בית ברלינגטון

בית ברלינגטון
Burlington House

מידע כללי
סוג	אחוזה
כתובת	מייפייר
מיקום	הסיטי של וסטמינסטר
מדינה	הממלכה המאוחדת
הקמה ובנייה
סגנון אדריכלי	אדריכלות פלדיאנית, אדריכלות ג'ורג'יאנית
קואורדינטות	51°30′32″N 0°08′22″W
www.burlingtonhouse.org
(למפת לונדון מוגדלת)   קנט סארי ברקשייר בקינגהאם הרטפורדשייר אסקס בית ברלינגטון (למפת לונדון רגילה)   קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס בית ברלינגטון (למפת הסיטי של וסטמינסטר רגילה)   הפרלמנט הבריטי בית ברלינגטון (למפת הסיטי של וסטמינסטר מוגדלת)   הפרלמנט הבריטי בית ברלינגטון

חצר בית ברלינגטון (2004)

חזית המבנה (2005)

המבנה בשלהי המאה ה-17.

אחת מאכסדרות העמודים שתוכננו על ידי ג'יימס גיבס.

בית ברלינגטון (באנגלית: Burlington House) הוא מבנה הממוקם ברחוב פיקדילי שבלונדון בירת הממלכה המאוחדת. המבנה, הבנוי בסגנון פלדיאני היה במקורו בית מגורים פרטי. באמצע המאה ה-19 נרכש המבנה על ידי ממשלת בריטניה, הורחב והחל לשמש מוסדות שלטוניים. המבנה הראשי משמש את האקדמיה המלכותית לאמנויות, ושלושת אגפי המבנה (המזרחי, המערבי והדרומי) משמשים חמש אגודות מדעיות. בשל מיקומן באגפים המקיפים את חצר המבנה מכונות אגודות אלה "אגודות החצר" (the Courtyard Societies):

• החברה הגאולוגית של לונדון (האגף הדרומי, וחלק מהאגף המזרחי)
• החברה הלינאית של לונדון (האגף הדרומי וחלק מהאגף המערבי)
• החברה המלכותית לאסטרונומיה (האגף המערבי)
• החברה לעתיקות של לונדון (האגף המערבי)
• החברה המלכותית לכימיה (האגף המזרחי)

היסטוריה

בית ברלינגטון היה בין המבנים הראשונים שנבנו צפונית לרחוב פיקדילי, בשנות ה-60 של המאה ה-17. בתקופה זו התפתחה העיר לכיוון מערב (אזור הווסט אנד ועשירי העיר ואצילה העדיפו להתרחק מהסיטי של לונדון ולגור באזור הכפרי הסמוך לוסטמינסטר ולמוסדות השלטון שבה. המבנה הראשון באתר הוקם על ידי המשורר סר ג'ון דנהאם בשנת 1665. המבנה היה עשוי אבנים אדומות, בסגנון אופייני, כאשר למבנה היו שתי קומות. ייתכן שדנהאם עצמו תכנן את המבנה וייתכן שנעזר בשירותי האדריכל יו מיי.

בניית המבנה לא הסתיימה ובשנת 1667 המבנה הבלתי מושלם נרכש על ידי ריצ'רד בויל, רוזן ברלינגטון (על שמו הוא נקרא כיום). ברלינגטון השלים את בניית המבנה ועבר להתגורר בו.

בשנת 1704 ירש את המבנה ריצ'רד בויל, רוזן ברלינגטון אשר לימים היה מתומכיה המובילים של האדריכלות הפלדיאנית באנגליה. בויל מינה את ג'יימס גיבס לשפץ את המבנה, וזה בנה את אכסדרת העמודים המעגלית למחצה בסגנון דורי שהוקמה במבנה.

בשנת 1717 לערך מונה קולן קמפבל להמשיך את עבודות שיקום המבנה, וזה הרחיב את המבנה בסגנון פלדיאני. קמפבל הפך את הקומה הראשונה לקומת מרתף, ובנה בקומה השנייה של המבנה את ה"פיאנו נובילה" (הקומה המרכזית) בסגנון ונציאני.

במותו של בויל עבר הבית לידי דוכסי דבונשייר, אשר לא היה להם צורך במבנה, מאחר שהם היו הבעלים של בית דבונשייר הסמוך. בשנת 1815 נמכר הבית ללורד ג'ורג' בסכום של 70,000 ליש"ט. ג'ורג' הורה על שיפוץ המבנה, ובשנת 1819 נבנה בניין הברלינגטון ארקייד בצידו המערבי של המבנה.

בשנת 1854 נמכר המבנה לממשלת בריטניה בסכום של 140,000 ליש"ט. הממשלה תכננה להרוס את המבנה ולהקים במקום קמפוס חדש עבור אוניברסיטת לונדון, אולם תוכנית זו ספגה ביקורת ציבורית רבה והוחלט לא לבצעה. בשנת 1857 עברו החברה המלכותית, החברה הלינאית והחברה הכימית (לימים החברה המלכותית לכימיה) למבנה.

בשנת 1867 התמקמה במבנה האקדמיה המלכותית לאמנויות אשר שכרה את המבנה המרכזי לתקופה של 999 שנים עבור דמי שכירות של 1 ליש"ט לשנה. משני צידי הכיכר המרכזית נבנו אגפים נרחבים יותר, בסגנון הדומה לסגנונו של קמפבל. אגפים אלה הושלמו בשנת 1873 והחברה הלינאית, החברה המלכותית והחברה המלכותית לכימיה עברו אליהם. בשנת 1874 התמקמו באגפי המבנה גם החברה הגאוגרפית המלכותית, החברה המלכותית לאסטרונומיה והחברה לעתיקות.

בשנת 1968 עברה החברה המלכותית למשכנה הנוכחי, בטרסת בית קרלטון והשטחים בהם השתמשה חולקו בין החברה המלכותית לכימיה והאקדמיה הבריטית. בשנת 1998 עברה האקדמיה הבריטית לבית קרלטון, ואת מקומה תפסה החברה המלכותית לכימיה.

לקריאה נוספת

Savage, Nicholas, Burlington House: An Architectural History of the Home of the Royal Academy of Arts, Royal Academy of Arts, 2018.‏ ISBN 978-1910350805

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית ברלינגטון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית ברלינגטון
• תיאור מפורט של המבנה בעקבות סקר שנערך בשנת 1963