קלויסטר
קלויסטר (בלטינית: claustrum) הוא אלמנט אדריכלי באדריכלות של מנזרים, קתדרלות וכנסיות מנזר. הקלויסטר הוא חצר מרובעת, המוקפת בארבעת צדדיה בארקדות ובמרכזה גינה או רחבה מרוצפת. הקלויסטר מתוכנן כך שיהיה מוגן מפני גשם אך פתוח לאוויר הצח. קלויסטר הצמוד לקתדרלה (בעיקר באנגליה) מעיד כי שימש מוסד נזירי בשלב כלשהו.
הקלויסטר הגדול ביותר נמצא במנזר צ'רטוזה די פאדולה (Certosa di Padula) בדרום איטליה ושטחו 12,000 מטר רבוע. בארץ ישראל השתמרו כמה קלויסטרים מימי הביניים. המוכר ביותר מביניהם הוא קבר דוד המלך בהר ציון. המבנה הוקם במאה ה-13 על ידי המסדר הפרנציסקני, ומשמש את ישיבת התפוצות.
במקורות תורניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקלויסטר מוזכר ברש"י בביאור המושג התלמודי חצר המוקפת אכסדרה:
"דוגמה לדבר קלוישטר"א בלשון אשכנז של מיני האומות הם הגלחים[1] שיש לה אויר שיש בה עשבים והיקף אכסדרה סביב לו"[2].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "קלויסטר" באתר New Advent encyclopaedia
- קלויסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
