טורנדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טורנדו יבשתי במניטובה, קנדה ב-2007
טורנדו רב מערבולות מחוץ לדאלס שבטקסס ב-2 באפריל 1957.
טורנדו מור, 2013. בשיאה, הייתה הטורנדו בקוטר של מעל 2.1 ק"מ.

סופת טורנדו היא סופה מערבולית, הרסנית ומקומית. הסופה מתאפיינת במשפך צר היורד מחלקו התחתון של ענן סופה עד הקרקע. סופת טורנדו נבדלת מסופות מערבוליות אחרות בכך שמקור הסופה הוא בענן עצמו ולא בזרמי אוויר העולים מהקרקע. הטורנדו נפוץ בצפון אמריקה עקב התנאים הגאוגרפים והמתראולוגים הקיימים שם. המשפך האופניני לסופות מסוגו אינו חייב להיות נראה לעיין. מה שנראה הוא שארית ענן הסופה שבו נוצר הטורנדו וכן אבק וחפצים שונים שהטורנדו סוחף עמו. סופת טורנדו היא תופעה מרהיבה המושכת צופים סקרנים, הן באמת מחקר והן כתחביב, או כמוקד משיכה תיירותי.

כיצד נוצר טורנדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן יצירת הסופה לא ידוע בבירור. קיימות מספר השערות שמה שמאחד אותן הוא מפגש חד בין שכבות זרמי אוויר הנעים במהירויות שונות או כיוונים מנוגדים. המפגש בין הרוחות יוצר מערבולות ההופכות לתת מערכת של צינורות צרים ארוכים ואופקיים של אויר הסובבים במהירות סביב עצמו. עקב מהירות הסיבוב של צינורות אילה נוצר במרכז הצינור חלל בעל לחץ נמוך. הסחרור המהיר של הצינורות יחד עם חלקם הפנימי בעל הלחץ הנמוך הם יחידה יציבה יחסית היכולה להתקיים גם ללא התנאים שיצרו אותה. משב רוח כלפי מטה מסיט את תת-המערכת לכיוון הקרקע. בשלב זה נראה מעין בליטה היוצאת מתחתית מהענן (בדרך כלל בשוליו) כלפי האדמה. טורנדו נוצר כאשר תת-המערכת יציבה דייה ומשב הרוח מצליח לגרום לצינור להגיע לקרקע.

משפכים דמויי טורנדו יכולים להיווצר מאויר חם העולה כלפי מעלה. תופעה זאת נקראת עלעול או נד מים ויש חילוקי דעות האם יש לכלול רוח זאת כטורנדו.

השערת השפעת הקרקע[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב חיכוך האדמה מהירות הרוח יורדת למהירות של כ-5 קמ"ש אך בגובה של מעל 5000 רגל הרוח מגיעה למהירות של 40 קמ"ש. בנקודת המפגש נוצרות מערבולות שהם הבסיס לטורנדו. תא העל הוא ספק האנרגיה והלחות למערכת המערבולות. שילוב של תא על והפרשי מהירות הרוח יוצר טורנדו.

השערת החזית הקרה[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

השערה זאת קושרת בין תא העל לבין התפתחות הטורנדו. ההשערה גורסת שהתנאים להיווצרות תא על בהם אוויר חם ולח מטפס במהירות על גבי חזית קרה בעלת מהירות מנוגדת יחסית. הפרשי המהירויות בנקודת המפגש בין שני גושי האוויר הם הגורם ליצירת המערבולות שמהם יתפתח טורנדו.

מאפייני הטורנדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "טורנדו" מקורה במילה הספרדית tornar, שפירושה "להסתובב".

קוטרה הממוצע של מערבולת הסופה הוא כמאה מטר הכולל את המשפך עצמו (מספר בודד של מטרים) וענן העצמים והאבק שהטורנדו שאב. הטורנדו מתקיים במשך דקות ספורות בלבד. החלק העליון של המשפך יוצא מתוך ענני קומולונימבוס (פעמים רבות מדובר בתא-על) או לעתים קומולוס והתחתון נוגע באדמה. מהירות רוח הסופה עשויה לנוע בין 115 קמ"ש (F0 בסולם פוג'יטה (אנ')) לבין 510 קמ"ש (F5 בסולם פוג'יטה).

בדרך כלל הטורנדו יסתובב עם כיוון השעון בחלק הצפוני של כדור הארץ אבל לא מעט סופות מסתובבות גם נגד כוון השעון.

סופת הטורנדו הרסנית ביותר (תלוי בעוצמת הסופה), הן בשל עוצמת הרוח והן בשל כח היניקה העז הנוצר במרכז מערבולת האוויר, השואבת אליה חפצים הנקרים בדרכה ומשליכה אותם לכל עבר. לעתים הטורנדו המרכזי מלווה במשפכים קטנים המסתובבים סביבו. פגיעת הסופה אינה אחידה וליד בית שנהרס כליל, ניתן למצוא אחר שנותר ללא פגע משום שלעתים המשפך "מדלג" מעל שטח קטן.

היכן יש סופות טורנדו בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופה כאמור היא חלק ממערכת שלמה המחייבת כמה גורמים - שטח מישורי נרחב. גוש גדול ומשופע של אויר יבש וקר וגוש גדול של אויר חם ולח הנע במהירות. תנאים אילו נדירים בשטח היבשתי של כדור הארץ. טורנדו נפוץ בצפון אמריקה ארגנטינה ובנגלדש אך הוא נצפה במקומות רבים אחרים,

בארצות הברית ישנו חבל ארץ הקרוי בשם "סמטת הטורנדו" (אנ'), הכולל בעיקר את אוקלהומה וטקסס, אך מתרחב אפילו עד אילינוי וקנדה, ובו מתרחשות מרבית סופות הטורנדו. באזור זה נפגשים זרמי אוויר קר ויבש מהרי הרוקי עם זרמי אוויר חם ולח ממפרץ מקסיקו ויוצרים תבנית אקלים ייחודית המגבירה את סיכוי ההיווצרות של הסופה.

ההבדל בין טורנדו להוריקן - הטורנדו הוא יבשתי וקוטרו הממוצע הוא כמאה מטר, והוא מתקיים בין דקות ספורות בלבד למספר שעות. זאת בניגוד להוריקן, שקוטרו הוא מאות קילומטרים, משכו ימים אחדים, והוא נוצר מעל מי האוקיינוס. כמו כן, ניתן לחזות הוריקן מוקדם יחסית, כולל חיזוי כיוון מהלכו. לעומת זאת, טורנדו הוא בלתי צפוי ועשוי לשנות כיוון כעבור מספר דקות.

סופת טורנדו היא תופעה מרהיבה המושכת צופים סקרנים, הן באמת מחקר והן כתחביב, או כמוקד משיכה תיירותי. סופת הטורנדו היא גם תופעה שכיחה ביותר ורמת הפגיעה שלה לא תמיד הרסנית.

נזקים והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרס בקתות עץ וחוות ופגיעות בנפש.
  • ניפוץ חלונות, עקירת גגות רעפים, המשפך מסוגל ולשאוב ולהעיף למרחק חפצים ועצמים גדולים כמו מכוניות, גגות, מבנים, סלעים ובעלי חיים.
  • עלויות רבות לשיקום ההרס.

התמודדות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירידה למרתפים לצורך התגוננות.
  • חיזוק מתקנים, מבנים והגנה על החלונות.

סוגי טורנדו אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורנדו רב מערבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורנדו רב מערבולות הוא טורנדו בעל שני עמודים או יותר המסתובבים סביב מרכז משותף. המערבולות הללו בדרך כלל גורמות לנזק קשה בשטח קטן לאורך הנתיב הראשי של הטורנדו.

נד מים ליד פלורידה קיז

טורנדו זעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופות טורנדו זעירות-ממדים התרחשו בישראל ב-4 באפריל 2006 בגליל המערבי, וב-19 בנובמבר 2007 במושבים גיאה ותלמי יפה. לא היו הרוגים ופצועים, אך נגרם נזק לבתים ספורים, עצים ועמודי חשמל. מערבולת רוח חלשה מהטורנדו בה ניתן לצפות בישראל מכונה עלעול (Dust Devil). זהו בעצם חלקו התחתון של הטורנדו, המורכב מאוויר עולה מסתחרר, ללא הענן המסיבי העליון של אוויר קר יורד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tornado Types, NOAA National Severe Storms Laboratory (בEN-US)
  2. ^ General Theories - Tornados & Hurricanes, www.ebtx.com