גילוי עריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור מעשה ידי מרטן ואן מאלה משנת 1905

גילוי עריות בשפת ימינו הוא מונח המתאר קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו יחסים מיניים בין אב לבתו או בנו, בין אם לבתה או בנה, בין אח לאחות, וכדומה[1][2]. לעתים מושג זה יכול להתייחס גם לקרובים הקשורים בזיקה, כגון אנשים המתגוררים באותו הבית, הקשורים באימוץ או נישואין, ואנשים בני אותו השבט או השושלת[3].

האיסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה הוא טאבו נפוץ מאוד בתרבויות האנושיות בעבר ובהווה, והוא אף נחשב לטאבו האוניברסלי הראשון (ולא קניבליזם כנהוג לחשוב)[4]. האנתרופולוג מרווין האריס מציין שעצם הצורך בחוק נגד גילוי עריות והעובדה שקיימים עבריינים רבים על החוק למרות העונש מעידה שבמקביל לסלידה האוניברסלית קיימת משיכה אוניברסלית[5]. כך או כך, רק במקרים ספורים בהיסטוריה האנושית היה גילוי העריות מנהג מקובל (אולי הידוע מביניהם הוא חצר המלוכה של מצרים העתיקה[6][7], ומנהג דומה בחצר המלוכה האצטקית[8]). אף על-פי-כן, הגדרת "קרוב משפחה" לעניין האיסור על גילוי עריות משתנה מתרבות לתרבות. בעוד שביהדות אסור להנשא לצאצאים ישירים עולמית ("שאברהם אסור בכל נשי ישראל, ושרה אסורה בכל אנשי ישראל"[9]), עם חריגים בדרגה שנייה כנישואי בת דודה ואחיינית, בנצרות הקתולית אסור להתחתן עם כל קרובי המשפחה עד דרגה שביעית. יחד עם זאת, יחסי מין עם קרוב מדרגה ראשונה (כגון הורה או אח), אסורים באופן כמעט אוניברסלי[10].

כיום, ברוב החברות המודרניות קיימים חוקים הנוגעים לגילוי עריות או הגבלות חברתיות על נישואי קרובים[3]. בחברות בהן החוק אוסר על גילוי עריות, גם כאשר מתרחש מקרה של גילוי עריות הנעשה בהסכמת שני הצדדים, המעשה עדיין יוגדר כפשע, אך כפשע ללא קורבן[11][12]. ילדים שנולדו כתוצאה מגילוי עריות נחשבו בעבר כילדים בלתי חוקיים, וכיום בחלק מהחברות הם עדיין נחשבים ככאלו. ברוב המקרים הללו להורים לא הייתה אפשרות להתחתן, שכן נישואין אלו נחשבו לנישואי עריות והיו גם הם אסורים.

טרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי העברי "גילוי עריות", באיסור לגלות ערווה, כמופיע בספר ויקרא  "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָה" (ויקרא, י"ח, ו')[13]. המילה עריות מגיעה מלשון עריה, שמשמעה עירום. מילה נוספת מאותו השורש היא ערווה, שמשמעה גם איברי מין[14].

באנגלית גילוי עריות נקרא Incest, הנגזר מהמילה הלטינית Incestus, אשר לה משמעות כללית של "טמא, בלתי צנוע"[15]. המושג Incestus החל להופיע בשפה האנגלית בין המאה ה-11 לספירה לבין המאה ה-15 לספירה (תקופה בה כונתה השפה האנגלית בשם "אנגלית תיכונה")[16]. לפני הגעת המושג הלטיני, גילוי עריות היה ידועה באנגלית העתיקה בשם Sib-Leger (המונח Sibb נובע מהמילה ‘kinship’ המבטאת קרבת דם, המונח Leger נובע מהמושג ‘to lie’, משמעו לשכב)[17][18], או mǣġhǣmed (משמעו יחסי מין הוריים), אך עם הזמן, שתי המילים הללו יצאו משימוש[19].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסין העתיקה, בני דודים מדרגה ראשונה בעלי אותם שמות משפחה (כלומר, אלו שנולדו לאחיו של האב) לא הורשו להינשא, והדבר נחשב לטאבו (נקרא "Name-Incest"), בעוד בני דודים בעלי שמות משפחה שונים (כלומר, בני דודים מצד האם או אלו שנולדו לאחיותיו של האב) הורשו להתחתן[20]. גילוי עריות של שם המשפחה נחשב למעשה שחושף את האב, האם וצאציהם לאסונות נוראיים. הדבר נאסר במיוחד על בני המלוכה, אך על פי הספרות הסינית העתיקה גילוי עריות שכזה מעולם לא התרחש גם בקרב בני העם, דבר שככל הנראה אינו נכון. מקרה מפורסם מאותה תקופה הוא המקרה של הנסיך ווי (Wei), אשר בשנת 494 לפני הספירה נישא לנאן-צ'ו (Nan-tzu), אישה ידועה לשמצה עקב יחסי גילוי העריות שקיימה עם אחיה. על מנת לספק את אשתו, הנסיך אף הזמין את אותו אח לשהות בחצר המלוכה לאחר הנישואין. המקרה היה כה מפורסם, שהאיכרים באותה תקופה אף נהגו לשיר עליו שירים בעת עבודתם בשדות. ככל הנראה למרות הטאבו, מקרים של גילוי עריות אכן התרחשו בחצרות המלוכה. בשלב מאוחר יותר, בתקופת חצר המלוכה של הקיסר האן (Han) התופעה הפכה לנדירה ביותר, וחוק העונשין של אותה תקופה אף הגדיר גילוי עריות כ"פשע לא אנושי" והעונש עליו היה מוות באחת הדרכים החמורות ביותר[21].

במצרים העתיקה הייתה אמונה חזקה בטוהר הדם וכתוצאה מכך, בני מעמד האצולה נהגו לקיים יחסי מין זה עם זה בלבד, על מנת לשמור על השושלת ומתוך מחשבה כי הורים מאותה משפחה יביאו לעולם צאצאים בריאים ומשובחים יותר. על כן, ההקפדה על גילוי עריות הייתה כמעט טוטאלית, בין אם מדובר בגילוי עריות בין אחים, חצאי אחים או בני דודים. על מנת להגיע למעמד הפרעונים, גבר היה צריך להינשא לנסיכה, דבר שהביא לא פעם לכך שגבר נישא לאחותו לשם השגת התואר[6]. כיום ידוע שנישואי אחים היו נפוצים בקרב כלל המעמדות במצרים גם בתקופה היוונית-רומית. פפירוסים רבים והצהרות מפקד רומיות מעידים על בעלים ונשים רבים שהיו אח ואחות, מאותו אב ואם[7]. קיימים מספר מקרים מפורסמים מאותה התקופה, אחד הוא המלך תות ענח' אמון, שהיה בן לגילוי עריות בין המלך ואחותו. מקום קבורתו נמצא בשנת 1922, ומומחים אשר חקרו את הדי אן איי של המלך, גילו שסבל ממומים רבים כתוצאה מגילוי העריות במשפחתו, ביניהם חיך שסוע, עיוותים בשרירי ועצמות הרגליים, חוסר יכולת להביא ילדים בריאים לעולם וככל הנראה גם מותו הצעיר קשור לכך (נפטר בהיותו בן 19)[22]. מקרה מפורסם נוסף הוא זה של קלאופטרה השביעית (אהובתו של יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס), אשר הייתה נשואה לאחיה הצעיר פתולמי ה-12, ובת להורים אחים[23].

ביוון העתיקה ידוע כי ליאונידס מלך ספרטה, גיבור הקרב האגדי של תרמופילאי, היה נשוי לאחייניתו גורגו, בת אחיו למחצה קלאומנס. החוק היווני אפשר נישואי אח ואחות במידה והיו מאימהות שונות[20]. במיתולוגיה היוונית קיימים לא מעט סיפורים של גילוי עריות. המפורסם מביניהם הוא המשל של אדיפוס המלך, המגולל סיפור של גילוי עריות הנעשה בשוגג בין אם ובנה, מסתיים באסון ומציג איסורים עתיקים נגד גילוי עריות, כאשר אדיפוס נענש על מעשי גילוי העריות ועוקר את עיניו. גילוי עריות נוסף במיתולוגיה מופיע בגרסתו המקובלת של סיפור הולדתו של אדוניס, בו אמו סמירנה מכעיסה את האלה אפרודיטה, וזו גורמת לה להתאהב נואשות באביה קינרס מלך קפריסין, איתו סמירנה מקיימת יחסי מין ללא ידיעתו במסווה של זונה.

ברומא העתיקה גילויי עריות התקבלו בעין לא יפה ונחשבו לחטא שנעשה נגד חוקי האלים והאדם. המשפט האזרחי הרומי אסר נישואין בתוך ארבע דרגות קרבת דם, וחוקים אזרחיים אסרו כל סוג של נישואין בין הורים לילדים. בשנת 295 לספירה גילוי עריות נאסר באופן מפורש על ידי צו קיסרי, אשר הבחין בין שני סוגים של גילוי עריות, שאינם שווים במשקלם, אחד תקף עבור רומאים ולא רומאים באימפריה, והשני מתייחס לרומאים בלבד. כך, למשל, מצרי יכול היה להתחתן עם דודתו, בעוד על רומאי הדבר נאסר. למרות שמעשה גילוי העריות נחשב כלא מקובל באימפריה הרומית, נפוצו שמועות על כך שהקיסר הרומי קליגולה קיים יחסי מין עם שלוש אחיותיו (ג'וליה ליווילה, דרוסילה ואגריפינה הצעירה). בנוסף, הקיסר קלאודיוס, לאחר שהוציא להורג את אשתו הקודמת, נשא לאישה את בת אחיו, אגריפינה הצעירה, ושינה את החוק כך שאיחוד לא חוקי זה יתאפשר[20]. למרות זאת, החוק האוסר נישואין לבת האחות נותר כשהיה[24]. הטאבו נגד גילוי עריות ברומא העתיקה בא לידי ביטוי בעובדה שפוליטיקאים היו מאשימים אחרים בגילוי עריות (לעתים קרובות האשמות שווא) כעלבון וכאמצעי לשלילת זכויות פוליטיות[20]. אדם שנישא בנישואי עריות (כלומר נישא לקרובת משפחה) באופן גלוי, נענש על כך באופן קל יותר מאשר אדם שנישא בנישואי עריות בסתר. זאת מכיוון, שניתן היה לומר על נישואין שנעשו בסתר כי הם נעשים במכוון נגד החוק. על פי החוק, גבר שנישא בנישואי עריות לא הוכר כמי שיש לו אישה או ילדים, בעוד האישה כן הוכרה כאימם של הילדים[24].

במיתולוגיה הנורדית ניתן למצוא נושאים הקשורים בנישואי אח ואחות. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בסיפור נישואיהם של Njörðr ואחותו (ששמה אינו ידוע), אשר היו הוריהם של פרייה ופריירית. בהמשך הסיפור לוקי מאשים את פרייה ופריירית בקיום יחסי מין[20].

"לוט ובנותיו" מאת הנריק גלוציוס, שמן על בד, 1616

אזכורים תנכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בראשית מסופר על אברהם, בן תרח, אשר נישא לשרה, בת אחיו הרן[25].

בסיפורו של לוט, בספר בראשית, מסופר כי לוט התגורר באזור מבודד לאחר חורבן סדום ועמורה. שתי בנותיו, אשר טעו לחשוב כי העולם כולו נחרב, השקו את לוט ביין ושכבו עמו, על מנת לדאוג להמשכיות המין האנושי (מכאן השתרש הביטוי "שיכור כלוט"). ממעשים אלו, על פי המקרא, נוצרו שני עמים, מואב ועמון[26][27]. ראה ערך: בנות לוט, מיניות ביהדות.

בספר שמואל מסופר על אמנון, בנו הבכור של דוד המלך, אשר אנס את אחותו למחצה, תמר. לאחר היוודע מקרה האונס נקט דוד בעמדה סבילה ולא הפעיל את סמכותו כהורה ומלך על מנת להעניש את האנס או לנסות ולתקן את העוול. אבשלום, בנו של דוד, לקח על עצמו את תפקיד תיקון העוול. אבשלום הכניס את תמר לביתו ומנע מגע בינה ובין אמנון. לאחר שנתיים בהן ישבה תמר בבית אבשלום, אירגן אבשלום חגיגה בביתו לרגל הגז בבעל חצור והזמין את כל אחיו הנסיכים למשתה. קודם לכן נתן אבשלום הוראה למשרתיו להרוג את אמנון כאשר יהיה שיכור. לאחר ביצוע הרצח ברח אבשלום לבית סבו המלך תלמי בגשור[28]. ראה ערך: אמנון (דמות מקראית), תמר (בת דוד)

אזכורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר היובלים מסופר על כך שקין התחתן עם אחותו אוון, אשר בעקבות הנישואין נידונה גם היא לגורל מביש[29][30].

צ'ארלס (קרלוס) השני, נולד מוגבל פיזית ונפשית עקב מאות שנים של נישואין בתוך המשפחה, בשושלת בית הבסבורג[31]

מימי הביניים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכים רבים באירופה ניהלו יחסים דיפלומטיים בהסתמך על נישואין פוליטיים, דבר שהביא לא פעם למצבים בהם בני דודים רחוקים (ואפילו בני דודים ראשונים) נישאו. הדבר התרחש בעיקר בבתי המלוכה הבסבורג (Habsburg), הוהנצולרן (Hohenzollern), סבויה (Savoy) ובורבון (Bourbon)[20]. עם זאת, יחסים בין אחים, אשר עשויים היו להיות נסבלים בתרבויות אחרות, נחשבו באירופה למתועבים. לדוגמה, ההאשמה שאן בולין ואחיה ג'ורג' בולין ביצעו גילוי עריות, הייתה אחת הסיבות ששני האחים הוצאו להורג במאי 1536 [32].

נישואי עריות נראו גם בבתי המלוכה של יפן העתיקה וקוריאה, באינקה בפרו, בהוואי העתיקה, ובזמנים מסוימים גם במרכז אפריקה, מקסיקו ותאילנד[4][33].כמו הפרעונים במצרים העתיקה, כך גם שליטי האינקה נהגו להינשא לאחיותיהן. הואיינה קאפאק (Huayna Capac), לדוגמה, היה בנם של טופה אינקה יופאנקי ואחותו-אשתו של האינקה[34].

במחוז ההודי הדרומי טמיל נדו (Tamil Nadu), נפוצים עד היום נישואין בין גברים ובנות אחיותיהן[35].

שכיחות וסטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי עריות בין מבוגר לאדם המצוי מתחת לגיל ההסכמה, נחשב לצורה של התעללות מינית בילדים, אשר הוכחה כאחת הצורות הקיצוניות ביותר של התעללות בילדות[36][37]. לעתים קרובות צורת התעללות זו מביאה לטראומה פסיכולוגית חמורה וארוכת טווח, במיוחד במקרים של גילוי עריות הנעשה על ידי אחד ההורים[38][39].

קשה להעריך את שכיחות התופעה, שכן משערים שמקרים רבים מעולם לא דווחו כך שסביר שההערכות הקיימות היום הן הערכות חסר[40][41]. חוקרים מעריכים שהתעללות מינית בילדות (מכל הסוגים) מתרחשת לכ-10% מהבנים ולכ-25% מהבנות באוכלוסייה[42]. מחקר מסוים מצא כי מתוך מבצעי התעללות מינית בילדים, יותר מ-70% מהתוקפים הם בני משפחה או מכרים של המשפחה[43]. במחקר אחר נמצאו אחוזים גבוהים יותר, לפיהם 30% מעברייני המין הם קרובי משפחה של הקורבן, 60% הם מכרים של המשפחה (כמו שכנים, חברים או שמרטפים) ו-10% מהתוקפים הם זרים[42].

גילוי עריות בין אב לבתו היה במשך שנים רבות הצורה הנפוצה והנלמדת ביותר של גילוי עריות[44]. לאחרונה, מחקרים מציעים כי גילוי עריות בין אחים, במיוחד מקרים של אחים גדולים המקיימים יחסים מיניים עם אחים צעירים, הוא הצורה הנפוצה ביותר של גילוי עריות[45][46][47][48][49][50][51]. קיימות הערכות שגילוי עריות בין אחים נפוץ פי 5 יותר מגילוי עריות בין הורה לילד[52]. כמה מחקרים מציעים שמתבגרים המבצעים התעללות באחים בוחרים לרוב קורבנות צעירים, מתעללים בקורבנות על פני תקופה ארוכה יותר, משתמשים באלימות קשה יותר ומבצעים את ההתעללות בתדירות גבוהה יותר מאשר מבצעים מבוגרים. בהתעללות אחים יש שיעור גבוה יותר של מעשי חדירה לעומת מקרי התעללות של אבות או אבות חורגים. כמו כן, גילוי עריות שנעשה על ידי אח בוגר או אב מביאים לדיווח על רמת מצוקה גבוהה יותר אצל הקורבן, לעומת מקרי אב חורג[52][53][54].

בניגוד לאמונה שגילוי עריות נפוץ יותר בקרב משפחות ממעמד סוציו אקונומי נמוך, מחקרים מראים כי התופעה מתרחשת בכל השכבות הסוציו אקונומיות, ללא הבדל ברמת ההכנסה או ההשכלה של בני המשפחה. בנוסף לכך, התופעה מתרחשת בכל המקומות ללא הבדל של מוצא אתני או הבדלי דת ומסורת. הנפגעים הם בנים ובנות, תינוקות ומתבגרים. גילויי עריות מתרחשים בין אבות ובנות, אבות ובנים, אמהות ובנות, ואמהות ובנים. כמו כן, מבצעי גילוי העריות יכולים להיות דודים, דודות, בני דודים, אחיינים, אחייניות, הורים חורגים, ילדים חורגים, סבים ונכדים. עקב כך, לא ניתן למצוא מאפיין דמוגרפי או משפחתי שיסייע לזהות ילדים שעברו התעללות מינית[55][56][57].

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, בשנת 2014 הגיעו 40,000 פניות למרכזי הסיוע, מתוכן 24% דיווחו על פגיעה מינית על ידי בן-משפחה קרוב. מתוך 5,548 פניות שהתקבלו על פוגעים מסוימים, 26% דיווחו על הורה/ בן משפחה[58].

על פי נתוני משטרת ישראל, מתוך 5,974 תיקי עבירות מין שנפתחו במשטרה בשנת 2014, 855 מהם (כ-14.3 אחוזים) דיווחו על עבירות מין בתוך המשפחה[58]

על פי נתוני הפרקליטות, בשנת 2014 הוגשו 701 כתבי אישום הכוללים בתוכם עבירות מין המעוגנות בחוק העונשין, מתוכם 7.9% כללו עבירות מין במשפחה וביד אחראי על חסר ישע[58].

ארצות הברית ואירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הערכות מדברות על 20 מיליון אמריקאים שנחשפו לגילוי עריות בידי הוריהם, כלומר 1 מתוך 10. הגיל הממוצע לתקיפה מינית במשפחה עומד על 11 [55].

סקר שנערך בפינלנד בשנת 1992 אשר בדק גילוי עריות בין אב לבתו, מצא כי מבין 9,000 נערות תיכון בנות 15 שמילאו את השאלונים, מבין הבנות שמתגוררות עם אביהן הביולוגי 0.2% דיווחו על גילוי עריות. מבין הבנות שמתגוררת עם אב חורג, 3.7% דיווחו על התנסות מינית עמו. בסיכום הסקר צוין כי "רגשותיהן של הנערות בנוגע לניסיון המיני הם שליליים באופן מובהק"[59].

צורות התעללות שאינן מדווחות במידה מספקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי התעללות מינית בבנים בידי נשים אינה נחשפת לעתים קרובות, עקב סטריאוטיפים, הכחשה חברתית והיעדר יחסי של מחקר על התעללות מינית בבנים[60][37]. מקרי התעללות מינית של בנים בידי אימהותיהם או קרובות משפחה אחרות, מדווחים ונחקרים במידה פחותה משמעותית מיתר צורות ההתעללות. באופן דומה, יש החושדים כי גם יחסים בלתי נאותים בין אימהות לבנותיהן אינם נחשפים דיים[61].

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור מעשה ידי מרטן ואן מאלה משנת 1905.

בין מבוגרים וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי עריות בין מבוגר וילד נחשב לצורה של התעללות מינית בילדים ובמשך שנים רבות זו הייתה הצורה המדווחת ביותר של גילוי עריות[36][37][44]. שכיחות מקרי גילוי עריות בין הורים וילדיהם הוא דבר שקשה להעריך עקב הסודיות והפרטיות המאפיינים את הנושא. גילוי עריות של אב-בת או אב חורג-בת חורגת, הוא הסוג הנפוץ ביותר של גילוי עריות מבוגר-ילד שדווח, וקיימים גם מקרים של אם-בן, אב-בן ואם-בת, אך אלו פחות נפוצים[55][62]. מחקרים רבים מצאו כי אבות חורגים נוטים לעסוק בצורה כזו של גילוי עריות הרבה יותר מאבות ביולוגים. מחקר נוסף על נשים בוגרות בסן פרנסיסקו העריך ש-17% מהנשים חוו התעללות מצד אביהן החורג ו-2% חוו התעללות מצד אביהן הביולוגי[62]. תופעה זו מוסברת לרוב על ידי אפקט וסטרמרק, לפיו כאשר שני אנשים גרים בסמיכות במהלך השנים הראשונות של חייהם (ככל הנראה גילאי 0–6), אחד מהם או שניהם לרוב לא יחושו משיכה מינית זה כלפי זו[63]. גילוי עריות בין אב לבן דווח בתדירות נמוכה יותר, אך סביר שהדבר קשור בחוסר דיווח רב יותר במקרים כאלו[39][64][65][38]. קיים היסוס רב בדיווח על גילוי עריות, והיסוס זה גובר משמעותית בקרב נפגעים בנים, אשר חוששים מדיווח על הפרטים המיניים של המקרה וחוששים שהדבר יצביע לאחרים על חולשתם ו/או על נטיות הומוסקסואליות, שעלולות לגרום לתיוג חברתי שלילי[57].

בסיפור חדשותי שפורסם ב-1999, דיווחו ה-BBC: "חיי משפחה מלוכדים בהודו, ממסכים על כמות מדאיגה של התעללות מינית בילדות ומתבגרות על ידי קרובי משפחה, כפי שמצביע דו"ח חדש. בסקר שנערך על ידי ארגון שפועל בדלהי ונקרא RAHI עלה כי 76% מהנשאלים עברו התעללות בילדות, 40% מתוכם על ידי בן משפחה". הכתבה ממשיכה ומתארת שכיום לא קיים בהודו חוק המכסה מקרים של התעללות מינית בילדים על ידי זרים, קל וחומר על ידי בני משפחה. ההגדרה המשפטית לאונס דורשת הצגת הוכחה שהאנס חדר לקורבן, גם אם מדובר בילד צעיר. שופטים מסוימים אף אמרו שבלתי אפשרי שאבות יאנסו את בנותיהם, גם כאשר הוצגו לכך הוכחות. בהודו כל הקשור למשפחה נחשב לקדוש, ובמידה ומתרחשת התעללות כלשהי הסביבה תתייחס אליה בספקנות רבה וחוסר אמון[66].

על פי המרכז הלאומי לקורבנות פשע (National Center for Victims of Crime), כמות גדולה ממקרי האונס שמבוצעים בארצות הברית נעשים על ידי קרוב משפחה:

"מחקר מצביע על כך ש-46% מהילדים שנאנסים הם קורבנות של בני משפחה. רוב קורבנות האונס האמריקאים (61%) נאנסים לפני גיל 18; יתר על כן, 29% מכלל מקרי האונס מתרחשים כאשר הקורבן בן פחות מ-11 שנים. 11% מקורבנות האונס נאנסים על ידי אביהם או אביהם החורג, ו-16% נוספים נאנסים על ידי קרוב משפחה אחר"[57].

מחקר שנעשה בקורבנות גילוי עריות מצא "תכונות משותפות"  בתוך המשפחות טרם התרחשות גילוי עריות אב-בת, בין התכונות נמצא ניכור בין האם לבת, דומיננטיות אבהית קיצונית והעברה של חלק מאחריות המשפחתית המסורתית של האם לבת[44].

מחקרים מצאו שאבות המתעללים בילד אחד או בכל ילדיהם, מעלים סיבות שונות למעשיהם. סיבות נפוצות שמנו אבות אלו, כללו: הפקרות מינית של האב, משיכה עזה לילדים (פדופיליה) ונגישות ילדיהם למימוש חשקיהם, היעדר סיפוק מיני במערכת הזוגיות בה נמצא האב והפניית תשוקותיו המיניות לבתו. הסברים אלה אינם מהווים פטור מאחריות חוקית למעשה וכן, הם אינם מהווים פטור מאחריות מוסרית, רגשית והורית למעשה. האבות עושים שימוש בסמכותם במשפחה על מנת לשלוט בילדיהם ולהשיג מהם סיפוק מיני[62].

לעתים תכופות השגת עזרה היא אתגר גדול עבור קורבנות גילוי עריות, אך כאשר המתעלל פוגע גם באחיהם, הקורבנות לעתים חושפים את ההתעללות. מחקר מראה כי כאשר בת מאמינה שאחותה הצעירה מאוימת על ידי אותה התעללות, יש סיכוי גבוה יותר שהיא תדווח על העניין[62].

מרבית האנשים ייטו לתפוס קרבה בין אב לבת כיותר מינית מאשר אותה קרבה אצל אם ובן. במידה ובת תנוח או תישן באותה מיטה עם אביה, אנשים רבים יאמרו שהדבר אינו תקין, אך כפי שקמפל וקמפל מציגים במחקרם: "אם שמאפשרת לבנה לישון עימה במיטה אולי תחשב כמפנקת מדי, אך לא תחשב כפועלת מתוך דחפים לא מודעים של גילוי עריות"[62].

אבות אשר מתעללים מינית בבנותיהם לרוב אינם מרגישים כלפיהן חמלה ואינם מזהים שקיימת כל תוצאה להתעללותם. מתעללים רבים עלולים להיבהל מהתנהגותם, אך לא מספיק על מנת להפסיקה. לרבים מהאבות המתעללים יש צורך עמוק וקבוע באהבה ותשומת לב ללא תנאי. בחלק מהמקרים הם רואים את גילוי העריות, כמו אונס, כמעשה של כוח ושליטה[62].

איור מעשה ידי מרטן ואן מאלה משנת 1905.

בניגוד לטענותיהם של חוקרים רבים, אימהות בבית בו מתבצע גילוי עריות אב-בת, לא תמיד יודעות על כך. בבתים כאלו אימהות רבות מוותרות על כוחן ונותנות לבעליהן לשלוט בהן, וכך אין בכוחן למנוע את ההתעללות והן הופכות לשותפות פסיביות למעשה. במקרים כאלו הגברים לרוב מחפשים אחר שליטה וכוח, בנוסף לאהבה ללא תנאי, והם יכולים להשיג זאת בצורה הקלה ביותר על ידי הובלת האם להכחשה שמשהו אינו כשורה[62].

במקרים של גילוי עריות אם-בן האב לרוב נעדר מהבית. האם סומכת על הבן שיהיה "הגבר בבית", וידאג לכל העניינים כפי שגבר "אמור לעשות". הבן עלול לאהוב את אימו, אך לשנוא את העובדה שהיא מכריחה אותו "לשחק" את תפקיד האב. יש חוקרים הטוענים שמכיוון שבמקרים אלו לרוב מעורבת פחות אלימות פיזית (או שאין אלימות כלל), הבן נושא בתוכו יותר רגשות אשמה ולכן הוא חש שעליו לשאת בחלק מהאחריות למעשה. מקרים רבים כאלו קשים לחשיפה, מכיוון שבנים רבים לא בטוחים שעברו התעללות[62]. ראה ערך: נשים מתעללות מינית בילדים.

מבוגרים שכילדים נפלו קורבן לגילוי עריות על ידי מבוגרים סובלים לעתים קרובות מהערכה עצמית נמוכה, קשיים ביחסים בין-אישיים ובעיות בתפקוד מיני והם נמצאים בסיכון גבוה לפיתוח הפרעות נפשיות, הכוללות דיכאון, חרדה, תגובות הימנעות פוביות, הפרעות סומטופורמיות (הפרעות פסיכולוגיות המתבטאות בסימפטומים גופניים שונים), הפרעות התמכרות, הפרעת אישיות גבולית והפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת[38][67][68]. מחקר שנעשה ב-1994 על גברים שורדי התעללות מינית בילדות, מצא שלמעלה מ-80% השתמשו במהלך חייהם בחומרים ממכרים, ל-50% מהם היו מחשבות אובדניות, 23% ניסו להתאבד וכמעט 70% קיבלו טיפול פסיכולוגי. 31% מהם התעללו באופן אלים בקורבן אחר[57]. מחקר אחר שבחן שורדי גילוי עריות אשר נפגעו על ידי אמהותיהם (93 נשים ו-9 גברים), מצא ש-60% מהנשים ו-25% מהגברים סבלו מהפרעות אכילה ו-80% מהנשים וכל הגברים דיווחו על בעיות מיניות בחייהם הבוגרים. בנוסף, כמעט שני שלישים מהנשים דיווחו כי הן לעולם או כמעט ולא הולכות לבדיקה אצל רופא או רופא שיניים, מכיוון שהבדיקה מפחידה מדי עבורן[57].

ביפן קיימת טעות נפוצה לפיה גילוי עריות בין אם לבנה הוא נפוץ, טעות הנגרמת עקב תיאור הנושא בעיתונות ובתקשורת הפופולרית ועקב התפקיד המשמעותי של האם בהצלחת בנה בבית הספר. האמונה היא כי ילדים עסוקים מאוד בחינוך ורבים מהם אף הולכים מדי יום לבתי ספר לדקדוק בשעות הערב, לכן עדיף לאם לספק לבנה שירותים מיניים מאשר לאפשר לו לבזבז זמן חשוב ואנרגיה רגשית בהתנסות בקשרים עם בנות גילו. בנוסף, קו טלפון חם לבני נוער קיבל כמה שיחות מבנים שטענו לגילוי עריות עם אימם, דבר שהוביל למחשבה כי גילוי עריות אם-בן הוא הצורה הדומיננטית של התעללות מינית ביפן. הראיות לעומת זאת, מראות אחרת. מחקר בסטטיסטיקת קורבנות במשטרה ומערכות הבריאות מבטל את הטענה כי זוהי תופעה שכיחה ומראה כי רובם המכריע של מקרי ההתעללות המינית, כולל גילוי עריות, מבוצע ביפן על ידי  גברים ונגד בנות צעירות. כעדות תומכת ניתן לראות כי קיים ייצוג גדול מאוד לדמות "תלמידת בית הספר" בפורנוגרפיה ובזנות ביפן[69].

איור מעשה ידי מרטן ואן מאלה משנת 1905.

בין אחים בילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי עריות בין אחים בילדות נחשב לנפוץ אך מדווח רק לעתים רחוקות[55]. גילוי עריות זה נחשב להתעללות מינית בין ילדים, כאשר הוא מתרחש שלא בהסכמה, ללא שוויון, או כתוצאה מכפייה. התעללות שכזו נחשבת לצורה הנפוצה ביותר של התעללות בתוך המשפחה[70]. הצורה הנפוצה ביותר לגילוי עריות מסוג זה שדווחה היא של ניצול לרעה של אח או אחות צעירים על ידי אח בוגר[55]. מחקר שנעשה בשנת 2006 העלה שלחלק גדול מהמבוגרים שהיו בילדותם קורבן לגילוי עריות בין אחים, יש כיום אמונות "מעוותות" או "מופרעות" (כגון אמונה שהמעשה היה "נורמלי"), הן על החוויה שהם בעצמם עברו והן על נושא ההתעללות המינית באופן כללי[71].

גילוי עריות בין אחים נפוץ בעיקר במשפחות בהן אחד מההורים או שניהם נעדר לעתים קרובות או אינו פנוי רגשית. העדר של האב בפרט נמצא כמרכיב משמעותי ברוב המקרים של התעללות מינית בין אחים[72]. ההשפעות המזיקות על ההתפתחות בילדות ועל תסמינים בבגרות, הנובעות מגילוי עריות בין אחים, דומות להשפעות של גילוי עריות אב-בת והן כוללות שימוש בחומרים ממכרים, דיכאון, אובדנות והפרעות אכילה[72][54].

פעמים רבות ילדים אינם מדווחים להוריהם או למבוגר אחראי אחר על התעללות מינית באופן כללי והדבר תקף גם למקרים של התעללות מינית שהם חווים מאחיהם. לחוסר הדיווח ישנן סיבות רבות. להלן חלק מהסיבות: בתחילה הקורבנות יכולים שלא להבין כי מדובר בהתנהגות מתעללת; אם המתעלל הוא אח או אחות בוגרים, אלו יכולים להשתמש בכוח ובסמכות שלהם בתור "האחים הגדולים" על מנת לשמור שהקורבן לא יספר על ההתעללות; המתעלל עלול לאיים על הקורבנות בנקמה פיזית או רגשית אם יספרו; קורבנות יכולים להרגיש שהם אחראים להתעללות או לכך שלא התנגדו כאשר ההתעללות התחילה; או, שהסביבה המשפחתית יכולה להיות כזו שאינה מעודדת את חשיפת ההתעללות[62].

בהסכמה בין מבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות מינית בין קרובי משפחה מבוגרים מיוחסת לעיתים למשיכה מינית גנטית, היא משיכה מינית בין קרובים אשר נפגשים לראשונה כבוגרים. צורה זו של גילוי עריות אינה מדווחת הרבה, אך הראיות מצביעות על כך שהיא קיימת, ככל הנראה לעיתים קרובות יותר משרבים חושבים. קיימים אתרי אינטרנט שונים שמספקים תמיכה לזוגות של גילויי עריות[73].

אנשים שתומכים בגילוי עריות בהסכמה בין בוגרים מותחים גבול ברור בין התנהגות שנעשית בהסכמה לבין אונס, התעללות מינית בילדים וגילוי עריות פוגעני. לדבריו של משתתף ביחסי גילוי עריות שכאלו, אשר צוטט במאמר שהתפרסם באתר "The Guardian":

"אתה לא יכול לשלוט במי אתה מתאהב, זה פשוט קורה. התאהבתי באחותי ואני לא מתבייש... אני רק מרחם על אמא ואבא שלי, אני מקווה שהם יוכלו להיות שמחים בשבילנו. אנחנו אוהבים אחד את השני. מה שקורה בינינו שונה לגמרי ממקרה של איזה זקן שמנסה לשכב עם הבן בן השלוש שלו, זה רע ומגעיל... כמובן שאנחנו עושים זאת בהסכמה, זה הדבר החשוב ביותר. אנחנו לא סוטים. מה שיש לנו הוא הדבר היפה ביותר בעולם"[73].

בעקבות מספר מקרים שהגיעו לבית המשפט, פורסמו בארה"ב כתבות שונות אשר דנות בשאלה המוסרית והמשפטית של יחסי גילוי עריות בהסכמה בין בוגרים, ובחלקם אף הוצע שיחסים אלו צריכים להיות מוגנים תחת החוק לפרטיות[74][75][76][77].

בין דודות, דודים, אחייניות ואחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהולנד מבחינה חוקית ניתן להתחתן עם אחיין/אחיינית, אך רק באישור מפורש של ממשלת הולנד, בשל הסיכון האפשרי של פגמים גנטיים בקרב הצאצאים. נישואין שכאלו מתרחשים בהולנד בעיקר בקרב מהגרים זרים. בחודש נובמבר 2008, המכון המדעי של המפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDA), הודיע כי הוא מבקש לאסור על קיום נישואין בין אחיינים ואחייניות[78].

בבריטניה, החוק נגד גילוי עריות כולל בתוכו רק יחסי מין עם הורה, סב, ילד או אח[79], אך לאחרונה הוספה עבירה של "יחסי מין עם בן משפחה מבוגר", אשר כוללת בתוכה גם חצאי-אחים, דודים, דודות, אחייניום ואחייניות[80].

בין אחים בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרה המפורסם ביותר בשנים האחרונות של גילוי עריות בין אחים בוגרים, הוא המקרה של פטריק סטובינג וסוזן קרולווסקי, אח ואחות מגרמניה. עקב התנהגות אלימה של אביהם, פטריק הוצא מביתו בהיותו בן 3 למשפחת אומנה אשר בהמשך אימצה אותו. בגיל 23 הוא גילה על הוריו הביולוגיים, יצר קשר עם אימו, ופגש לראשונה אותה ואת אחותו בת ה-16 סוזן. זמן קצר לאחר מכן, עבר פטריק להתגורר עם משפחתו הביולוגית. לאחר 6 חודשים, נפטרה אימם, והאחים התקרבו באופן אינטימי וב-2001 הביאו לעולם את ילדם הראשון. עד שנת 2004 נולדו להם 4 ילדים משותפים: אריק, שרה, ננסי וסופיה. מכיוון שנושא מערכת היחסים של השניים עלה שוב ושוב לכותרות, ומכיוון שהזוג עמד שוב ושוב בפני האשמות פליליות ואף ריצה עונש מאסר, החלו חלק מתושבי גרמניה לתהות האם מבוגרים המבצעים גילוי עריות בהסכמה צריכים בכלל להיענש. במאמר שהתפרסם אודותיהם עלה כי הזוג מאושר ביחד והשניים רוצים להמשיך ולחיות יחדיו. על פי רישומי בית המשפט, שלושת הילדים הראשונים סובלים ממוגבלות פיזית ונפשית, ולכן הועברו למשפחות אומנה[11][81]. באפריל 2012, בבית המשפט האירופאי לזכויות האדם (The European Court of Human Rights), הפסיד פטריק סטובינג בתיק בו טען שהרשעותיו הקודמות היוו פגיעה בזכותו לפרטיות ובחיי משפחתו[82]. ב-24 לספטמבר 2014, המועצה הגרמנית לאתיקה (The German Ethics Council) המליצה לממשלה לבטל חוקים האוסרים גילוי עריות בין אחים, בטענה כי איסורים אלו מביאים לפגיעה באזרחים[83][84].

חברות מסוימות מתייחסות באופן שונה כלפי יחסים בין אחים מלאים לעומת יחסים בין אחים למחצה (אחים מהורה אחד). בחברות קדומות התרחשו נישואין בין אחים מלאים ואחים למחצה[85].

מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, נישא לדודניתו מריה, ביתו של קרל החמישי

בין בני דודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואין ויחסי מין בין בני דודים מדרגה ראשנה נחשבים כגילוי עריות בתרבויות מסוימות בעולם, אך בתרבויות אחרות הם מקובלים. נכון להיום, 24 מדינות בארה"ב אוסרות על נישואין בין בני דודים מדרגה ראשונה ו-7 מדינות נוספות מתירות אותם רק בנסיבות מיוחדות[86]. לעומת זאת, בריטניה מותירה נישואין ויחסי בין בין בני דודים מדרגה ראשונה[87].

במקומות מסוימים נישואי בני דודים הם נדירים ומהווים פחות מ-1% מהנישואין באירופה המערבית, צפון אמריקה ואיי האוקיינוס השקט (אוקיאנה), בזמן שהם מגיעים לכ-9% בדרום אמריקה, מזרח אסיה ודרום אירופה, וכ-50% באזורים במזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום אסיה[88][89].

בסקירה של 48 מחקרים שנעשו על ילדים להורים בני דודים, עלה כי שיעורי המומים המולדים היה כפול מזה של זוגות שאינם קשורים משפחתית, אך עדיין נמוך יחסית: נמצאו מומים בקרב 4% מהתינוקות של הורים בני דודים, לעומת 2% באוכלוסייה הכללית. לפיכך, כ-96% מהתינוקות שנולדו להורים בני דודים, היו בריאים[90].

מוגדרים באמצעות נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבויות מסוימות כוללות קרובים באמצעות נישואין תחת האיסור לגילוי עריות וניתן לראות כי במקומות רבים הדין כלפי משפחה חורגת, כמו הורה חורג, דומה לדין כלפי משפחה ביולוגית[91][92].

בחוק האיסלמי, אסורים נישואין על קרובים בקרבת דם. אלו כוללים הורים, ילדים, אחים, דודים ואחיינים. איסור זה תקף גם עבור מי שמקושר למשפחה דרך נישואין כמו הורה חורג, ילד חורג, אח חורג, וכו'[93].

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שגילוי עריות מהווה טאבו כמעט בכל חברה, לעתים קרובות קורבנות גילוי העריות מסתירים את המעשה שנעשה בהם מתוך אשמה, בושה, פחד, לחץ חברתי ומשפחתי ומכיוון שהמתעלל כופה עליהם לשמור את הסוד[57]. מעבר לכך, נפגעי גילוי עריות לרוב מסרבים באופן קיצוני לגלות שהם עוברים התעללות, מכיוון שהאדם המתעלל נמצא בעמדה של אמון וסמכות כלפיהם. לעתים קרובות, הקורבן אינו מבין, או מכחיש, שמשהו לא בסדר בהתנהגות בה הוא נתקל בביתו. קורבנות צעירים רבים מאמינים ומקבלים את הסבריו של המתעלל, כמו הסבר שמעשיו הם מעין "חוויית למידה" אשר מתרחשת בכל משפחה על ידי בן משפחה מבוגר. הקורבנות עלולים לחשוש שאם הם יתלוננו לא יאמינו להם, יאשימו אותם ואף יענישו אותם[57].

מחקרים שנעשו לאחרונה מראים שחלק מקורבנות גילוי עריות עלולים לסבול מאובדן זיכרון ביו-כימי (Biochemically-Induced Amnesia). מצב זה יכול להיות מופעל על ידי טראומה קשה, כמו תקיפה מינית, אשר גורמת לגוף ליצור מספר שינויים אנדוקרינים, הקשורים בהורמונים) ונוירנוליים מורכבים, המביאים להיווצרות אמנזיה מוחלטת או חלקית של האירוע. עקב כך, מודחק כל זיכרון מיידי ו/או סמוי של התקרית או התקריות[57]. מעבר לאלו, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הכוללת אמנזיה, סיוטים ופלשבקים, רווחת מאוד בקרב שורדי גילוי עריות. מחקר מצא כי לעומת ילדים שהותקפו מינית על ידי אדם זר, שורדי גילוי עריות נוטים לחוש בחייהם יותר רגשות אשם ובושה, וסובלים יותר מהערכה עצמית נמוכה, דיכאון והתנהגות הרסנית (כגון שימוש בסמים)[57]. ראה ערך: פוסט טראומה כתוצאה מתקיפה מינית.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אם קורבן גילוי העריות עבר אירוע בודד של התעללות או תקיפה, ובין אם עבר תקיפה מתמשכת על פני תקופת זמן ארוכה, תהליך ההחלמה יכול להיות כואב וקשה באופן יוצא דופן. תהליך ההחלמה מתחיל בהודאה בהתעללות ובהכרה שנדרשים עזרה ותמיכה. קיימים גופים שונים שמסייעים לנפגעי גילוי עריות, אליהם יכולים לפנות ילדים ומבוגרים. משאבים לסיוע לנפגעי עזרה ותמיכה כוללים ספרים, קבוצות לעזרה עצמית, סדנאות, תוכניות טיפול קצרות וארוכות טווח וסעד משפטי. שורדי גילוי עריות רבים בעולם יצרו קבוצות לעזרה עצמית או תמיכה, שם יחד עם שורדים נוספים הם יכולים לדבר על חוויותיהם ולמצוא מודל לחיקוי[57].

הסיכון הביולוגי בגילוי עריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים שנולדו כתוצאה מזיווג בין קרובי משפחה נמצאים בסיכון גבוה יותר למומים מולדים, משום שהזיווג מגדיל את הסיכוי להימצאותם של יותר תאי זיגוטה שיהיו הומוזיגוטים ובהם אללים רצסיבים מזיקים או פגומים המייצרים מחלות שכאלו (מכיוון שמדובר באללים רציסיביים הגן הפגום יבוא לידי ביטוי רק בהימצא שני אללים מזיקים)[94]. מכיוון שאללים אלו נדירים יחסית באוכלוסייה, יש סיכוי נמוך מאוד ששני בני זוג שאינם קשורים משפחתית יישאו את אותו אלל מזיק. יחד עם זאת, מכיוון שקרובי משפחה שותפים לכמות גדולה של אללים (שכן הם נושאים מטען גנטי דומה), ההסתברות ששני הורים קרובי משפחה יישאו את אותם אללים מזיקים הוא גבוה משמעותית ביחס למי שאינם קרובי משפחה. בניגוד לדעה הרווחת, הזיווג כשלעצמו אינו משנה את השכיחות של האללים, אלא מגדיל את חלקם היחסי של ההומוזיגוט בהשוואה להטרוזיגוט. עם זאת, מכיוון שהשיעור המוגבר של ההומוזיגוטים המזיקים חשוף להליך הברירה הטבעית, בטווח הארוך השכיחות שלהם אכן עולה בקרב ענף משפחתי שבו מתקיימים יחסי גילוי עריות. בטווח הקצר, יחסי מין בתוך המשפחה עלולים להביא לעלייה בהפלות טבעיות, במקרי מוות סביב הלידה ובלידת תינוקות הסובלים ממומים מולדים[95]. לפיכך, ככל שבני הזוג קרובים יותר משפחתית, כך יהיו תוצאות ביולוגיות חמורות יותר לזיווג. עובדה זו עשויה להסביר מדוע זיווג בין קרובי משפחה כמו אחים הוא פחות נפוץ מאשר זיווג קרובי משפחה רחוקים יותר, כמו בני דודים[96].

כמו כן, יכולות להיות השפעות מזיקות אחרות מלבד אלו הנגרמות על ידי מחלות רצסיביות. למשל, מערכת חיסונית דומה אצל שני ההורים עשויה להביא לכך שהמערכת החיסונית של ילדם תהיה פגיעה יותר למחלות זיהומיות[97].

מחקר משנת 1994 מצא ששיעור התמותה בקרב ילדים להורים בני דודים עמד על 4.4% [98]. ילדים לגילוי עריות ילד-הורה או גילוי עריות בין אחים מצויים בסיכון גבוה יותר מזה של ילדים להורים בני דודים. מחקרים מראים כי 20-36% מילדים אלו ימותו או יסבלו ממוגבלות חמורה עקב גילוי העריות[12]. מחקר שנעשה על 29 ילדים לגילוי עריות אב-בת או אחים מצא ש-20 מתוכם סבלו ממומים מולדים, כולל ארבעה שניתן לייחס את מצבם ישירות למחלות רצסיביות הנגרמות מהימצאותם של שני אללים מזיקים זהים[99].

אצל בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים רבים של יונקים, כולל הפרימאטים הקרובים ביותר למין האנושי, נוטים להימנע מהזדווגות עם קרובי משפחה, במיוחד אם ישנם שותפים חלופיים למין[100]. ידוע שצבועים נוטשים את הלהקה שלהם בהגיעם לבגרות מלאה, על מנת למצוא נקבה מלהקה אחרת, ובהתאם גם נקבת הצבוע מזדווגת רק עם צבוע שאינו מלהקתה[22]. דבר דומה קורה אצל חתולי הבר, אשר בהגיעם לבגרות נודדים מרחק רב מאמם, דבר שמקטין את הסיכוי שבהמשך יפגשו את אמם או אחותם[23]. בקרב למורים נמצא שנקבת הלמור יודעת לזהות ולדחות קרובי משפחה על ידי קליטת הפרומונים שלהם[22]. עכברים נמנעים מהדזווגות עם עכברים אחרים שריח השתן שלהם דומה לזה שלהם[23] ונקבת העכבר מבצעת הפלה אם הרתה במקרה לאחיה[22].

יחד עם זאת, נצפו מקרים בהם שימפנזים שהיו מפוחדים ניסו להזדווג עם אימותיהם, שלפעמים נענו ולפעמים דחו את הניסיון[101].

בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, מעשי גילוי עריות הם מנוגדים לחוק ואיסור זה מעוגן בחוק העונשין, תחת חלק ב' (עבירות), פרק י' (פגיעות בגוף), סימן ה' (עבירות מין), בסעיף 351 שכותרתו "עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע". להלן לשון החוק:

351. (א) העובר עבירה של אינוס לפי סעיף 345(א)או של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב)באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – מאסר עשרים שנים.

(ב) הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו – מאסר שש עשרה שנים.

(ג) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו –

(1) בעבירה לפי סעיף 348(א) או (ג1) – מאסר עשר שנים;

(2) בעבירה לפי סעיף 348(ב) – מאסר חמש עשרה שנים;

(3) בכל מקרה שאינו בין המנויים בפיסקאות (1) ו-(2) – מאסר חמש שנים.

(ד) העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו – מאסר ארבע שנים.

(ד1) אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי סעיף 349(א) בחסר הישע, דינו – מאסר שנתיים.

(ה) לענין סעיף זה –

"אומן" – אחד מאלה:

(1) אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה;

(2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

"אח או אחות חורגים" – בן או בת של בן זוג של הורה;

"אחראי על חסר ישע" – כהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

"בן משפחה" –

(1) הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;

(2) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת "בן משפחה";

(3) אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;

(4) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה "בן משפחה";

"חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א [102].

בישראל לא קיים איסור פלילי על גילוי עריות בקרב בני 21 ומעלה. במקרה שמי מהמעורבים בגילוי עריות מדרגה קרובה (הורה-בן/בת, אחים/אחיות, סב/סבתא-נכד/נכדה) מתחת לגיל 21 או במקרה של ניצול יחסי תלות או מרות, הדבר מהווה עבירה. חוקים הדומים לחוק הישראלי קיימים במספר מדינות[103], אולם ברבות אחרות קיימים חוקים האוסרים במפורש על גילוי עריות מדרגה קרובה בכל גיל ובכל מצב. כך למשל, בגרמניה בשנת 2006 הורשעו אח ואחות בגילוי עריות והאח נדון לשנתיים וחצי מאסר[104]. בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג שבצרפת דחה באפריל 2012 את עתירתו של האח, פטריק סטובינג מהעיר לייפציג, על הרשעתו בקיום יחסים אסורים עם אחותו הביולוגית, סוזאן קרולווסקי. האח ריצה את עונש מאסרו במלואו, כשלוש שנים, לאחר ששניהם הביאו לעולם ארבעה ילדים. העתירה התבססה על הזכות לכיבוד הפרטיות וחיי המשפחה, המובטחת באמנת זכויות האדם האירופית. בית המשפט קבע כי למרות שגרמניה פגעה בזכות זו במקרה זה, אין לקבל את העתירה, משום שהפגיעה הייתה במטרה "להגן על המוסר והזכויות של האחרים"[105].

גילוי עריות בדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסור עריות

ביהדות, מושג גילוי העריות רחב וכולל בנוסף לאיסור קרובי משפחה, גם יחסי מין עם אישה נשואה, איסור משכב זכר ומשכב בהמה, ולפי חלק מהדעות, את האיסור על קיום יחסי מין עם כל אישה בעת טומאת נידתה. הרמב"ם מונה 24 מצוות לא תעשה שונות שהן איסורי עריות. מהתורה ("ראשונות לעריות") ישנו איסור על 11 קרובות משפחתו של גבר: אימו, אחותו, בתו, אשת אביו, אשת אחיו, ואשת דודיו, דודותיו, כלתו ונכדותיו, וכן על שבע קרובות משפחת אשתו שנוצרו בשל זיקת הנישואין: אמה, סבתותיה מצד אמה ואביה, בתה ונכדותיה מצד בנותיה ובניה, ואחותה (רמב"ם הלכות איסורי ביאה ב ז). מדרבנן ("שניות לעריות") קיימים 20 סיווגים נוספים של קרובות משפחה, שרובן מתייחסות לאבות האדם וצאצאיו הרחוקים יותר, כדוגמת סבתו, הסבתא רבא שלו ואשתו, ומאידך כלת הנכד ונינה. על פי רוב הפוסקים, הטווח של חלק מהאיסורים הללו הוא עולמי, עד סוף כל הדורות לשני הכיוונים.

מאידך, נישואי בני דודים מותרים וכן נישואי דוד ואחייניתו.

גילוי עריות הוא מהחטאים החמורים ביותר, אחת משלוש העבירות שהן בגדר "ייהרג ובל יעבור" ועונשן במיתת בית דין או כרת. ילד שנולד כתוצאה מגילוי עריות הוא ממזר, שאינו יכול לשאת אלא ממזרה או שאר חסרי ייחוס (ראה: עשרת היוחסין).

היהדות קובעת כי גם על בני עמים אחרים נאסרו חלק מהעריות, הנלמדות מהפסוק שנאמר על אדם וחוה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד": אימו, אחותו מאימו, ביתו, אישה הנשואה לאחר, זכר ובהמה. לפיכך איסור זה הוא אחד משבע מצוות בני נח האוניברסליות[106][107][13].

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה הקתולית לרוב אינה מתירה נישואין במידה וקיים ספק אם בני הזוג קשורים זה לזה על ידי קרבת דם[108].

לאורך השנים השתנתה הגדרת גילוי העריות. בשנת 1215, למשל, עשתה המועצה הלטראנית הרביעית (The Fourth Lateran Council) ניסיון לעגן בחוק איסור על נישואין שיגיעו עד בני דודים מדרגה שלישית, ואף בני דודים מדרגה רביעית.

בכנסייה האורתודוקסית המזרחית (Eastern Orthodox Church), אסורים הנישואין בין בני דודים מדרגה שנייה או דרגה קרובה יותר, ובין דודים או דודות מדרגה שנייה לאחיינים או אחייניות מדרגה שנייה, או דרגה קרובה יותר. נישואין עם הסנדק או בת הזוג של אח שנפטר אסורים גם הם, אך נישואין עם ילד או ילדה חורגים מותרים.

ספר התפילות של הכנסייה האנגליקנית מתיר נישואין של בני דודים מדרגה ראשונה והלאה[109].

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשת הנשים בקוראן מפורטים איסורי גילוי העריות שברובם חופפים את האיסורים ביהדות. אסורות האם, הבת (כולל בנות חורגות), האחות, הדודות, אחייניות, החותנות וכן מיניקות ו"אחיות ליניקה", כלומר, מי שהונקה מאותה מינקת. בדומה לחוקי העריות ביהדות, אסורה גם אשת האב ונישואין לשתי אחיות בו זמנית. בשונה מההלכה היהודית, אוסר האסלאם נישואין לאחיינית ולעומת זאת מתיר את נכדתה של האישה.

לא תקחו (לנשים) את (הנשים) אשר לקחו אבותיכם.. אסורות עליכם: אימותיכם ובנותיכם ואחיותיכם ודודותיכם אחיות אביכם ואחיות אמכם ובנות האח ובנות האחות ואימותיכם אשר הניקו אתכם ואחיותכם ליניקה, ואמות נשיכם ובנותיכם החורגות החוסות בכם ילידות נשיכם אשר באתם אליהן.. ונשי בניכם אשר מחלציכם (יצאו), ולא תקחו שתי אחיות

– קוראן, פרשת הנשים כ"ו-כ"ז, תרגום יוסף יואל ריבלין

מקור האיסור על גילוי עריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנתרופולוגים תוהים זה שנים מהו מקורו של האיסור הכמעט-אוניברסלי על גילוי עריות. פסיכולוגים ואנתרופולוגים שונים הציעו מגוון הסברים לתופעה.

הסבר אבולוציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנתרופולוגים ביולוגיים טענו כי מקור האיסור הוא אבולוציוני - אוכלוסיות של בעלי חיים (ובכללם האדם) שלא נהוג בהן יחסי גילוי עריות, ייבררו על ידי הברירה הטבעית ויישרדו, שכן יש בהן שכיחות נמוכה יותר של מומים גנטיים וישנו מגוון גנטי גדול.

ברבים מהצמחים ובעלי החיים ישנם מנגנונים שנועדו למנוע "גילוי עריות". בצמחים אנדרוגיניים שיכולים לבצע האבקה עצמית, ישנם מנגנונים שמונעים זאת, כמו למשל הבשלת אבקנים ועלי (איבר הרבייה הנקבי בפרח) באותו צמח במועדים שונים, מבנה פרח שאינו מאפשר האבקה עצמית, או "מפתח" התאמה בין זרעי אבקנים ועמודי עלי. בחלזונות שרובם הרמפרודיטים ישנה העדפה להזדווגות בין שניים ולא להתרבות בדרך של הפריה עצמית[110][22][111].

קירבה מולידה סלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנתרופולוג אדוארד ווסטרמארק טען כי קירבה מולידה סלידה (Familiarity Breeds Contempt) - אנשים המבלים את רוב זמנם יחדיו מילדות, כמו בני אותה משפחה, מפתחים סלידה הדדית ואינם רואים זה בזה בני זוג מתאימים להזדווגות.

עמדה זו קיבלה חיזוק ניכר ממחקרים על הלינה המשותפת בקיבוצים. במערכת זו התקיים מצב בו בני שכבת גיל שאינם קרובי משפחה גדלים יחדיו, ואף נמצאים בסיטואציה שהם בני הזוג הזמינים ביותר זה לזו - אך מחקרים הראו כי שיעור הנישואין בין בני אותה שכבת גיל נמוך מאוד (סקר שהקיף 2769 זוגות נשואים ב 211 קיבוצים מצא רק 14 זוגות בהם בני הזוג גדלו יחד באותו בית ילדים)[112][113][111][63].

הסבר פונקציונליסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנתרופולוג ברוניסלב מלינובסקי הניח כי לאיסור על גילוי עריות, כמו לכל רכיב בחברה לפי גישת הפונקציונליזם הסטרוקטורלי, יש תפקיד בקיומה התקין של החברה. התפקיד שייחס מלינובסקי לאיסור גילוי העריות הוא מניעת בלבול תפקידים במשפחה.

לפי טענה זו, המשפחה מורכבת ממספר תפקידים שונים, ובעיקר אב, אם וילדים. האם והאב אמורים לקיים ביניהם יחסי מין, וקיום יחסי מין בין כל זוג אחר במשפחה יצור בלבול תפקידים ולכן דיסהרמוניה במערכת.

איסור גילוי עריות כמביא לחליפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס, לאיסור גילוי העריות תפקיד מפתח בעיצוב החברה האנושית. איסור זה מונע מהמשפחה לתפקד כיחידה אוטרקית, שכן פרטיה מחויבים להתרבות בעזרת פרטים מקבוצות אחרות, וכך נוצר מנגנון של חליפין בין קבוצות ושדרכו מתקיימות הגדרת הקבוצה, מערכת של תקשורת, של מסחר ואף של פוליטיקה. האיסור על גילוי עריות גורם, לפי לוי שטראוס, להפיכתה של הפונקציה הביולוגית של רבייה למערכת האנתרופולוגית של שארות.

האנתרופולוג מרווין האריס שיער שהתפתחות הטאבו התרחשה עוד בשלב מוקדם של האבולוציה של האדם. הוא סבר שבין קבוצות של הומינינים מאותו מין טקסונומי התקיימו מערכות חליפין שכללו גם העברה של בני אדם בין הקבוצות. האריס שיער, כי על מנת שמערכת חליפין זו תתפקד כראוי, סביר להניח שהתפתח בקרב הקבוצות טאבו על גילוי עריות.

מקרים מפורסמים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משפחת גולר (Goler) בנובה סקוטיה (מחוז בקנדה) מהווה מקרה בו התקיימה התעללות מינית בילדים בכפייה בין מבוגר לילד ובין אחים, במשך שלושה דורות לפחות. ילדי המשפחה היו קורבן להתעללויות מיניות מצד אבות, אימהות, דודים, דודות, אחיות, אחים ובני דודים. במהלך החקירה שנערכה על ידי המשטרה, מספר מבוגרים הודו בגלוי על עיסוק בצורות רבות של פעילויות מיניות, כולל יחסי מין מלאים, עם הילדים. שישה עשר מבוגרים מבני המשפחה (גברים ונשים) הואשמו במאות אישומים של גילוי עריות והתעללות מינית בילדים צעירים (מגיל 5 ומעלה)[114]. דונה גולר, אחת מהילדים שעברו את ההתעללות, הוצאה מביתה בהיותה בת 11 ובהמשך הפכה לפעילה למען החמרת חוקי ההתעללות בילדים ולמען הגנה משמעותית יותר על ילדים מפני פדופילים שהורשעו[115]. סיפור המשפחה מתועד בספר "On South Mountain: The Dark Secrets of the Goler Clan", שנכתב על ידי דיוויס קרוז ואליסון גריפית'[116].
  • ביולי 2012 הוצאו שנים עשר ילדים ממשפחת 'קולט' (שם בדוי שניתן על ידי בית המשפט), בניו סאות' ויילס באוסטרליה. המקרה התגלה לאחר שתושבי עיר סמוכה התלוננו לרשויות על כך שבכפר המצוי בהרים יש ילדים שאינם הולכים לבית הספר. במקום מצאו הרשויות 40 אנשים שחיו בשני קראוונים, שני מחסנים ואוהלים שהיו צמודים אחד לשני. לא נמצאו אמבטיות, מקלחות, מערכת ביוב ומים זורמים. מרבית האנשים סבלו מזיהום פטרייתי חמור בכפות הרגליים ורק חלק מהם ידעו לשלוט בשפה באופן המספיק על מנת לתקשר על נציגי הרשויות. מאוחר יותר התברר שמלבד ילדה אחת בת 5, כל שאר בני המשפחה היו תוצר של גילוי עריות שהחל 40 שנה קודם לכן על ידי אח ואחות, כאשר ילדיהם ונכדיהם המשיכו עם גילויי העריות בין אח ואחות, אם ובנה, אב ובתו, דודים, אחיינים, אחים למחצה ואפילו סבים וסבתות עם נכדים. רובם החלו לקיים יחסי מין בגיל צעיר מאוד וכולם סבלו מבעיות בריאות קשות הכוללות קשיים בדיבור ובשמיעה, פסוריאזיס, קושי בהליכה ומחלות זיהומיות. 12 הילדים שהוצאו הועברו למשפחות אומנה וקיבלו טיפול פסיכולוגי[117][22][118][119][120].
  • בפברואר 2007, התגלה מקרה גילוי עריות שקיבל את השם The Moe incest case, על שם העיירה מו, בויקטוריה, אוסטרליה. אישה שזוהתה בשם מ' דיווחה למשטרה שאביה בן ה-63 אנס אותה, התעלל בה פיזית ואסר אותה בביתה בין בשנים 1977-2005. המשטרה ידעה על המקרה כבר משנת 2005, כאשר מ' הגיעה למשטרה לראשונה, אך אז נסוגה מהודאתה מכיוון שאביה איים לפגוע באימה ואחייה. משפחתה של מ' הייתה מוכרת לרשויות במשך יותר מ-30 שנים; שלושה מתוך ששת הילדים במשפחה מתו והאחרים הוצאו מחזקת ההורים. לאחר פרסום המקרה עלו טענות נגד הרשויות, שידעו על הנעשה על ידי אב המשפחה ולא פעלו בנושא מוקדם יותר. במהלך השנים מ' ילדה לאביה ארבעה ילדים, כולם בעלי מומים מולדים חמורים- ילדה אחת מתה בגיל 11 שבועות עקב בעיות מוחיות והתפתחותיות חמורות, שניים מהילדים סובלים מפיגור שכלי קשה, והילד הרביעי סובל מפגם חמור בדיבור ובעיות באינטראקציה חברתית. מ' ושלושת ילדיה הועברו לטיפול הרשויות, האב הואשם ב-83 עבירות התעללות מינית, נשפט למאסר של 22 שנים וחמישה חודשים[121][122][123][124].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ודית באטלר, טענת אנטיגונה, תרגום: דפנה רז. רסלינג, 2004
  • ג'ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, תרגום: עתליה זילבר, 1994
  • צביה זליגמן וזהבה סולומון, הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות, 2004
  • ענת גור, גוף זר- הפרעות אכילה, פגיעות מיניות בילדות וטיפול מותאם, 2015
  • הסרט "פרינסס", בימוי: טלי שלום עזר, 2015
  • הסרט "פרשס", בימוי: לי דניאלס, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "incest"Oxford University Press. 2013. Retrieved August 27, 2013.
  2. ^ "incest". Rape, Abuse & Incest National Network (RAINN). 2009 Retrieved August 27,2013.
  3. ^ 3.0 3.1 Bittles, Alan Holland (2012). Consanguinity in ContextCambridge University Press. pp. 178–187. ISBN 0521781868. Retrieved August 27, 2013.
  4. ^ 4.0 4.1 Smith, George Patrick (1998). Family Values and the New Society: Dilemmas of the 21st Century. Greenwood Publishing Group via Google Books. page 141-173
  5. ^ מרווין האריס, בני מיננו, מעריב- הד ארצי, 1991
  6. ^ 6.0 6.1 אבי אליהו, הכול היה מותר: חיי המין במצרים העתיקה, אתר mako
  7. ^ 7.0 7.1 Keith Hopkins, Brother-Sister Marriage in Roman Egypt, Brunely University
  8. ^ Aztec Life, West Mifflin World Cultures
  9. ^ ירושלמי, שו"ע אבן העזר סימן טו סעיף יב
  10. ^ The Tapestry of Culture: An Introduction to Cultural Anthropology, Ninth Ed., Abraham Rosman, Paula G. Rubel, Maxine Weisgrau, 2009, AltaMira Press, p. 101
  11. ^ 11.0 11.1 Hipp, Dietmar (2008-03-11). "German High Court Takes a Look at Incest"Der Spiegel. Retrieved 2008-04-12.
  12. ^ 12.0 12.1 Wolf, Arthur P.; Durham, William H. (2004). Inbreeding, Incest, and the Incest Taboo: The State of Knowledge at the Turn of the Century. Stanford University Press. p. 169.ISBN 0-8047-5141-2
  13. ^ 13.0 13.1 פרשת אחרי מות- טעמם של איסורי עריות (פרק י"ח), דעת, לימודי יהדות ורוח
  14. ^ "עריות"- מילון עברי עברי
  15. ^ "incestuous"
  16. ^ Erin Irene Mann, Relative identities: father-daughter incest in Medieval English religious literature, University of Iowa
  17. ^ A Dictionary of the Anglo-saxon Language. - London, Longmann 1838, page 327
  18. ^ A Concise Anglo-Saxon Dictionary, page 304
  19. ^ Nitika Garg, Incest in Greek Mythology: Psychological and Sociological Aspects Today, Panjab University
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 20.4 20.5 Raping Incest- History of Incest
  21. ^ Gulik, Robert Hans van (1974). Sexual Life in Ancient China: a Preliminary Survey of Chinese Sex and Society from ca. 1500 B.C. till 1644 A.D. Leiden: Brill. p. 19. ISBN 90-04-03917-1.
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 22.3 22.4 22.5 נאוה מרקו, 15 עובדות מדהימות על גילוי עריות, אתר mako
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 יורם שורק, טאבו על גילוי עריות? אצלנו פחות מאצל חיות, אתר nana 10
  24. ^ 24.0 24.1 Grubbs, J. E. (2002). Women and the law in the Roman Empire: a sourcebook on marriage, divorce and widowhood. Psychology Press. Page 136-140
  25. ^ הרב יהושע שפירא, יסכה זו שרה- פרשת נח, ישיבת ההסדר רמת-גן
  26. ^ יעל צהר, לוט ובנותיו, באתר של אוניברסיטת בר-אילן
  27. ^ ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי, פרשת סדום: האב סרסר בבנותיו - הבנות אנסו אותו, יהדות ynet
  28. ^ מ' גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 4, עמ' 70-79
  29. ^ ספר היובלים, פרק ד', שנה 134
  30. ^ Betsy Halpern Amaru (1999), The Empowerment of Women in the Book of Jubilees, Page 17
  31. ^ Ewen Callaway, Inbred royals show traces of natural selection, Nature, ‏19/04/2013
  32. ^ 15th May 1536 – The Trial of Anne Boleyn, The Anne Boleyn Files
  33. ^ David Dobbs, "The Risks and Rewards of Royal Incest", National Geographic Magazine
  34. ^ Sarmiento de Gamboa, Pedro. The History of the Incas. Austin: University of Texas Press, 2007. p.171. ISBN 978-0-292-71485-4.
  35. ^ Ruchi Mishra S. Wal (2000). Ency. Of Health Nutrition And Family Wel.(3 Vol). Sarup & Sons. p. 166.
  36. ^ 36.0 36.1 Faller, Kathleen C. (1993). Child Sexual Abuse: Intervention and Treatment Issues. DIANE Publishing.
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 Schetky, Diane H.; Green, Arthur H. (1988). Child Sexual Abuse: A Handbook for Health Care and Legal Professionals. Psychology Press. 
  38. ^ 38.0 38.1 38.2 COURTOIS, C. A. (2001). Healing the Incest Wound: A Treatment Update with Attention to Recovered
  39. ^ 39.0 39.1 ‎‎‎Dorais, M. (2002). ‎‎‎‎‎‎‎‎‎Don't Tell: The Sexual Abuse of Boys‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. Translated by Isabel Denholm Meyer‎‎‎‎‎‎. McGill-Queen's Press‎‎‎‎‎‎.
  40. ^ Goldman, J. D., & Padayachi, U. K. (2000). Some methodological problems in estimating incidence and prevalence in child sexual abuse researchJournal of sex research37(4), 305-314.
  41. ^ Gorey, K. M., & Leslie, D. R. (1997). The prevalence of child sexual abuse: Integrative review adjustment for potential response and measurement biases.Child abuse & neglect21(4), 391-398.
  42. ^ 42.0 42.1 Julia Whealin, Ph.D., Child Sexual Abuse, United States Department of Veterans Affaires
  43. ^ Barabara E. Bogorad, Psy.D., A.B.P.P., Sexual Abuse: Surviving the Pain, American Academy of Experts in Traumatic Stress
  44. ^ 44.0 44.1 44.2 Herman, J. L. (2012). FATHER-DAUGHTER INCEST. Harvard University Press
  45. ^ "רוב מקרי גילוי העריות - בין אחים", walla, ‏16/02/2010
  46. ^ Wiehe, Vernon (1997). Sibling Abuse: Hidden Physical, Emotional, and Sexual Trauma. Sage Publications, p. 57-85.
  47. ^ Rayment-McHugh, Sue; Ian Nesbit (2003). "Sibling Incest Offenders As A Subset of Adolescent Sex Offenders". Paper presented at the Child Sexual Abuse: Justice Response or Alternative Resolution Conference convened by the Australian Institute of Criminology and held in Adelaide, 1–2 May 2003
  48. ^ Canavan, M. C.; Meyer, W. J.; Higgs, D. C. (1992). "The female experience of sibling incest"Journal of Marital and Family Therapy 18 (2): 129–142.
  49. ^ Smith, H., & Israel, E. (1987). "Sibling incest: A study of the dynamics of 25 cases"Child Abuse and Neglect 11 (1): 101–108.
  50. ^ Finkelhor, David (1981). Sexually Victimized Children. Simon and Schuster, p. 89-91
  51. ^ Child abuse 'myths' shattered, BBC NEWS
  52. ^ 52.0 52.1 Adler, N. A., & Schutz, J. (1995). Sibling incest offendersChild Abuse & Neglect19(7), 811-819
  53. ^ Laviola, M. (1992). "Effects of older brother-younger sister incest: A study of the dynamics of 17 cases"Child Abuse and Neglect 16 (3): 409–421.
  54. ^ 54.0 54.1 Cyr, M., Wright, J., McDuff, P., & Perron, A (2002). "Intrafamilial sexual abuse: Brother-sister incest does not differ from father-daughter and stepfather-stepdaughter incest"Child Abuse and Neglect 26 (9): 957–973.
  55. ^ 55.0 55.1 55.2 55.3 55.4 Turner, Jeffrey S.‎‎ (1996). Encyclopedia of Relationships Across the Lifespan‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. Greenwood Publishing Group‎‎‎‎‎‎, p. 92
  56. ^ Finkelhor, D. (1993). Epidemiological factors in the clinical identification of child sexual abuseChild abuse & neglect17(1), 67-70.
  57. ^ 57.0 57.1 57.2 57.3 57.4 57.5 57.6 57.7 57.8 57.9 Factsheets: Incest, New York City Alliance Against Sexual Assualt
  58. ^ 58.0 58.1 58.2 נתוני איגוד מרכזי הסיוע, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל
  59. ^ ariola, H. & Uutela, A. (1996). The prevalence and context of incest abuse in Finland. Child Abuse & Neglect, Volume 20, Issue 9, Pages 843-850.
  60. ^ Watkins, B. & Bentovim, A. (1992). The sexual abuse of male children and adolescents: a review of current research. Journal of Clinical Psychology & Psychiatry, 33(10), 197-248
  61. ^ Shakeshaft, C, "Educator Sexual Misconduct: A Synthesis of the Literature", U.S. Department of Education, 2004, p22.
  62. ^ 62.0 62.1 62.2 62.3 62.4 62.5 62.6 62.7 62.8 Karen L. Kinnear. Childhood Sexual Abuse: A Reference Handbook. p. 8-13
  63. ^ 63.0 63.1 דובי קננגיסר, גילוי עריות - טאבו מוסרי או סלידה מולדת?, באתר "האייל הקורא"
  64. ^ Williams M. (1988). "Father-Son incest: A Review and Analysis of Reported Incidents". Clinical Social Work Journal, Vol. 16, No. 2
  65. ^ Dixon K. N., Arnold E. and Calestro K. (1978). "Father-Son Incest: Underreported Psychiatric Problem?". American Psychiatric Publishing, Am J Psychiatry, Vol. 135
  66. ^ Daniel Lak, India's hidden incest, BBC NEWS
  67. ^ Trepper, Terry S.; Mary Jo Barrett (1989). Systemic Treatment of Incest: A Therapeutic Handbook. Psychology Press
  68. ^ Kluft, Richard P. (1990). Incest-Related Syndromes of Adult Psychopathology. American Psychiatric Pub , Inc.
  69. ^ Gough, David (February 1996). "Child Abuse in Japan"Child and Adolescent Mental Health 1 (1): 12–18
  70. ^ Michael G. Kalogerakis; American Psychiatric Association. Workgroup on Psychiatric Practice in the Juvenile Court (1992). Handbook of psychiatric practice in the juvenile court: the Workgroup on Psychiatric Practice in the Juvenile Court of the American Psychiatric Association. American Psychiatric Pub. p. 106.
  71. ^ Bonnie E. Carlson; MacIol, K; Schneider, J (2006). "Sibling Incest: Reports from Forty-One Survivors"Journal of Child Sexual Abuse 15 (4): 19–34.
  72. ^ 72.0 72.1 Jane M. Rudd; Sharon D. Herzberger (September 1999). "Brother-sister incest—father-daughter incest: a comparison of characteristics and consequences"Child Abuse & Neglect 23 (9): 915–928.
  73. ^ 73.0 73.1 Johann Hari, Forbidden love, The Guardian, ‏09/01/2002
  74. ^ William Saletan, Incest Repellent?, Slate, ‏23/04/2003
  75. ^ Eugene Volokh, Incest, The Volokh Conspiracy, ‏12/12/2010
  76. ^ William Saletan, Incest Is Cancer, Slate, ‏14/12/2010
  77. ^ Peter Singer, Should Adult Sibling Incest Be a Crime?, Project Syndicate, ‏08/10/2014
  78. ^ Netherlands: CDA Think-Tank Wants Drastic Measures Against ‘Imported Brides’
  79. ^ "Incest by a man"Sexual Offences Act 1956. National Archives UK. Retrieved 28 March 2014.
  80. ^ "Sexual Offences Act 2003"legislation.gov.uk. The National Archives of United Kingdom. Retrieved 28 March 2014.
  81. ^ גרמניה: אח ואחות נלחמים נגד איסור גילוי עריות, ynet, ‏28/02/2007
  82. ^ German incest couple lose European court case, CNN, ‏13/04/2012
  83. ^ Justin Huggler, Incest a 'fundamental right', German committee says, The Telegraph, ‏24/09/2014
  84. ^ German Ethics Council: Incest Is a Right, The Daily Beast, ‏24/09/2014
  85. ^ The Demography of Roman Egypt, Roger S. Bagnall, Bruce W. Frier - 2006 p.128
  86. ^ Joanna Grossman, Should the law be kinder to "Kissin' cousins?", FindLaw, ‏08/04/2002
  87. ^ Sarah Boseley, Marriage between first cousins doubles risk of birth defects, say researchers, The Guardian, ‏04/07/2013
  88. ^ Saggar, A; Bittles, A (2008). "Consanguinity and child health". Paediatrics and Child Health 18 (5), p. 244.
  89. ^ Dr. Eowyn, Half of world’s Muslims are inbred due to generations of incest, ‏17/07/2015
  90. ^ Narelle Towie, Most babies born to first-cousins are healthy, ‏31/05/2008
  91. ^ Criminal Law (Consolidation) (Scotland) Act 1995, Legislation.gov.uk
  92. ^ State Criminal Incest Statutes, National District Attorneys association
  93. ^ Greenberg, Y. K. (Ed.). (2008). Encyclopedia of Love in World Religions (Vol. 1). Abc-clio, p.321
  94. ^ Livingstone, F. B. (1969). "Genetics, Ecology, and the Origins of Incest and Exogamy"Current Anthropology 10: 45–62. 
  95. ^ Thornhill, Nancy Wilmsen (1993). The Natural History of Inbreeding and Outbreeding: Theoretical and Empirical Perspectives. Chicago: University of Chicago Press.
  96. ^ Jan Antfolk , Debra Lieberman, Pekka Santtila, Fitness Costs Predict Inbreeding Aversion Irrespective of Self-Involvement: Support for Hypotheses Derived from Evolutionary Theory, PLOS, ‏28/11/2012
  97. ^ Lieberman, D., Tooby, J., & Cosmides, L. (2003). Does morality have a biological basis? An empirical test of the factors governing moral sentiments relating to incest. In Proc. R. Soc. Lond. B (Vol. 2, p. 1).‏
  98. ^ Bittles, A.H. (2001). "A Background Summary of Consanguineous marriage"
  99. ^ Baird, P. A., & McGillivray, B. (1982). Children of incestThe Journal of pediatrics101(5), 854-857.‏
  100. ^ Pusey, A., & Wolf, M. (1996). Inbreeding avoidance in animalsTrends in Ecology & Evolution11(5), 201-206.‏
  101. ^ Dave Mosher, Incest Not So Taboo in Nature, Livescience, ‏16/01/2008
  102. ^ חוק העונשין, תשל"ז-1977, ויקיטקסט
  103. ^ בלגיה, הולנד, ספרד, פורטוגל, רוסיה, סין, יפן, דרום קוריאה, טורקיה, חוף השנהב, ברזיל, ארגנטינה, וכו'- ראה P.Singer 2014
  104. ^ אסף אוני, גרמניה: נדחתה עתירה של זוג אחים נגד האיסור בחוקה על גילוי עריות, הארץ, ‏14/03/2008
  105. ^ עופר אדרת, גילוי העריות שמסעיר את אירופה, הארץ, ‏21/04/2012
  106. ^ יהרוג ואל יעבור, חכמה
  107. ^ יצחק אהרון, קבלה: למה גילוי עריות משתווה לרצח?, mako, ‏03/07/2013
  108. ^ Code of Canon Law. Can. 1091
  109. ^ "A Table of Kindred and Affinity"Book of Common Prayer. Canada. 1962
  110. ^ Tsitrone, A., Jarne, P., & David, P. Delayed Selfing and Resource Reallocations in Relation to Mate Availability in the Freshwater Snail Physa acuta.‏
  111. ^ 111.0 111.1 טאבו: הבסיס האבולוציוני לסלידה מגילוי עריות, הומו סאפיינס
  112. ^ Maryanski, A., Sanderson, S. K., & Russell, R. (2012). The Israeli Kibbutzim and the Westermarck Hypothesis: Does Early Association Dampen Sexual Passion? A Comment on Shor and Simchai1. American Journal of Sociology,117(5), 1503-1508.‏
  113. ^ Self-imposed incest avoidance and exogamy in second generation kibbutz adults. January 1, 1971, by Joseph Shepher (quoted by Maryanski, Alexandra, Stephen K. Sanderson, and Raymond Russell)
  114. ^ Beltrame, Julian (13 March 1986). "Shame of 'hillbilly' incest forces Nova Scotia county into action"Ottawa Citizen. Southam News. Retrieved1 November 2015.
  115. ^ Staff. "Abuse victim fights to change law". CBC News. November 13, 1998
  116. ^ David Cruise, Alison Griffiths (1997). On South Mountain: The Dark Secrets of the Goler Clan.
  117. ^ משפחה התרבתה בתוך עצמה – הילדים לא יכולים לדבר ולהתרחץ, nana10, ‏12/12/2013
  118. ^ Ragtag children of horrifying incest 'cult' found living deformed, filthy and mute in scenic Australian valley spent their days having sex and cutting animals' genitals, MailOnline, ‏12/12/2013
  119. ^ פסק הדין של משפחת קולט, 13/09/2013, אתר Caselaw
  120. ^ The family tree of the depraved family who live in the hills of a quiet country town, News, ‏12/12/2013
  121. ^ אישום: אב אוסטרלי אנס את בתו במשך 30 שנה, walla, ‏17/09/2009
  122. ^ זעזוע באוסטרליה: במשך שלושים שנה אנס אב את בתו, שילדה לו ארבעה ילדים, הארץ, ‏18/09/2009
  123. ^ Bonnie Malkin, 'Australian Josef Fritzl' fathered four children by daughter, The Telegraph, ‏17/09/2009
  124. ^ Simon Lauder, Victorian rape allegations echo Fritzl case, ‏18/09/2009