בית הכנסת דה נצרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת - מבט מבחוץ
פנים בית הכנסת

בית הכנסת דה נצרתצרפתית: Synagogue Nazareth) ממוקם על רחוב נוטרדאם-דה-נצרת, ברובע השלישי של פריז, והוא הגדול מבין בתי הכנסת של פריז. הוא מכונה בדרך כלל בית הכנסת נצרת ולא בית הכנסת של נצרת, שמו הרשמי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1810 היו ליהודי אשכנז של פריז שני בתי כנסת, אחד ברחוב סנט-אבוי (כיום: רו דו טמפל) ואחר נוסף ברחוב רום דו צ'ולמה (כיום: רחוב הארכיונים). ב-1818 סולק בית הכנסת שבסנט-אבוי, על ידי בעלי הקרקע עליו הוא עמד. ב-1819 רכשו בני הקהילה שטח אדמה הממוקם בין רחוב נובה סן-לורן (כיום: רחוב ורטוואה) לבין רחוב נוטרדאם-דה-נצרת לשם בנייתו מחדש של בית הכנסת. לאחר שקיבלו את רישיון המלך לואי ה-18, מועצת יהודי פריז, החלה בבניית בית הכנסת תחת הכוונתו של האדריכל סנדרי דה ג'ואי, שהסתיימה ב-1822. בית הכנסת נבנה כדי להתאים לקהילה של כמה מאות מתפללים וכלל עזרת נשים. בית-הכנסת ברחוב דו-צ'לומה נסגר בשנה שלאחר מכן.

במהרה החלו להתגלות תקלות במבנה, ובשנת 1848 היה הבניין בסכנת התמוטטות. המשטרה סגרה אותו בשנת 1850 והוא נהרס. במקומו נבנה בית כנסת חדש שתוכנן על ידי האדריכל תיירי (1810–1890), במימונו של הברון ג'יימס דה רוטשילד. בית הכנסת החדש נפתח בשנת 1852.

כבר מראשיתו הכיל בית הכנסת עוגב לשם ניגון במהלך התפילה, דבר שהיה יוצא דופן באותה תקופה ואף שנוי במחלוקת. המלחין ז'אק אופנבך, אחר הגעתו לפריז, מונה עם אחיו להכשיר ולנהל את המקהלה במשך שישה חודשים מדצמבר 1833, ונגן העוגב היה ארנסט כהן. בין חברי הקהילה נמנתה השחקנית רחל פליקס (ראשל).

בית הכנסת שימש בעבר אף כמקום משכנם של הרבנים הראשיים של צרפת ושל פריז, עד לבניית בית הכנסת הגדול בפריז ב-1875.

במלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, ניזוק בית הכנסת על ידי משתפי פעולה צרפתים. הרב הראשי של בית הכנסת, יוסף סאקס ואשתו נעצרו וגורשו בשואה. בשל זרם המהגרים היהודים ממדינות צפון אפריקה, השתנה נוסח בית הכנסת לנוסח הספרדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת דה נצרת בוויקישיתוף