בית החולים גריידי ממוריאל (אטלנטה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית החולים גריידי ממוריאל
Grady Memorial Hospital
Grady Hospital.jpg
גאוגרפיה
מיקום אטלנטה, ג'ורג'יה
קואורדינטות 33°45′12″N 84°22′51″W / 33.753333°N 84.380833°W / 33.753333; -84.380833
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי
אוניברסיטה אוניברסיטת אמורי ובית הספר לרפואה על שם מורהאוס
בעלים ציבורי (עמותת מלכ"ר, במימון המחוזות פולטון ודיקלב)
היסטוריה
תאריך ייסוד 1892
שירותים
מיטות 953
אתר בית החולים גריידי ממוריאל
(למפת אטלנטה רגילה)
Atlanta Central.png
 
בית החולים גריידי ממוריאל
בית החולים גריידי ממוריאל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית החולים גריידי ממוריאלאנגלית: Grady Memorial Hospital; מכונה גם גריידי) הוא בית החולים הציבורי של העיר אטלנטה והמרכז הרפואי הגדול במדינת ג'ורג'יה, כמו כן זהו בית החולים הציבורי החמישי בגדולו בארצות הברית. הוא ידוע, בין השאר, במרכז הטראומה שלו. שוכן במרכז העיר בקרבת קמפוס אוניברסיטת המדינה של ג'ורג'יה.

בית החולים נקרא על שמו של הנרי ו. גריידי, עיתונאי ומאוחר יותר בעלים של העיתון "אטלנטה ג'ורנל -קונסטיטיושן" ו פוליטיקאי מקומי שנאבק למען הקמת בית חולים ציבורי בעירו. היה אחד מבתי החולים הציבוריים הראשונים בדרום ארצות הברית וכיום מהווה ספינת הדגל של מערכת הבריאות על שם "גריידי". לבית החולים 953 מיטות אשפוז. הוא מסונף לאוניברסיטת אמורי ולבית הספר לרפואה מורהאוס שנפרד מזה של אוניברסיטת אמורי בשנת 1990. ומשמש להתמחות במקצועות רפואה. בשנה אחת חדרי המיון שלו קיבלו כ-105,000 מטופלים. היו כ 27,000 אשפוזים בשנה ובוצעו כ-6,500 ניתוחים תוך אשפוז וכ-3,800 ניתוחים של מטופלים אמבולטוריים. עובדים בבית החולים 4806 אנשים, מתוכם 1096 רופאים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים גריידי ממוריאל נבנה בשנת 1890, כעשור אחרי בית החולים הראשון של אטלנטה, "סנט ג'וזף" ונפתח ב-1892 כאגף של Atlanta Benevolent Home. היו בו 100 מיטות מחולקות שווה בשווה בין המחלקות ל"לבנים" ול"שחורים",על סמך מדיניות של "הפרדה גזעית" (מדיניות "ג'ים קרואו"). לבית החולים היו 18 עובדים, חדר ניתוח אחד ואמפיתיאטרון להרצאות והצגות מקרים.[1] מלכתחילה נועד בית החולים לשרת בעיקר את האוכלוסייה החלשה.[2]. הבניין הראשון המכנה "ג'ורג'יה הול" והנמצא ברחוב באטלר 36 מוכר כמורשת היסטורית לאומית. הוא מאכסן בימינו את מחלקת כוח האדם של בית החולים. הבניין הבא שבו שכן בית החולים נפתח בשנת 1912 ושמו "באטלר הול". בזמנו שימש למטופלים "לבנים" בלבד, בעוד ה"שחורים" טופלו בנפרד, במכללה הרפואית של אטלנטה. המוסד עבר בהמשך לבניין הקרוי "הירש הול" ומשם למקומו הנוכחי. בשנים 18921941 המוסד נוהל על ידי עיריית אטלנטה ובשנים 19452008 המוסד נוהל על ידי רשות בתי החולים של המחוזות פולטון ודיקלב. החל משנת 2008 בית החולים מנוהל על ידי עמותה "גריידי ממוריאל הוסיפטל קורופוריישן" במימון בעיקר ממחוזות פולטון ודיקלב.

גם הבניין הנוכחי נבנה בזמנו בשנים 1954–1956 לפי חוקי ההפרדה הגזעית, עם חלק ששרת את ה"לבנים" (האגפים A' ו B') וחלק אחר ששימש את האפרו-אמריקאים (האגפים C ו-D), מנגד. משום כך, למרות שמדובר בבניין אחד ושני החלקים מחוברים על ידי מסדרון משותף (אגף E) לאורך השנים האנשים קראו לבית החולים "גריידיס" (Gradys) ברבים. בשנת 1962 בעקבות תביעה משפטית ופסק דין של בית משפט התחיל תהליך של ביטול ההפרדה הגזעית. בשנת 1963 התקבל המתמחה האפרו-אמריקאי הראשון.[3]

ב-14 במרץ 2008 בנייני בית החולים ניזוקו קלות על ידי סופת טורנדו. בבניין ההיסטורי ג'ורג'יה הול נשברו השמשות, נפלה מעשנה וניזוקה מערכת המים.

מקרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-11 באוגוסט 1949 התקבלה לבית החולים הסופרת מרגרט מיטשל, אחרי שנדרסה על ידי מכונית כאשר חצתה את רחוב פיצ'טרי בעת שהייתה בדרך לקולנוע עם בעלה. היא אבדה את הכרתה, ובצילום רנטגן אובחנו שברים בגולגולת ושבר מרוסק של האגן. היא לא חזרה להכרה, ונפטרה בבית החולים כעבור חמישה ימים, ב-16 באוגוסט. הנהג הפוגע, בעל עבר של 23 עבירות תנועה, נהג כנראה תחת השפעת אלכוהול. הוא הורשע בגרימת מוות ברשלנות וריצה 11 חודשי מאסר.

בית החולים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007 - סרט תיעודי בשם Grady's Anatomy הנועד לרשת CNN עוקב אחרי פעילותם היום יומית של ארבעה מתמחים בבית החולים גריידי ממוריאל.
  • 2014 - מספר פרקים בעונה החמישית בסדרה המתים המהלכים מתרחשים באחת המחלקות של בית החולים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

19/11/2011 "Rebecca Burns - Structure of the Week: Grady Memorial Hospital "Atlanta Magazine

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Grady Fast Facts
  2. ^ 2011 Atlanta Magazine
  3. ^ Atlanta Magazine 2011