בלה קופצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בלה קופצ'י
Kopachi.jpg
לידה 16 בספטמבר 1921
איוד, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בינואר 2010 (בגיל 88)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בלה קופצ'י ׁ(בהונגרית: Köpeczi Béla;‏ 16 בספטמבר 1921 איוד - 17 בינואר 2010 בודפשט) היה היסטוריון ופוליטיקאי הונגרי. היה שר התרבות ויושב ראש של האקדמיה ההונגרית למדעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלה קופצ'י נולד בעיירה איוד בטרנסילבניה למשפחה ממוצא הונגרית. בשנת 1946 בלה קופצ'י קיבל תואר בהוראה מאוניברסיטת בודפשט. בשנים 1946–1949 הוא למד בסורבון. כאשר בלה קופצ'י חזר להונגריה הוא עבד בהוצאה לאור. בשנת 1952 הוא התקבל למפלגת הפולעים הסוציאליסטית של הונגריה ובשנת 1953 קיבל תפקיד בכיר במערכת הצנזורה. בהמשך הוא היה דמות מרכזית במחלקת התרבות של הוועד המרכזי של המפלגה ודמות מפתח בהכללת מדיניות ממשלתית בתרבות המדינה.

בשנים 19651988 בלה קופצ'י היה פרופסור באוניברסיטה ובשנים 19671970 סגן הרקטור.

בשנים 19821988 בלה קופצ'י היה שר התרבות של הונגריה.

בתחום ההיסטוריה הוא עסק בעיקר בחקר היסטוריה הונגרית מהמאה ה-17 ועד המאה ה-20. המחקרים היו ברוח אידאולוגיה הקומוניסטית. נושא נוסף במחקריו היה מלחמת העצמאות של הונגריי טרנסילבניה נגד שלטון בית הבסבורג, חקר אירועי ההיסטוריה הציבורית והתרבותית של המאה העשרים ובחינת היחסים ההיסטוריים ההונגריים-צרפתיים. בהתבסס בעיקר על מחקריו הארכיוניים בחו"ל, הוא סיכם את ההיסטוריה הדיפלומטית של אימרה תאוקולי (1677–1685), מלחמת העצמאות של פרנץ ראקוצי (1703-1711) והגירת ראקוצ'י.

בשנת 1967 בלה קופצ'י התמנה לחבר בהתכתבות באקדמיה ההונגרית למדעים, בשנת 1976 הוא הפך לחבר מן המניין. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 הוא היה סגן המזכ"ל של הארגון. לאחר 1988 שימש כיו"ר המועצה ההונגרית, ומשנת 1989 עד 1998 היה יו"ר ועדת אונסק"ו ההונגרית. בשנת 1989 הוא נבחר לחבר כבוד באקדמיה הפורטוגזית.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Esze Tamás. Budapest, Művelt Nép, 1952, 82 p. (Esze Tamással)
  • II. Rákóczi Ferenc. Budapest, Művelt Nép, 1955, 407 p. (R. Várkonyi Ágnessel)
  • II. Rákóczi Ferenc válogatott levelei. Szerk. Köpeczi Béla. Budapest, Bibliotheca, 1958, 367 p.
  • II. Rákóczi Ferenc politikai és erkölcsi végrendelete. Szerk. Borzsák István és Köpeczi Béla. Budapest, Akadémiai, 1984, 555 p. (ביחד עם אישטוואן בורז'אק)
  • A bujdosó Rákóczi. Budapest, Akadémiai, 1991, 572 p.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]