ביתן חוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביתני חוף בברק (Berck), מחוז פה-דה-קאלה (צרפת)
ביתני חוף לפני בנייני דירות מודרניים, וימרה (Wimereux) בצרפת

ביתן חוףבריטניה: Beach Hut וגם קבינת חוף, beach cabin; באוסטרליה: קופסת רחצה, bathing box) הוא ביתן קטן עשוי עץ בדרך כלל, לעתים קרובות צבוע בצבעים עליזים הממוקם מעל קו הגאות על חופי רחצה פופולריים. מטרתם היא להגן משמש או מרוח, לשמש מקום שבו לובשים או פושטים בגדי ים ולאחסון של חפצים אישיים. בכמה מביתני החוף יש מתקנים פשוטים להכנת מזון ומשקאות חמים באמצעות חימום בגז או לעתים על ידי חיבור לרשת החשמל.‏[1]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחופים רבים מסודרים ביתני החוף בשורה אחת או יותר בקצה החוף. כתלות במיקומם, יכולים ביתני החוף להיות רכוש פרטי או בבעלות מועצה מקומית או גוף מנהלי דומה. בחופים פופולריים, עשויים ביתני חוף בבעלות פרטית לעלות סכום רב, בהתאם למיקומם, בלא כל יחס לגודלם ואמצעי הנוחיות שיש בהם. בקתת חוף שנבנתה בשנת 1934 מעץ בווסט בקסינגטון (West Bexington) שבדורסט נמכרה במכירה פומבית בשנת 2006 ב-216,000 ליש"ט.‏[2] וביתן חוף בממפורד ספיט (Mudeford Spit) נמכר ב-170,000 ליש"ט ב-2012.‏[3] עם זאת, אלו מקרים יוצאי דופן, כיוון שמדובר בביתנים שניתן ללון בהם.‏[4] ב-2009 נעו המחירים של ביתני החוף בבריטניה בין 6,000 ליש"ט בוולטון און דה נאז (Walton on the Naze), ל-35,000 ליש"ט.‏[5]

נכון ל-2012 יש בבריטניה כ-20,000 ביתני חוף במקומות כמו לווסטאופט (Lowestoft), סאותוולד (Southwold), אברסוץ' (Abersoch) ועוד. מקומות אחרים בעולם שבהם יש ביתני חוף כוללים את וימרה (Wimereux) בצרפת, קייפטאון בדרום אפריקה וברייטון (Brighton) באוסטרליה.

ביתני החוף הצבעוניים בפרבר מלבורן בברייטון באוסטרליה, שמהווים אחד מסמלי העיר. ברקע התמונה אפשר לראות את המזח של ברייטון ואת קו הרקיע של העיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתני חוף בגרייט ירמות' במחוז נורפוק

ביתני החוף התפתחו מקרונות הרחצה שבהם השתמשו בני התקופה הוויקטוריאנית לשמור על צניעותם. ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת השתמש בקרון רחצה במדפורד (Mudeford), בעוד שוויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת הורתה להתקין קרון כזה בבית אוסבורן שבאי וייט. עם הכללים שעליהם הקפידו במיוחד בתקופה זו נמנתה הפרדה מגדרית בין קרונות רחצה לגברים לקרונות רחצה לנשים. אבל לקראת סוף המאה ה-19 גברה הדרישה לבטל הפרדה זו, בין השאר משום שהפרדה כזו כבר לא הייתה קיימת בארצות אירופיות אחרות ובארצות הברית. כאשר השתנו המוסכמות שהתירו לאנשים לצעוד בבגדי הים על החוף, החלו להופיע אוהלים צבעוניים שבהם החליפו המתרחצים את בגדיהם. במקביל החלו להוריד את הגלגלים מקרונות הרחצה על מנת שישמשו לאותה מטרה, והחלו להופיע ביתני חוף שנבנו במיוחד למטרה זו.‏[6] ביתני החוף נבנו במקומות שונים בעולם: אוסטרליה, בריטניה, צרפת ואיטליה.‏[7] כך למשל נבנו כבר ב-1862 בברייטון שבמדינת ויקטוריה באוסטרליה ביתני חוף הקרויים באוסטרליה "קופסאות רחצה" (bathing boxes).‏[8]

בתחילת המאה ה-20 זלזלה שכבת האצולה בביתני החוף, שהוגדרו "בתי נופש למעמד הפועלים", אבל בשנות ה-30 השתפרה תדמיתם. ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת ואשתו, מרי מטק, בילו יום בביתן חוף בסאסקס, ובעלים נוספים של ביתני חוף היו בני משפחת ספנסר ולורנס אוליביה.‏[4] בתקופת מלחמת העולם השנייה נסגרו חופי בריטניה, ופתיחתם מחדש בשלהי שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 הובילה לחידוש מסורת חופשת החוף הבריטית ולתקופת הזוהר של ביתן החוף.

רבים מביתני החוף היו בתחילה צריפים של דייגים, ביתני סירות או מכונות רחצה שעברו הסבה. דוגמה מוקדמת לביתנים שנבנו מלכתחילה לשמש למטרה זו היו ביתני החוף של עיר הנופש הגדולה בורנמאות בדורסט שבדרום בריטניה שנבנו משני צדי מזח בורנמאות ב-1909.‏[9] ביתנים אלו, שתוכננו על ידי פרדריק פרסי דולאמור (Frederick Percy Dolamore‏; 1951-1869), מהנדס רובע בורנמאות, הוצעו להשכרה תמורת 12 ליש"ט ועשרה שילינג לשנה. כ-160 ביתנים, או "בונגלו" כפי שנקראו אז, נבנו לפני מלחמת העולם הראשונה. חלקם עדיין קיימים, כולל הביתן העתיק ביותר, ביתן מספר 2359 המסומן בשלט כחול עגול (blue plaque) המציין אתר היסטורי,‏[10] אף שמרביתם עברו שיפוצים בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. נכון ל-2012 יש בבורנמאות 2,000 ביתני חוף, כ-70% בבעלות פרטית, והשאר שייך למועצה המשכירה ביתנים לתקופה של שבוע.‏[9] סגנון הביתנים משתנה - ממבנים מסורתיים דמויי צריף עץ לביתנים מודרניים הכוללים מרפסת קדמית מבטון, כדוגמת ביתני החוף של אוברסטרנד (Overstrand) בבוסקומב (Boscombe), פרבר של בורנמאות. אלו שופצו על פי עיצוב של ויין וג'רלדין המינגוויי (Wayne and Gerardine Hemingway), המייסדים של בית האופנה "Red or Dead", ונפתחו בסתיו 2009.

ביתנים ראויים לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתן החוף של המלכה בנורפוק עלה באש ב-2003. המבנה היה בבעלות משפחת המלוכה במשך 70 שנים וידוע שלמלכה הייתה חיבה מיוחדת למבנה. לאחרונה מכרה האמנית טרייסי אמין (Tracey Emin) את ביתן החוף שלה בוויטסטייבל (Whitstable) לאספן היהודי צ'ארלס סאצ'י (Charles Saatchi) תמורת 75,000 ליש"ט. גם ביתן זה עלה באש, כאשר המחסן שבו אוחסנו חלקיו עלה באש.‏[11] באפריל 2011 השיגה מועצת בורנמאות אישור להקמת ביתן חוף על החול בסמוך למעלית של הצוק המערבי (West Cliff) שתשמש קפלה ותארח טקסי חתונה ואיחוד אזרחי.‏[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]