זכי שלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זכי שלוש
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביוני 1893
יפו, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1973 (בגיל 80)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון הטכנולוגי של ציריך עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות הסגנון הבינלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות בית פומרוק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
זכי שלוש באמצע שנות ה-40
בית פרדס ברח' לבונטין 5, שתוכנן על ידי אדריכל זכי שלוש - סגנון אר דקו

זכי שלוש (15 ביוני 18931973) היה אדריכל תל אביבי, בן למשפחת שלוש. כאדריכל שפעל בתקופת הקמתה של העיר הלבנה, השתתף בהחדרת הסגנון הבינלאומי (באוהאוס) לאדריכלות הישראלית. בין המבנים החשובים שתכנן בתל אביב נמנים בית בראון (רח' מזא"ה 38), בית פרדס (רח' לבונטין 5) ובית פומרוק (רח' אחד העם 56).

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש נולד ביפו לאברהם חיים שלוש ושרינה לבית אלבז למשפחה בת שישה ילדים. סבו, אהרן שלוש, היה מראשי העדה הספרדית ביפו וממייסדי נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר). יוסף אליהו שלוש הוא דודו מצד אביו. בבגרותו נשלח ללימודים גבוהים באירופה, שם למד בקולג' רולאן שבפריז ובפוליטכניון שבשווייץ. לאחר שהשלים את לימודיו בבית הספר הגבוה לעבודות ציבוריות בפריז, הוסמך כמהנדס-אדריכל.

פעילותו האדריכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית בראון ברח' מזא"ה פינת רח' אחד העם, שתוכנן על ידי אדריכל זכי שלוש - הסגנון הבינלאומי

זכי שלוש חזר לארץ ישראל בשנת 1928, השתקע בתל אביב ועבד בה כאדריכל. באותן שנים, העיר חוותה בנייה מואצת במיוחד בשל הגידול המהיר בכמות התושבים. שלב זה בהתפתחותה האורבנית של תל אביב כונה העיר הלבנה, ורבים מהמבנים שהוקמו בתקופה זו תוכננו בסגנון אר דקו ובסגנון הבינלאומי (באוהאוס). שלוש השתלב בשפע האדריכלים שפעלו בעיר בתקופה זו, ותכנן כמה מבנים שנודעו בחשיבותם האדריכלית:

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש גם נכנס לפעילות ציבורית בעיריית תל אביב עם הצטרפותו לוועדת בניין העיר. הוא גם השתתף בייסודה של אגודת האינג'נירים והארכיטקטים בארץ ישראל, וכחבר הוועד המרכזי של האגודה, נשלח לייצגה בוועידות בינלאומיות - בפראג (1935), בפאריס (1937) ובשווייץ (1938). שלוש גם כיהן כיושב-ראש בית הדין האזורי לשכר דירה של וחבר בית הדין לערעורים בדבר החרמת דירות לחיילים משוחררים. כמו כן, היה פעיל בוועד העדה הספרדית בתל אביב והיה חבר במועדון רוטרי.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש התגורר בבית משפחתו ברח' פינס 32 בתל אביב. בית זה הוא אחד משני בתים תאומים סמוכים (כתובתו של הבית הסמוך היא רח' פינס 30), שהוקמו על ידי משפחת שלוש. הבתים התאומים נבנו על ידי האחים יוסף אליהו שלוש ואברהם חיים שלוש מחומרי בניין שיוצרו במפעלם - מפעל האחים שלוש. כאמור, משפחת אברהם חיים שלוש השתכנה ברח' פינס 32, והבן זכי נותר בבית זה עד אחרית ימיו. הוא נפטר בא' בכסלו תשל"ד, 1973, בלי להשאיר צאצאים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "בתים מן החול" מאת ניצה מצגר-סמוק - מאמר באתר "אופקים" (של אוניברסיטת תל אביב), ובו מוזכר אדריכל זכי שלוש כמתכנן בית פרדס ברח' לבונטין 5
  2. ^ דליה קרפלמיהו עמי בראון, מאספני האמנות הבכירים בארץ. קווים לדמותו, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2009, בכתבה מוזכר אדריכל זכי שלוש כמתכנן בית בראון ברח' מזא"ה פינת רח' אחד העם
  3. ^ "בוסתן בבית הבאוהאוס ליד הבורסה" מאת דוד הכהן - כתבה באתר ynet, ובה מוזכר אדריכל זכי שלוש כמתכנן בית פומרוק ברח' אחד העם 56