הפרדה מגדרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרדה בין גברים לנשים בעת שמחת בית השואבה בשכונת מאה שערים. בתלמוד מתוארת ההפרדה שנערכה בין גברים לנשים בזמן חגיגות שמחת בית השואבה כ"תיקון גדול".[1]

הפרדה מגדרית היא הפרדה בין גברים לנשים המתקיימת בתרבויות שונות, מסיבות של צניעות, דת ועוד. יש הרואים בחלק מצורותיה אפליה מינית אסורה, לעומתם יש הרואים בה מצווה.

הפרדה מגדרית במתקנים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי שימוש נפרדים לנשים ולגברים, באצטדיון הגביע העולמי בסיאול
מתחם לעלייתן של נשים לקרון רכבת המיועד לנשים בלבד, באוסקה שביפן

בתי שימוש ומלתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרדה מגדרית בהיקף נרחב, חוצה תרבויות, מתקיימת במתקנים ציבוריים שבהם נחשפים חלקים מוצנעים של הגוף. הפרדה מסוג זה מקובלת בבתי שימוש ציבוריים, שבהם יש תאים נפרדים לנשים ולגברים, במלתחות, בסאונות וכדומה.

שלט בשרותי הגברים בשדה התעופה אדינבורג המזהיר כי בפנים עובדת מנקה.

חופי רחצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחופי רחצה בבריטניה נהגה במאה ה-19 הפרדה מגדרית - גברים ונשים הופרדו לחופים נפרדים על מנת שלא יוכלו להסתכל אלה על אלה בעודם בחליפות הרחצה שלהם, אף על פי שבמושגים של ימינו היו החליפות נחשבות צנועות עד מאוד. להקפדה יתרה שמשו קרונות רחצה. החוקים שקבעו כי תהיה הפרדה מגדרית בחופים בוטלו בבריטניה בשנת 1901.

בישראל לא מתקיימת ברוב החופים הפרדה מגדרית למעט כאלו המשמשים את האוכלוסייה הדתית, שבשעות מסוימות החוף פתוח לנשים בלבד, ובשעות אחרות - לגברים בלבד. חופים אלו מכונים חופים נפרדים. מצב דומה לזה קיים בבריכות שחייה.

בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרדה בין בנים לבנות בחינוך

הפרדה בין בנים לבנות מקובלת במערכות חינוך רבות. ההפרדה מתבטאת לעתים בבתי ספר נפרדים, כך שבתחומי בית הספר אין כל הזדמנות לפגוש את בן המין השני, ולעתים היא מתבטאת בכיתות נפרדות, כך שבמהלך ההפסקות או בפעילות של כלל בית הספר נוצרים מפגשים בין שני המינים. גישה זו שלטה עד אמצע המאה העשרים, בפרט בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה, ובתרבויות רבות היא מתקיימת גם כיום. כיום היא מתקיימת בעיקר בחברות דתיות, אך לא רק בהן; רוב בתי-הספר הפרטיים בבריטניה, דוגמת איטון קולג', הם מוסדות לבנים בלבד או לבנות בלבד.

בישראל הפרדה מגדרית בין בנים ובנות מתקיימת בהקפדה בחינוך החרדי, שבו מגילאי גן חובה ואילך חינוך מעורב כמעט ואינו קיים. בזרם החינוך הממלכתי הכללי והערבי מקובלת הפרדה בשיעורי ספורט, ובמקרים מעטים גם בשיעורי מתמטיקה[2], אך עירוב מלא בכיתות ובשאר המסגרות.[3] בחינוך הממלכתי-דתי אין מדיניות אחידה וישנם מודלים שונים של הפרדה מגדרית, בעיקר בחינוך היסודי: בתי ספר נפרדים, בתי ספר מעורבים עם כיתות נפרדות ובתי ספר עם כיתות מעורבות. בנוסף, ישנם מוסדות שבהם נהוגה הפרדה מגדרית רק בכיתות העליונות, וישנם מוסדות שבהם ההפרדה היא אופציה, כשלצד כיתות נפרדות פועלות גם כיתות מעורבות[4].

בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספורט תחרותי מתקיימת הפרדה מגדרית: פועלות בנפרד קבוצות נשים וקבוצות גברים, והתחרויות מתקיימות במסלולים נפרדים לנשים ולגברים. כך, למשל, פועלת ליגת כדורגל לגברים ובנפרד ממנה - ליגת כדורגל לנשים. גם אליפויות למיניהן, כגון אליפות העולם באתלטיקה, מקיימות מסלולים נפרדים לגברים ולנשים. ההבדל הפיזי בין גברים לנשים הוא המניע להפרדה זו. בענפי ספורט מעטים, ובהם קרוקט, מרוץ סוסים ומרוץ מכוניות מתחרים גברים לצד נשים.

בטניס מקובלות תחרויות נפרדות לגברים ולנשים, ובנוסף נהוגות תחרויות לזוגות מעורבים, הנכללות גם במשחקים האולימפיים. תחרויות זוגות מעורבים התקיימו באולימפיאדת פריז (1900), ובין 1912 ל-1924, והוחזרו לתוכנית המשחקים באולימפיאדת לונדון (2012).

יש המותחים ביקורת על ההפרזה, לטעמם, בהפרדה המגדרית בספורט, למשל בענף כמו ירי אולימפי.[5]

לקראת המכביה העשרים נעשה ניסיון לכלול נערה בנבחרת הנוער בקריקט של ישראל, שיתר חבריה הם נערים. הנהלת המכביה לא אישרה זאת, בנימוק שהדבר מנוגד לתקנון הבינלאומי.[6]

בתחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערים אחדות מתקיימת הפרדה מגדרית שנועדה להגן על נשים מפני הטרדה בעת נסיעה בתחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית המיועדת לנשים בלבד נהוגה כיום במקסיקו סיטי. הפרלמנט בריו דה ז'ניירו שבברזיל חוקק חוק המחייב את חברת 'מטרו', המפעילה את מערכת הרכבות העילית והתחתית בעיר, להקצות קרונות נפרדים לנשים במהלך שעות העומס שבאמצע השבוע. כך גם בטוקיו - בשעות העומס מופעלים קרונות רכבת מיוחדים לנשים בלבד. גם בבומביי שבהודו פועלות ארבע רכבות יומיות המיועדות לנשים בלבד ובנוסף לכך בכל רכבת רגילה קיימים קרונות המיועדים לנשים בלבד[דרוש מקור].

על ההפרדה המגדרית בקווי אוטובוס המשרתים יהודים חרדים, ראו בהמשך.

הפרדה מגדרית בדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחיצה בין גברים ונשים בכותל המערבי

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעה שפורסמה בריכוזים חרדים בירושלים, עם רשימה חלקית של בתי עסק המקיימים הפרדה מגדרית

במסכת סוכה מתוארת הפרדה מגדרית בבית המקדש:

אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו חלקה הייתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה.[7]

כיום מתקיימת הפרדה מגדרית בהיקף נרחב ביהדות החרדית, תוך חתירה להפרדה מלאה ככל האפשר במרחב הציבורי הנתון להתחככות בין המינים. כחלק מאדיקות זו, מקפידים החרדים על הפרדה מגדרית לא רק בבתי הכנסת, אלא גם באולמות אירועים, על ידי מחיצות המפרידות בין הגברים לנשים. כמו כן קיימת הפרדה מלאה בין בנים לבנות בבתי הספר החל מגילאי הגן. ומסגרות החינוך במגזר הן נפרדות לחלוטין. בחינוך הממלכתי-דתי בישראל ישנה החל משנת 2000 התחזקות של מגמות ההפרדה: בעוד בשנת 2000 למדו 43% מתלמידי בתי הספר היסודיים של החינוך הממלכתי-דתי בכיתות נפרדות, בשנת 2015 למדו בכיתות מסוג זה 61% מן התלמידים[8].

בקווי אוטובוס המשמשים בעיקר אוכלוסייה חרדית ומכונים "קווי מהדרין" מתקיימת הפרדה מגדרית (משרד התחבורה התיר אותה רק כשהיא בהסכמת כל הנוסעים השותפים לה). בעיירה החרדית ניו סקוור שבמדינת ניו-יורק, קיימת הפרדה גם ברחובות, וצדי הרחוב מסומנים במדרכות מיוחדות לנשים ומדרכות מיוחדות לגברים. בשבתות וחגי ישראל קיימת הפרדה זהה ברחובות הסמוכים לבית הכנסת המרכזי של חסידות ויז'ניץ בקרית ויז'ניץ שבבני ברק וכנ"ל ברחובות הסמוכים לבית הכנסת המרכזי של חסידות סאטמר בקריית יואל שבניו-יורק, אולם שלטים דומים שהוצבו בקריה החרדית בבית שמש הוסרו על ידי העירייה והמשטרה[9].

ניסיונות מצד גורמים מסחריים לערוך מופעים המיועדים לקהל החרדי, כאשר באולם עצמו לא נשמרת הפרדה מגדרית נאסרו על ידי רובם המכריע של הרבנים וגדולי הדור בישראל ובחו"ל שפירסמו את דעתם בעניין.

רחצה מעורבת בחופי רחצה ובבריכות שחייה אסורה משום איסור הסתכלות בערווה, אך הרב משה פיינשטיין, חילק בין הסתכלות (התבוננות מעמיקה) שנאסרת בהלכה, לבין ראייה שאיננה נאסרת בהלכה, והתיר בחו"ל לאדם חולה ללכת לשם בריאותו לבריכה מעורבת (שאין בה הפרדה מגדרית), במקום שאין בריכות נפרדות, וזאת בתנאי שבטוח שלא יבוא לידי הרהור.[10]

הרב יעקב אריאל, הרב הראשי של רמת גן התייחס להפרדה מגדרית בפעילות חינוכית וחברתית:

העיקרון צריך להיות שבנים ובנות מתחנכים בנפרד, שמפרידים בין פעילות של גברים ונשים, אמנם אין איסור שהם יהיו במקום אחד, אבל לקיים פעילות קבועה לבנים ובנות זה דבר שעלול להצמיח קשרים לא טובים. כבר שמענו על בני ארבע עשרה וחמש עשרה ששחקו בחבר וחברה זה משחק באש ובמיוחד בבתים שיש שם אינטרנט לא מסונן וטלוויזיה התוצאות עלולות להיות הרות אסון.[11]

בתנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנועות נוער חרדיות קיימת הפרדה מגדרית כדבר מובן מאליו, כמקובל בחברה החרדית. באחדות מתנועות הנוער הדתיות, ובראשן "בני עקיבא", מתקיים פולמוס בסוגיה זו מאז הקמתן.

מתנגדים בולטים לפעילות מעורבת הם הרבנים שלמה אבינר[12] וזלמן מלמד. מצד שני אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה, צידדו בפעילות מעורבת. באותה עת ד"ר אמנון שפירא שהיה מזכ"ל תנועת בני עקיבא הוציא חוברת ובה קיבץ דעות הלכתיות להתיר פעילות מעורבת. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב הרב משה צבי נריה, אחד ממקימי התנועה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה מגדרית שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת. כיום ישנם ב"בני עקיבא" סניפים נפרדים לגמרי ליד סניפי מעורבים כאשר לכל סניף קיימת האוטונומיה להחליט איך תראה הפעילות בתחומו. גם במפעלים השונים יצרה "בני עקיבא" מסגרת לסניפים נפרדים לצד מסגרת לסניפים המעורבים.

בעקבות הפולמוס התפצלה ב-1980 מתוך "בני עקיבא" תנועת הנוער "אריאל", שאחד מעקרונותיה הוא פעילות נפרדת לבנים ובנות.

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דת האסלאם שוללת אינטראקציה חברתית בין גברים ונשים שאינם קרובי משפחה. במיוחד בין גברים ונשים לא נשואים. הפרדה מגדרית נאכפת בקפדנות בחלק מהמדינות האסלאמיות. ישנם מספר זרמים אסלאמיים שחוגגים חתונות בהפרדה מלאה בין גברים לנשים.

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהילות רבות של הנצרות מזרחית קתולית וההנצרות האורתודוקסית, מקובלת הפרדה מגדרית. הפרדה זו, מקובלת יותר בעולם הישן ופחות במדינות העולם החדש[13].

חקיקה נגד הפרדה מגדרית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים אוסר, בין השאר, הפליה מטעמי מין. הפרת הוראה זו היא עוולה נזיקית ועבירה פלילית. הפרדה מגדרית, במקום שעליו חל החוק, עשויה להיחשב כהפליה אסורה. עם זאת, החוק כולל הסתייגות, לפיה אין רואים הפליה "בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה."[14] דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים את הצורך בהסתייגות זו: "ייתכנו מצבים שבהם ההבחנה עשויה להיות מוצדקת מחמת אופיו של השירות, המוצר או המקום. ... אפשר שההבחנה תהא נובעת מטעמים דתיים של קבוצה או משיקולי פרטיות, כגון קביעת שעות נפרדות לנשים ולגברים בבריכות שחיה או במועדוני כושר."[15]

בעקבות הפעלתם של קווי מהדרין - קווי אוטובוס שבהם התקיימה הפרדה מגדרית בין הנוסעים, הקים שר התחבורה ועדה לבחינת סוגיה זו. בדו"ח שהגישה קבעה הוועדה שבקווי מהדרין לא מתקיימים התנאים שבהתקיימם מתיר החוק הפרדה מגדרית.[16]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א, עמוד ב'
  2. ^ "הפרדת כיתות מתמטיקה - אפליה או החלטה חינוכית?", שודר בגלי צה"ל ב-07/06/15
  3. ^ צבי שיר, הפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים-דתיים, בנק ישראל - חטיבת המחקר, דצמבר 2014, עמוד 7
  4. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ב, נאמני תורה ועבודה, אפריל 2014, עמוד 25
  5. ^ Eileen McDonagh and Laura Pappano, Playing With the Boys: Why Separate is Not Equal in Sports, Oxford University Press, 2007
    Adrienne N. Milner and Jomills Henry Braddock II, Sex Segregation in Sports: Why Separate Is Not Equal, Praeger, 2016
  6. ^ מיקי שורץ, ביהמ"ש קבע: נעמי איתן לא תשתתף במכביה, באתר ynet, 2 ביולי 2017
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א, עמוד ב'
  8. ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמוד 27
  9. ^ יקי אדמקר, "בית שמש: המשטרה הסירה שילוט ההפרדה", פורסם באתר בחדרי חרדים בט"ו תמוז תשע"ב 05/07/2012
  10. ^ איגרות משה אה"ע א סימן נו
  11. ^ בני טוקר, הרב אריאל: הפרדה בין בנים ובנות הכרחית, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2011
  12. ^ הרב אבינר: "תנועת נוער צריכה להיות נפרדת", באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2011
  13. ^ Dickemann M (1997). Murray SO, Roscoe W, ed. The Balkin Sworn Virgin: A Cross-Gendered Female Role In: Islamic homosexualities: culture, history, and literature. New York: New York University Press. עמ' 197–203. 
  14. ^ חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, באתר ויקיטקסט
  15. ^ הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס-2000, ה"ח 2871 מיום 15 במאי 2000
  16. ^ דו"ח מסכם, ועדה לבדיקת הסדרי ההסעה בתחבורה הציבורית בקווים המשמשים את המגזר החרדי, 26 אוקטובר 2009, סעיף 130