ביגל

ביגל

ארץ מוצא	בריטניה
שימושים	ציד וגישוש
קבוצה	כלבי האונדס
תכונות
משקל	10–13 ק"ג לנקבות 14–20 ק"ג לזכרים
גובה כתפיים	33–40 ס"מ
גובה	33 ס״מ
תוחלת חיים	15 שנים
אופי	חברותי, עקשן, נבחן, נאמן
אילוף	הסתגלות גבוהה
תיאור	פרוותו קצרה בשילוב של כמה גוונים, קצה זנב לבן

הביגל הוא כלב ציד ממשפחת ההאונדים (Hounds).

היסטוריה של הגזע

העדות הממשית הראשונה לקיום הגזע היא משנת 1475. מקור שמו של הביגל אינו ברור, אך משערים שהוא מן המילה beag ('קטן' בשפה הקלטית) או מהמילה beuguel (קולני; הפירוש המילולי: פתוח-גרון). הביגל הוכר כגזע ב-1873, וב-1890 הוקם בבריטניה מועדון מגדלי הביגל הראשון. הגזע הגיע לאמריקה הצפונית עם המתיישבים הראשונים, ושם פותח תת-זן קטן יותר.

ייעוד הגזע

מסורתית ביגלים משמשים לציד בלהקות או בבודדים, בעיקר של ציד קטן, כמו ארנבות ושועלים, אך גם לגישוש אחר ציד גדול כמו חזירי בר, תנים ואיילים. הביגל הוא כלב הרחה, קרי הוא צד תוך גישוש קרוב לקרקע.

כיום ביגלים משמשים כחיות מחמד, אך גם ככלבי גישוש למטרות שונות. בין התפקידים שממלאים כלבים אלה כיום ניתן למצוא גישוש אחר אדם, גישוש אחר סמים, גישוש אחר חומרים אורגניים אסורים במעברי גבול נמלי ים ונמלי אוויר ועוד. יתרונו של הביגל על כלבי גישוש אחרים הוא בגודלו הקטן והקומפקטי המאפשר גמישות רבה בהפעלתו, בהופעתו הלא מאיימת ובאופיו הנוח.

בשל אופיו הטוב וממדיו הנוחים, הביגל פופולרי מאוד כחיית מחמד.

מבנה כללי

• גובה - 33-40 ס"מ.
• משקל - 10-13 ק"ג נקבה
• 14-20 ק"ג זכרים

הגרביים וקצה הזנב לבנים. הפרווה קצרה. ישנם כמה שילובי פרווה: טרי-קולור (חום, שחור ולבן), 2 גוונים (חום, לבן, זהוב, ג'ינג'י או שחור). שחור-לבן או לבן לגמרי הם נדירים ביותר.

אופי

הביגל הוא גזע חברותי ונוח. בנוסף לכך, הביגל הוא זן פעלתני וערני. גזע זה קולני מאוד, תכונה שפותחה על מנת שהצייד ידע באיזה שלב של המרדף נמצאת הלהקה.

בתרבות

כלבי ביגל מפורסמים הם הכלב המצויר סנופי והכלב המצויר מהסדרה אמיץ הכלב הפחדן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ביגל בוויקישיתוף

• ביגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)