ביזת רומא (1527)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביזת רומא, (1527) Martin van Heemskerck

ביזת רומאאיטלקית: Sacco di Roma) היא הכינוי לכיבוש רומא ב-6 במאי 1527 על ידי הכוחות של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מקור הכינוי בהשתוללות חיילי הקיסר (שלא קיבלו את שכרם) שבמשך שמונה ימים בזזו את העיר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המלחמות האיטלקיות

מאז שנת 1494 התחולל באיטליה רצף של מלחמות המכונות "המלחמות האיטלקיות". שני הכוחות המרכזיים שפעלו במלחמות הללו היו האימפריה הרומית הקדושה וצרפת.
בשנת 1526 החלה מערכה נוספת בסדרת המלחמות הזאת, הקרויה מלחמת הליגה של קוניאק. היוזם הפעם היה האפיפיור קלמנס השביעי שארגן את הליגה של קוניאק, קואליציית כוחות נגד קרל החמישי, שכללה את צרפת של פרנסואה הראשון, הרפובליקה של ונציה, דוכסות מילאנו ורפובליקת פירנצה בנוסף על מדינת האפיפיור עצמה. המלחמה החלה ב-24 ביוני 1526 בהתקפה, שלא הצליחה, של דוכסות מילנו על לודי, עיירה במרחק 30 ק"מ ממילנו שנכבשה שנים אחדות קודם לכן על ידי כוחות הקיסר. בתגובה כוחות הקיסר השתלטו על לומברדיה כולה ושליט מילאנו הדוכס פרנצ'סקו ספורצה השני נאלץ להימלט מעירו.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הלוחמים: צבא הקיסר, בפיקודו של שארל השלישי, דוכס בורבון, מנה כ-34,000 איש[1]. הצבא הורכב מכוחות ספרדיים, גרמנים ואיטלקיים. מגני רומא כללו את 186 אנשי המשמר השווייצרי וכ-5000 אנשי מיליציות בפיקודו של הקונדוטיירי רנצו דה קרי (Renzo da Ceri).

ההתקפה על רומא החלה ב-6 במאי 1527 וכיבוש העיר הסתיים עוד באותו היום. האפיפיור עצמו נמלט דרך המעבר חשאי למצודת סנטאנג'לו והתבצר בה.

שארל השלישי נהרג עוד בתחילת הקרב, מחליפו היה פיליברט דה שלון (Philibert de Chalon) נסיך אורנג'.

ביזת רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר כיבוש העיר החלה התפרעות החיילים. החיילים בזזו והרסו כנסיות, מנזרים וארמונות פרטיים. כעבור יום הצטרפו אליהם איכרים איטלקיים שהגיעו מנחלותיו של הקרדינל (פומפיאו קולונה (Pompeo Colonna) ממתנגדיו של האפיפיור.

במהלך ההתפרעות נרצחו כ-1000 מתושבי רומא[2].

כעבור שלושה ימים ציווה פיליברט דה שלון, מפקד הכוחות, על הפסקת הביזה. אלא שלא הייתה לו האוטריטה של שארל השלישי, שנהרג בתחילת הקרב, והבוזזים לא צייתו לפקודה. דה שלון מיקם את מפקדתו בספריית הוותיקן ובכך הציל אותה מהביזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מקורות אחרים 10,000 עד 24,000
  2. ^ מקורות אחרים נוקבים במספרים גדולים בהרבה בין 6,000 ל-12,000