בית המועצה (נצרות)

בית המועצה (באנגלית: Chapter House) הוא בניין או חדר המהווים חלק מקתדרלה, מנזר או כנסייה קולגיאטית (אנ') שבהם מתקיימות ישיבות. כאשר הוא מחובר לקתדרלה, נפגשים בו כל אנשי הדת המייעצים לבישוף שהקתדרלה היא כנסייתו. במנזרים, כל הקהילה נפגשה שם מדי יום לקריאה וכדי לשמוע את אב המנזר או הנזירים הבכירים מדברים. כאשר הוא מחובר לכנסייה קולגיאטית, נפגשים שם הדיקן, אנשי הדת המנהלים את הכנסייה והקנונים של הכנסייה.

היסטוריה ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "בית המועצה" לא נזכר במאה ה-6 בכתבי בנדיקטוס מנורסיה, שאחראי במידה רבה לתקנוני המנזרים וההוראות המינהליות שלהם. ייתכן שבמנזרים קדומים, נערכו ישיבות בכנסייה עצמה, בקלויסטר, או ברפקטוריום (חדר האוכל). התוכנית הקרולינגית של סנט גל (Plan de Saint-Gall‏, 820 לערך) שהיא התוכנית למנזר אידיאלי מהמאה ה-9, כוללת מגוון גדול של מבנים וחדרים, אך אף אחד מהם איננו מיוחד לתפקיד בית המועצה.

"בית המועצה" מוזכר בסיכומים של הסינוד באאכן בשנת 816, וסביב שנת 1000 הפך חדר כזה להיות מקובל במוסדות נזירים גדולים. הצד המזרחי של הקלויסטר עליו היה ממוקם לעיתים קרובות בית המועצה היה בדרך כלל הראשון שנבנה; בניית בית המועצה הייתה מתחילה זמן קצר לאחר בניית קירות הכנסייה.

קהילת הנזירים הייתה נפגשת בבית המועצה עם אב המנזר "לקריאת המרטירולוגיה (אנ') והנקרולוגיה", לתיקון פגמים, להקצאת המשימות לאותו יום, ולתוכחה של הממונה, ושוב בערב לקריאה פומבית לפני תפילות הערב.^[1] הפגישה הראשונה התקיימה בבוקר, לאחר תפילות הבוקר בכנסייה. הנזירים עשויים לשבת לאורך הקירות בסדר גיל קפדני, מלבד נושאי המשרה.

בית המועצה שימש לא פעם גם לפגישות שאינן של אנשי הכנסייה בלבד; בהיותו מבנה שנמצא בראשות הכנסייה אך כזה שאינו חלק ממבני הקודש, סינודים, בתי משפט כנסייתיים ומפגשים דומים התקיימו לעיתים קרובות בבתי מועצה, ומלכים היו נוטלים אותו לצורכיהם לא פעם.

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הוא חלק ממנזר, ממוקם בית המועצה בדרך כלל באגף המזרחי של הקלויסטר, שנמצא בסמוך לכנסייה. מכיוון שקתדרלות רבות באנגליה התחילו במקור כמנזרים, זהו הסידור המקובל גם בהן. במקרים אחרים זה יכול להיות בניין נפרד. בית המועצה כולל אולם גדול שנועד להכיל את כל הנזירים של המנזר, ולעיתים קרובות הוא מקושט מאוד. בדרך כלל יש מקומות ישיבה מובנים בתוך כל קירות החדר, לעיתים קרובות עשויים מאבן, כאשר החלל המרכזי נותר פתוח. המושבים לחברים הבכירים לרוב גדולים יותר מהאחרים, ולעיתים ממוקמים על בימה קטנה. בדרך כלל יש רק פתח אחד, ואף על פי שהחדר מואר היטב היכן שהמיקום מאפשר זאת, החלונות לרוב גבוהים מכדי לאפשר לנוף (או לציתות) לחדור פנימה. בתי מועצה גדולים רבים מעוצבים עם פרוזדורים למלווים ולאלו הממתינים שיקראו להם, כאשר לא ניתן להשתמש בפתח לקלויסטר לשם כך. לעיתים קרובות יש אח, ובחלק מהמקרים גם מזבחות, כשלפעמים הוסיפו אותם מאוחר יותר.

במנזרים עם תקציב גדול, פעמים רבות נעשה שימוש בטכניקת בניה של קמרונות אבן הנתמכים על ידי עמודים במרכז החלל. צורת החדר מתוכננת בדרך כלל לאפשר שמיעה טובה של הדוברים מכל חלקי החדר. היא עשויה להיות מלבנית, נוטה לריבועית, אך תכנון מתומן או קרוב למעגלי הן מומחיות אנגלית, וזו ככל הנראה המוקדמת ביותר בקתדרלת ווסטר (אנ'). לרוב, כמו אלה בקתדרלת ולס, בקתדרלת ליצ'פילד, במנזר וסטמינסטר ובמנזר לאקוק (אנ') יש עמוד מרכזי אחד, ממנו מתפשט קמרון הגג הגבוה. בקתדרלת יורק יש גג עץ ואין עמוד מרכזי. לרבים יש ארקדות משוכללות עם ספסלים סביב הקיר, עם מסגרות קרוקטים למושבים. בתי מועצה באנגליה נוטים להיות משוכללים ומעוטרים יותר מאלה שביבשת אירופה, והצורה המתומנת איפשרה תצוגות מרהיבות של ויטראז'ים, שרובם אבדו, אם כי לא ביורק. פרט למנזר ווסטמינסטר כל הציורים אבדו.

בווסטמינסטר שימש בית המועצה, שמול ארמון וסטמינסטר, לפגישות מלכותיות, כולל רבים מהמועצה המלכותית, והיה המקום הרגיל לפגישות בית הנבחרים עד שלטונו של הנרי השמיני, מלך אנגליה. לאחר מכן הוא הוסב לתפקיד של מה שהוא כיום משרד הרשומות הציבוריות (אנ') (הארכיונים הלאומיים) זמן קצר לאחר הרפורמציה באנגליה . הציורים הגותיים המאוחרים שנוספו מאחורי המושבים נשמרו מוסתרים מאחורי מדפי הספרים עד המאה ה-19.

בכמה מנזרים רומנסקיים או גותיים, יש בכניסה לבית המועצה חזית משוכללת עם דלת המוקפת בארכיוולטים (אנ') מעוצבים במיוחד, במיוחד כאשר מדובר בבניין נפרד. בתי מועצות רבים כוללים גילוף או ציורי קיר מורכבים, הכוללים כמה יצירות מופת של אמנות דתית, אך היו לעיתים גם חילוניים. הציורים מארלנסה (Pinturas de San Pedro de Arlanza), המפוזרים כיום על פני מוזיאונים בספרד ובארצות הברית, עיטרו במקור את מנזר סן פדרו דה ארלנסה (Monasterio de San Pedro de Arlanza), ומכילים חיות מיתולוגיות ענקיות שהן בין הדוגמאות הטובות ביותר ששרדו של עיטורים של ארמון רומנסקי. בזמננו יכול בית המועצה להיות או לשמש כמשרד דירקטוריון רגיל או כחדר ישיבות. כאשר מדובר בבניין נפרד, הוא כולל לעיתים קרובות רק חדר ראשי יחיד.