נוסח אשכנז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

הארצות בהן מקובל הנוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח התפילה של היהודים האשכנזים מוצאו בגרמניה (היהודים כינו בשם "אשכנז" את גרמניה) והוא מבוסס ביסודו על חיבור בין נוסח התפילה של הגאונים לבין נוסח התפילה הארץ-ישראלי הקדום. חיבור זה מקורו כבר בנוסח איטליה. במהלך הדורות הושפע נוסח אשכנז מהכרעותיהם ההלכתיות של חכמי אשכנז.

כאשר יהודים אשכנזים עזבו את גרמניה לארצות מזרח אירופה הם הביאו עמם את הנוסח האשכנזי. קיימים לא מעט הבדלים בין "נוסח אשכנז המערבי" ל"נוסח אשכנז המזרחי", המכונה גם "מנהג אסטרייך" או "מנהג פולין", כאשר הראשון הוא המקובל בגרמניה ובעוד מדינות במערב אירופה ומבוסס בעיקר על מנהגי מהרי"ל, והשני הוא המקובל במרכז ומזרח אירופה ומבוסס יותר על מנהגי ר' יצחק אייזיק מטירנא[1]. חריגות לכך הקהילות הרבות ברומניה שבמזרח, שהתפללו דווקא במנהג המערבי.

לאחר שתנועת החסידות חיברה את נוסח ספרד במקום נוסח אשכנז, האחרון כבר לא היה הנוסח הבלעדי של יהדות אשכנז באירופה. במזרח אירופה היו פילוגים חריפים בין החסידים והמתנגדים בכמעט כל הקהילות הגדולות, ופילוג זה השתקף גם בנוסחי התפילה בבתי הכנסת השונים בעיר. לעומת זאת נוסח אשכנז נשאר הנוסח הכמעט-בלעדי במערב אירופה ובמרכזה, וכן אצל מהגרים יהודים מאירופה לעולם החדש (ארצות הברית, קנדה, מקסיקו, ארגנטינה) ולשאר ארצות דוברות-אנגלית (כגון אוסטרליה ודרום אפריקה). בארצות אלו, רק חסידים מובהקים או משפחות עם מסורת חסידית חזקה החזיקו בנוסח ספרד, וכל השאר התפללו מסידורים בנוסח אשכנז. זה כולל את סידורי התפילה של התנועות הלא-אורתודוקסיות, שמבוססים עליו. לכן נוסח אשכנז הוא כיום נוסחם של הרוב המכריע של אשכנזים בחו"ל.

בארץ ישראל לעומת זאת, נוסח ספרד של החסידים מהווה את נוסח התפילה של חלק גדול מהיהודים ממוצא אשכנזי, בין השאר מכיוון שזה הנוסח בו מתפללים ברוב מוסדות החינוך הממלכתי דתי.

נוסח אשכנז הארץ ישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח האשכנזי המקובל כיום בארץ ישראל משתייך ל"נוסח אשכנז המזרחי" מסיבות היסטוריות: היהודים האשכנזים הראשונים שהגיעו לארץ היו מתלמידי הגר"א שהיו ממוצא ליטאי. כאשר הגיעו תלמידי הגר"א לארץ ישראל רוב היישוב היהודי היה ספרדי. מתוך תפיסה הלכתית שעליהם לקבל את מנהגם של יהודי המקום הם שינו כמה דברים מנוסח אשכנז והתאימו אותם לנוסח הספרדים (למשל אמירת הלל בליל פסח בבית הכנסת) כאשר חלק משינויים אלה תאמו גם את דעת הגר"א (למשל אמירת "מוריד הטל" בקיץ, אמירת פרק "במה מדליקין" בקבלת שבת לפני תפילת ערבית ולא אחריה ועוד שינויים רבים).

הפיוטים בנוסח אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שיהודי ספרד דחו את הפיוטים של משוררי ארץ ישראל הקדומים (כדוגמת יניי והקליר), יהודי אשכנז נטו לקבלם, ואף חיברו פיוטים נוספים במתכונתם של אותם פייטנים. ביחס לאמירת הפיוטים קיים הבדל מהותי לא רק בין מזרח אירופה למערבהּ, אלא גם בין הקהילות השונות שהתקיימו בכל אחד משני האזורים הללו: דומה כי כמעט לכל עיר באירופה, בה הייתה קיימת קהילה ותיקה, ישנו מנהג מיוחד ביחס לפיוטים. בשל גורמים היסטוריים (מהפכת הדפוס, ההגירה לעולם החדש, השואה והקמת מדינת ישראל) כמעט ונעלמו כל המנהגים הללו, והתקבל ברוב הקהילות נוסח אחיד של פיוטים, המודפס במחזורים כ"נוסח אשכנז". כיום ניכרת השמטה רבה של הפיוטים שנאמרו בעבר במנהג אשכנז ברוב הקהילות השומרות על נוסח זה, ורק במספר קהילות בודדות אומרים פיוטים כמנהג הקדמון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]