בן עמי פיינגולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פרופ' בן עמי פיינגולד (נולד ב-4 באוגוסט 1931) הוא סופר, חוקר ספרות ומבקר תיאטרון, מחשובי מבקרי התרבות בישראל. פעיל משנות ה-60; בשנות ה-70 וה-80 היה גם מבולטי מבקרי תרבות הפופ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיינגולד נולד בארץ ישראל ב-1931. אביו, יעקב פיינגולד, עזב את ניו יורק בגיל 17 על מנת להתגייס לגדוד קלעי המלך של הגדודים העבריים. אימו צילה (צביה) לבית בלר, עזבה את פולין בגיל 17 על מנת לעלות לארץ ישראל עם תנועת השומר הצעיר ב-1917; מרבית משפחתה הושמדה בשואה. בילדותו התגורר פיינגולד בשכונת בורוכוב, שלימים הפכה לחלק מהעיר גבעתיים.

לאחר שירותו הצבאי, למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. קיבל תואר שני בשנת 1971[1] וב-1978 השלים עבודת דוקטורט, שעסקה ביצירתו של ראובן אשר ברודס.

פיינגולד היה מורה בבית הספר עירוני ט' בתל אביב. הרצה בבית הספר לחינוך ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובנוסף הרצה במכללת לוינסקי. במחקריו עסק בחקר ספרות ההשכלה, בדרמה העברית ובהוראת הספרות. כתב וערך מספר ספרי לימוד להוראת הספרות בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השואה בדרמה העברית - 1989, הקיבוץ המאוחד
  • הוראת הסיפור הקצר - 1989, רמות
  • למה דרמה? חינוך ותיאטרון - 1996, איחתאב
  • ללמוד רחל - 1996, רמות
  • הבלדה ודרכי הוראתה - 1998, מכון מופת
  • תש"ח בתיאטרון - 2001, הקיבוץ המאוחד
  • מכלניות לפונדק הרוחות: אלתרמן המחזאי - 2009, ספריית פועלים (קישור לפרק ב' מתוך הספר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]