תן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןתן
Canis aureus naria - Yala December 2010 (2).jpg
זוג תנים זהובים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: כלביים
סוג: כלב
תת־סוג: תן
תחום תפוצה
Jackals.png

תןאנגלית: Jackal) הוא שם כולל למספר מינים בסוג כלב בעלי גוף בינוני והם מצויים באפריקה ובדרום אסיה כשהמין תן זהוב חי בישראל. התנים הם טורפים בינוניים הניזונים בעיקר מנבלות אף שיאכלו גם בעלי חיים קטנים עד בינוניים ואף פירות זמינים. הם חיים בקבוצות קטנות ופעילים ביום ובלילה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ברור מה הגיזרון של השם של התן. אבל יש חוקרים הסבורים ששמו של התן מגיע מהשורש ת.נ.ה., שורש שפירושו להשמיע קולות אבל או לומר דברי הספד[1]. זאת בשל הקולות שמשמיע התן. ובמילון סורית-ארמית (cal): "תנוה" מופיע בהוראת: הֵאָנְקוּת, נַהֲמָה. הדבר מתיישב עם תפיסתם של החוקרים הסבורים שהתן הוא מין של דורס לילה, משום שהרבה מינים של דורסי לילה מקבלים את שמם על שם קולות צער שהם משמיעים[2].

באנגלית התנים קרויים בשם: "ג'קל" (jackal) שמקורו מפרסית - shoghal شغال.

מיני התנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנים אינם מהווים קבוצה טקסונומית אך הם שייכים כולם לסוג כלב ובעלי אורח חיים דומה אך למרות הדמיון בין המינים השונים אין הם קרובים גנטית, למשל זאב חבשי קרוב גנטית לזאב האפור מאשר לתנים האחרים, שכנראה התפצלו מאב קדמון משותף לפני 6 מיליון שנה.

ישנם 4 מיני תנים:

לעיתים גם המינים זאב זהוב אפריקאי וזאב ערבות מכונים תנים בשל אורח חייהם הדומה, אף ששמם הוא זאב והן קרובים אליו יותר.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנים הם פעילי לילה או פעילי בין ערביים, לרבות בעלות השחר (אם כי נראים גם במשך היום). הם טורפים משניים הניזונים מבעלי חיים קטנים מהם, מפגרים ובכמות קטנה גם מצמחים רכים כמו פירות. מבנה גופם לרבות רגליהם הארוכות ומבנה עצמותיהם מאפשרים לתנים לנוע במהירות של 16 קמ"ש בקירוב לאורך זמן, מה שעוזר להם לצוד טרף. התנים הם אופורטוניסטים אוכלי כל שלעיתים גם יגנבו טרף לאחרים.

התנים מנהלים אורח חיים מונוגמי, כשטריטוריה חיים זוג וצאצאיו עד להתבגרותם. הם טריטוריאליים ביותר ותוחמים את נחלתם על ידי עשיית צרכים בגבולותיה. הזוג צד ביחד או בנפרד ולעיתים חוברים מספר זוגות כדי לצוד בעל חיים גדול יותר למשל צבי או עגל פרה, ואולם לרוב הם ניזונים מטרף קטן יותר כמו מכרסמים או עופות.

התנים לא יתקפו אנשים, הגדולים מהם בהרבה. עם זאת תנים נגועים בכלבת ינשכו אנשים ובכך ידביקו אותם במחלה. גם זוג המגונן על צאצאיו ינשוך אנשים מתקרבים. לעיתים נדירות ביותר נרשמו מקרים של תנים שניסו לטרוף ילדים חסרי השגחה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התן היה אחת החיות הקדושות בבבל. אל המוות המצרי, אנוביס, היה אדם עם ראש תן. משערים כי בשל תזונתם וקרבתם אל אדמות קבורה, ייחסו לתנים את תפקידם כמייצגי המוות. ובהלוויות המצרים היו מביאים תנים להלוויה על מנת שהאל אנוביס ייתן לנפטר כבוד ומקום בגן עדן.

אזכורי התן בתנ״ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

התן נזכר בתנ״ך במקומות הבאים:

  • ”וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ“ (ספר ישעיהו, פרק י"ג, פסוק כ"ב)
  • ”וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב“ (ספר ירמיהו, פרק י"ד, פסוק ו')
  • ”בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם“ (ספר יחזקאל, פרק ל"ב, פסוק ב')
  • ”עַל זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה שׁוֹלָל וְעָרוֹם אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה“ (ספר מיכה, פרק א', פסוק ח')
  • ”וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה“ (ישעיהו, ל"ד, י"ג)
  • ”וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא“ (ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ז')
  • ”תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה כִּי נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקוֹת עַמִּי בְחִירִי“ (ספר ישעיהו, פרק מ"ג, פסוק כ')
  • ”וְנָתַתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב“ (ספר ירמיהו, פרק ט', פסוק י')
  • ”קוֹל שְׁמוּעָה הִנֵּה בָאָה וְרַעַשׁ גָּדוֹל מֵאֶרֶץ צָפוֹן לָשׂוּם אֶת עָרֵי יְהוּדָה שְׁמָמָה מְעוֹן תַּנִּים“ (ספר ירמיהו, פרק י', פסוק כ"ב)
  • ”וְהָיְתָה חָצוֹר לִמְעוֹן תַּנִּים שְׁמָמָה עַד עוֹלָם לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם“ (ספר ירמיהו, פרק מ"ט, פסוק ל"ג)
  • ”וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב“ (ספר ירמיהו, פרק נ"א, פסוק ל"ז)
  • ”וְאֶת־עֵשָׂ֖ו שָׂנֵ֑אתִי וָאָשִׂ֤ים אֶת־הָרָיו֙ שְׁמָמָ֔ה וְאֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְתַנּ֥וֹת מִדְבָּֽר“ (ספר מלאכי, פרק א', פסוק ג')
  • ”כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת“ (ספר תהלים, פרק מ"ד, פסוק כ')
  • ”גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן בַּת עַמִּי לְאַכְזָר כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר“ (מגילת איכה, פרק ד', פסוק ג')

יש לציין שלדעת חוקרים רבים התן המוזכר בתנ"ך אינו החיה שנהוג לקרוא לה היום תן. התן של היום אוהב לחיות באזורים הומי אדם, בזמן שהתן המוזכר במקורות חי באזורי חורבות או מדבר. לכן יש חוקרים שסוברים שהתן שמוזכר בתנ"ך הוא מין של דורסי לילה החי במדבריות. כנראה אוח פרעוני[3]. יש כאלה שסבורים ש"תן" בתנ"ך הוא שם כללי לחיות השורצות במקומות חורבן[4] מכיוון שבדרך כלל מוזכר כחיה השוכנת במקומות שוממים. מסיבה דומה מנחם דור סובר שה"תנים" זה שם של שד. ישנם מקרים בתנ"ך בהם נאמרת המילה "תנים" במשמעות של "תנין"[5].

אין הדבר אומר שהתן נעדר מהמקרא, לדעת כמה חוקרים השועל שמוזכר בתנ"ך הוא לפעמים תן ולפעמים שועל[6]. יש הסוברים שגם ה"איים" שמוזכר מדי פעם[7] הוא התן[8]

Golden Jackal sa02.jpg Flickr - Rainbirder - Golden Jackal (1).jpg Black Backed Jackal Masaai Mara April 2008.JPG Side-striped Jackal.jpg Ethiopian wolf.JPG
משמאל לימין: מיני התנים: זאב זהוב אפריקאי, תן זהוב, תן שחור-גב, תן לבן-פס וזאב חבשי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון אבן שושן, כרך שישי, המילון החדש בע"מ, 2003
  2. ^ טבע וארץ בתנ"ך,יהודה פליקס, פרקים באקולוגיה מקראית, ראובן מס, ירושלים, 1992. פרק 34
  3. ^ חי וצומח בתורה, תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים על ידי כמאתיים תמונות וציורים, מאת הודה פלקס, המהדירים - הרב ישעיהו אריה ובנו יהושע דבורקס, ישראל הצעיר, ירושלים, 1984, עמ' 74
  4. ^ היונקים המדרך השלם ליונקי ארץ ישראל, אבי ארבל, מפה, 2008 עמ' 227
  5. ^ למשל בספר יחזקאל, פרק כ"ט, פסוק ג' ובספר יחזקאל, פרק ל"ב, פסוק ב' ולדעת פליקס גם במגילת איכה, פרק ד', פסוק ג' מדובר על הלוויתן שגם מכונה לפעמים תנין
  6. ^ וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים – שועל מתוך פורטל דף יומי
  7. ^ למשל ב(ספר ישעיהו, פרק י"ג, פסוק כ"ב)
  8. ^ חי וצומח בתורה, תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים על ידי כמאתיים תמונות וציורים, המהדירים - הרב ישעיהו אריה ובנו יהושע דבורקס, ישראל הצעיר, ירושלים, 1984.