בית ונחלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קבוצת "בית ונחלה" היא חברה שעסקה בקנית שטחים חקלאיים בארץ ישראל על מנת להקים מושבות עיר גנים ליהודים שומרי מצוות. הקבוצה נוסדה בתקופת העלייה הרביעית על ידי קבוצת חסידים בוורשה שבפולין בראשותו של ר' יצחק גרשטנקורן. הקבוצה הקימה בעידודו של הרב אברהם מרדכי אלתר האדמו"ר של חסידות גור את המושבה החרדית בני ברק שהפכה אחר כך לעיר, על אדמות שנקנו באמצעות חברת 'גאולה בע"מ' מהכפר הערבי הסמוך "אבן איברק" שהחליף את שמו לאל חירייה כדי לבדלו מהמושבה היהודית. לאחר חג פסח שנת 1924 יציאה המשלחת הראשונה של חברי "בית ונחלה" שמנתה עשרים וחמש משפחות מפולין לארץ ישראל, בראשותו של המייסד ר' יצחק גרשטנקורן והתיישבה בבני ברק. רק חלק מחברי הקבוצה באו להתיישב בארץ. ביום העצמאות בשנת 1950 נחנך גן ציבורי הראשון בבני ברק ונקרא על שם הקבוצה "בית ונחלה"[1].

אדמות אנשי הקבוצה המתגוררים בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת מדידת חלקות בבני ברק. נמדד עבור: אגודה הדדית "בית ונחלה" בע"מ, 1940

במשך השנים חייב ועד "בית ונחלה" את בעלי האדמות שנשארו בחו"ל בתשלום מסים. בשנת 1926 פרצה סערה ציבורית כאשר נתפרסם בעיתונים דבר והיינט שוועד "בית ונחלה" מפקיע מרשת חברי הקבוצה שנשארו בחו"ל את אדמותיהם ומוכרם כדי לכסות את חובות הוועד המסתכמים בכשבעת אלפים חמש מאות לא"י[2]. ועד "בית ונחלה" מהר לשלוח תגובה "כל החברים שקנו אדמה בחברת 'בית ונחלה', חלקיהם שמורים אצלנו ונמצאים מוכנים בשבילם"[3]. בא כוחו של רושם החברות הממשלתי נשלח לעיין בספרי החברה אך נתקל בקשיים משום שהאדמות היו רשומות על שם החברה ולא על שמות בעליהם.

ב-1935 הושג הסכם פשרה בבית המשפט המחוזי בירושלים על פיו כל מי שקנה קרקע בבני ברק יקבל 24% מהשטח ששלם עליו[4].

בשנות ה-50 נוהלה החברה על ידי יזהר הררי כמפרק, אשר תבע מחברת גאולה למסור לידי "בית ונחלה" קרקעות שהחזיקה עבורה בנאמנות[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]