ביזוי כבוד המת
ביזוי כבוד המת מתייחס לפעולות הממחישות חוסר כבוד או בוז לאנשים שנפטרו. ביזוי כבוד המת נחשב למגונה מבחינה תרבותית, חברתית ואתית בחברות רבות ברחבי העולם. מגוון רחב של דפוסי התנהגות יכולים להיות מסווגים כביזוי כבוד המת.
סוגים שונים של ביזוי כבוד המת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חטיפת גוויות (אנ') – לקיחה בסתר של גוויות מאתרי קבורה. מטרה נפוצה לחטיפת גוויות, אשר הייתה נפוצה יחסית במהלך המאה ה-19, הייתה למכור את הגוויות לצורך נתיחות או הרצאות אנטומיה בבתי ספר לרפואה.[1]
- הכחדת הזיכרון – ניסיון למחוק אדם מסוים מן הזיכרון.[2]
- חילול קברים (אנ') – פעולות מכוונות של ונדליזם, גניבה או הרס מכוונים בבתי קברות. צורה נפוצה של חילול קברים היא השחתת מצבות.
- ציד ראשים – הנוהג של עריפה ושימור הראש של אדם לאחר הריגת הקורבן.
- איסוף חלקי גוף כמזכרת (אנ') – איסוף חלקי גוף של קורבנות כמזכרת, אשר לרוב מבוצע במהלך מלחמות. המטרה של כך היא בדרך כלל להשפיל או להפחיד את האויב. לעיתים הדבר עשוי להיות מבוצע גם על מנת להוכיח כמה אנשים החייל הרג בקרבות. מקרים בהם רוצחים סדרתיים אספו בעבר חלקי גוף מקורבנותיהם תוארו גם כמקרים של איסוף חלקי גוף כמזכרת.[3]
- נקרופיליה – פאראפיליה המאופיינת במשיכה מינית לגופות ובהגעה לאורגזמה בעת ביצוע אקט מיני עם גוויות.[4]
- הוצאה להורג לאחר המוות – הוצאה להורג טקסית של גופתו של אדם שכבר מת כעונש.
מניעים לביזוי כבוד המת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סכסוכים וטינה – במקרים מסוימים אנשים עשויים לבזות את כבוד המת כדרך להביע כעס או טינה כלפי הנפטר או קרובי הנפטר שעודם בחיים.
- מניעים פוליטיים או אידאולוגיים – באזורים בעולם בהם ישנם סכסוכים פוליטיים מהותיים, יחידים או קבוצות עשויים לבחור לבזות את כבוד המת במטרה להצהיר הצהרה מסוימת או כדי להשפיל את אויביהם.
- הפרעות פסיכולוגיות – אנשים הסובלים מהפרעות פסיכולוגיות מסוימות עלולים לגרום לביזוי כבוד המת במקרים מסוימים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Body-Snatching". Encyclopædia Britannica. Vol. 4 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 112.
- ^ Omissi, Adrastos (28 ביוני 2018). Emperors and Usurpers in the Later Roman Empire: Civil War, Panegyric, and the Construction of Legitimacy. OUP Oxford. p. 36. ISBN 978-0-19-255827-5. ארכיון מ-7 בנובמבר 2021. נבדק ב-6 בדצמבר 2021.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Fox, James Alan; Levin, Jack (בינואר 1998). "Multiple Homicide: Patterns of Serial and Mass Murder". Crime and Justice. Chicago, Illinois: University of Chicago Press. 23: 407–455. doi:10.1086/449274.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Goodwin, Robin; Cranmer, Duncan, eds. (2002). Inappropriate Relationships: The Unconventional, the Disapproved, and the Forbidden. London, England: Psychology Press. pp. 174–176. ISBN 978-0805837421.