בית יוסף אליהו שלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית יוסף אליהו שלוש
רוטשילד 9 נכון לשנת 2014
רוטשילד 9 נכון לשנת 2014
מידע על המבנה
סוג מבנה
עיר תל אביב-יפו
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 1911
קואורדינטות 32°03′47″N 34°46′12″E / 32.06318°N 34.77008°E / 32.06318; 34.77008
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית יוסף אליהו שלוש, הניצב בפינת שדרות רוטשילד ורחוב הרצל בתל אביב, הוקם בהדרגה בין השנים 1910 ו-1930. במקורו שימש כבית המגורים של יוסף אליהו שלוש ולאחר פטירתו שימש לצורכי מסחר ומשרדים. הבית שמר על מאפיינים ייחודיים של סגנונות הבנייה שהיו נהוגים בתל אביב בראשיתה, ולמרות מיקומו בלב "תל אביב הקטנה" שהפכה למרכז העסקים של תל אביב לא נהרס לטובת בנייה מודרנית כמו רבים מן המבנים האחרים סביבו. בית יוסף אליהו שלוש הוכר כאתר לשימור על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת ונכלל בתוכנים לשימור מבנים של עיריית תל אביב.

הרקע להקמת המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1906 התארגנה קבוצה מיהודי יפו במטרה להקים שכונת מגורים חדשה ומודרנית בשולי העיר העתיקה. הם הקימו אגודה בשם אחוזת בית, רכשו קרקע ובשנת 1909 החלו לבנות את בתי השכונה החדשה. בין חברי האגודה נמנה יוסף אליהו שלוש, סוחר וקבלן עשיר שהתגורר עד אז בבית המשפחה בשכונת נווה צדק, אשר החליט להקים במקום בית מגורים מפואר למשפחתו.

הקמת המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקמת בית יוסף אליהו שלוש ניתן להבחין בין שני שלבים עקרוניים. בשלב הראשון, שנמשך זמן קצר בין השנים 1911 עד 1924, שימש הבית לצורכי מגורים בלבד. בשלב השני, שנמשך מאז שנת 1924 ועד ימינו, השפיע הצורך ההולך וגובר של בתל אביב המתפתחת בשטחי מסחר על הסבת חלקים גדולים יותר ויותר של המבנה לחנויות ומשרדים[1].

בניית קומת הקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשון הקים יוסף אליהו שלוש את בית המשפחה בשנת 1911 כמבנה חד קומתי צמוד קרקע שחזיתו פנתה אל שדרות רוטשילד. לבית היה גג שטוח והוא הותאם לחוקי הבנייה שהיו נהוגים בתל אביב הקטנה[1]. הבית עוצב על פי סגנון האריכלות האקלקטית שהייתה מקובלת באותה תקופה, והוא עוטר בחלקי בנייה שונים שנוצרו ככל הנראה במפעל לחלקי בנייה של האחים שלוש[2]. קיימת אי בהירות לגבי זהותו של האדריכל שתכנן את הבית בשלב הראשון, אולם מחתימות מאוחרות יופר המופיעות בתוכניות הבניין עולה כי ייתכן והמדובר באדריכל זאכי שלוש[3].

יעקב שלוש, אחיו הצעיר של יוסף אליהו שלוש, הקים מבנה זהה במגרש הסמוך (שדרות רוטשילד 11)[4], אולם מבנה זה נהרס בתחילת שנות ה-2000 ובמקומו הוקם מבנה חדש[5].

הוספת הקומה הראשונה והשנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות העשרים, כחלק מתנופת הפיתוח של תל אביב בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, תוכננה הרחבת הבית שהוקם בשנת 1911. התוכניות להוספת הקומה השנייה הוגשו לאישור בשנת 1921 על ידי אבנר שלוש תוך שמירה על מתאר קו החזית של המבנה המקורי, והבנייה התבצעה בשנת 1923[6]. שנה לאחר מכן הוגשה על ידי האדריכל זאכי שלוש בקשה להרחבה נוספת של המבנה תוך הוספת אגף נוסף. גם בתכנון האגף הזה נשמר הסגנון המקורי של המבנה[7]. בפועל, בניגוד לתוכניות, התווספו שתי קומות מעל המבנה המקורי, כפי שמעידה תמונה של המבנה אשר צולמה בתחילת שנת 1925[8].

הוספת שתי הקומות השלימה את בית המגורים המפואר של משפחת יוסף אליהו שלוש, כפי שתיאר אותו הלל שלוש בספרו "מגאלאבייה לכובע טמבל": "בבית בן 3 הקומות היו 8 חדרים. כל חדר 'אולם' במושגי היום. חדרים גבוהים, קרוב לחמישה מטרים גובהם. החדרים היו גדולים, בחלקם חמישה מטרים על ששה. חדר אחד אף בגודל ששה מטרים על ארבע עשר. כל הדלתות, תריסי העץ והחלונות היו גבוהים. הרצפות חלקות עם ציורים בצבעים שונים המשוקעים בתוך המרצפת. המרצפות מיוצרות בבית החרושת שלנו בנווה צדק"[9].

בתוכניות הגג של המבנה מוזכר שמו של אדריכל יהודה סטמפלר, אשר היה פעיל בתל אביב בשנות העשרים והשלושים[10], אולם לא ברור מה היה חלקו בתכנון המבנה[3]. בחלק מן המקורות מופיע שמו של האדריכל הזה בכיתוב שונה (כנראה שגוי): "יהודה סטפנר"[11].

בעקבות הרחבת המבנה הוקצה האגף המערבי שלו (זה שבפינת רחוב הרצל) לשימושים מסחריים. בקומת הקרקע נפתחה מספרה ובקומות העליונות נפתח מלון ובית אוכל[8].

הוספת הקומה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות השלושים ובאמצע שנות הארבעים הוגשו תוכניות נוספות להקמת קומה שלישית חלקית על אחד מאגפי הבניין, וכן לביצוע התאמות בחזית המבנה בהתאם לשימושים מסחריים שונים[12]. בשנים שלאחר מכן בוצעו שינויים רבים במבנה, רובם שינויים משניים בקומת הקרקע ובמתאר החדרים במטרה להתאים את המבנה לצרכים המשתנים של העסקים והמשרדים שפעלו בו[13].

המבנה בשימוש משפחת שלוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני משפחת שלוש נמנו על עשירי היישוב, ובית המגורים שלהם שיקף זאת בפאר שלו. הלל שלוש שבילה את ילדותו בבית תיאר את רשמיו בספר "מגאלאבייה לכובע טמבל": "במטבח היה הציוד מודרני ביותר. מטבח גדול מאוד, חמישה מטרים על ארבעה, כיור גדול מגרניט, אבן חצובה, שתי קערות חצובות בה, האחת לחלב והשנייה לבשר... מקרר חדיש, מן ארון עץ מצופה בתוכו פח ובראשו ארון קרח... בשנת 1923 הגיע גם החשמל והשמחה רבה, שכן חשמל יהודי היה זה, של רוטנברג... בבית היו ארונות גדולים בסלון, חלקם עם חלונות ראווה, כדי שאפשר יהיה לראות את הכלים היפים של הבית... כוסות קריסטל יפות תוצרת צ'כיה... מאות כוסות וכלי כסף כבדים, רוסיים, סדרות סדרות שהרי המשפחה גדולה מאוד... מים חיים בברזים זורמים בתוך הבית. הרבה פעמים לא היו מגיעים המים לקומה השלישית, אז נאלצו להחזיק ב'רזרבת מים' לרדת לקומה הראשונה ולמלא דליים"[9].

בתקופות מסוימות שימש הבית כמקום מגורים לבני משפחתו של יוסף אליהו שלוש. צדוק שלוש, בנו של יוסף אליהו, התגורר בבית עם רעייתו רוז[14] ובאחד מאגפי הבית התגורר הלל שלוש, נכדו של יוסף אליהו שלוש[15].

בשנת 1934 נפטרה פרחה, רעייתו של יוסף אליהו שלוש, וזמן קצר לאחר מכן נפטר גם יוסף אליהו שלוש[16]. יחד עמם "פס מן העולם שובל מלכותי, אמיתי וייחודי", כעדותו של הלל שלוש[17]. בעקבות פטירתו של מייסד הבית שונה היעוד של חלקים נוספים מן הבית וגם בהם נפתחו בתי עסק ומשרדים[17].

השימוש המסחרי במבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומת החנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925 פעלה בפינת המבנה מספרה, שבהמשך הוקם קיוסק בצמוד לקיר המבה. בסוף שנות העשרים פעל במקום מכון לרדיו ולאלקטרוניקה של חברת העובדים[18], ובשנת 1930 נפתח במקום בית הקפה "קרלטון", שהיה ללא ספק בית העסק היוקרתי והמפורסם ביותר שפעל בבית יוסף אליהו שלוש.

מוניה כהן פתח את בית הקפה בשנת 1924 בדרך יפו תל אביב, העתיק אותה כעבור זמן קצר לפסז' פנסק, ובשנת 1930 עבר בית העסק לקומת הקרקע של בית יוסף אליהו שלוש. בית הקפה היוקרתי שופץ בפאר רב בתחילת שנות השלושים ושוב בשנת 1942, תוך שינוי המרפסת החיצונית של המבנה ועיצוב האולמות הגדולים של בית הקפה בסגנון אירופאי מובהק. בסיום מלחמת העולם השנייה בחר מוניה כהן לסגור את בית הקפה ולהקים ברחוב הירקון מסעדה חלבית בשם "תנובה"[19].

קומות המשרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים פעלו בבית עסקים רבים במגוון תחומים. בין הדוגמאות הבולטות ניתן לציין את התאחדות הסוחרים הכללית שהעבירה את משרדיה בשנת 1939 לקומה השנייה של בית יוסף אליהו שלוש (מעל קפה קרלטון)[20]. המקום היה פעיל שנים רבות ושימש כמרכז לפעילות האגודה בימים הסוערים שקדמו להקמת המדינה ולאחריה. באמצע שנות החמישים ישבה בבית באופן זמני מערכת עיתון "למרחב", עד אשר הוקם עבורה בשנת 1957 מבנה הקבע[21], ובתחילת שנות השישים פעלו במקום משרדי בנק "קרדיט"[22]

נכס נדל"ן מבוקש בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומו של בית יוסף אליהו שלוש בלב אזור העסקים של תל אביב תורם להיותו נכס מבוקש המניב (נכון לשנת 2017) כ-1.5 מיליון שקלים בשנה מהשכרת שטחי החנויות שבקומת הקרקע ושתי קומות המשרדים שמעליה. בשנת 2017 נרכש המבנה על ידי איש העסקים סמי סגול בסכום של כ-40 מיליון שקלים, תוך כוונה להעביר אליו את משרדי החברה שלו[23].

בית יוסף אליהו שלוש מוגדר על ידי עיריית תל אביב כמבנה לשימור עם הגבלות מחמירות[3].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר - שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, הוצאת רמות, תל אביב, 1999
  • בני כהן, מ"קרלטון" עד "תנובה" - רשמים וזיכרונות מראשית המסעדנות בתל אביב, הוצאת 'מערכת' קיבוץ דליה, 2010
  • אורי דביר, נקודת חן - תל אביב, הוצאת מודן, 1984
  • יעקב ינון ושולמית וידריך, הדרינקים הציוניים של מוניה כהן, אוכלים היסטוריה - מסעדות ובתי קפה הפועלים במבנים תל אביביים היסטוריים, 6.4.2000
  • תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, אפריל 2006 (עיריית ת"א - ארכיון הנדסי - תיק בניין רוטשילד 11, 1.4.2006)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 36
  2. ^ תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 37
  3. ^ 1 2 3 תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 41
  4. ^ עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר - שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, עמ' 39
  5. ^ עיריית ת"א - ארכיון הנדסי - תיק בניין רוטשילד 11
  6. ^ תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 19-17
  7. ^ תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 24-20
  8. ^ 1 2 תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 25
  9. ^ 1 2 תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 6
  10. ^ צבי אלחייני, מי אתה, יהודה סטמפלר
  11. ^ אורי דביר, נקודת חן - תל אביב, עמ' 104
  12. ^ תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 32-28
  13. ^ תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 33-32
  14. ^ רוז וצדוק שלוש
  15. ^ אברהם רותם, 181 בני משפחת שלוש מסובים ל"סדר", תל אביב בשחור לבן, מעריב, 14/04/1971
  16. ^ שמחה – פרחה ויוסף – אליהו שלוש שדרות רוטשילד 9
  17. ^ 1 2 תיק תיעוד - שד' רוטשילד 9, פינת רח' הרצל, תל אביב, עמ' 7
  18. ^ מכון לרדיו ולאלקטרוניקה, דאר היום, 10/04/1928
  19. ^ בני כהן, מ"קרלטון" עד "תנובה", עמ' 37-26
  20. ^ בהתאחדות הסוחרים, הארץ, 13/04/1939
  21. ^ א. כנרתי, "למרחב" עבר לביתו, למרחב, 19/05/1957
  22. ^ האדמו"ר מבאבוב משקיע בבנק "קרדיט", חרות, 14/06/1961
  23. ^ סמי סגול השלים רכישת נכס היסטורי ברוטשילד בכ-40 מ' ש'