בית רואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית רואן
Maison de Rohan
סמל בית רואן
סמל בית רואן
מדינה ממלכת צרפתממלכת צרפת ממלכת צרפת
אתניות צרפתים

בית רוֹאַןצרפתית: Maison de Rohan) היא משפחת אצולה צרפתית בעלת השפעה משמעותית על ההיסטוריה של המדינה. זו הייתה - לצד בית קליסון (אנ') ובית לאבל - המשפחה החזקה ביותר בברטאן.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית רואן הם צאצא מהוויקונטים של פורואה (vicomté de Porhoët) ובעקבות הגנאלוג המשפחתי פייר-יאסנת מוריס דה בובואה (דום מוריס) - מהמלך הברטוני המיתולוגי קונאן מריאדוק (אנ'). בן המשפחה הראשון הידוע הוא גתאנוק (Guethenoc), שבנה את טירת ז'וסלן (אנ'), והוא כבר נחשב כחלק ממשפחת רואן, אם כי רק נינו נשא את השם.

גתאנוק הוא אביו של ז'וסלן, שהשתתף בכיבוש הנורמני של אנגליה ובקרב הייסטינגס. בתמורה הוא קיבל אדמות בבדפורדשייר, בבקינגהאמשייר ובגלוסטרשייר, כולל העיירה קארוונט (אנ'). הוא מת בשנת 1074.

בנו של ז'וסלן, אודון הראשון מפורואה ( Eudon I, vicomte de Porhoët, מת לאחר 1092) נישא לאן דה לאון (Anne de Léon), בתו של הוויקונט מלאון (צר'); בניהם היו הוויקונטים ז'ופרואה (Geoffroy), ז'וסלן ואלן דה רואן הראשון, ויקונט דה קסטלנואק (Alain I de Rohan, Vicomte de Castelnoec, מת ב-1128). בנו של ז'ופרואה, אודון השני מפורואה, היה דוכס ברטאן בשנים 1148 עד 1156 כעוצר של אשתו ברטה. בנו השני של ז'ופרואה היה אלן דה לה סאוש הראשון (Alain I de la Ceoche), שהתיישב באנגליה משנת 1172 ומת שם בשנת 1190. צאצאיו הם בני משפחת האצולה האנגלית של La Zouche, שנכחדה בשנת 1799.

אלן הראשון, הצעיר ביותר, הוא בונה טירת רואן, שעל שמה קרא לעצמו כעת, והאב של משפחת רואן. בנו אלן דה רואן השני (מת לאחר 1168) היה הראשון בעל התואר ויקונט דה רואן (Vicomte de Rohan).

בית רואן בימי הביניים והרנסאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת רואן החזיקה בתואר זה עשרה דורות לפני שאלן דה רואן התשיעי (Alain IX de Rohan, מת ב-1462) קיבל בחזרה את מחוז פורואה כנכדו של אוליבייה דה קליסון החמישי (אנ'). עם זאת, ענף זה גווע עם נכדו ז'אק דה רואן הראשון ב-1527.

אולם במקביל, החלה עלייתם של צאצאיו של בן דודו של אלן התשיעי, אדון גמנה (אנ'), לואי דה רואן הראשון (מת ב-1457), צאצא מנישואיו השניים של סבם ז'אן דה רואן הראשון. עם בניו של לואי הראשון התחלק הענף הזה לשני שושלות, השושלת הראשונה רואן-ז'ייה (פייר דה רואן הראשון הפך לנסיך רואן ב-1485, צאצאו אנרי השני הפך לדוכס רואן ב-1603) והשושלת השנייה רואן-גמנה (1570, נסיך גמנה, 1594, דוכס מונבזון (Duc de Montbazon)).

התחלקות המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואן-שאבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרי דה רואן השני
שלט האצולה של רואן-שאבו

בשנת 1604, העלה אנרי הרביעי, מלך צרפת את בן דודו, הנסיך אנרי דה רואן השני, לדרגת דוכס רואן (אנ'), ובכך הפך את ויקונוטות רואן לדוכסות. עם זאת, הדוכס החדש העביר את מושבו מרואן לטירת פונטיבי (צר'), שסבו ז'אן דה רואן השני בנה. הוא התחתן עם בתו של השר החזק סילי (אנ') ב-1605 והפך למנהיג הצבאי של ההוגנוטים בצרפת לאחר רצח המלך אנרי הרביעי ב-1610.

לאחר מותו ב-1638 עברה הירושה הגדולה שלו לבתו היחידה ששרדה, מרגריט דה רואן (אנ') (1616/17–1684). למרות מועמדים רבים לנישואין, שחלקם היו בעלי דם מלכותי, בשנת 1645 היא התחתנה מתוך אהבה עם האריסטוקרט הקתולי חסר הפרוטה אנרי שאבו (אנ') (1615–1655) מפואטו (אנ'). למרות ההתנגדות של שושלת רואן השנייה, היא הצליחה להבטיח שבעלה יהפוך לדוכס השני של רואן ושם משפחתה המהולל הועבר לילדיה, ויצרה את משפחת רואן-שאבו (השושלת הזכרית של שאבו). משפחה זו עדיין מבוססת היום בטירת ז'וסלן בברטאן, וענף שנישא בשאטו דה בונפונטיין (Château de Bonnefontaine) באנטראן (אנ'). גם טירת לה מוט-טיי (אנ') הייתה שייכת למשפחת רואן-שאבו במאה ה-20.

רואן-גמנה-מונבזון-סוביז[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת רואן השנייה הועלתה לדרגת נסיך גמנה (אנ') מאז 1570, דוכס מונבזון (Duc de Montbazon) ופאירי של צרפת (אנ')[א] מאז 1594, ולנסיך דה סוביז (Prince de Soubise) מאז 1667. ארבעה נסיכים-בישופים של שטרסבורג היו משושלת זו. אולם לאחר פשיטת רגל ב-1783, זמן קצר לפני המהפכה הצרפתית, היגרו בני המשפחה לבוהמיה ולאוסטריה, שם המשפחה משגשגת עד היום.

"הנסיכים הזרים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמאה ה-17 ואילך, השתמשו בני רואן במוצאם המלכותי כביכול הברטוני לא רק כדי לעלות לדרגה נסיכים, אלא גם כדי להשיג דרגת אצולה של "נסיכים זרים (אנ')"[ב] שעלתה על זו של דוכסים ופאירי של צרפת. מטרתם הייתה, מצד אחד, להוכיח את ריבונותם של מלכי ברטון הוותיקים, ומצד שני, להדגים את מוצאם הישיר מהם - ומכאן השימוש בשם הפרטי מריאדק (Mériadec) במשפחה.

שתי האמירות אינן מובנות מאליהן ואף שנויות במחלוקת. בני משפחת רואן ניסו לבסס את טענתם בנושא באמצעות גנאלוגים כמו פייר-יאסנת מוריס דה בובואה (Pierre-Hyacinthe Morice de Beaubois) ממסדר המאוריסטים (אנ'), המכונה "דום מוריס" (Dom Morice), אך גם לאכוף אותה פשוט באמצעות כוחם ועושרם, כלומר לעוות את ההיסטוריה לטובתם - נוהג מקובל במשפחות במשטר הישן. בני משפחת רואן הבטיחו את תביעתם ואת עמדתם באמצעות:

הנסיכים-בישופים של שטרסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-18, ארבעה קרדינלים ממשפחת רואן ירשו זה את זה כנסיכים-בישופים של שטרסבורג:

נסיכי כנסייה חשובים נוספים מהמשפחה היו:

פשיטת רגל והגירה לאוסטריה ולבוהמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1783 פשט ז'יל ארקיל מריאדק דה רואן, הנסיך דה גמנה (אנ'), את הרגל, שערורייה שגדולה ממנה התרחשה ב-1785, מעורבותו של אחיו, הקרדינל לואי, קרדינל רואן, בפרשת מחרוזת היהלומים (אנ'). משפחתו של פושט הרגל היגרה לאוסטריה, שם התאזרחה עד מהרה. בשנת 1816, נכדו שארל אלן דה רואן (אנ') זכה בתואר הישן דוכס בויון (אנ') בקונגרס וינה בשל יחסיו עם משפחת לה טור ד'אוברנייה (אנ'). ב-1820 קנה שארל אלן דה רואן, את השליטה באחוזות בסיכרוב (אנ'), סביאני (אנ'), צ'סקי דוב (אנ') וטורנוב בבוהמיה. שריד לכך ניתן לראות ברוהאנשטיין (בצ'כית: Rohanský kámen), אנדרטה שהצביעה על גבול הנחלה של משפחת רואן על ההר ישטד (אנ') ליד ליברץ. ב-1 בינואר 1834 הוא רכש מאיגנאץ פאלגה הבן את אחוזת לומניצה (אנ') ואחוזת צ'יסטה (אנ').

כשהשושלת גוועה ב-1846, הסניף הצעיר יותר של רואן-גמנה, נסיכי רושפור, ירש את תארים של נסיך רואן, נסיך גמנה, דוכס מונבזון ודוכס בויון וכו', כמו גם את האחוזות הבוהמיות שהם רכשו ב-1945 במהלך צווי בנש (אנ'), אבל הפסידו שוב.

רואן-גייה דה ל'איל ורואן-פולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף רואן-גייה דה ל'איל (Rohan-Gué de l'Isle) הופיע בסביבות 1270 עם בנו הצעיר של אלן דה רואן השישי, ונקרא על שם היישוב סן-אטיין-דו-גייה-דה-ל'איל (אנ'). הענף גווע בשנת 1554. הענף שכמעט לא מוכר של רואן-פולדו (Rohan-Poldu) התנתק ממנו ונקרא על שמו של היישוב פולדו ליד פונטיבי (אנ'), אשר שייך היום לסן-ז'אן-ברוולי (אנ'). החבר המפורסם ביותר במשפחה זו היה אמנואל דה רואן-פולדוק (אנ'), גראנד מאסטר במסדר ההוספיטלרים מ-1775 עד 1797. הוא נפטר בשנת 1800.

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בצרפתית Pairie de France, כבוד יוצא דופן שניתן רק למספר קטן של דוכסים, רוזנים ונסיכים של הכנסייה הקתולית בצרפת.
  2. ^ בצרפתית: Prince étranger, דרגת אצולה גבוהה, אם כי מעט מעורפלת, בחצר המלוכה הצרפתית של המשטר הישן.
  3. ^ 1 2 בצרפתית: Grand aumônier de France, היה תפקיד בחצר המלוכה הצרפתית וחבר ב-Maison du Roi ("בית המלך") בתקופת המשטר הישן. הוא ניהל את הענף הדתי של בית המלוכה. מקור השם בכינוי לצדקה לעניים (באנגלית alms).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית רואן בוויקישיתוף