הפרדה מגדרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפרדה בין גברים לנשים בעת שמחת בית השואבה בשכונת מאה שערים. בתלמוד מתוארת ההפרדה שנערכה בין גברים לנשים בזמן חגיגות שמחת בית השואבה כ"תיקון גדול"[1].

הפרדה מגדרית היא הפרדה בין גברים לנשים המתקיימת בתרבויות שונות, מסיבות של צניעות, דת, קידום נשים ועוד. יש הרואים בחלק מצורותיה אפליה מינית פסולה.

הפרדה מגדרית בפעילויות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי שימוש נפרדים לנשים ולגברים, באצטדיון הגביע העולמי בסיאול
מתחם לעלייתן של נשים לקרון רכבת המיועד לנשים בלבד, באוסקה שביפן

בתי שימוש ומלתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרדה מגדרית בהיקף נרחב, חוצה תרבויות, מתקיימת במתקנים ציבוריים שבהם נחשפים חלקים מוצנעים של הגוף. הפרדה מסוג זה מקובלת בבתי שימוש ציבוריים, שבהם יש תאים נפרדים לנשים ולגברים, במלתחות, בסאונות וכדומה.

שלט בשרותי הגברים בשדה התעופה אדינבורו, המזהיר כי בפנים עובדת מנקה

חופי רחצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחופי רחצה בבריטניה נהגה במאה ה-19 הפרדה מגדרית - גברים ונשים הופרדו לחופים נפרדים על מנת שלא יוכלו להסתכל אלה על אלה בעודם בחליפות הרחצה שלהם, אף על פי שבמושגים של ימינו היו החליפות נחשבות צנועות עד מאוד. להקפדה יתרה שמשו קרונות רחצה. החוקים שקבעו כי תהיה הפרדה מגדרית בחופים בוטלו בבריטניה בשנת 1901.

בישראל לא מתקיימת ברוב החופים הפרדה מגדרית למעט כאלו המשמשים את האוכלוסייה הדתית,שבהם יש שני מצבים אפשריים- או שבשעות/ימים מסוימים החוף פתוח לנשים בלבד, ובשעות/ימים אחרים לגברים בלבד ,כמו בחוף שרתון, או שיש שני חופים צמודים, אחד לנשים והשני לגברים, כמו בחוף כינר. חופים אלו מכונים חופים נפרדים. מצב דומה לזה קיים בבריכות שחייה.

בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרדה בין בנים לבנות בחינוך

הפרדה בין בנים לבנות מקובלת במערכות חינוך רבות. ההפרדה מתבטאת לעיתים בבתי ספר נפרדים, כך שבתחומי בית הספר אין כל הזדמנות לפגוש את בן המין השני, ולעיתים היא מתבטאת בכיתות נפרדות, כך שבמהלך ההפסקות או בפעילות של כלל בית הספר נוצרים מפגשים בין שני המינים. גישה זו שלטה עד אמצע המאה העשרים, בפרט בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה, ובתרבויות רבות היא מתקיימת גם כיום. כיום היא מתקיימת בעיקר בחברות דתיות, אך לא רק בהן; רוב בתי-הספר הפרטיים בבריטניה, דוגמת איטון קולג', הם מוסדות לבנים בלבד או לבנות בלבד.

בישראל הפרדה מגדרית בין בנים ובנות מתקיימת בהקפדה בחינוך החרדי, שבו מגילאי גן חובה ואילך חינוך מעורב כמעט ואינו קיים. בזרם החינוך הממלכתי הכללי והערבי מקובלת הפרדה בשיעורי ספורט, ובמקרים מעטים גם בשיעורי מתמטיקה[2], אך עירוב מלא בכיתות ובשאר המסגרות[3]. בחינוך הממלכתי-דתי אין מדיניות אחידה וישנם מודלים שונים של הפרדה מגדרית, בעיקר בחינוך היסודי: בתי ספר נפרדים, בתי ספר מעורבים עם כיתות נפרדות ובתי ספר עם כיתות מעורבות. בנוסף, ישנם מוסדות שבהם נהוגה הפרדה מגדרית רק בכיתות העליונות, וישנם מוסדות שבהם ההפרדה היא אופציה, כשלצד כיתות נפרדות פועלות גם כיתות מעורבות[4].

בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספורט תחרותי מתקיימת הפרדה מגדרית: פועלות בנפרד קבוצות נשים וקבוצות גברים, והתחרויות מתקיימות במסלולים נפרדים לנשים ולגברים. כך, למשל, פועלת ליגת כדורגל לגברים ובנפרד ממנה - ליגת כדורגל לנשים. גם אליפויות למיניהן, כגון אליפות העולם באתלטיקה, מקיימות מסלולים נפרדים לגברים ולנשים. ההבדל הפיזי בין גברים לנשים הוא המניע להפרדה זו. בענפי ספורט מעטים, ובהם קרוקט, מרוץ סוסים ומרוץ מכוניות מתחרים גברים לצד נשים.

בטניס מקובלות תחרויות נפרדות לגברים ולנשים, ובנוסף נהוגות תחרויות לזוגות מעורבים, הנכללות גם במשחקים האולימפיים. תחרויות זוגות מעורבים התקיימו באולימפיאדת פריז (1900), ובין 1912 ל-1924, והוחזרו לתוכנית המשחקים באולימפיאדת לונדון (2012).

יש המותחים ביקורת על ההפרזה, לטעמם, בהפרדה המגדרית בספורט, למשל בענף כמו ירי אולימפי[5].

לקראת המכביה העשרים נעשה ניסיון לכלול נערה בנבחרת הנוער בקריקט של ישראל, שיתר חבריה הם נערים. הנהלת המכביה לא אישרה זאת, בנימוק שהדבר מנוגד לתקנון הבינלאומי[6].

בתחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלטי הפרדה מגדרית בתחנת אוטובוס בבית שמש

בערים אחדות מתקיימת הפרדה מגדרית שנועדה להגן על נשים מפני הטרדה בעת נסיעה בתחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית המיועדת לנשים בלבד נהוגה כיום במקסיקו סיטי. הפרלמנט בריו דה ז'ניירו שבברזיל חוקק חוק המחייב את חברת "מטרו", המפעילה את מערכת הרכבות העילית והתחתית בעיר, להקצות קרונות נפרדים לנשים במהלך שעות העומס שבאמצע השבוע. כך גם בטוקיו - בשעות העומס מופעלים קרונות רכבת מיוחדים לנשים בלבד.

בישראל, בקווי אוטובוס המשמשים בעיקר אוכלוסייה חרדית, ומכונים "קווי מהדרין", מתקיימת הפרדה מגדרית (משרד התחבורה התיר אותה רק כשהיא בהסכמת כל הנוסעים השותפים לה).

הפרדה מגדרית בדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחיצה בין גברים ונשים בכותל המערבי

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעה שפורסמה בריכוזים חרדים בירושלים, עם רשימה של בתי עסק שיש בהם הפרדה מגדרית מסוימת

בתלמוד מסכת סוכה מתוארת הפרדה מגדרית בבית המקדש, שנעשתה כמניעה ל"קלות ראש" בין המינים. כך נאמר: "תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה... אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה.". [1]. בספר חסידים, נאמר כי גם בשמחת נישואין יש לקיים מחיצה בין גברים לנשים. דבריו הובאו בספרי ההלכה[7], על גובה המחיצה ואופייה קיימת מחלוקת הלכתית[8]

כיום בציבור החרדי ובחלק מהציבור הדתי, מקפידים על הפרדה מגדרית לא רק בבתי הכנסת, אלא גם באולמות אירועים, על ידי מחיצות המפרידות בין הגברים לנשים. בציבור החרדי קיימת הפרדה מלאה בין בנים לבנות בבתי הספר החל מגילאי הגן. ומסגרות החינוך במגזר הן נפרדות לחלוטין. בחינוך הממלכתי-דתי בישראל ישנה החל משנת 2000 התחזקות של מגמות ההפרדה: בעוד בשנת 2000 למדו 43% מתלמידי בתי הספר היסודיים של החינוך הממלכתי-דתי בכיתות נפרדות, בשנת 2015 למדו בכיתות מסוג זה 61% מן התלמידים[9].

בעיירה החרדית ניו סקוור שבמדינת ניו-יורק, קיימת הפרדה גם ברחובות, וצדי הרחוב מסומנים במדרכות מיוחדות לנשים ומדרכות מיוחדות לגברים. בשבתות וחגי ישראל קיימת הפרדה זהה ברחובות הסמוכים לבית הכנסת המרכזי של חסידות ויז'ניץ בקרית ויז'ניץ שבבני ברק וכנ"ל ברחובות הסמוכים לבית הכנסת המרכזי של חסידות סאטמר בקריית יואל שבניו-יורק, אולם שלטים דומים שהוצבו בקריה החרדית בבית שמש הוסרו על ידי העירייה והמשטרה[10].

ניסיונות מצד גורמים מסחריים לערוך מופעים המיועדים לקהל החרדי, כאשר באולם עצמו לא נשמרת הפרדה מגדרית נאסרו על ידי רובם המכריע של הרבנים וגדולי הדור בישראל ובחו"ל שפירסמו את דעתם בעניין.

רחצה מעורבת בחופי רחצה ובבריכות שחייה אסורה משום איסור הסתכלות בערווה, אך הרב משה פיינשטיין, חילק בין הסתכלות (התבוננות מעמיקה) שנאסרת בהלכה, לבין ראייה שאיננה נאסרת בהלכה, והתיר בחו"ל לאדם חולה ללכת לשם בריאותו לבריכה מעורבת (שאין בה הפרדה מגדרית), במקום שאין בריכות נפרדות, וזאת בתנאי שבטוח שלא יבוא לידי הרהור[11].

הרב יעקב אריאל, הרב הראשי של רמת גן התייחס להפרדה מגדרית בפעילות חינוכית וחברתית:

העיקרון צריך להיות שבנים ובנות מתחנכים בנפרד, שמפרידים בין פעילות של גברים ונשים, אמנם אין איסור שהם יהיו במקום אחד, אבל לקיים פעילות קבועה לבנים ובנות זה דבר שעלול להצמיח קשרים לא טובים. כבר שמענו על בני ארבע עשרה וחמש עשרה ששחקו בחבר וחברה זה משחק באש ובמיוחד בבתים שיש שם אינטרנט לא מסונן וטלוויזיה התוצאות עלולות להיות הרות אסון[12].

בתנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנועות נוער חרדיות קיימת הפרדה מגדרית כדבר מובן מאליו, כמקובל בחברה החרדית. באחדות מתנועות הנוער הדתיות, ובראשן "בני עקיבא", מתקיים פולמוס בסוגיה זו מאז הקמתן.

מתנגדים בולטים לפעילות מעורבת הם הרבנים שלמה אבינר[13] וזלמן מלמד. מצד שני אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה, צידדו בפעילות מעורבת. באותה עת ד"ר אמנון שפירא שהיה מזכ"ל תנועת בני עקיבא הוציא חוברת ובה קיבץ דעות הלכתיות להתיר פעילות מעורבת. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב הרב משה צבי נריה, אחד ממקימי התנועה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה מגדרית שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת. כיום ישנם ב"בני עקיבא" סניפים נפרדים לגמרי ליד סניפי מעורבים כאשר לכל סניף קיימת האוטונומיה להחליט איך תראה הפעילות בתחומו. גם במפעלים השונים יצרה "בני עקיבא" מסגרת לסניפים נפרדים לצד מסגרת לסניפים המעורבים.

בעקבות הפולמוס התפצלה ב-1980 מתוך "בני עקיבא" תנועת הנוער "אריאל", שאחד מעקרונותיה הוא פעילות נפרדת לבנים ובנות.

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוראן אינו מצווה במפורש על הפרדה מגדרית אם כי סורת האור מצווה על האישה לשמור על כללי צניעות מחמירים "אמור למאמינות תצנענה את מבטן ותשמורנה על תומת ערוותן ולא תחשופנה את שכעות חמדתן , מלבד הנגלות שבהן...בלתי אם בפני בעליהן או אבותיהן..."[14] חדית' מפי עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב אף קוראת לגברים שלא למנוע מנשותיהן ללכת למסגד (בו נתפללו גם גברים). עם את, המסורת בחברות מוסלמיות רבות שוללת אינטראקציה חברתית בין גברים ונשים שאינם קרובי משפחה. במיוחד בין גברים ונשים לא נשואים. הפרדה מגדרית נאכפת בקפדנות בחלק מהמדינות האסלאמיות ומגובה בפתוות האוסרות על מגע חברתי בין נשים לגברים.

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהילות רבות של הנצרות מזרחית קתולית וההנצרות האורתודוקסית, מקובלת הפרדה מגדרית. הפרדה זו, מקובלת יותר בעולם הישן ופחות במדינות העולם החדש[15].

הפרדה מגדרית בדין הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אין חקיקה בעניין הפרדה מגדרית, אולם חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים משנת 2000 קובע, בין השאר, שהפליה מטעמי מין היא עוולה נזיקית ועבירה פלילית. הפרדה מגדרית עשויה להיחשב כהפליה אסורה, אולם בתיקון לחוק משנת 2011 נוספה הסתייגות, לפיה אין רואים הפליה "בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה"[16]. דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים את הצורך בהסתייגות זו: "ייתכנו מצבים שבהם ההבחנה עשויה להיות מוצדקת מחמת אופיו של השירות, המוצר או המקום. ... אפשר שההבחנה תהא נובעת מטעמים דתיים של קבוצה או משיקולי פרטיות, כגון קביעת שעות נפרדות לנשים ולגברים בבריכות שחיה או במועדוני כושר"[17].

בעקבות הפעלתם של קווי מהדרין - קווי אוטובוס שבהם התקיימה הפרדה מגדרית בין הנוסעים, הקים שר התחבורה ועדה לבחינת סוגיה זו. בדו"ח שהגישה קבעה הוועדה שכל נוסע יוכל לשבת בכל מקום פנוי[18].

באוגוסט 2019 עתרה עמותת שדולת הנשים בישראל לבית המשפט המחוזי בנצרת כנגד קיום הופעה של הזמר מוטי שטיינמץ בעפולה עבור הציבור החרדי ובמימון ציבורי, שהמארגנים תכננו לקיימו בהפרדה מגדרית. המשיבה, עיריית עפולה, הסכימה שההפרדה המגדרית אסורה, אך טענה שאינה יכולה ומחויבת למנוע אותה. על בסיס הסכמת המשיבה, קיבל השופט יונתן אברהם את העתירה והורה לעירייה[19] "למנוע כל ניסיון שנועד לבצע הפרדה מגדרית, לסכל כל ניסיון להציב שלטים המורים על הפרדה כאמור או מחסומים או אמצעי כריזה וכיוצא בזה, ולערב את משטרת ישראל הנוכחת במקום בכל מקרה שגורם כלשהו ינסה לבצע הפרדה כאמור".[20] בעקבות כך ביטל שטיינמץ, שאינו מופיע בפני קהל מעורב, את הופעתו. הפסיקה עוררה דיון תקשורתי, שבו חברי כנסת דתיים תקפו את ההחלטה[21][22]ואילו חברי כנסת חילונים תמכו בה.[23] בעקבות החלטה זו הוגשה עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי בנצרת, ובה פסק השופט עאטף עיילבוני: "אני מורה בטלות החלטת העירייה, אשר הסכימה לביטול ההפרדה המגדרית באירוע, ומורה על החזרת העניין לבחינתה של העירייה ולקבלת החלטה מושכלת בנדון" ובנוסף המליץ שאם העירייה תחליט על קיום האירוע, הוא יתקיים במתחם "שיחולק לשלושה מתחמים שהכניסה אליהם תהא וולנטארית, באופן שמתחם אחד ייועד לנשים, מתחם שני ייועד לגברים ומתחם שלישי ייועד לאוכלוסייה מעורבת".[24] שדולת הנשים ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון, שביטל את החלטתו של השופט עיילבוני בנימוק של חוסר סמכות (ללא דיון לגופה של המחלוקת בין הצדדים), אלא שהחלטה זו ניתנה לאחר שהמופע בעפולה כבר היה בעיצומו, כך שלא כללה סעד אופרטיבי.[25] בהתאם להמלצת השופט עיילבוני נוסף למתחם המופע אזור שלישי, לקהל מעורב, שבו הוצבו מסכי ענק שהקרינו את המופע.[26]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א, עמוד ב'
  2. ^ "הפרדת כיתות מתמטיקה - אפליה או החלטה חינוכית?", שודר בגלי צה"ל ב-07/06/15
  3. ^ צבי שיר, הפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים-דתיים, בנק ישראל - חטיבת המחקר, דצמבר 2014, עמוד 7
  4. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ב, נאמני תורה ועבודה, אפריל 2014, עמוד 25
  5. ^ Eileen McDonagh and Laura Pappano, Playing With the Boys: Why Separate is Not Equal in Sports, Oxford University Press, 2007
    Adrienne N. Milner and Jomills Henry Braddock II, Sex Segregation in Sports: Why Separate Is Not Equal, Praeger, 2016
  6. ^ מיקי שורץ, ביהמ"ש קבע: נעמי איתן לא תשתתף במכביה, באתר ynet, 2 ביולי 2017
  7. ^ ב"ח ובית שמואלעל שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב ס"ק יא. שו"ת אגרות משה סימן ל"ט
  8. ^ "מחיצה בין גברים לנשים" שיעור באתר עולמות.
  9. ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמ' 27
  10. ^ יקי אדמקר, "בית שמש: המשטרה הסירה שילוט ההפרדה", פורסם באתר בחדרי חרדים בט"ו תמוז תשע"ב 05/07/2012
  11. ^ איגרות משה אה"ע א סימן נו
  12. ^ בני טוקר, הרב אריאל: הפרדה בין בנים ובנות הכרחית, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2011
  13. ^ הרב אבינר: "תנועת נוער צריכה להיות נפרדת", באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2011
  14. ^ הקוראן, סורה 24 (האור), תרגום אורי רובין
  15. ^ Dickemann M (1997). Murray SO, Roscoe W, ed. The Balkin Sworn Virgin: A Cross-Gendered Female Role In: Islamic homosexualities: culture, history, and literature. New York: New York University Press. עמ' 197–203. 
  16. ^ חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, בוויקיטקסט
  17. ^ הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס-2000, ה"ח 2871 מיום 15 במאי 2000
  18. ^ דו"ח מסכם, ועדה לבדיקת הסדרי ההסעה בתחבורה הציבורית בקווים המשמשים את המגזר החרדי, 26 אוקטובר 2009, סעיף 130
  19. ^ יאיר קראוס, ‏ראש עיריית עפולה נגד שדולת הנשים: "פגעו בציבור שלם", בעיתון מקור ראשון, 8 בנובמבר 2019
  20. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ביהמ"ש אסר הפרדה מגדרית בהופעת הזמר החסידי, באתר ערוץ 7, 11 באוגוסט 2019
    עת"מ (נצרת) 17029-08-19 שדולת הנשים בישראל‏ נגד עיריית עפולה, ניתן ב-11 אוגוסט 2019 (באתר "נבו")
  21. ^ מיכל לוי, ח"כ גפני: "פסיקת ההפרדה - מרושעת", באתר ערוץ 7, 11 באוגוסט 2019
    טל שניידר, ‏סמוטריץ' תוקף את ראש הממשלה: "נתניהו חלש, אפס מנהיגות", באתר גלובס, 11 באוגוסט 2019
  22. ^ קלמן ליבסקינד, ‏בעפולה לא ראינו מאבק לשוויון נשים, אלא מלחמה נגד חרדים, באתר מעריב השבוע, 17 באוגוסט 2019
  23. ^ לפיד: "מחזק את החלטת השופטים. כאן זה לא איראן", באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2019
  24. ^ עתמ (נצרת) 23791-08-19 חה"כ משה ארבל נגד עיריית עפולה, ניתן ב-14 באוגוסט 2019 (באתר "נבו")
  25. ^ עעמ 5435/19 נגה שרון ושדולת הנשים בישראל נ' עיריית עפולה ואחרים, ניתן ב-14 באוגוסט 2019
  26. ^ אלי לוי, מהומה בהופעה המופרדת בעפולה; דרעי: "מי שניסה לכפות - הפסיד", באתר החדשות 13, 15 באוגוסט 2019