סם (כללי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כפילות תכנים עם הערך סמים פסיכואקטיביים ,ערך לשוני בעיקרו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כדורי הסם אקסטזי

בשימוש הנפוץ בעברית מודרנית, סם הוא כינוי לסם פסיכואקטיבי[1], משכר או ממכר, שהשימוש בו הוא על מנת לגרום הנאה, שינוי במצב תודעתי, ושינויים במצב-רוח.

חלק מהסמים הם בלתי חוקיים ומכונים "סמי רחוב". והם מיוצרים ממקור צמחי או סינתטי. הסמים האסורים בחוק מצוינים בישראל ב"פקודת הסמים המסוכנים". חלק אחר, כמו האלכוהול והטבק הם בעלי מקובלות חברתית רחבה יותר וחוקיים בארצות רבות, אם כי נעשו ניסיונות להגביל את שיווקם ואת שימושם לרעה עקב מסוכנותם הבריאותית. השימוש בקפה ובתה ובמשקאות אנרגיה וממתקים הכוללים קפאין ושיווקם אינו מוגבל חוקית. מינונים גבוהים של קפאין עלולים לגרום להרעלה מזיקה לבריאות ולהחמרה של הפרעות נפשיות כמו התקפי פניקה ומצבים מניים. ישנן גם תרופות מרשם בעלות פוטנציאל של סם ממכר (ובהן משככי כאבים אופיואידים, תרופות הרגעה מסוימות כמו הבנזודיאזפינים, תרופות ממריצות) כשמשתמשים בהם בצורה מופרזת.

למילה "סם" יש בעברית עוד משמעויות נוספות, פחות בשימוש, חלקן מופיעות בצירופי מילים שונים או כמונחים ארכאיים, כגון "סמי רפואה" או "סמי מרפא" עם משמעות של תרופות. המונח "סם מרפא" הוא נמצא בשימוש בפקודת הרוקחים בישראל. בשפה האנגלית עדיין מקבלת המילה drug משמעות כפולה: הן של סם משכר או ממכר, (psychoactive drug) והן של תרופה (medicine). גם למילה "חומר" substance יש ברפואה כולל בענף הפסיכיאטרי שלה משמעות של "סם" (ראה המושגים abuse substance, psychoactive substance substance dependence. בשפות אחרות קיימת הפרדה ברורה בין המילים המציינת סמים וחומרים ובין המילים המציינות תרופות .האחרונות הן, למשל médicament בצרפתית , Arzneimittel או Medikament בגרמנית, Medicamento בספרדית), בעוד שלסמים קוראים droga, drogue, Drogen, stupéfiants, stupeficenti.

סמי ספורט[2] הינם תרופות או חומרים כימיים לרוב סינתטיים, הניתנים לא לצורך טיפולי, אלא על מנת להשיג שיפור ספורטיבי. למשל, על ידי השפעה על הערנות, הגדלת מסת השרירים, חמצון הדם. לחלקם, כמו סטרואידים אנבלויים או אפדרין, יש גם השפעה פסיכואקטיבית.

במשמעויות הנוספות של המילה נכללים שימושים שבהם מוכנס הסם לגוף האדם, כמו גם שימושים שאינם קשורים לגוף האדם.


המילה העברית "סם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלגולי השימוש במילה "סם" במובן "תרופה" בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי הארכאי "סם מרפא" או "סם רפואה" פירושו תרופה - חומר הנצרך כדי לרפא או להקל תסמינים של מחלה או כטיפול מונע. השימוש במילה "סם" במשמעות זו מופיע לראשונה במשנה, במסכת יומא (ח', ד'): "ועוד אמר רבי מתיה בן חרש, החושש בפיו, מטילין לתוכו סם בשבת, מפני שהוא ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת".

ההבדל העיקרי בין "סם" למזון היא שהמזון משמש לתזונה.יוצאים מן הכלל הם כמה מאכלים ומשקאות מסוימים בעלי השפעה פרמקולוגית פסיכואקטיבית כגון משקאות חריפים, קפה או פטריות פסיכואקטיביות. ברפואה הסינית, ישנם מזונות שנחשבו ל"סמים" או ל"תרופות" מכיוון שהם משפיעים על חלקים מסוימים בגוף ומרפאים מחלות.

השימוש במילה "סם" במשמעות רפואית מופיע לראשונה במשנה, במסכת יומא (ח', ד'): "ועוד אמר רבי מתיה בן חרש, החושש בפיו, מטילין לתוכו סם בשבת, מפני שהוא ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת".

שימושים קדומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סם לשימוש חיצוני
    הרמב"ם מתייחס לסם גם לשימוש חיצוני. בספרו משנה תורה (ספר הפלאה, הלכות נזירות) הוא כותב "העביר על ראשו סם שמשיר את השיער, והשיר שיערו, אינו לוקה". הסם, בהקשר זה, הוא חומר כימי הגורם לנשירת השיער. במקום אחר במשנה תורה (ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק) כותב הרמב"ם: "השקהו סם או סכו סם, ושינה מראה עורו - משלם לו ריפוי בלבד, עד שיחזור מראהו כמות שהיה" - בהקשר זה מבחין הרמב"ם בין סם לצריכה פנימית (לשתייה) לסם לצריכה חיצונית (לסיכה על העור).
  • סם מוות וסם חיים
    סם מוות או סם מיתה, מושגים המופיעים בתלמוד, הם רעל - חומר הממית אדם או בעל חיים הצורך אותו. כניגוד למושג זה, סם חיים הוא חומר המחזק את הגוף. פעמים רבות משמשים הביטויים כמטפורה, לתיאור מעשים ורעיונות המחלישים או המחזקים את האדם, בהתאמה, ללא צריכה ממשית של חומר. דוגמה לכך מופיעה בתלמוד בבלי, מסכת תענית (ז, א): "כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, ... וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המוות".
  • אבקת בשׂמים
    השימוש הראשון במילה "סם" בשפה העברית מופיע בעברית המקראית, בספר שמות (כח, ו), שם נאמר: "בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים". בהמשך ספר שמות אומר אלוהים למשה "קח לך סמים" כשהוא מדבר על בשמי הקטורת. במשמעות זו, סם הוא כינוי לאבקה המיוצרת מבשמים.
  • חומר המשמש לצביעה, לכתיבה וכדומה
    שימוש במילה "סם" כסוג של דיו מופיע במשנה, במסכת גיטין (פרק ב): "בכל כותבים - בדיו, בסם, בסיקרא, ובקומוס, ובקנקנתום, ובכל דבר שהוא של קיימא".

סם שכנגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סם שכנגד, פעם גם "נוגדן", הוא מילה מיושנת נרדפת למונח "אנטידוט" – antidote
    , חומר המשמש לביטול השפעתה של הרעלה למשל נַסְיוּב הנוגד להכשת נחש, בישראל ובארצות אחרות פותח נסיוב הנוגד הכשה של צפע מצוי.

בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו המילה "סם" משמשת בעיקר לגבי כמאה חומרים ממכרים, טבעיים או סינתטיים. לחלקם היה או עדיין ישנו גם ערך של תרופות, בשימוש מבוקר, במרשם רפואי, בהתיעצות עם רופאים ובמעקבם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א.אליצור, ש.טיאנו, ח.מוניץ, מ.נוימן, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה – מהדורה מחודשת ומתוקנת, הוצאת פפירוס, בית ההוצאה של אוניברסיטת תל אביב, 1990
  • Jerry M. Wiener, Behavioral Science 2nd edition, National Medical Series, Williams & Wilkins, Baltimore, 1990
  • Ethel E.Thompson, Doctors, Doctrines, and Drugs in Ancient Times, Bull Med Libr Assoc. Apr 1962; 50(2): 236–242

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה הפרק "שימוש בסמים ואלכוהול" ב-א.אליצור, ש. טיאנו, ח.מוניץ, מ.נוימן "פרקי נבחרים בפסיכיאטריה" 1990, עמודים 306-293
  2. ^ המונח הבינלאומי: Doping