בית (סרט, 1977)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית
Hausu, ハウス
בימוי נובוהיקו אוביאשי
תסריט צ'יהו קצ'ורה
שחקנים ראשיים Kimiko Ikegami
Yōko Minamida עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה Asei Kobayashi, Mitsuyoshi Yoshino עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Yoshitaka Sakamoto עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן
חברת הפקה טוהו
הקרנת בכורה 30 ביולי 1977
משך הקרנה 88 דקות
שפת הסרט יפנית
סוגה אימה, קומדיה
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית (ביפנית: ハウス או Hausu, באנגלית: House) הוא סרט אימה קומי ניסיוני שיצא ב-1977 בבימויו והפקתו של נובוהיקו אוביאשי. במרכזו תלמידת בית ספר שנוסעת עם שש חברות לבקר בבית דודתה בכפר, שם הן נתקלות בשורה של אירועים על-טבעיים במסגרתם הנערות נקטלות על ידי הבית בזו אחר זו.

הסרט זכה לביקורות שליליות לרוב, אבל היה שובר קופות ביפן. בשנים 2009–2010 הוא זכה לראשונה להפצה רחבה בצפון אמריקה, קיבל ביקורות חיוביות והפך במהרה לסרט פולחן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערה צעירה המכונה גורג'ס מתכננת חופשת קיץ עם אביה האלמן, מלחין קולנוע עשיר שנסע לעבודה באיטליה. עם שובו לביתם בטוקיו, הוא מודיע לה בהפתעה על נישואיו לאישה בשם ריוקו אמה. גורג'ס הנסערת כותבת לדודתה מכתב ומבקשת לבקר אותה בביתה בקיץ במקום. הדודה מסכימה, וגורג'ס מזמינה לחופשה שש חברות: פרוף המלומדת, מלודי המוזיקלית, קונג פו האתלטית, מאק הגרגרנית, סוויט העדינה ופנטזי החולמנית.

דודתה של גורג'ס מקבלת את הנערות ועורכת להן סיור בבית, שלאחריו הן מניחות אבטיח שהביאו עמן בבאר כדי לשמור עליו קר. מאק הולכת להביא את האבטיח ולא חוזרת, וכשפנטזי הולכת גם היא לבאר היא מוצאת שם את ראשה הערוף של מאק שמרחף באוויר ונושך את פנטזי בישבנה לפני שהיא מצליחה להימלט. שאר הנערות מתייחסות בביטול לנושא, אך לאט לאט מתחילות להיתקל גם הן במלכודות על-טבעיות שונות ברחבי הבית. הדודה נעלמת לאחר שהיא נכנסת למקרר שבור והנערות מותקפות ונרדפות בזו אחר זו על ידי חפצים שונים בבית. גורג'ס הופכת לאחוזת דיבוק לאחר שהיא משתמשת במראה של הדודה וסוויט נעלמת לאחר מתקפה של מזרנים. הנערות מנסות לברוח מהבית, גורג'ס מצליחה לצאת מהדלת אך שאר הנערות ננעלות בפנים. הן מנסות למצוא את הדודה כדי לפתוח את הדלת, אך מוצאות את היד הכרותה של מאק בצנצנת. מלודי מתחילה לנגן בפסנתר כדי לעודד את רוחן של האחרות, ולפתע הן שומעות את קולה של גורג'ס שרה במעלה המדרגות. כשפרוף וקונג פו עולות לבדוק את העניין, הפסנתר מתחיל לנשוך את אצבעותיה של מלודי, כורת אותן ולבסוף אוכל אותה בשלמותה.

בקומה העליונה, קונג פו ופרוף מוצאות את גורג'ס לבושה בשמלת כלה. היא מראה להן את היומן של דודתה, וכשקונג פו עוקבת אחרי גורג'ס מחוץ לחדר היא מוצאת את גופתה של סוויט לכודה בתוך שעון מטוטלת גדול שמתחיל להשפריץ דם לכל עבר. הנערות הנותרות המפוחדות מנסות לבצר את הקומה העליונה של הבית בזמן שפרוף, פנטזי וקונג פו קוראות ביומן של הדודה. ראשה הענק של גורג'ס עוצר אותן ומגלה להן שהדודה מתה לפני שנים רבות בזמן שהיא חיכתה לשובו של ארוסה ממלחמת העולם השנייה, ושרוח הרפאים שלה נותרה מאחור ואוכלת נערות רווקות שמגיעות לביתה. הנערות מותקפות שוב על ידי חפצים שונים, ופרוף צועקת לקונג פו שתתקוף את החתול של הדודה - בלאנש. היא מצליחה לבעוט בציור של בלאנש על הקיר, שהורג את החתול עצמו במציאות, והציור מתחיל להשפריץ דם שמציף את כל החדר. פנטזי רואה את גורג'ס בשמלת הכלה ושוחה לעברה, היא נראית כמו דודתה בבבואה שבדם ומחבקת את פנטזי.

בבוקר למחרת, ריוקו מגיעה לבית ומוצאת את גורג'ס לבושה בקימונו קלאסי. גורג'ס אומרת לה שהחברות שלה יתעוררו בקרוב ויהיו רעבות. היא לוחצת את ידה וריוקו נשרפת ונעלמת.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפני טוהו פנו לנובוהיקו אוביאשי, שהיה אז במאי פרסומות מוערך, עם הצעה להפיק עבורם סרט בסגנון מלתעות, שיצא בארצות הברית שנתיים קודם והיה ללהיט ענק.[1][2] הוא החל לפתח אותו בהשפעת רעיונות של בתו צ'יגומי, שהבשילו לתסריט מאת צ'יו קצ'ורה.[1][3]

אוביאשי, שנולד בהירושימה ואיבד את כל חברי ילדותו בהפצצות על העיר במלחמת העולם השנייה, הכניס בתסריט התייחסויות לנושא לדבריו דרך הרעיון של רוח רפאים של אישה שמחכה לשובו של אהובה מהמלחמה והמרירות והאכזבה שהופכות אותה לרוח רעה שאוכלת את הנערות שלא חוו את ההפצצות.[1]

הפרויקט קיבל אור ירוק, אך לא התקדם במשך שנתיים מכיוון שאיש בטוהו לא רצה לביים אותו. אובאישי המשיך לקדם את הסרט למרות זאת עד שהאולפן החליט לאפשר לו לביים אותו בעצמו. הסרט צולם באחד מהסטים הגדולים ביותר של טוהו ואוביאשי צילם אותו בלי סטוריבורד במשך כחודשיים.[1][4]

רוב השחקניות בסרט היו בתחילת דרכן המקצועית, וחלקן עבדו לפני כן רק עם אוביאשי בפרסומות ובסרטיו העצמאיים.[5] אוביאשי ליהק את שבע הנערות במהלך השנתיים שבהן התסריט המתין לתחילת הצילומים לאחר שהופיעו כדוגמניות בפרסומות שונות שביים.[1]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הופץ לראשונה על ידי אולפני טוהו[6][7] ב-30 ביולי 1977 ביפן, כדאבל פיצ'ר עם סרט רומנטי בשם Pure Hearts in Mud.[8] טוהו לא ציפו מהסרט להצליח, אבל הוא הפך ללהיט מסחרי וזכה לפופולריות במיוחד בקרב בני נוער.[1][3][9][8]

הסרט לא זכה להקרנות רשמיות במערב, עד שב-2009 זכויות ההפצה שלו נקנו על ידי Janus Films במטרה להוציאו ב-DVD במסגרת אוסף סרטי פולחן של חברת קריטריון.[10] עם פרסום הדבר החלה החברה לקבל פניות רבות של צופים שביקשו לצפות בו בהקרנות קולנועיות, והוחלט להוציאו לסיבוב הקרנות מצומם כולל שתי הקרנות סולד אאוט בפסטיבל הסרטים האסיאתיים בניו יורק.[10][11] ב-2010 הפיצה החברה עותק מחודש של הסרט בהפצה רחבה יותר בקולנועים ברחבי צפון אמריקה.[10]

הסרט יצא באוסף קריטריון ב-DVD ובבלו-ריי באוקטובר 2010. בין תוכני הבונוס שנכללו בהוצאה הזו היו ראיונות עם צוות היוצרים, סרט קצר של אוביאשי מ-1966 והטריילר של הסרט.[12][13]

מעמד פולחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית צבר לאורך השנים קהל מעריצים אדוק ונחשב כיום לקלאסיקת קאלט.[14][15] ב-2009 דירג אותו מגזין הסרטים היפני Kinema Junpo במקום ה-160 ברשימת 200 הסרטים היפנים המובילים בכל הזמנים;[16] באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes הוא מופיע בהתבסס על הציון הממוצע שלו ברשימת 200 סרטי האימה הגדולים בכל הזמנים;[17] אתר Screen Rant דירג אותו במקום ה-9 ברשימת 16 סרטי האימה היפניים הטובים בכל הזמנים; האתר Bloody Disgusting כלל אותו ברשימת 20 סרטי הבית הרדוף הטובים בכל הזמנים וקבע כי הסרט "לוקח את הרעיון לקיצוניות מטורפת".[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Obayashi, Nobuhiko (Director) (2009). Constructing a House (DVD) (ביפנית). United States: The Criterion Collection. נבדק ב-29 באוקטובר 2010. {{cite AV media}}: (עזרה)
  2. ^ Obayashi, Nobuhiko (Director) (2002). Interviews: Beginning (DVD) (ביפנית). United Kingdom: Eureka Entertainment. נבדק ב-30 באוקטובר 2010. {{cite AV media}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Katsura, Chiho (Screenwriter) (2009). Constructing a House (DVD) (ביפנית). United States: The Criterion Collection. נבדק ב-29 באוקטובר 2010. {{cite AV media}}: (עזרה)
  4. ^ Hartzheim, Bryan (בנובמבר 2010). "Maniac Mansion". Rue Morgue. Rodrigo Gudino (106): 47. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Obayashi, Nobuhiko (Director) (2002). Interviews: Casting & Production (DVD) (ביפנית). United Kingdom: Eureka Entertainment. נבדק ב-29 באוקטובר 2010. {{cite AV media}}: (עזרה)
  6. ^ Obayashi, Nobuhiko (Director) (2002). Interviews: Release and Legacy (DVD) (ביפנית). United Kingdom: Eureka Entertainment. נבדק ב-29 באוקטובר 2010. {{cite AV media}}: (עזרה)
  7. ^ Galbraith IV 2008, p. 309.
  8. ^ 1 2 Stephens, Chuck (26 באוקטובר 2010). "The Housemaidens". The Criterion Collection. אורכב מ-המקור ב-4 באפריל 2016. נבדק ב-29 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Obayashi, Chigumi (Story scenarist) (2009). Constructing a House (DVD) (ביפנית). United States: The Criterion Collection. נבדק ב-29 באוקטובר 2010. {{cite AV media}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 "Nobuhiko Obayashi's House: Come Inside". The Criterion Collection. 13 בינואר 2010. אורכב מ-המקור ב-4 באפריל 2016. נבדק ב-31 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "House: Awards – Allmovie". AllMovie. אורכב מ-המקור ב-24 באוקטובר 2012. נבדק ב-31 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "House 1977 – The Criterion Collection". The Criterion Collection. אורכב מ-המקור ב-27 בינואר 2017. נבדק ב-31 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ David Harley (15 באוקטובר 2010). "Blu-ray Review: The 1977 Classic 'Hausu'!". Bloody Disgusting. נבדק ב-9 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Murguía, Salvador Jimenez (2016). The Encyclopedia of Japanese Horror Films. Rowman & Littlefield. p. 138. ISBN 978-1442261662.
  15. ^ Casalena, Em (8 בספטמבר 2016). "The 16 Best Japanese Horror Movies of All Time". Screen Rant. נבדק ב-8 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 「オールタイム・ベスト 映画遺産200」全ランキング公開. Kinema Junpo (ביפנית). אורכב מ-המקור ב-27 בינואר 2011. נבדק ב-1 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ n.a. (n.d.). "200 Best Horror Movies of All Time". Rotten Tomatoes.com. Fandango Media. נבדק ב-8 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Navarro, Meagan (6 באוגוסט 2019). "The 20 All-Time Best Haunted House Horror Movies - Bloody Disgusting". Bloody Disgusting. נבדק ב-8 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בית_(סרט,_1977)&oldid=37589252"