אמי"ת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: פרסומי, חוסר אובייקטיביות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svg המונח "אמית" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אמית (פירושונים).
אמי"ת
לוגו רשת אמית חדש.png
מדינה ארצות הברית וישראל
מטה הארגון ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.amit.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רשת אמי"ת (ר"ת "אמריקה ישראל תורה") היא רשת חינוך כלל ישראלית, המאגדת תחתיה בתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים דתיים ואף חינוך חרדי. על פי פרסומים רשמיים דורגה כרשת המובילה בישראל בשנים 2017-2019[1]. הרשת שהוקמה בשנת 1925 ביוזמת 'נשי אמי"ת' מארצות הברית ומישראל, מונה למעלה מ-110 מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ, בדגש על הפריפריה החברתית, בהם לומדים כ-40.000 תלמידים[2].

על הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת אמי"ת מפעילה ומנהלת תיכוניים שש-שנתיים, מכללות טכנולוגיות, ישיבות ואולפנות, כפרי נוער ומכינות קדם צבאיות הפונים ומותאמים למגוון המגזרים בחברה הישראלית: חילוניים, מסורתיים, דתיים וחרדים, מתוך אמונה ורצון להביא בשורת חינוך ייחודית ומחברת לכלל החברה בישראל.

הרשת מלווה עשרות בתי ספר יסודיים, הן ממלכתיים-דתיים והן ממלכתיים, ומביאה את המצוינות, החדשנות והתוכניות הערכיות גם ליסודיים. אמי"ת מקדמת מהפכת התחדשות פדגוגית – מיזם הגוגיה, המתאים את התכנים, השיטות, דרכי הלימוד והסביבה הפיזית של התלמיד לעולם הדינמי המשתנה חדשות לבקרים.

במסגרות החינוך של אמי"ת ניתן למצוא מגוון מגמות לימוד: עיוניות, תורניות, מדעיות וטכנולוגיות, לצד מגמות אמנות, מוזיקה, יזמות, תקשורת ועוד, כאשר הלימודים בכל המגמות הם ברמת בגרות.

רשת אמי"ת מנוהלת על ידי חבר נאמנים של נשי אמי"ת בארצות הברית, בראשות נשיאת אמי"ת, גב' אודרי טרכטמן. מנכ"ל הרשת מאז 2003 הוא ד"ר אמנון אלדר, ויו"ר אמי"ת בישראל היא הגב' רנדי גלמן. כיום חברות באמי"ת כ-40,000 נשים מתנדבות בארצות-הברית וברחבי העולם ואלפי מתנדבות בישראל[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1925-1934: נשים חולמות ומגשימות ציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925, בוועידת המזרחי ה-11 שהתקיימה בקליבלנד, השתתפה לראשונה משלחת נשים וביניהן בסי (בתיה) גוטספלד. הן הצהירו על כוונתן להקים את "הסתדרות נשות מזרחי באמריקה" (Women's Organization of America Mizrachi), ואכן ב-1934 בכנס של המזרחי שהתקיים בדטרויט, הכריזו הנשים על פרישתן מתנועת המזרחי והפכו לתנועת נשים עצמאית, ארגון נשות המזרחי באמריקה. באותה התקופה רכשו הנשים בנין ברח' רש"י בירושלים, והקימו בו ב-1933 את בית הספר התיכון המקצועי הראשון לבנות בארץ ישראל, במטרה לחנך וללמד נערות דתיות ילידות הארץ ונערות שעלו ארצה במסגרת עליית הנוער[4].

1935-1944: הכשרת הבנות והעצמתן לקראת המדינה שבדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1938 הוקם "בית צעירות מזרחי" בתל אביב, במטרה להוות בית לעולות חדשות ולפועלות מחוסרות העבודה. בהמשך הוסב המוסד בתל אביב למרכז קליטה עבור חניכי עליית הנוער מגרמניה.

1945-1955:הענקת קורת גג ליתומי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השואה, התעורר צורך דחוף להעניק קורת גג לילדים פליטי השואה, חלקם ללא הוריהם, ששרדו את התופת. ב-1943 הגיעו ארצה "ילדי טהראן" - ילדים שנמלטו ממזרח אירופה דרך טהראן. "נשי מזרחי באמריקה" מקימות את "משק הילדים" במוצא, ובהמשך את בית הילדים "תל רענן" ו"תחייה", בהם התחנכו רבים מעולי עליית הנוער.

ב־1944 הוקם על ידי נשי מזרחי על אדמת קיבוץ רודגס בפתח תקווה "מוסד עלייה" (כיום "אמי"ת פתח תקווה") - כפר נוער שקלט ילדים ובני נוער פליטי שואה. בהמשך נקלטו עולים חדשים שהגיעו מארצות ערב, צפון אפריקה ובעקבות המהפכה האיסלמית באיראן, הופנו לכפר ילדים שהוברחו משם. בשנים האחרונות מאכלס הכפר תלמידים רבים מעולי אתיופיה. בשנת 1947 נחנך כפר ילדים נוסף והפעם ברעננה- כפר בתיה ע"ש בתיה גוטספלד. בתחילה, עבור ילדים ניצולי שואה ובהמשך נקלטו בו גם ילדי העולים מאתיופיה שעלו במסגרת "מבצע משה".

1955-1964: שנות העלייה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור הרביעי של מדינת ישראל, בשנות העלייה הגדולה ארצה, נענו "נשי מזרחי באמריקה" לאתגרי השעה: קליטת העולים החדשים וילדיהם במדינה המתפתחת, הכשרתם והכנתם לחיים החדשים. הנשים פתחו את "בית צעירות מזרחי" בעיר באר שבע, מוסד שהפך לימים לתיכון מקצועי גדול.

1975-1983: מארגון קטן לרשת גדולה ומובילה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 נכנס ד"ר עמי זאבי לתפקיד מנכ"ל הרשת ושימש בתפקיד זה במשך 25 שנה. במהלך כהונתו הצעיד ד"ר זאבי את הארגון החינוכי הקטן לרשת חינוכית גדולה, תוך שינוי שמו של הארגון לאמי"ת - ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה. ב-1980 אישרה ועדה מטעם משרד החינוך את רשת אמי"ת כרשת חינוך מובילה בחינוך הטכנולוגי בחמ"ד. ד"ר זאבי הפך את מוסדות אמי"ת לרשת מובילה בחינוך הטכנולוגי בחמ"ד, ובעיקר בפריפריה החברתית של מדינת ישראל. שינוי המדיניות החל בשנת 1984 כאשר רשת אמי"ת התחילה לקחת אחריות על בתי ספר תיכוניים מקיפים עירוניים, בעיקר בעיירות פיתוח, כגון עכו, קריית מלאכי, צפת וחצור הגלילית, אך גם בערים מבוססות כרעננה ורחובות.  ב-1999 הוענק לד"ר זאבי פרס חינוך על מפעל חיים, כמו גם פרס יקיר החינוך הדתי מטעם ארגון המורים הדתיים.

עם הפנים למאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפנת אמי"ת בחיפה

בשנת 2003 נבחר ד"ר אמנון אלדר, ששימש קודם לכן כמנהל כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה, לכהן כמנכ"ל רשת אמי"ת והוביל שינוי ארגוני ותפיסתי ברשת. כבר בראשית כהונתו הוביל ד"ר אלדר תהליך להפיכת כל בתי הספר של הרשת לבתי חינוך. משמעות המהלך היא הדגשת החינוך הערכי, עיצוב זהותו של התלמיד והעמקת המחויבות הדתית מתוך תפיסה פתוחה וחינוך לבחירה ומתוך קיום דיאלוג מתמיד. הנחת היסוד הייתה, שאם בתי הספר יתפקדו כבתי חינוך, אזי גם הישגי התלמידים בלימודים יעלו. ואכן, אחוז הזכאות לבגרות של בתי החינוך ברשת, בעיקר בפריפריה הגאוגרפית והחברתית, עלה באופן משמעותי והגיע ל-80% זכאות, הרבה מעבר לממוצע הארצי של משרד החינוך. הרשת, בראשותו של ד"ר אלדר, הובילה שינוי תפיסתי באשר לפריסה הרשתית הארצית של מוסדותיה. פריסה אשר שינתה את אופייה של הרשת לרשת כלל-ישראלית:

  1. כניסה משמעותית של הרשת גם לקהילות סוציואקונומיות חזקות כדוגמת: גבעת שמואל, מודיעין, רעננה וכו', תוך שמירה על פריסה של 70% בפריפריה החברתית.
  2. כניסה לבתי ספר ממלכתיים מתוך חיזוק הערך של כלל ישראל וחיבורים בחברה הישראלית.
  3. הקמת בית ספר תיכון חרדי המשלב לימודי ליבה, תיכון שהפך לבית ספר מוביל בחינוך הממלכתי חרדי[5].

ערכי הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל ישראל - פתיחת הרשת לאוכלוסיות מגוונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר קרוב ל-100 שנה רואה רשת אמי"ת בעיסוק בזהות וערכים את לב ליבה של העשייה החינוכית. ברשת אמי"ת רואים חובה ערכית ואחריות לאומית לייצר חיבורים ולבנות גשרים בין כל חלקי החברה בישראל.

תפיסת כלל ישראל ברשת היא גם ערך וגם דרך. הרשת מקיימת שותפות, שיח וזיקה בין מגוון מגזרים בחברה הישראלית ובקרב יהדות התפוצות מתוך הבנה כי רב המשותף על המבדיל, וכי ניתן ליצור מכנה משותף רחב המתבסס על מחויבות לחוסנה של מדינת ישראל. מוסדות החינוך של הרשת פונים לקהל דתי, חילוני, מסורתי וחרדי.

תפיסת "כלל ישראל" של הרשת מתבטאת גם בחתירה להעמקת החיבורים בתוך הקהילות החינוכיות עצמן, בין מרכיבי האוכלוסייה השונים הלומדים בכל בית חינוך. מול תהליך של התבדלות ויצירת תתי-מגזרים, ברשת מתעקשים לפעול בכל יום ויום כדי ליזום חיבורים שיובילו להיכרות, ללמידה ולהתפתחות משותפת.

הרשת מכילה בתי ספר מאוכלוסיות שונות: בתי ספר ממלכתיים דתיים, בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר חרדיים הלומדים לימודי ליבה ונגשים לבגרות מלאה, מדרשות וישיבות הסדר.

הרשת שמה דגש על מעורבות חינוכית ושיתוף פעולה בין המנהלים וצוותי החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי ולחינוך החרדי, מתוך אמונה שדיאלוג וקשרי עבודה משותפים יעזרו לגשר על הפערים הגדולים הקיימים בחברה הישראלית.

ברשת פועלת מדרשה לבנות חו"ל בירושלים, שהוקמה על ידי הרשת ובעידוד נשיאת אמי"ת ומנהיגות ה"בורד" האמריקני, "מדרשת אמי"ת בית הילד". המדרשה היא תופעה יוצאת דופן בנוף הישראלי. במדרשה בוגרות תיכון מחו"ל, בעיקר בארצות הברית, המגיעות לתוכנית ייחודית שבה משולבים לימודי יהדות, חינוך למנהיגות, ציונות ועשיית חסד.

בירוחם פועלת מדרשת אמי"ת באר.

מצוינות, מיצוי אישי וחדשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מיעדי העל של הרשת הוא חתירה למצוינות על ידי שיפור מתמיד ברמת ההוראה וההישגים. בפעילות מתוכננת ושיטתית הגיעו תלמידי הרשת לממוצע רשתי של למעלה מ-80 אחוזי זכאות לבגרות בפריפריה החברתית, ולמעלה מ-90 אחוז באוכלוסיות מבוססות.

רשת אמי"ת מתמקדת בהכנת הבוגרים ובהכשרתם לאתגרי המאה ה-21. הכשרה זו מחייבת שינוי מהותי במטרות ההוראה ובדרכי הלמידה. תהליך ההתחדשות מתמקד בלמידה מוכוונת חינוך, העוסקת בתכנים אותנטיים ורלוונטיים, מתחשבת בשונות התלמידים ובסגנונות הלמידה השונים. כמו כן היא מסייעת בפיתוח מיומנויות למידה הנדרשות להשתלבות במרחב במאה ה-21, מעצימה את האחריות של הלומד, שואפת להישגים מצוינים תוך יישום של טכנולוגיות תקשוב בהוראה.

בנוסף לכך, רשת אמי"ת לוקחת חלק פעיל בתוכנית העמותה לחינוך פיננסי חיים בפלוס.

גוגיה – להשראה, לשיתוף, ללמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם אמי"ת גוגיה[6] הוא חידוש פדגוגי שפותח ברשת אמי"ת, המתאים את התכנים, השיטות, דרכי הלימוד והסביבה הפיזית של התלמיד לעולם דינמי, המשתנה במהירות ולדור הצעיר שעתיד לצאת לכבוש אותו.

הגוגיה היא מכלול המשנה החינוכית-פדגוגית של הרשת הבאה לידי ביטוי בגיבוש ערכים, עקרונות פעולה ויעדים. המיזם הוא מנוע ליישום שינוי פדגוגי הוליסטי תפיסתי מבית הספר הקלאסי שכולנו הכרנו בעבר, לקהילות חינוכיות לומדות במגוון הבטים- זהות, תוכן, מתודות, הערכה, שיח ואקלים והסביבה הלימודית.

בכפר בתיה ברעננה הוקם מתחם "גוגיה" להשראה לשיתוף וללמידה. המתחם בנוי כדגם בית הספר העתידי במטרה להוות מוקד של השראה ויצירה עבור צוותי המחקר והפיתוח של בתי הספר של הרשת, ועבור צוותי חינוך בארץ. המבנה, החללים, הריהוט והטכנולוגיות משרתים את תרבות הלמידה החדשה של המאה ה-21 וכוללים: מרחבי למידה גמישים המזמנים דרכי למידה חדשניות ומגוונות, ריהוט מודולרי המאפשר למידה בהרכבים שונים, מפגש עם חזית הידע העולמי בתחומי הפדגוגיה החדשה, חצר מזמינה המיועדת ללמידה חוץ כיתתית, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כחלק אינטגרלי בלמידה, למידה התנסותית במודלים שונים המותאמים למאה ה 21 ועוד[7].

חממת היזמות והאקוסיסטם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסת הלמידה החדשה ברשת, וההבנה שבמאה ה-21 הלמידה צריכה להתרחש לא רק במרחב הבית ספרי ובין תלמידים לאנשי צוות, אלא הלמידה צריכה להיות מרושתת ומחוברת לקהילה הסובבת אותה בהיבטים שונים כגון התנדבות, למידה משותפת, והתנסויות בעולם האמיתי, הולידה את רעיון חממת היזמות הטכנולוגית.

מתוך מגמה לשלב את תלמידי הרשת בהתנסות בעולם האמיתי עם שותפויות של הסקטור הציבורי והפרטי במדינה, הוקם מרחב היזמות והחממה לתלמידים. זהו מרחב משותף פתוח שמזמן קשר בלתי אמצעי בין תלמידים ותלמידות לבין מנטורים מהתעשייה ומבית תוכנה שעובדים במקום דרך קבע. המרחב משמש כחממה ליזמות טכנולוגית ותלמידים מגיעים למקום לימי למידה בנושאים שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמי"ת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאור דטל, דירוג התיכונים: הרשת המובילה בישראל - וזו שמשתרכת מאחור, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2019
  2. ^ מי אנחנו, באתר רשת אמי"ת
  3. ^ ‏History of AMIT
  4. ^ "הנני כי קראת לי" (2015), אתי אלבוים ויהודית זמרת, הוצאת אמי"ת
  5. ^ אמנון אלדר, העתיד תלוי בהשקעה בחרדים, באתר TheMarker‏, 8 בפברואר 2016
  6. ^ מיזם אמי"ת גוגיה
  7. ^ ליאור דטל, "המוסדות היחידים בחברה שלנו שפועלים באופן דומה לבתי הספר הם בתי הסוהר", באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2015