אמי"ת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו רשת אמי"ת

רשת אמי"ת היא רשת חינוך הנתמכת על ידי ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה בארצות הברית ובישראל – היא רשת המנהלת בתי ספר ציבוריים ממלכתיים דתיים, ממלכתיים וחרדים. ברשת כמאה ועשרה בתי חינוך בהם מתחנכים כ-30,000 תלמידים: דתיים, חילוניים וחרדים.

ברשת בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים שש שנתיים, מכללות טכנולוגיות, ישיבות ואולפנות, ישיבות הסדר, ומכינות קדם צבאיות. הפזורים מחצור הגלילית בצפון ועד באר שבע בדרום. רשת אמי"ת פועלת בקרב עולים וּותיקים, בפריפריה ובמוסדות חינוך במרכז הארץ, בקרב אוכלוסייה מבוססת ובאוכלוסייה מוחלשת. במסגרות אלה קיים מגוון של מגמות –עיוניות, תורניות, מדעיות, טכנולוגיות – לצד מגמות של אמנות, מוזיקה, תקשורת ועוד. הלימודים בכל המסלולים הם ברמת בגרות לכלל התלמידים. אמי"ת מנוהלת על ידי חבר נאמנים של נשי אמי"ת בארצות הברית, המונהג על ידי  נשיאת אמי"ת, עו"ד דבי מועד (נבחרה בספטמבר 2015). מנכ"ל רשת אמי"ת מאז 2003  הוא ד"ר אמנון אלדר. יושבת ראש אמי"ת בישראל מאז 2013 היא גב' יפי שמידמן. כיום חברות באמי"ת כ- 40,000 נשים מתנדבות בארצות-הברית ובעולם ואלפי מתנדבות בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרום הקמת המדינה ולאחר הקמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמי"ת נוסדה בקליבלנד בשנת 1925, כארגון נשות המזרחי באמריקה, בידי בסי (בתיה) גוטספלד.

בתקופת טרום המדינה ולאחר הקמתה הקים נשות המזרחי באמריקה כפרי נוער, בהם כפר בתיה וכפר הנוער מוסד עלייה, כיום "אמי"ת פתח תקוה", ובית ילדים במוצא ובירושלים בהם התחנכו רבים מעולי עליית הנוער. בנוסף הוקמו בית צעירות מזרחי בירושלים (1933) ובתל אביב (1938) בהם נקלטו נערות פליטות מאירופה.

בשנות ה-60 הכריזה ארגון נשות המזרחי באמריקה על מגבית של מיליון דולאר לצורך פיתוח מוסדות חינוך בישראל[1][2]. בשנת 1973 הוכרז על השגת היעד[3].

בשנת 1980 כללה רשת מוסדות אמי"ת בישראל 10 מוסדות[4].

עם התרחבות רשת המוסדות שהקימו נשות המזרחי באמריקה, הוחלט בשנת 1983, תחת ניהולו של המנכ"ל ד"ר עמי זאבי על שינוי שמו של הארגון לאמי"ת - ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה.

מאז 2003 מנכ"ל רשת אמי"ת הוא ד"ר אמנון אלדר. ברשת חברים כ-40,000 מתנדבים מרחבי העולם ולומדים בה למעלה מ-30,000 תלמידים בכ-100 מוסדות של בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, דתיים וחילונים.

מארגון קטן לרשת גדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר עמי זאבי, ששימש בתפקיד המנכ"ל במשך 25 שנים (1977–2003), הצעיד את אמי"ת מארגון חינוכי קטן לרשת חינוכית גדולה. שינוי המדיניות החל בשנת 1984 כאשר רשת אמי"ת התחילה לקחת אחריות על בתי ספר תיכוניים מקיפים עירוניים, בעיקר בעיירות פיתוח, כגון עכו, קריית מלאכי, צפת וחצור הגלילית אך גם בערים מבוססות כרעננה ורחובות

בפתחה של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפנת אמי"ת בחיפה

מאז שנת 2003, עומד בראש הרשת ד"ר אמנון אלדר, ששימש קודם לכן כמנהל כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה. בתחילת כהונתו הוביל ד"ר אלדר תהליך  להפיכת כל בתי הספר של הרשת  לבתי חינוך, המקנים ערכים של פתיחות, מחויבות דתית מתוך בחירה, סובלנות ושורשיות יהודית, תוך כדי דיאלוג, לצד חינוך למצוינות בכל תחומי הידע. הרשת מקיימת לימודים ברמה מוגברת בלימודי קודש, במקצועות עיוניים כלליים ובלימודי מדע וטכנולוגיה, לצד העצמת חברת התלמידים, קשר עם הקהילה וחינוך למחויבות כלפי המדינה. כל זאת במטרה לחנך – בוגר שהוא יהודי שורשי, ציוני, המעורב בחיי המעשה בכל תחומי החיים של החברה בישראל.

כלל ישראל - פתיחת הרשת לאוכלוסיות מגוונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור השני של המאה העשרים ואחת התפרשה הרשת והתרחבה. עשרות מוסדות נוספו לרשת ורשויות רבות פונות בבקשה להצטרף לרשת. הרשת מכילה מאז כניסתו של ד"ר אלדר לתפקידו בתי ספר מאוכלוסיות שונות: בתי ספר ממלכתיים דתיים, בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר חרדיים הלומדים לימודי ליבה ונגשים לבגרות מלאה, מדרשות וישיבות הסדר.

הרשת שמה דגש על מעורבות חינוכית ושיתוף פעולה בין המנהלים וצוותי החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי ולחינוך החרדי, מתוך אמונה שדיאלוג וקשרי עבודה משותפים יעזרו לגשר על הפערים הגדולים הקיימים בחברה הישראלית.

ברשת פועלת מדרשה לבנות חו"ל בירושלים, שהוקמה על ידי הרשת ובעידוד נשיאת אמי"ת ומנהיגות ה"בורד" האמריקני, "מדרשת אמי"ת בית הילד". המדרשה היא תופעה יוצאת דופן בנוף הישראלי. במדרשה בוגרות תיכון מחו"ל, בעיקר בארצות הברית, המגיעות לתוכנית ייחודית שבה משולבים לימודי יהדות, חינוך למנהיגות, ציונות ועשיית חסד.

מצוינות, מיצוינות וחדשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מיעדי העל של הרשת הוא חתירה למצוינות על ידי שיפור מתמיד ברמת ההוראה וההישגים. בפעילות מתוכננת ושיטתית הגיעו תלמידי הרשת לממוצע רשתי של למעלה מ-80 אחוזי זכאות לבגרות בפריפריה החברתית ובאוכלוסיות המבוססות למעלה מ-90 אחוז.

רשת אמי"ת מתמקדת בהכנת הבוגרים ובהכשרתם לאתגרי המאה ה-21. הכשרה זו מחייבת שינוי מהותי במטרות ההוראה ובדרכי הלמידה. תהליך ההתחדשות מתמקד בלמידה מוכוונת חינוך, העוסקת בתכנים אוטנטיים ורלוונטיים, מתחשבת בשונות התלמידים ובסגנונות הלמידה השונים. כמו כן היא מסייעת בפיתוח מיומנויות למידה הנדרשות להשתלבות במרחב במאה ה-21, מעצימה את האחריות של הלומד, שואפת להישגים מצוינים תוך יישום של טכנולוגיות תקשוב בהוראה.

עם הפנים לקהילה - פתיחת בתי מדרש להורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת אמי"ת פתחה בתי מדרש בתוך בתי החינוך של אמי"ת המיועדים להורים. כדוגמת בית מדרש ברעננה, ברחובות, בבאר שבע, במודיעין ועוד. בבתי המדרש משתתפים מאות לומדים, המגיעים לסדנאות לחוויית לימוד אחרת בנושאים רלוונטיים, בבחינת קהילה לומדת.

מרשת בתי ספר לרשת קהילות חינוכיות לומדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת אמי"ת מאמינה כי בית הספר העתידי לא יעמוד כמערך בפני עצמו, אלא יתפקד כרשת של קהילות לומדות, שבה למידת עמיתים ופיתוח שיח בין קהילות חינוכיות לומדות שונות הן הציר המרכזי בהובלת השינוי התרבותי.

גוגיה – להשראה, לשיתוף, ללמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת תשע"ה 2014 מובילה הרשת תפיסה חינוכית חדשנית "גוגיה" להובלת שינוי תרבותי: מבית חינוך לקהילה חינוכית לומדת. ה”גוגיה” תכליתה לשכלל, להעשיר ולפתח כל ממד בהוראה ובחינוך בקהילות החינוכיות הלומדות: בבסיס התפיסה: מנהיגות מאפשרת, שקיפות, מפגש בין חזית הידע והתנסות המורים; הובלה משותפת; קהילות אזוריות, ולמידה התנסותית מתמשכת. השינוי בבתי הספר הוא הוליסטי ונוגע בכל מרכיביו: זהות, תוכן, מתודות, הערכה, שיח ואקלים והסביבה הלימודית . בכפר בתיה ברעננה הוקם מתחם "גוגיה" להשראה לשיתוף וללמידה. המתחם בנוי כדגם בית הספר העתידי במטרה להוות מוקד של השראה ויצירה עבור צוותי המחקר והפיתוח של בתי הספר של הרשת, ועבור צוותי חינוך רבים בארץ. המבנה, החללים, הריהוט והטכנולוגיות משרתים את תרבות הלמידה החדשה של המאה ה-21 וכוללים: מרחבי למידה גמישים המזמנים דרכי למידה חדשניות ומגוונות: ריהוט מודולרי המאפשר למידה בהרכבים שונים, מפגש עם חזית הידע העולמי בתחומי הפדגוגיה החדשה, חצר מזמינה המיועדת ללמידה חוץ כיתתית, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כחלק אינטגרלי בלמידה, למידה התנסותית במודלים שונים המותאמים למאה ה 21, חדר יצירה עשיר הכולל מדפסת תלת-ממדית.

בתי החינוך של רשת אמי"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדף בתי החינוך של רשת אמי"ת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמי"ת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]