היספניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התיאטרון הרומי במרידה

היספניהלטינית: Hispania) הוא השם שהעניקו הפיניקים לחצי האי האיברי (פורטוגל, ספרד, אנדורה וגיברלטר של ימינו). מקור השם הוא "אי-שפנים". העברית הנה שפה בה דברו וכתבו בין השאר פיניקים, עמונים ובני ישראל. כיוון שלרומים אין 'ש' ו'פ' שאינה דגושה Shaphan הפך ל-Span.[1] ולראייה, ראו מטבעות מימי הקיסרים שנולדו בספרד טראיאנוס ובנו אדריאנוס; כדוגמה מטבע זהב המציג בצד אחד את אדריאנוס ובצד השני של המטבע את היספניה ישובה ולרגליה ארנבת (אזניים גדולות; דומה לשפן). סברה אחרת שהמילה נגזרת מהמילה פיניקית/עברית ספון, נסתר. בתקופת הרפובליקה הרומית נחלקה היספניה לשתי פרובינקיות: היספניה קיטריור (Hispania Citerior, מילולית: היספניה הקרובה) והיספניה אולטריור (Hispania Ulterior, מילולית: היספניה המרוחקת). בתקופת אוגוסטוס חולקה היספניה אולטריור לשתי פרובינקיות חדשות, בייטיקה (Baetica) ולוסיטניה (Lusitania), ושמה של היספניה קיטריור הוחלף לטרקוננסיס (Tarraconensis). מאוחר יותר, בימי דיוקלטיאנוס ויורשיו, נוצרו הפרובינקיות החדשות קרתגיננסיס (Carthaginensis), גלאיקיה (Gallaecia) והאיים הבליאריים, שנשתייכו מבחינה מינהלית לדיוקסה בראשות ויקאריוס של היספניאי (Hispaniae, היינו הפרובינקיות הקלטיות).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היספניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרתגו, המעצמה הימית. מאת צבי הרמן, מסדה, 1963
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.