בית הכנסת קהל בילאווה בסרייבו

בית הכנסת הספרדי "קהל בילאווה" בסרייבו
Il Kal Di La Bilava
	מבנה בית הכנסת הספרדי קהל בילאווה (2006)
מידע כללי
סוג	בית כנסת
כתובת	רחוב מייטאש שכונת ביילאווה (Bjelave-Mejtaš)
מיקום	סרייבו
מדינה	בוסניה והרצגובינה
נוסח תפילה	נוסח הספרדים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1901
תאריך פתיחה רשמי	1901
מידות
קומות	2
קואורדינטות	43°51′41″N 18°25′13″E / 43.86139°N 18.42028°E
	(למפת בוסניה והרצגובינה רגילה) ביחאץ' באניה לוקה מוסטאר סרייבו; המזרחית; זניצה טרבינייה הים; האדריאטי; קרואטיה סרביה מונטנגרו א. בית הכנסת קהל בילאווה

בית הכנסת הספרדי "קהל בילאווה" בסרייבו (בלאדינו: Il Kal Di La Bilava) היה בית כנסת אשר פעל בשכונת ביילאווה שבעיר סרייבו בבוסניה, בין השנים 1901–1941. בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר הפלישה ליוגוסלביה הופקע בית הכנסת על ידי שלטונות האוסטאשה ושימש כבית מעצר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – יהדות סרייבו

קהילה יהודית ספרדית התקיימה בסרייבו החל מאמצע המאה ה-16.^[1] ב-1581 נחנך "בית הכנסת קהל ישן" אשר מוקם בתוך שכונת החצר היהודית בעיר שנקראה "אֶל קוֹרְטִיז'וֹ" (El Cortijo, מלאדינו: החצר). לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) השתלטה האימפריה האוסטרו-הונגרית על שטחי בוסניה והעיר סרייבו עברה תנופת פיתוח ובינוי שהוביל לגידול במספר התושבים ובכלל זה בני הקהילה היהודית. בראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה למעלה מ-4,000 נפשות. מבנה בית הכנסת קהל ישן היה צר מלהכיל את מספר המתפללים ובמקביל התיישבו בני הקהילה היהודית באזורים שונים העיר. בשכונת ביילאווה (בבוסנית: Bjelave) התגוררו משפחות יהודיות רבות והיא כונתה בפיהם בילאווה.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1892 נוסדה העמותה "חברת בית תפילה" על ידי אברהם פאפו ומטרתה להקים בית כנסת "פרטי" שלא באמצעות מוסדות הקהילה בשכונת ביילאווה. ב-1901 הוקם בית הכנסת. הבניין עוטר בחזיתו במגיני דוד ובתבליטי מנורת שבעת הקנים. בבית הכנסת פעלו שתי ישיבות: ישיבת "עונג שבת" וישיבת "אהבת בחורים". ב-1914 נוסדה במקום עמותה בשם "עזרת יתומים" על ידי בן ציון פינטו ומשה מאיסטרו (שכונה "חם בוכור", Ham Bohor) והמבנה נרכש והועבר לבעלות העמותה. במהלך מלחמת העולם השנייה, באפריל 1941 לאחר החלת שלטון האוסטאשה, הופקע הבניין מידי העמותה והוסב למתקן כליאה.^[2] לאחר המלחמה שימש משכן למספר ארגונים מטעם שלטונות יוגוסלביה וכן למגורים. בראשית המאה ה-21 נאבקו ראשי הקהילה בסרייבו לקבל את המבנה בחזרה לרשותם, וסירבו להצעה להפעילו בדמי שכירות סמליים.