מדינות ארצות הברית

ארצות הברית היא פדרציה של 50 מדינות. אזרח של אחת המדינות הללו הוא בו-זמנית אזרח של המדינה שבה מקום מושבו ואזרח של האיחוד הפדרלי – ארצות הברית. כל אזרח בארצות הברית חופשי לגמרי לעבור ממדינה למדינה בלא צורך באישור ממשלתי כלשהו (למעט במקרים ספציפיים של אדם הנמצא במאסר על תנאי).

חלוקת הסמכויות בין המדינה לפדרציה נקבעת על פי חוקת ארצות הברית. כל אחת מהמדינות, מרגע שאשררה את החוקה, העבירה חלק מסמכויותיה לשלטון הפדרלי, אך הותירה בידיה חלק מריבונותה. באופן עקרוני, תחומי המשפט (חקיקה פלילית ואזרחית וכן דיני המשפחה ודיני החברות), החינוך, הרפואה, התחבורה, התשתיות וביטחון הפנים^[1] נותרו בסמכות המדינות (אם כי – בתחומים מסוימים – במימון, לפחות חלקי, המועבר מהאוצר הפדרלי), בעוד החלטות בנוגע לסחר חוץ, חוקי הגירה, מדיניות צבאית ומדיניות בין-לאומית עברו לידי השלטון הפדרלי.

במהלך השנים שונתה חלוקת הסמכויות בין המדינות לבין השלטון הפדרלי, והמגמה הכללית היא של ריכוז סמכויות, דהיינו העברת יותר ויותר סמכויות מהמדינות אל השלטון הפדרלי.

היסטוריה

ראו גם – זכויות המדינות בארצות הברית

בעת הכרזת העצמאות של ארצות הברית בשנת 1776, היו באיחוד שהשתחרר משלטונה של בריטניה 13 מדינות. בתחילה היו לאיחוד מעט מאוד סמכויות, כפי שאלה נקבעו בתקנון הקונפדרציה. מאחר שאיחוד זה לא הצליח לקיים שלטון מרכזי מספק, הסכימו המדינות להגדיל את סמכויות השלטון המרכזי, ועשו זאת באמצעות ביטול תקנון הקונפדרציה והחלפתו בחוקת ארצות הברית שנכנסה לתוקף בשנת 1789. על פי החוקה, לקונגרס של ארצות הברית סמכויות לצרף לאיחוד מדינות נוספות.

עם זאת, כאמור, נושא חלוקת הריבונות בין המדינות לממשל הפדרלי הוא דינאמי ונתון לשינוי במשך השנים, ולעיתים אף מעורר מחלוקות עד ימינו. חוקת ארצות הברית היא קשה יחסית לשינוי, ועם התגברות כוחו של בית המשפט העליון של ארצות הברית לספק פירושים לחוקה (התמציתית למדי ולעיתים לא ברורה מספיק בהקשר ליחס שבין המדינות לאיחוד), יחד עם יכולתו הגוברת של הממשל הפדרלי להטיל מס ישיר, התעצם כוחו של הממשל הפדרלי לעומת כוחן של המדינות במשך השנים.

נושא הריבונות וחלוקת הסמכויות בין המדינות לבין הממשל המרכזי עמד תכופות במרכז העיסוק הפוליטי במאה השנים הראשונות לקיום המדינה. מצד אחד עמדו אישים כגון ג'פרסון ומדיסון אשר דגלו בגישה של "זכויות המדינות" (states' rights) וראו במדינות השונות כארצות ריבוניות כמעט, כשמעמדו של הממשל הפדרלי מוגבל בעיקרו אך ורק ליישוב סכסוכים בין המדינות שבפדרציה, לפיתוח מדיניות בין-לאומית ולפירוש מילולי ומצומצם מאוד של החוקה. כנגדם עמדו אישים כגון המילטון ומרשל אשר דגלו בממשל מרכזי חזק, בו המדינות אינן אלא מחוזות מנהליים הכפופים לשלטון פדרלי בעל סמכויות נרחבות, תוך כדי שהם נסמכים על פירוש נרחב לעקרונות החוקה כדי לספק בסיס חוקי להרחבת סמכויות הממשל הפדרלי. התוצאה היא מעין פשרה בין הגישות, אולם עם השנים יש מגמה ברורה של נטילת יותר ויותר סמכויות לממשל הפדרלי תוך כדי הצורך להתמודד עם בעיות כלל ארציות סבוכות כגון מלחמות בין-לאומיות, הגירה, שפל כלכלי, והמשבר העמוק ביותר שפקד את ארצות הברית אי פעם – שאלת העבדות ומלחמת האזרחים, בה טענו מדינות הדרום שזכותן לפרוש מהאיחוד, בעוד שהחוקה, בהיותה תמציתית, אינה מתייחסת לפרישה של מדינה מהאיחוד (אף על פי שתקנון הקונפדרציה שקדם לה קבע שהאיחוד הוא נצחי). לאחר מלחמת האזרחים בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין – טקסס נגד וייט קבע כי אין למדינה זכות חד-צדדית לפרוש מהאיחוד.

בשנת 1973 הועלתה הצעה לחשב מחדש את החלוקה המנהלית של מדינות ארצות הברית, לרבות שינוי הגבולות שלהן ואף צמצום מספרן הכולל ל-38 מדינות. ההצעה הועלתה על ידי ג'ורג' עצל פירסי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטת המדינה של קליפורניה (אנ'). הוא סבר שהגבולות מיושנים מדי, מבוססים על ההתרחבות למערב ארצות הברית מהמאה ה-19, ולא מתחשבים בפריסת האוכלוסייה, ולכן צריך להזיז את הגבולות כך שריכוז האוכלוסיות יהיו במרכזי המדינות החדשות (להן גם הציע שמות חדשים). התוכנית שלו קנתה תומכים רבים, מכלכלנים, גאוגרפים, ועד לפוליטיקאים. אבל תוכניתו לא התקבלה לבסוף בידי הממשל הפדרלי בוושינגטון כנראה מפני העלויות הגבוהות של סידור מחדש כל תחומי הפנים שיושפעו מכך, כגון: מחוזות בחירה, מיסוי, מיפוי ועוד.^[2]

ממשל

בארצות הברית, כל אחת מחמשים המדינות מהווה ישות ריבונית למחצה הפועלת תחת עקרון הפדרליזם. אף שמדינות אלו כפופות לחוקת ארצות הברית ולסמכויות הממשל הפדרלי של ארצות הברית, הן מחזיקות בשלטון עצמאי בתחומים רבים, עם חוקה משלהן, רשויות שלטון עצמאיות, ומערכות חקיקה, אכיפה ושיפוט נפרדות.

עקרונות יסוד חוקתיים

היחסים בין המדינות לממשל הפדרלי מוסדרים בעיקרם באמצעות שלושה עקרונות חוקתיים:

עקרון הסמכויות המוקנות – הממשלה הפדרלית מוסמכת לפעול רק בתחומים שנקבעו לה במפורש בחוקת ארצות הברית (Article I, Section 8).
עקרון השאריות (Tenth Amendment) – סמכויות שאינן מוקנות לממשל הפדרלי, ואינן נאסרות על המדינות, שמורות למדינות או לעם.
עקרון העליונות (Supremacy Clause) – כאשר מתקיים עימות בין חוק מדינתי לחוק פדרלי בתחום בו יש לממשל סמכות, הדין הפדרלי גובר.

עקרון העליונות הפדרלית (Supremacy Clause)

חוקת ארצות הברית קובעת בסעיף VI, פסקה 2, את עקרון העליונות (Supremacy Clause), שלפיו החוקה הפדרלית, חוקי הקונגרס שנחקקו על פיה, ואמנות בינלאומיות שאושרו כדין – הם "החוק העליון של הארץ" (the supreme Law of the Land), וגוברים על כל חוק מדינתי נוגד. משמעות הדבר היא שכאשר נוצר ניגוד בין חוק מדינתי לבין חוק פדרלי בתחום שבו לממשל הפדרלי יש סמכות (delegated power), החוק הפדרלי יגבור והחוק המדינתי ייחשב בטל במידה שהוא סותר את החוק הפדרלי.

בית המשפט העליון של ארצות הברית מפרש את עיקרון העליונות כאמצעי לשמירה על סדר חוקתי אחיד ואחידות משפטית ברחבי המדינה. עיקרון זה מבטיח שלממשל הפדרלי תהיה יכולת לאכוף מדיניות כלל-ארצית, גם אם קיימות מדינות שבחרו לחוקק חוקים סותרים. לדוגמה, אם הקונגרס חוקק חוק המסדיר רגולציה על סחר בין-מדינתי, מדינה בודדת אינה רשאית לחוקק הסדר מקומי שסותר או מסכל את מטרת החוק הפדרלי.

קיומו של חוק פדרלי בתחום נתון עשוי לשלול את האפשרות לחקיקה מדינתית משלימה, בתהליך הקרוי preemption – הדחה. Preemption יכולה להיות מפורשת (כאשר החוק הפדרלי מצהיר במפורש שהוא מבטל חקיקה מדינתית בנושא) או משתמעת (כאשר ניכר כי מטרת החוק הפדרלי היא להסדיר את התחום כולו ולהותיר את המדינות מחוץ למעגל ההסדרה). בפסיקות שונות הבהיר בית המשפט העליון כי גם חוק מדינתי שאינו מתנגש במישרין, אך מערים קשיים על יישום מדיניות פדרלית – עשוי להיות בטל.

עם זאת, עקרון העליונות אינו מבטל את עצמאותן של המדינות בתחומים שאינם בסמכות פדרלית מובהקת. המדינות רשאיות להפעיל סמכויות שלטוניות עצמאיות בתחומים כמו חינוך, דיני עונשין, מוסר ציבורי, תכנון מקומי, רישוי עסקים, בריאות הציבור ועוד – כל עוד אינן מתנגשות עם החוק הפדרלי. יתרה מכך, במדינות רבות נחקקו חוקים מחמירים יותר מהחוק הפדרלי (כגון בתחומי הגנת הסביבה, זכויות עבודה או איסור שימוש בנשק), כל עוד אין בחוק הפדרלי מניעה מפורשת לכך.

עיקרון העליונות בא לידי ביטוי גם במערכת השיפוט: כאשר תביעה בבית משפט מדינתי מעוררת שאלה של פרשנות חוקתית פדרלית או חוק פדרלי, רשאי הנתבע לבקש להעביר את התיק לבית משפט פדרלי. כמו כן, לבית המשפט העליון של ארצות הברית הסמכות העליונה לפרש את החוקה והחוק הפדרלי, ובכך להכריע במחלוקות בין רשויות המדינתיות לבין הממשל הפדרלי.

החוקה המדינתית

לכל מדינה יש חוקה משלה – מסמך יסוד משפטי הקובע את עקרונות הממשל, זכויות האזרח, ומבנה הרשויות. חוקות מדינתיות נוטות להיות מפורטות יותר מחוקת ארצות הברית, ולעיתים קרובות כוללות סעיפי מדיניות מפורטים, מנגנוני משאל עם, ותיקונים תכופים. החוקה המדינתית היא מקור הסמכות העליון של המדינה, בכפוף לעליונות חוקת ארצות הברית.

מבנה הממשל המדינתי

בכל אחת מהמדינות קיימות שלוש רשויות שלטוניות נפרדות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. מבנה זה מושפע ממודל הפרדת הרשויות של הממשל הפדרלי, אך אינו מחויב לו באופן מלא, ויש בו גמישות בין מדינה למדינה.

הרשות המחוקקת המדינתית

לרוב המדינות רשות מחוקקת דו-ביתית (bicameral legislature), הדומה במבנה הכללי לקונגרס הפדרלי, וכוללת:

בית תחתון: נקרא לרוב House of Representatives או General Assembly.
בית עליון: לרוב נקרא State Senate.

החריגה היחידה היא מדינת נברסקה, שבה קיימת רשות מחוקקת חד-ביתית (unicameral) הפועלת במתכונת לא-מפלגתית.

חברי שני הבתים נבחרים על ידי אזרחי המדינה במחוזות בחירה חד-נציגיים. תקופת הכהונה נעה לרוב בין שנתיים (בבתים התחתונים) לארבע שנים (בסנאט). הסמכויות כוללות חקיקת חוקים בעניינים הנתונים לסמכות המדינה, אישור תקציב המדינה, אשרור מינויים מסוימים, ולעיתים גם יזימת תיקונים לחוקת המדינה או משאלי עם.

בדומה לקונגרס של ארצות הברית, לכל אחד מהבתים יש יושב ראש נבחר (Speaker of the House או President of the Senate), וועדות חקיקה מקצועיות המטפלות בנושאים כגון בריאות, ביטחון פנים, חינוך, תחבורה, משפטים ומיסוי.

הרשות המבצעת המדינתית

בראש הפדרציה עומד נשיא שהוא ראש הרשות המבצעת של הממשל הפדרלי. בראש כל אחת מחמישים המדינות המרכיבות את הפדרציה עומד עומד המושל (Governor), שהוא ראש הרשות המבצעת באותה מדינה. המושל, שאינו כפוף לרשויות הפדרליות, הוא המנהל הפוליטי והטקסי של המדינה. המושל (Governor), נבחר בבחירות ישירות על ידי תושבי המדינה, לרוב לכהונה של ארבע שנים (ולעיתים, כמו בניו המפשייר ו-ורמונט, לשנתיים).

סמכויות המושל כוללות:

יישום ואכיפה של חוקי המדינה.
מינוי ראשי משרדים מדינתיים, סגל משפטי, ולעיתים שופטים.
זכות וטו על חקיקה (שלרוב ניתנת לעקיפה ברוב מיוחד בבית המחוקקים).
סמכות להנפיק צווים מנהליים.
מתן חנינות והקלה בעונשים לעבריינים שהורשעו לפי חוקי המדינה.
הפעלת המשמר הלאומי המדינתי (National Guard) בעתות חירום.

לצד המושל פועלים בעלי תפקידים נוספים, חלקם נבחרים בנפרד וחלקם ממונים על ידו – ובכך נוצרת לעיתים מערכת שלטונית מבוזרת, שבה לחלק מגופי הרשות המבצעת יש עצמאות מלאה. בין בעלי התפקידים הבולטים ניתן למנות את:

סגן המושל (Lieutenant Governor) – לעיתים משמש כנשיא הסנאט המדינתי.
מזכיר המדינה (Secretary of State) – אחראי על ניהול הבחירות, רישום מסמכים רשמיים, וחוקיות הפעולות השלטוניות.
התובע הכללי (Attorney General) – מייצג את המדינה בהליכים משפטיים, מפקח על אכיפת החוק ועל משרדי התביעה.
גזבר המדינה (Comptroller / State Treasurer) – אחראי על הפיקוח התקציבי וניהול הכספים הציבוריים.

המושל ויתר נבחרי הרשות המבצעת מהווים את הסמכות האדמיניסטרטיבית העליונה במדינה, אך כפופים לחוקת המדינה ולחוקיה, וכפיפות זו נאכפת על ידי בתי המשפט המדינתיים.

הרשות השופטת המדינתית

מערכת המשפט של כל מדינה פועלת בנפרד ממערכת בתי המשפט הפדרלית, אך במקביל לה. בתי המשפט המדינתיים דנים ברוב המכריע של ההליכים הפליליים והאזרחיים בארצות הברית. בתי המשפט המדינתיים כפופים לפרשנות החוקתית של בית המשפט העליון של ארצות הברית כאשר מתעוררות שאלות של חוקת ארצות הברית או של חוק פדרלי.

המבנה האופייני כולל שלוש דרגות שיפוט:

בתי משפט לערכאה ראשונה (Trial Courts) – דנים בתיקים פליליים ואזרחיים, ובהם נידונות תביעות קטנות, תביעות נזיקין, דיני משפחה, מקרקעין, חוזים, משפט פלילי, תכנון עירוני, ועוד.
בתי משפט לערעורים (Intermediate Appellate Courts) – קיימים בכ-40 מדינות, ואליהם ניתן לערער בזכות על פסקי דין של הערכאות הנמוכות.
בית המשפט העליון של המדינה (State Supreme Court) – מהווה את הערכאה העליונה לפרשנות חוקת המדינה ולביקורת שיפוטית על הרשויות. בפועל, הוא המקבילה המדינתית לבית המשפט העליון של ארצות הברית, אם כי תחולתו מוגבלת לתחומי שיפוט פנימיים.

מנגנוני מינוי השופטים משתנים: חלקם נבחרים בבחירות ישירות (פוליטיות או לא-מפלגתיות), חלקם ממונים על ידי המושל באישור הסנאט המדינתי, וחלקם לפי מודלים מעורבים כמו "שיטת מיזורי" – מינוי מקצועי זמני ואחריו בחירות לאישור ציבורי.

ממשל מקומי בתוך המדינות

ראשי ערים, מועצות עיר, שריפים ושופטים עירוניים נבחרים לרוב בבחירות ישירות. עם זאת, סמכויות הרשויות המקומיות מעוגנות בחוקי המדינה, ואין להן ריבונות חוקתית נפרדת.

הרשויות המקומיות במדינות ארצות הברית מהוות את הדרג המנהלי הנמוך ביותר במבנה השלטון, ופועלות מכוח חוקי המדינה. הממשל המקומי אחראי על ניהול עניינים מוניציפליים כגון תחבורה ציבורית, חינוך, שירותי בריאות מקומיים, תברואה, רישוי עסקים, תכנון עירוני, שיטור קהילתי, כיבוי אש, גביית מסי רכוש ומתן שירותים ציבוריים נוספים. הממשל המקומי כולל ערים, עיירות, מחוזות (counties), כפרים ורשויות ייחודיות. סמכויותיהם של גופים אלה נגזרות מהחוקה והחוקים של המדינה הרלוונטית.

ברוב הערים פועל ממשל עירוני הכולל ראש עיר (Mayor), מועצת עיר (City Council) ולעיתים מנהל עיר מקצועי (City Manager). קיימים מספר דגמים חוקיים-מוסדיים של ממשל עירוני, המשתנים לפי חוקת המדינה, צ'רטר עירוני ואופי השלטון המקומי.

ראשי עיר

מודל ראש עיר חזק (Strong Mayor)- במודל זה, ראש העיר נבחר בבחירות ישירות והוא נושא באחריות העיקרית לניהול העיר. בידיו סמכויות ביצועיות מרכזיות, כולל מינוי ראשי המחלקות העירוניות, אחריות על התקציב העירוני, ייזום מדיניות עירונית, ולעיתים גם זכות וטו על החלטות מועצת העיר. מודל זה נפוץ בעיקר בערים גדולות. (ניו יורק).^[3]
מודל ראש עיר חלש (Weak Mayor) - במודל זה, סמכויותיו של ראש העיר מוגבלות, והוא משמש בעיקר כדמות ייצוגית או יושב-ראש מועצת העיר. ההחלטות הביצועיות מתקבלות על ידי מועצת העיר או מתחלקות בין חבריה. לעיתים קרובות אין לראש העיר זכות וטו, והוא נדרש לפעול תוך הסכמה רחבה עם גורמים נבחרים אחרים. כך למשל בערים קטנות רבות במדינת ורמונט, כגון מונטפלייר (Montpelier), ראש העיר ממלא תפקיד סמלי בעיקרו, בעוד שהמועצה העירונית מחזיקה בסמכות הביצועית העיקרית.
מודל מועצת-מנהלת (Council–Manager) - מודל זה משלב מועצה נבחרת עם ראש עיר סמלי יחסית, לצד מנהל עיר מקצועי (City Manager) המתמנה על ידי המועצה. מנהל העיר, לרוב איש מקצוע שאינו נבחר ציבור, מופקד על הניהול היומיומי של שירותי העיר, תיאום בין מחלקות עירוניות, יישום המדיניות שקובעת המועצה, והכנת התקציב. תפקיד ראש העיר מוגבל לרוב לניהול ישיבות המועצה ולייצוג טקסי. כך למשל בפיניקס שבאריזונה פועל מודל Council–Manager. המועצה בוחרת מנהל עיר מקצועי, בעוד שראש העיר הנבחר משמש בעיקר כיו"ר המועצה ונציג ציבורי.^[3]

מועצת העיר

מועצת העיר מהווה את הרשות המחוקקת של העירייה. היא מורכבת מחברים נבחרים (councilmembers או aldermen) במחוזות בחירה או בבחירה כלל-עירונית. המועצה אחראית לחקיקת תקנות עירוניות (ordinances), אישור התקציב העירוני, קביעת מדיניות פיתוח ותכנון, פיקוח על פעולות הרשות המבצעת העירונית ולעיתים גם למינוי מנהל העיר. מבנה המועצה משתנה: יש מועצות חד-לשכתיות (unicameral) או דו-לשכתיות, קטנות או גדולות, מפלגתיות או לא-מפלגתיות, בהתאם לצ'רטר העירוני ולחוקי המדינה.

השריף

השריף (Sheriff) הוא בעל תפקיד נבחר ברוב המחוזות במדינות ארצות הברית, ובמקרים מסוימים גם בערים. השריף הוא לרוב ראש סוכנות האכיפה במחוז, ונושא באחריות על:^[4]

הפעלת בתי הסוהר המקומיים.
מתן שירותי משטרה לאזורים כפריים או לא-מאוגדים.
ביצוע צווים של בתי המשפט (כגון צווי תפיסה, פינוי או עיקול).
אבטחת בתי משפט מחוזיים.

השריף נבחר לרוב בבחירות כלל-מחוזיות, לתקופת כהונה הנעה בין שנתיים לשש שנים. במקומות בהם קיימת גם משטרה עירונית (Police Department), תפקיד השריף מתמקד במחוז ומתקיים לצדה.

טבלת מדינות ארצות הברית

נכון למפקד האוכלוסין שנערך ב-2020 בארצות הברית מתגוררים 331,449,281 תושבים.^[5]

להלן טבלת מדינות ארצות הברית, בירותיהן, שטחיהן, אוכלוסייתן וצפיפות האוכלוסין בהן (לנתוני אוכלוסייה מעודכנים היכנסו לערכי המדינות עצמן):

מדינה	קוד	בירה	שטח (קמ"ר)	אוכלוסייה	צפיפות אוכלוסין	סדר הכניסה לאיחוד	תאריך אשרור החוקה
אוהיו	OH	קולומבוס	116,096	11,883,304	109	17	1 במרץ 1803
אוקלהומה	OK	אוקלהומה סיטי	181,035	3,963,516	21.30	46	16 בנובמבר 1907
אורגון	OR	סיילם	254,805	4,237,256	15.0	33	14 בפברואר 1859
איווה	IA	דה מוין	145,743	3,190,369	22	29	28 בדצמבר 1846
איידהו	ID	בויסי	216,446	1,839,106	8.33	43	3 ביולי 1890
אילינוי	IL	ספרינגפילד	149,998	12,812,508	89.4	21	3 בדצמבר 1818
אינדיאנה	IN	אינדיאנפוליס	94,321	6,785,528	70.7	19	11 בדצמבר 1816
אלבמה	AL	מונטגומרי	135,765	5,024,279	38.4	22	14 בדצמבר 1819
אלסקה	AK	ג'ונו	1,717,854	733,391	0.49	49	3 בינואר 1959
אריזונה	AZ	פיניקס	295,254	7,151,502	22	48	14 בפברואר 1912
ארקנסו	AR	ליטל רוק	137,732	3,013,756	21.8	25	15 ביוני 1836
ג'ורג'יה	GA	אטלנטה	153,909	10,711,908	71.5	4	2 בינואר 1788
דלאוור	DE	דובר	6,447	990,837	179	1	7 בדצמבר 1787
דקוטה הדרומית	SD	פיר	199,731	886,667	4.44	40/39	2 בנובמבר 1889
דקוטה הצפונית	ND	ביסמרק	183,112	779,094	4.13	40/39	2 בנובמבר 1889
הוואי	HI	הונולולו	28,311	1,455,271	82.6	50	21 באוגוסט 1959
וושינגטון	WA	אולימפיה	184,665	7,705,281	39.6	42	11 בנובמבר 1889
ויומינג	WY	שאיין	253,336	576,851	2.31	44	10 ביולי 1890
ויסקונסין	WI	מדיסון	169,639	5,893,718	40.6	30	29 במאי 1848
וירג'יניה	VA	ריצ'מונד	110,785	8,654,542	79.8	10	25 ביוני 1788
וירג'יניה המערבית	WV	צ'ארלסטון	62,809	1,793,716	29.8	35	20 ביוני 1863
ורמונט	VT	מונטפלייר	24,901	625,741	25.41	14	4 במרץ 1791
טנסי	TN	נאשוויל	109,151	6,916,897	64.8	16	1 ביוני 1796
טקסס	TX	אוסטין	695,621	29,183,290	42.9	28	29 בדצמבר 1845
יוטה	UT	סולט לייק סיטי	219,887	3,271,616	14.12	45	4 בינואר 1896
לואיזיאנה	LA	באטון רוז'	135,659	4,657,757	34.3	18	30 באפריל 1812
מונטנה	MT	הלנה	380,838	1,085,407	2.73	41	8 בנובמבר 1889
מיזורי	MO	ג'פרסון סיטי	180,533	6,154,913	34	24	10 באוגוסט 1821
מיין	ME	אוגוסטה	91,646	1,362,359	14.86	23	15 במרץ 1820
מינסוטה	MN	סיינט פול	225,171	5,303,925	23.86	32	11 במאי 1858
מיסיסיפי	MS	ג'קסון	125,434	2,961,279	24.35	20	10 בדצמבר 1817
מישיגן	MI	לאנסינג	250,494	9,883,640	67.55	26	26 בפברואר 1837
מסצ'וסטס	MA	בוסטון	27,336	7,033,469	324	6	6 בפברואר 1788
מרילנד	MD	אנאפוליס	32,133	6,185,278	238	7	28 באפריל 1788
נבדה	NV	קרסון סיטי	286,351	3,104,614	10.3	36	31 באוקטובר 1864
נברסקה	NE	לינקולן	200,345	1,961,504	9.63	37	1 במרץ 1867
ניו ג'רזי	NJ	טרנטון	22,588	9,288,994	488	3	18 בדצמבר 1787
ניו המפשייר	NH	קונקורד	24,216	1,377,529	56.9	9	21 ביוני 1788
ניו יורק	NY	אולבני	141,299	20,201,249	159	11	26 ביוני 1788
ניו מקסיקו	NM	סנטה פה	314,915	2,117,522	6.62	47	6 בינואר 1912
פלורידה	FL	טאלאהאסי	170,304	21,538,187	121	27	3 במרץ 1845
פנסילבניה	PA	האריסברג	119,283	13,011,844	112	2	12 בדצמבר 1787
קולורדו	CO	דנוור	269,601	5,773,714	21.40	38	1 באוגוסט 1876
קונטיקט	CT	הרטפורד	14,357	3,605,944	285	5	9 בינואר 1788
קליפורניה	CA	סקרמנטו	423,970	39,538,223	97.9	31	9 בספטמבר 1850
קנזס	KS	טופיקה	213,096	2,940,865	13.5	34	29 בינואר 1861
קנטקי	KY	פרנקפורט	104,659	4,509,342	42.5	15	1 ביוני 1792
קרוליינה הדרומית	SC	קולומביה	82,932	5,124,712	60.6	8	23 במאי 1788
קרוליינה הצפונית	NC	ראלי	139,389	10,453,948	82.9	12	21 בנובמבר 1789
רוד איילנד	RI	פרובידנס	4,002	1,098,163	388	13	29 במאי 1790

נתונים גאוגרפיים

מדינה	אורך קווי חוף (ק"מ)	גובה ממוצע מעל פני הים (מ')	נקודה נמוכה ביותר (מ')	נקודה גבוהה ביותר (מ')	הפרש הגבהים (מ')
אלסקה	10,624	580	0	6,194	6,194
קליפורניה	1,344	884	-86	4,421	4,507
קולורדו	0	2,073	1,021	4,399	2,378
וושינגטון	251	520	0	4,392	4,392
ויומינג	0	2,040	945	4,207	3,262
הוואי	1,200	925	0	4,205	4,205
יוטה	0	1,920	610	4,123	3,513
ניו מקסיקו	0	1,735	859	4,014	3,155
נבדה	0	1,676	146	4,005	3,859
מונטנה	0	1,035	549	3,901	3,352
איידהו	0	1,524	216	3,859	3,643
אריזונה	0	1,250	21	3,851	3,830
אורגון	473	1,005	0	3,426	3,426
טקסס	587	520	0	2,667	2,667
דקוטה הדרומית	0	670	294	2,207	1,913
קרוליינה הצפונית	481	215	0	2,037	2,037
טנסי	0	275	54	2,025	1,971
ניו המפשייר	21	305	0	1,917	1,917
וירג'יניה	179	290	0	1,746	1,746
נברסקה	0	790	256	1,653	1,397
ניו יורק	203	305	0	1,629	1,629
מיין	365	180	0	1,608	1,608
אוקלהומה	0	395	88	1,516	1,428
וירג'יניה המערבית	0	455	73	1,482	1,409
ג'ורג'יה	160	180	0	1,458	1,458
ורמונט	0	305	29	1,339	1,310
קנטקי	0	230	78	1,262	1,184
קנזס	0	610	207	1,231	1,024
קרוליינה הדרומית	299	105	0	1,085	1,085
דקוטה הצפונית	0	580	229	1,069	840
מסצ'וסטס	307	150	0	1,063	1,063
מרילנד	50	105	0	1,024	1,024
פנסילבניה	0	335	0	979	979
ארקנסו	0	198	17	839	822
אלבמה	85	152	0	734	734
קונטיקט	157	152	0	725	725
מינסוטה	0	365	183	701	518
מישיגן	0	275	174	603	429
ויסקונסין	0	320	117	595	478
ניו ג'רזי	208	75	0	550	550
מיזורי	0	240	70	540	470
איווה	0	335	146	509	363
אוהיו	0	260	139	472	333
אינדיאנה	0	210	98	383	285
אילינוי	0	182	85	376	291
רוד איילנד	64	60	0	247	247
מיסיסיפי	70	90	0	246	246
לואיזיאנה	635	30	-2.5	163	165.5
דלאוור	45	18	0	137	137
פלורידה	2,160	30	0	105	105

נתונים כלכליים

רשימה של מדינות ארצות הברית לפי נתונים כלכליים נכון לפברואר 2011:

מדינה	שיעור אבטלה	מיקום ברשימה	תמ"ג (במיליוני דולרים)	אחוז מתמ"ג ארצות הברית	מיקום ברשימה	תמ"ג לנפש	מיקום ברשימה	שיעור תושבים מתחת לקו העוני	מיקום ברשימה	שכר מינימום^[6]	מדד הפיתוח האנושי^[7]	מיקום ברשימה
ארצות הברית	8.8%		14,657,800	100%		39,138		12.6%		7.25$ לשעה	5.17
אוהיו	8.9%	28	483,400	3.33%	8	35,381	34	12.3%	30	7.4$ לשעה	4.79	31
אוקלהומה	6.1%	7	160,500	1.11%	29	35,268	35	15.6%	45	7.25$ לשעה	4.02	46
אורגון	10%	44	168,900	1.16%	26	35,667	32	12%	28	8.5$ לשעה	4.9	28
איווה	6.1%	7	147,200	1.01%	30	36,751	28	11.3%	22	7.25$ לשעה	5.03	21
איידהו	9.7%	40	54,800	0.38%	43	31,632	49	9.9%	12	7.25$ לשעה	4.37	41
אילינוי	8.8%	27	644,200	4.44%	5	41,411	15	11.5%	24	8.25$ לשעה	5.42	14
אינדיאנה	8.5%	26	267,600	1.84%	16	33,725	41	12.6%	32	7.25$ לשעה	4.64	33
אלבמה	9.2%	34	174,400	1.2%	25	33,096	42	16.7%	47	אין	3.98	47
אלסקה	7.4%	15	45,600	0.31%	46	42,603	10	10%	13	7.75$ לשעה	5.35	17
אריזונה	9.5%	38	261,300	1.8%	18	32,935	44	15.2%	43	7.35$ לשעה	4.9	26
ארקנסו	7.8%	19	105,800	0.73%	34	31,946	46	15.9%	36	7.25$ לשעה	3.86	48
ג'ורג'יה	10%	44	404,600	2.79%	11	33,786	40	14.4%	38	7.25$ לשעה	4.74	32
דלאוור	8.4%	25	62,700	0.43%	41	39,817	18	9.2%	6	7.25$ לשעה	5.22	18
דקוטה הדרומית	4.9%	3	39,900	0.27%	47	36,935	26	11.8%	26	7.25$ לשעה	4.53	38
דקוטה הצפונית	3.6%	1	33,400	0.23%	50	39,530	20	11.2%	20	7.25$ לשעה	4.9	27
הוואי	6.3%	10	68,900	0.47%	39	42,009	12	8.6%	5	7.25$ לשעה	5.82	6
ויומינג	6.2%	8	38,200	0.26%	48	45,705	7	10.6%	18	7.25$ לשעה	4.53	39
וושינגטון	9.2%	34	351,100	2.42%	14	41,751	13	10.2%	15	8.67$ לשעה	5.41	16
ויסקונסין	7.4%	15	251,400	1.73%	20	36,822	27	10.2%	16	7.25$ לשעה	5.2	19
וירג'יניה	6.3%	10	427,700	2.95%	9	43,874	8	9.2%	8	7.25$ לשעה	5.56	13
וירג'יניה המערבית	9.1%	31	66,600	0.46%	40	32,219	45	15.4%	44	7.25$ לשעה	3.84	50
ורמונט	5.4%	5	26,400	0.18%	51	38,503	22	7.6%	3	8.15$ לשעה	5.42	15
טנסי	9.5%	38	250,300	1.72%	21	34,089	37	15%	41	אין	4.1	45
טקסס	8.1%	24	1,153,100	7.95%	2	36,484	30	16.2%	46	7.25$ לשעה	4.57	35
יוטה	7.6%	17	116,900	0.81%	33	30,875	50	9.2%	7	7.25$ לשעה	4.86	30
לואיזיאנה	8.1%	24	213,600	1.47%	24	35,507	33	18.3%	49	אין	3.85	49
מונטנה	7.4%	15	37,200	0.26%	49	34,004	39	13.8%	37	7.35$ לשעה	4.34	42
מחוז קולומביה	9.5%	38	104,700	0.72%	35	66,000	1	21.3%	51	7.25$ לשעה	6.14	4
מיזורי	9.1%	31	246,700	1.7%	22	35,676	31	11.6%	25	7.25$ לשעה	4.54	36
מיין	7.6%	17	53,200	0.37%	44	36,745	29	12.6%	33	7.5$ לשעה	4.86	29
מינסוטה	6.6%	11	267,100	1.84%	17	41,552	14	8.1%	4	7.25$ לשעה	5.72	9
מיסיסיפי	10.2%	46	98,900	0.68%	36	30,103	51	20.1%	50	אין	3.58	51
מישיגן	10.3%	47	372,400	2.57%	13	34,025	38	12%	27	7.4$ לשעה	5.13	20
מסצ'וסטס	8%	21	377,700	2.6%	12	49,875	4	10.1%	14	8$ לשעה	6.27	2
מרילנד	6.9%	12	300,000	2.07%	15	48,285	5	9.7%	11	7.25$ לשעה	5.99	2
נבדה	13.2%	51	127,500	0.88%	32	38,578	21	10.6%	17	8.25$ לשעה	4.54	37
נברסקה	4.2%	2	89,600	0.62%	37	38,081	23	9.5%	10	7.25$ לשעה	5	23
ניו ג'רזי	9.3%	35	497,500	3.42%	7	50,313	3	6.8%	2	7.25$ לשעה	6.14	3
ניו המפשייר	5.2%	4	61,600	0.42%	42	42,830	9	5.6%	1	7.25$ לשעה	5.8	8
ניו יורק	8%	21	1,114,000	7.68%	3	46,957	6	14.5%	39	7.25$ לשעה	5.81	7
ניו מקסיקו	8.1%	24	75,500	0.52%	38	32,992	43	17.9%	48	7.5$ לשעה	4.49	40
פלורידה	11.1%	49	754,000	5.2%	4	37,780	25	11.1%	19	7.25$ לשעה	4.96	24
פנסילבניה	7.8%	19	575,600	3.97%	6	39,578	19	11.2%	21	7.25$ לשעה	5.03	22
קולורדו	9.2%	34	259,700	1.79%	19	41,344	16	11.4%	23	7.36$ לשעה	5.59	12
קונטיקט	9.1%	31	233,400	1.61%	23	54,397	2	9.3%	9	8.25$ לשעה	6.37	1
קליפורניה	12%	50	1,936,400	13.34%	1	42,325	11	13.2%	35	9$ לשעה	5.62	11
קנזס	9.8%	41	128,500	0.89%	31	37,916	24	12.5%	31	7.25$ לשעה	4.93	25
קנטקי	10.2%	46	161,400	1.11%	28	31,883	47	14.8%	40	7.25$ לשעה	4.12	44
קרוליינה הדרומית	9.9%	42	164,300	1.13%	27	31,799	48	15%	42	אין	4.27	43
קרוליינה הצפונית	9.7%	40	407,400	2.81%	10	34,453	36	13.1%	34	7.25$ לשעה	4.61	34
רוד איילנד	11%	48	49,500	0.34%	45	41,003	17	12.1%	29	7.4$ לשעה	5.72	10

דתות

מדינות ארצות הברית לפי קבוצות הדת הגדולות^[8]:

	נוצרים				חסרי שיוך דתי^[9]	יהודים	בודהיסטים	מוסלמים	בני דתות אחרות
	פרוטסטנטים		קתולים	זרמים אחרים
מדינה	הזרם המרכזי	אוונגליסטים	קתולים	זרמים אחרים
ארצות הברית	25%	26%	24%	3%	16%	2%	1.7%	0.6%	1.9%
אוהיו	29%	24%	23%	2%	17%	1%	0.5%>	1%	2%
אוקלהומה	16%	53%	13%	0%	12%	0.5%>	0%	0.5%>	6%
אורגון	16%	30%	14%	7%	27%	1%	2%	0.5%	2%
איווה	36%	16%	24%	0%	14%	0.5%>	0%	0%	6%>
איידהו	16%	22%	18%	25%	18%	0.5%>	0.5%>	0.5%>	3%
אילינוי	39%	2%	29%	0%	15%	3%	1%	1%	3%
אינדיאנה	23%	33%	29%	9%	16%	0.5%>	0%	0.5%>	0.5%>
אלבמה	65%	15%	6%	1%	11%	0.5%>	0%	0%	2%>
אלסקה	5%	11%	8%	14%	60%	1%	0%	0.5%	0.5%
אריזונה	15%	23%	28%	8%	20%	1%	1%	0%	6%
ארקנסו	13%	65%	7%	2%	14%	1%	0%	1%	1%
ג'ורג'יה	19%	50%	12%	0%	13%	1%	0%	0%	3%
דלאוור	37%	14%	9%	6%	26%	1%	0%	2%	5%
דקוטה הדרומית	40%	21%	25%	0%	10%	0%	0%	0%	3%
דקוטה הצפונית	45%	14%	30%	4%	3%	0.5%>	1.5%	0.5%>	3%
הוואי	2.4%	4.8%	18%	3.7%>	51%	0.7%	9%	0%	10%
ויומינג	24%	29%	16%	11%	18%	0.5%>	0%	0%	1%
וושינגטון	25%	23%	16%	5%	25%	1%	0%	1%	3%
ויסקונסין	27%	23%	29%	2%	15%	0.5%>	0%	0%	1%>
וירג'יניה	16%	21%	11%	28%	18%	1%	1%	0.5%	1.5%
וירג'יניה המערבית	37%	23%	8%>	7%	19%	0%	0%	0%	4%>
ורמונט	30%	1%	41%	0%	24%	0.5%	0.5%	0.5%>	0.5%>
טנסי	14%	50%	6%	12%	9%	0.5%>	0%	1%	2%>
טקסס	10%	30%	28%	9%	11%	0.6%	0%	1.9%	1.4%
יוטה	7%	7%	10%	59%	16%	0.5%>	0%	0%	1%>
לואיזיאנה	29%	31%	28%	2%	8%	0.5%>	1%	0.5%	0.5%>
מונטנה	27%	28%	24%	5%	18%	0.5%>	0.5%>	0%	0.5%>
מיזורי	13%	37%	20%	9%	15%	0.5%>	0%	0.5%>	0.5%>
מיין	33%	12%	37%	1%	17%	0.5%>	0%	0%	1%>
מינסוטה	33%	23%	28%	0%	13%	1%	1%	0.5%>	0.5%>
מיסיסיפי	17%	67%	7%	0%	8%	0%	0%	0%	1%
מישיגן	19%	26%	49%	1%>	5%	1%	0%	1%>	1%>
מסצ'וסטס	12%	11%	47%	3%	17%	2%	0.5%>	0.5%>	7%>
מרילנד	34%	22%	23%	2%	13%	4%	0%	1.5%>	1%>
נבדה	13%	11%	27%	13%	20%	1%	1%>	2%	1%>
נברסקה	21%	19%	28%	22%	9%	0%	0%	0%	1%
ניו ג'רזי	26%	0.5%>	39%	12%	15%	2%	0.5%>	1%>	4%>
ניו המפשייר	30%	1%>	35%	17%	17%	1%	0%	0%	2%>
ניו יורק	21%	9%	40%	3%	13%	8.5%	1%	3.5%	1%
ניו מקסיקו	15%	42%	26%	5%	22%	2%	2%	0%	3%>
פלורידה	14%	34%	26%	2%	16%	3%	0%	1%	1%
פנסילבניה	20%	7%	36%	1%	31%	3%	0%	0.5%>	0.5%>
קולורדו	19%	23%	19%	5%	25%	2%	0%	1%	5%
קונטיקט	32%	8%	34%	9%	12%	3%	1%	1%	3%
קליפורניה	14%	18%	31%	2%	16%	6%	3%	2%
קנזס	26%	23%	29%	8%	9%	3%	0%	0%	2%
קנטקי	13%	53%	15%	4%	14%	0%	0%	0%	1%
קרוליינה הדרומית	29%	55%	7%	1%	6%	0.5%>	0%	0%	1%>
קרוליינה הצפונית	21%	41%	9%	13%	12%	0.5%	0.5%	0.5%	1.5%
רוד איילנד	15%	3%	67%	5.5%	6%	1.5%	0%	1%	2%

סמלי מדינות ארצות הברית

לכל אחת ואחת ממדינות ארצות הברית יש מספר סמלים – ציפור המדינה, אבן חן או סלע המסמל את המדינה, פרח המסמל את המדינה, צבע המשויך למדינה, מאכל המשויך למדינה וכו'.

תרבות

לכל אחת ממדינות ארצות הברית יש מאפיינים תרבותיים ייחודיים, אך קיימות גם מסורות משותפות. בין הביטויים לכך ניתן למנות את הירידים המדינתיים (State Fairs) והירידים המחוזיים (County Fairs), שנערכים מדי שנה ומהווים אירוע עממי רחב.

יריד מדינתי

ערך מורחב – יריד מדינתי (ארצות הברית)

בכל מדינה בארצות הברית נערך אחת לשנה יריד מדינתי (State Fair), הנחשב לאירוע תרבותי וחברתי רחב היקף. ירידים אלה נוסדו במאה ה־19 מתוך מטרה להציג הישגים חקלאיים ותעשייתיים, ובהמשך התפתחו לאירועי פנאי המשלבים חקלאות ובידור. לצד תצוגות בעלי חיים, תחרויות גידולים ותצוגות נוער חקלאיות, מתקיימים בירידים המדינתיים מופעי בידור מגוונים, בהם הופעות מוזיקה של אמנים מקומיים ובינלאומיים, מופעי קרקס וקסמים, תחרויות ספורט מוטורי ותצוגות זיקוקים. בנוסף פועל בירידים מתחם שעשועים (Midway) הכולל מתקנים נודדים ודוכני משחקים.

יריד מחוזי

בנוסף לירידים המדינתיים מתקיימים ברחבי ארצות הברית גם ירידים מחוזיים (County Fairs), אשר מתמקדים בהצגת הפעילות החקלאית המקומית בקנה מידה מצומצם יותר. ירידים אלו כוללים תחרויות בעלי חיים, תצוגות גידולים ותחרויות נוער, לצד בידור מקומי כגון הופעות של להקות אזוריות, מופעי רכיבה על סוסים, דוכני מזון מסורתי ומתקני שעשועים קטנים. בעוד שהירידים המחוזיים מדגישים את אופיים הקהילתי, הירידים המדינתיים נחשבים לאירועים רחבי־היקף המושכים מבקרים מכל רחבי המדינה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

טבלאות מידע אודות מדינות ארצות הברית
מדינות ארצות הברית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

↑ שירותי חירום כמשטרה, כיבוי אש וכדומה.
↑ ירחון "ZMAN", גיליון 44 שבט תשע"ו, עמוד 71
1 2 What is the difference between a council-manager system of administration and a mayor-council system?, www.sog.unc.edu (באנגלית)
↑ Office of Sheriff | NATIONAL SHERIFFS’ ASSOCIATION, www.sheriffs.org
↑ "2020 Census Apportionment Results, Table 2 Resident Population for the 50 States, the District of Columbia, and Puerto Rico: 2020 Census". לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית. 26 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
↑ קיים חוק פדרלי שמחייב את כל מדינות ארצות הברית להעניק שכר מינימום של כ-$7.25 לשעה, אך יש משרות עבודה עליהן לא חל החוק ואליהן מתייחסת עמודה זאת.
↑ עמודה זאת מתייחסת לנתונים לפי מדד הפיתוח האנושי האמריקאי, מדד ששונה מהמדד הרגיל בכך שהוא נע בין 0 ל-10 ומשתמש בנתונים ממשלתיים שיותר מתאימים לציבור האמריקאי. עם זאת, הבסיס למדד הוא אותו הבסיס של תוחלת חיים, גישה להשכלה, ורמת חיים סטנדרטית.
↑ ייתכנו מקרים בהם קהילת דת מסוימת קטנה כל-כך עד שהיא תיחשב כ-0% ותיספר כחלק משיעור בני הדתות האחרות.
↑ תושבים שאינם משתייכים לדתות הממוסדות. למשל: אתאיסטים, אגנוסטים או חסרי העדפה דתית מסוימת.

[1] שירותי חירום כמשטרה, כיבוי אש וכדומה.

[2] ירחון "ZMAN", גיליון 44 שבט תשע"ו, עמוד 71

[:0-3] 1 2 What is the difference between a council-manager system of administration and a mayor-council system?, www.sog.unc.edu (באנגלית)

[4] Office of Sheriff | NATIONAL SHERIFFS’ ASSOCIATION, www.sheriffs.org

[5] "2020 Census Apportionment Results, Table 2 Resident Population for the 50 States, the District of Columbia, and Puerto Rico: 2020 Census". לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית. 26 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[6] קיים חוק פדרלי שמחייב את כל מדינות ארצות הברית להעניק שכר מינימום של כ-$7.25 לשעה, אך יש משרות עבודה עליהן לא חל החוק ואליהן מתייחסת עמודה זאת.

[7] עמודה זאת מתייחסת לנתונים לפי מדד הפיתוח האנושי האמריקאי, מדד ששונה מהמדד הרגיל בכך שהוא נע בין 0 ל-10 ומשתמש בנתונים ממשלתיים שיותר מתאימים לציבור האמריקאי. עם זאת, הבסיס למדד הוא אותו הבסיס של תוחלת חיים, גישה להשכלה, ורמת חיים סטנדרטית.

[8] ייתכנו מקרים בהם קהילת דת מסוימת קטנה כל-כך עד שהיא תיחשב כ-0% ותיספר כחלק משיעור בני הדתות האחרות.

[9] תושבים שאינם משתייכים לדתות הממוסדות. למשל: אתאיסטים, אגנוסטים או חסרי העדפה דתית מסוימת.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

חלוקה מנהלית של מדינות אמריקה הצפונית ואמריקה המרכזית
מדינות	אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • ארצות הברית • איי בהאמה • בליז • ברבדוס • גואטמלה • ג'מייקה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • קובה • קוסטה ריקה • קנדה
שטחים תלויים	איי הבתולה הבריטיים • איי הבתולה של ארצות הברית • איי טרקס וקייקוס • איי קיימן • אנגווילה • ארובה • ברמודה • גוואדלופ • גרינלנד • הולנד הקריבית • מונטסראט • מרטיניק • סנט מארטן • פוארטו ריקו • קוראסאו

דגלי ארצות הברית
דגלים פדרליים	דגל ארצות הברית דגל הנשיא • דגל סגן הנשיא
דגלי הכוחות המזוינים	דגל הצבא • דגל הצי • דגל חיל האוויר • דגל חיל הנחתים • דגל משמר החופים ג'ק הצי הראשון • היוניון ג'ק
דגלים היסטוריים	דגל האיחוד הגדול • דגל המשמר הגדול
דגלי המדינות	אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • ויומינג • וושינגטון • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד
דגלי הטריטוריות	סמואה האמריקנית • האי בייקר • גואם • האי האולנד • האי ג'רביז • אטול ג'ונסטון • שונית קינגמן • אטול מידווי • האי נבאסה • איי מריאנה הצפוניים • אטול פאלמירה (דגל ארצות הברית) • פוארטו ריקו • איי הבתולה של ארצות הברית • האי וייק
דגל מחוז קולומביה	וושינגטון, מחוז קולומביה

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מוטואים של מדינות ארצות הברית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדינות ארצות הברית