בית ג'לאט
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית מגורים |
כתובת | רח' אלקלעי 8 |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1926 |
תאריך פתיחה רשמי | 1926 |
אדריכל | ספירו ח'ורי פתאסי |
קואורדינטות | 31°46′12″N 35°13′06″E / 31.77°N 35.21833333°E |
בית ג'לאט המכונה גם בית הקרמיקה, הוא מבנה המצוי בשכונת טלביה בירושלים, ברחוב אלקלעי 8, בפינת רחוב דיזראלי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית ג'לאט נבנה בשנת 1926 על פי תוכניות האדריכל ספירו ח'ורי פתאסיס עבור אליאס ג'לאט ורעייתו קתרין. אליאס ג'לאט היה איש עסקים ערבי נוצרי - קתולי אשר שימש כקונסול כבוד של הונגריה בירושלים, וכנשיא מועדון רוטרי בירושלים.
בשנת 1948, לאחר דרישה של ארגון ההגנה, עזבו בני המשפחה את ביתם ועברו ללבנון. משם היגרו לאנגליה ולארצות הברית.
במהלך מלחמת העצמאות הועבר המבנה לידי מוסד עליית הנוער. במבנה שוכנו ילידי עליית הנוער שהתגוררו קודם לכן במשק שבמוצא, ואשר נאלצו לעזוב את המשק בשל הפגזות צבא ממלכת ירדן. לאחר מלחמת העצמאות עבר המבנה לידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים. מוסד עליית הנוער שכן במבנה עד שנות ה-70, ולאחר מכן הושכר המבנה לארגונים שונים. בשנת 2001 הושכרה קומת הקרקע של המבנה למוסד חינוכי של רשת אמי"ת, והקומה השנייה שימשה כאכסניה לבנות. בהמשך העשור הראשון של המאה ה-21 נמכר המבנה ושופץ, והוא שב לשמש כבית מגורים.
תיאור המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה נבנה בפאר רב, קומתו העליונה של המבנה מעוטרת באריחי קרמיקה ארמנית, והמבנה נחשב למבנה הקרמיקה המעוטר ביותר בירושלים. קשת חלונות המבנה וכן פינות המבנה עוטרו בדוגמת אבלק שהייתה אופיינית בבניה הממלוכית. על גגו של המבנה עיטורים שונים ובהם עיטורי פרחים, ואף שיני חומה (השונים ממבנים אחרים בשכונה בצורתם - צורה המדמה פרח, ולא צורה המזכירה את חומות ירושלים).
בשל קשריו העסקיים הרבים של אליאס ג'לאט, הבית, שנבנה כבית ליוואן אופייני (צורת הבנייה האופיינית למבנים ערבים עד אמצע המאה ה-20, והייתה נפוצה ביותר בשכונות טלביה וקטמון), כלל שני חדרי אירוח - בקומה הראשונה היה בית אירוח עבור אליאס ג'לאט, ובקומה שנייה חדר אירוח משפחתי אשר שימש את רעיתו. בשנות ה-60 שימש המבנה לעליית הנוער תחת ניהולו של מר בנציון גבורין ורעייתו אסתר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד קרויאנקר, שכונות ירושלים, טלביה, קטמון והמושבה היוונית, מכון ירושלים לחקר ישראל, כתר הוצאה לאור, 2002