בנדיקטוס השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנדיקטוס השני
BenedictII.jpg
לידה 635
רומא, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במאי 685 (בגיל 50 בערך)
רומא, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש דת, כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־81
26 ביוני 6848 במאי 685
(45 שבועות ויומיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האפיפיור בנדיקטוס השנילטינית: Benedictus II;‏ 625 - 8 במאי 685) היה האפיפיור מה-26 ביוני 684 עד מותו. יום חגו של האפיפיור בנדיקטוס השני הוא ה-7 במאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדיקטוס נולד ברומא בשנת 635.[1] ייתכן שהוא היה חבר במשפחת סאוולי, אם כי זה לא בטוח. בצעירותו הוא נשלח לקנטורום שולה, והתבלט ביודעו את כתבי הקודש ועל ידי שירותו.

הבישופים של רומא נבחרו על ידי הכמורה ואנשי רומא, על פי הנוהג באותם זמנים; הקיסרים הנוצרים היו ראשי העם, ולכן נדרשה הסכמתם לבחירה. אבל בעודם מתגוררים במזרח, מצב זה הפיק עיכובים ממושכים ומספר רב של אי-נוחות. אף שנבחר בשנת 683, הוא לא הוכתר עד לשנת 684, בשל המתנתו לאישורו של הקיסר קונסטנטינוס הרביעי . על פי ה"דיאורנוס ליבר ", הוא השיג מן הקיסר צו אשר ביטל לחלוטין אישורים אימפריאליים או נתן להם אפשרות להשגה מהאקסרכיה של רוונה. בנדיקטוס אימץ באופן סמלי את שני בניו של קונסטנטינוס, יוסטיניאנוס והרקליוס.

כדי לעזור לדכא את המונותליטיזם, הוא השתדל להשיג את החתימות של הבישופים של היספניה לפסיקות של ועידת קונסטנטינופול השלישית של 680/1, ולהביא את ההכנעה לצווי מקאריוס, הבישוף המודח של אנטיוכיה.

שחזור של כנסיות רבות ברומא מיוחסות לשלטונו של בנדיקטוס שנמשך פחות משנה. לאחר ששלט 11 חודשים, נפטר האפיפיור בנדיקטוס השני ב-8 במאי 685 ונקבר בסנט פטרוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנדיקטוס השני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
לאו השני
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
יוחנן החמישי