הייתה בת למשפחת אצולה מרומא. התפרסמה כאשר הוצאה להורג בהוראת האפיפיור קלמנס השמיני לאחר שנמצאה אשמה ברצח אביה, פרנצ'סקו, שהתעלל בה כילדה, בסיועם של אמה החורגת לוקרציה וברנדטו, בנה.
סיפור המעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנצ'סקו צ'נצ'י, שהיה אציל אלים, חי עם משפחתו בארמון מבוצר ברובע רגולה שברומא (סמוך לגטו רומא). ביאטריצ'ה הייתה בתו מאשתו הראשונה ולפי דברי ההגנה במשפטה "כל רומא ידעה" שאביה מתעלל בה, עד כדי גילוי עריות. בעקבות כך עזבה יחד עם אמה החורגת, אשתו השנייה של אביה, לוקרציה ובנה בן ה-12, ברנדטו לטירת המשפחה באברוצי. ב-1598, במהלך אחד מביקוריו של האב בטירה, סיממו אותו הנשים תוך הסתייעות במשרתים והרדימו אותו. לאחר מכן הכתה בראשו ביאטריצ'ה בת ה-21 באמצעות פטיש (מקבת) וגופתו הושלכה מן החלון, במטרה לשוות לרצח מראה של תאונה.
בעקבות העדרו של צ'נצ'י מרומא החלה משטרת מדינת האפיפיור לחקור את העדרו, זאת בעת ששררה אווירה של הכבדת כוח החוק האפיפיורי, בעיקר על בני האצולה. המעשה התגלה מפיו של אחד מן המשרתים והמשפט נפתח ברומא, בסיומו הורשעו השלושה ברצח. ברנדטו הצעיר נשפט לחיי עבדות, אך שוחרר לאחר שנה. הנשים נשפטו להוצאה להורג בעריפה.
ביאטריצ'ה הוצאה להורג בעריפת ראש על גשר טירת סנטאנג'לו. רכוש משפחת צ'נצ'י הוחרם לטובת משפחתו של האפיפיור, משפחת אלדוברנדיני. ההוצאה להורג עוררה התקוממות בין תושבי רומא, שדוכאה עד מהרה. גופתה של ביאצריצ'ה נטמנה בכנסיית סן פייטרו אין מונטוריו. האגדה מספרת שמאז רדוף הגשר ברוחה של ביאטריצ'ה הנושאת את ראשה בידה.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאטריצ'ה צ'נצ'י הונצחה ביצירות אמנות רבות. פרסי ביש שלי כתב אודותיה את המחזה "The Cenci: A Tragedy in Five Acts", כן נכתבו אודותיה נובלות מאת סטנדל, אלפרד נובל ("נמסיס") ואלברטו מורביה. אופרות מאת ברתולד גולדשמידט ואלברטו חינסטרה (שתיהן לפי המחזה של שלי). המחזאי המודרני אנטונן ארטו עיבד אף הוא את המחזה של שלי.
אלכסנדר דיומא האב כלל את סיפורה בספרו "פשעים מהוללים".
ב-1966 נעשה סרט קולנוע איטלקי בשם ביאצריצ'ה צ'נצ'י, שלא זכה להצלחה או לביקורת חיובית[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אגדת ביאטריצ'ה צ'נצ'י"
- אוסף יצירות אמנות שנוצרו בהשראת הסיפור
- אודות הפסל מאת הארייט הוסמר באוניברסיטת מיזורי
- ביאטריצ'ה צ'נצ'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ביאטריצ'ה צ'נצ'י, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
"ביאטריצ'ה צ'נצ'י", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
