בזיליקת פטרוס הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בזיליקת פטרוס הקדוש
Petersdom von Engelsburg gesehen.jpg
בזיליקת פטרוס הקדוש
מידע על המבנה
שם בשפת המקור
Basilica Sancti Petri
סוג כנסייה
כתובת קריית הוותיקן
מדינה קריית הוותיקןFlag of the Vatican City.svg  קריית הוותיקן
תאריך התחלה 1506
תאריך סיום 1626
גובה 138 מטר
שטח 220 מ' X ‏ 150 מ'
ארכיטקט דונטו ברמנטה
רפאל (צייר)
אנטוניו דה סאנגלו
מיכלאנג'לו
ויגנוליה
ג'יאקומו דלה פורטה
קרלו מדרנו
ג'ובאני לורנצו ברניני
סגנון אדריכלי בארוק ורנסאנס
זרם נצרות קתולית
קואורדינטות 41°54′08″N 12°27′12″E / 41.902222222222°N 12.453333333333°E / 41.902222222222; 12.453333333333 קואורדינטות: 41°54′08″N 12°27′12″E / 41.902222222222°N 12.453333333333°E / 41.902222222222; 12.453333333333 
אתר הבזיליקה
(למפת קריית הוותיקן רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנים הבזיליקה
תוכנית הבזיליקה המקורית (המבנה המרובע) לצד האצטדיון והבזיליקה היום
התוכנית המקורית של דונטו ברמנטה
שרטוט מבנה הבזיליקה כיום בצורת הצלב הלטיני

הבזיליקה האפיפריורית של פטרוס הקדושלטינית: Basilica Sancti Petri), ידועה רשמית באיטלקית כ-Basilica Papale di San Pietro in Vaticano או בפשטות בזיליקת פטרוס הקדוש היא המבנה המרכזי של קריית הוותיקן. בזיליקת פטרוס הקדוש היא מבנה הדת הנוצרי הגדול בעולם, ויכול להכיל בתוכו עד כ-60,000 איש. היא ידועה כ"כנסיית האם" של הנצרות הקתולית ונחשבת לאחד האתרים הקדושים ביותר לנצרות.[1][2][3] היא תוארה כ"מחזיקת מקום ייחודי בעולם הנוצרי" וגם כ"גדולה מכל כנסיות העולם הנוצרי". במסורת הקתולית, היא מקום קבורתו של פטרוס הקדוש, שהיה אחד משנים עשר השליחים של ישו ולפי המסורת גם הבישוף הראשון של רומא ולכן גם הראשון בשושלת האפיפיורית.

המסורת ומספר ראיות היסטוריות אומרות כי קברו של פטרוס הקדוש ממוקם ממש מתחת למזבח של הבזיליקה. מסיבה זו, רבים מהאפיפיורים נקברו בבזיליקת פטרוס הקדוש משחר התקופה הנוצרית.

בזיליקת פטרוס הקדושה היא אתר צליינות ידוע, בשל הפולחן הדתי המבוצע בה וכמו כן גם בשל ההקשרים שלה להיסטוריה הדתית הנוצרית. הקשרים לאפיפיוריות, לקונטרה-רפורמציה, והקשריה עם מספר אמנים ידועים, שהידוע מביניהם הוא מיכלאנג'לו. כמבנה ארכיטקטורי, הבזיליקה ידועה כמבנה הגדול ביותר של תקופתה. בניגוד לאמונה הרווחת, הבזיליקה אינה קתדרלה, מאחר שאינה מקום מושבו של בישוף. מעמדה הכנסייתי המדויק הוא בזיליקה אפיפיורית.

תוכן עניינים

ציר הזמן של הבזיליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1452- שיפוצים עתידיים מתוכננים לבזיליקה בהובלת האפיפיור ניקולאס החמישי[4]
  • 1506- תחילת הבנייה של הבזיליקה והנחת אפן הפינה על ידי יוליוס השני[5]
  • 1546- מיכלאנג'לו ממונה על עבודות הבנייה של הבזיליקה[5]
  • 1593- סיום העבודות על כיפת הבזיליקה[6]
  • 1606- שיפוצים נוספים בבזיליקה על ידי קרלו מדראנו[7]
  • 1614- חזית הבזיליקה הושלמה[8]
  • 1626- חנוכת הבזיליקה[5]
  • 1823- שריפה פורצת בבזיליקה ופוגעת באוצרות יקרים מפז[5]
  • 1825- שחוזרים מבוצעים בבזיליקה (במכוון בשנה הקדושה)[5]
  • 1941- נמצאו עצמותיו האפשריות של פטרוס הקדוש[5]
  • 1972- ניסיון להשחתה של הפייטה התרחש על ידי אדם בעל גרזן שביקר בתוך הבזיליקה[9]

על פטרוס הקדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פטרוס הקדוש

פטרוס הקדוש היה אחד משליחיו החשובים ביותר שלו ישו והאפיפיור הראשון בהיסטוריה. בעת כיבוש ירושלים ב-49 לספירה הוא ברח לרומא, היה למנהל קהילה נוצרית רומאית ושם הוצא בהמשך בשנת 64 לספירה להורג על ידי הקיסר נירון בהאשמתו בשריפה אשר התחולללה באותה העת ברומא. פטרוס הקדוש נצלב כמו ישו על צלב, אך הוא ביקש במפורש להיצלב הפוך כדי לא לחלוק באותו מעמד כמו של ישו. בסופו של דבר נצלב פטרוס באמצע האצטדיון של נירון (שבנה אותו קודם קליגולה) ברומא. מאז גבעה מקודשת זאת לנצרות (ובייחוד המיקום המקורי בו הוצב האובליסק לידו נצלב פטרוס) הפכו למקום צליינות רחב ולליבה של הכנסייה הקתולית בכל העולם.[10][11]

השפעתה של הבזיליקה על אדריכלות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אדריכלות הבארוק

השפעתה של בזיליקת פטרוס הקדוש על האדריכלות באירופה, במיוחד על אדריכלות הבארוק הייתה עצומה. היא נחשבה ועדיין נחשבת לדוגמת המופת של מבנה הכיפה בכנסיות בעולם, ורבים ניסו לחקות אותה- ביניהם כריסטופר רן בקתדרלת סנט פול והאינווליד בפריז. כך גם אבות ארצות הברית בססו את הכיפה של מבנה הקונגרס של ארצות הברית על סמך הכיפה של הבזיליקה.[12] השפעה גדול במיוחד הייתה לבזיליקה על בזיליקה אחרת הנמצאת בחוף השנהב והיא- בזיליקת גבירתנו של השלום ביאמוסוקרו.

חשיבותה העולמית של הבזיליקה על פי אונסק"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריטריון הראשון להיפכת קריית הוותיקן לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו מנצחת בחשיבות הגדולה ביותר הבזיליקה:

"קריית הוותיקן, יצירת אומנות רציפה אחת שבנייתה נמשכה לאורך שנים, מייצגת דוגמת מופת ייחודית של עיצוב החלל ושילוב יצירות שהן מהנודעות של המין האנושי.... האייקון המפורסם ביותר של אדריכלות דתית, בזיליקת פטרוס הקדוש..."

http://whc.unesco.org/en/list/286

השפעתה של הבזיליקה גם מוזכרת בקריטריון השלישי:

"קריית הוותיקן הפעילה השפעה עמוקה על התפתחות האומנות מהמאה ה-16. אדריכלים ביקרו בה כדי ללמוד את המבנים של ברמנטה (בזיליקת פטרוס הקדוש, חצר הבלוודרה), של מיכלאנג'לו (כיפת הבזיליקה) של ברניני (שדרת העמודים של כיכר פטרוס הקדוש, הבלדקינו של הבזיליקה). בעל השפעה גם מחוץ לאירופה, מבני הוותיקן הועתקו וחוקו בשפע, הציורים (הפרסקאות של רפאל ומיכלאנג'לו) וכך גם לא פחות עתיקות המוזיאונים."

http://whc.unesco.org/en/list/286

הסגנון האדריכלי מוזכר בנוסף גם בקריטריון הרביעי:

"קריית הוותיקן היא יצירה דתית מפוארת ואידיאלית למופת של אומנות הרנסאנס ושל אמנות הבארוק."

http://whc.unesco.org/en/list/286

השפעתה מוזכרת גם על ידי הסופר ג'ון יוליוס נורדויץ' בספרו:

"בזיליקת פטרוס הקדוש, הכנסייה המשמעותית בכל העולם הנוצרי היא פרויתיהם של כישרונות מרובים, מזדקפת בנצחון מעל גבעת הוותיקן. במשך קרוב למאה וחמישים שנה, אפיפיורים הירשו זה את זה האדירו את הרעיון הנעלה של מקדש פטרונם"

– John Julius Norwich, ed. Great Architecture of the World. p153, http://www.greatbuildings.com/buildings/st_peters_of_rome.html

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הקמת הבזיליקה הישנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הראשי הראשון הידוע כיום שעמד במקום זה בתקופת האימפריה הרומית היה קומפלקס גני אגריפינה עד שהקיסר גאיוס קליגולה בנה במקום אצטדיון שכבר אז הכיל את האובליסק המפורסם בהליופוליס הקיים גם היום במרכז כיכר פטרוס הקדוש. כשעלה לשלטון הקיסר נירון הוא פיאר עד מאוד ופיתח את האצטדיון. בסמוך לאצטדיון עבר כביש מהיר (ביחס לאותם הימים) בשם ויה קורנילה (Via Cornelia). [13]

לפני הקמת הבזיליקה עמד במקום בבירור נקרופוליס פגאני ונוצרי כאחד גדול , שם לפי המסורת (וגם לפי ממצאים חדשים) ייתכן כי נקבר פטרוס הקדוש.[14]

בזיליקת פטרוס הקדוש הישנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא אינה הראשונה שהוקמה במקום זה בנקרופוליס של רומא העתיקה. לפניה הייתה בזיליקה עצומה בגודלה שכיום מכונה "בזיליקת פטרוס הקדוש הישנה". היא נחנכה ב-323 לספירה על ידי הקיסר קונסטנטין, והתקיימה במשך 1200 שנה.[15][16] לפי האמונה קונסטנטינוס הגדול ראה צלב זוהר באמצע השמיים, מלווה בהתגלות הכתובה במילים הבאות:

In Hoc Signo Vinces (בעברית: "על ידי הסימן הזה אתה תכבוש")

https://www.ewtn.com/library/CHRIST/LATERAN.HTM

היא מוקמה סביב מתחם צליבתו ההפוכה של פטרוס הקדוש כך שהמזבח היה במקום צליבתו המשוער. המסורות היו חלוקות מאוד בעניין מקום צליבתו של פטרוס הקדוש, ולפי אחת הגרסאות האובליסק היה המקום בו ניצלב. מאוחר יותר הוזז האובליסק למקומו הנוכחי. בתחילת ימי הביניים הבזיליקה הייתה נתונה לבזיזות משום שעמדה מחוץ לחומות רומא, ולכן האפיפיור לאו הרביעי החל לבנות את החומות והמגדלים שחלקם שרדו עד היום ומהווים את חומות הוותיקן. שדרת עמודים חיברה בין הבזיליקה הישנה לבין טירת סנטאנג'לו הסמוכה. מידות הבזליקה הישנה עומדות על כאורך של 123 מטר מהכניסה אל האפסיס, וברוחב של 63.4 מטר. היא הייתה מורכבת בצורת צלב המכיל בתוכו 5 ספינות. את 5 הספינות אפשר לחלק ל-4 שורות המבדילות בין כל ספינה ולספינה, כשכל אחת מהן מכילה 22 עמודים. היא הייתה מעוטרת בפסיפסים מדהימים, שמעטים מהם שרדו עד היום. במהלך המשך ימיי הביניים, כשהאפיפיורות הקתולית הייתה באביניון טיפול בבזיליקה הישנה לא היה דחוף במיוחד. מצב זה השתנה עם חזרת האפיפיורות לרומא, ואז הוחלט לחדש אותה (משום שהייתה במצב רעוע מאוד באותה התקופה). דו"ח מאוחר יותר שכתב לאונה בטיסטה אלברטי קבע כי הבזיליקה נמצאת במצב הנדסי בעייתי במיוחד. במהלך ההיסטוריה ניסו אפיפיורים להציע תוכניות לחידוש הבזיליקה.

תוכניות לחידוש הבזיליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשון שבהם היה ניקולאס החמישי: ניקולאס הציב למשימה את ברנארדו רוסלינו אך תוכניותיו לא יצאו לפועל. הן לא יצאו לפועל עקב פטירתו של ניקולאס ב-1455. ההנחה הראשונית הייתה שהמבנה יהיה בצורת צלב לטיני. המבנה נשאר במצבו במשך זמן רב ולא תוחזק כיאות. האפיפיורים עד לאותה תקופה ניסו לחדש את הבזיליקה תוך כדי שמירה על המבנה העתיק אך בעת שלטונו של האפיפיור יוליוס השני, הוא הורה להרוס את המבנה כולו ולבנות בזיליקה חדשה לגמרי. רבים התנגדו לו וראו בזה צעד קיצוני מדי, מפני שלבזיליקה הישנה הייתה חשיבות עצומה מתחילת ההיסטוריה של הכנסייה הקתולית. חלקים מסוימים (בעיקר עבודות אומנות) מהבזיליקה הישנה והמזבח שומרו, אך כמעט כל המבנה נהרס ככלל, לרבות עמודי שלמה שלפי המסורת הגיעו במקור מבית המקדש הראשון.[17][18][19][20]

צעדו הראשון של יוליוס היה לשכור אדריכל, ואת הזכות נתן לדונטו ברמנטה, שתכנן בעצמו גם את גלריית אופיצי בפירנצה.[21]

מברמנטה ועד מיכלאנג'לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוליוס השני קיבל כמה וכמה הצעות לצורתה של הבזיליקה החדשה אך בחר בצורת הצלב היווני, שהוצעה על ידי דונטו ברמנטה. במרכז הצלב הייתה אמורה להבנות כיפה בהשראת הפנתאון ברומא. יוליוס השני יצר אספה של 35 קרדינלים באביב של שנת 1506 והניח את אבן הפינה. ברמנטה הספיק לעבוד יחסית הרבה על הבזיליקה, ורוב העיטורים שתכנן הושלמו כל זאת ועוד כשקשתות של הספינה הראשית גם היו כבר בשלבי בנייה. דונטו ברמנטה נפטר ב-1514 ולא היה מי שימשיך את עבודתו ולכן הציב יוליוס את גואנילו דה סנגלו (Giuliano da Sangallo) ואת פרה ג'יקונדו דה ורונה (Fra Giacondo da Verona) למשימה. הם בעצמם עבדו ביחד עם האומן הנודע רפאל. רפאל היה אהוב במיוחד בקרב חוג הבנאים והאדריכלים של הבזיליקה וזכה מהם לאהדה רבה. גואנילו נפטר בשנת 1516 ופרה בשנת 1515, כך שתהליכי העבודה חוו עוד פעם טלטלה. רפאל עצמו המשיך להוביל את הפרויקט כשהוא האדריכל היחידי עד יום מותו בשנת 1520. אחרי מותו של רפאל, המתח בין תומכי הצלב הלטיני והצלב פרץ החוצה שוב ולבסוף בוצעה הרחבה של המבנה לצורת צלב לטיני. המחלוקת המשיכה להתקיים, במיוחד במהלך שנותיהם של האדריכלים אנטוניו דה סנגלו (Antonio da Sangallo) ובלדזרי פרוזי (Baldassari Peruzzi). הם עשו ניסויים במבנה ושינו את התוכניות במהלך הבנייה.[22][23][24] בעת ניהולם של הבזיליקה עבודות הבנייה נעשו באיטיות למדי. סנגלו היה תומך בתוכנית הצלב הלטיני לבלזיליקה. יוליוס השלישי, שהיה באותו הזמן האפיפיור של הכנסייה הקתולית, לא היה בטוח בעצמו בעבודתו של סנגלו, ורצה לקבל תשובה החלטית האם הכיוון שסנגלו הוביל את הבזיליקה בהחלט חיובי (בדיקה זאת נעשתה לאחר מותו של סנגלו). בשביל זה יוליוס השלישי קרא למיכלאנג'לו לתת חוות דעת עניינית על מצבה של הבזיליקה. מיכלאנג'לו נבהל, וגרם ליוליוס השלישי לפטר את הסגנים שהיו עתידים לתפוס את מקומו של סנגלו. צעד זה הזמין את תחילת תקופתו של מיכלאנג'לו בתכנון הבזיליקה.[25] דגם העץ של סנגלו שרד עד היום.[25]

בתקופתו של מיכלאנג'לו ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכלאנג'לו שתפס את העבודה על הבזיליקה בשנת 1548, רצה לקחת מוטיבים מתוכניתו המקורית של דונטו ברמנטה ולהחזירם אל המבנה. הוא עצמו בנה את הכיפה הגדולה של הבזיליקה אף על פי שלא ראה אותה שלמה מעולם. מיכלאנג'לו פיקח על המיזם במשך כ- 20 שנה עד מותו בשנת 1568 שהיה החלק הקריטי ביותר בכל הבנייה של כל הבזיליקה (ושדרש את התכנון הרב ביותר). מיכלאנג'לו עצמו החזיר את הצורה המקורית- צורת הצלב היווני של ברמנטה. בנוסף לכל מילאנגלו נתקל בבעיה שהחרידה אותו בתכנונו של סנגלו. סנגלו התכוון להרחיב את הבזיליקה אפילו יותר ולהוסיף לה 2 מגדלים עצומים. עד לכאן למילאנג'לו לא הייתה אף התנגדות, אך ההבנה שהמגדלים וההרחבה הנוספת של סנגלו תופסים כל כך הרבה מקום עד לכדי כך שלמעשה הם יצטרכו בבוא הימים להרוס את הקפלה הסיסטינית ואת הארמון הראשי של הוותיקן בשבילם. מיכלאנג'לו גם לא אהב את העובדה שבזיליקה תהיה מאוד חשוכה בחלל הפנים שלה עקב מיעוט החלונות בה. מיכלאנג'לו אפילו אמר שגם אם חיילים יעבדו במשך כל הלילה על ניקויי הבזיליקה לקראת היום שלמחרת הם לא יצליחו לגמור את מטלתם. את כל עבודתיו המרובות ביצע מיכלאנג'לו ללא כלל שכר (מרצונו החופשי). אך הייתה כוונה מרובה למעשה זה מצד מיכלאנג'לו (לא מבחינה כספית דרך אגב, למרות שהוא היה איש עשיר למדי). הכוונה הראשית של מיכלאנג'לו בצעד זה הייתה להתיר לו להשמיט חלקים מרובים מהתוכנית של סגנלו, במיוחד את הרחיבו את הבזיליקה לטעמו יותר מידי. חשוב לציין בנוסף כי מיכלאנג'לו לא היה חסיד כל וכלל לברמנטה, ושנא אותו אפילו עוד כשקיבל את התפקיד. הסיבה שהוא תמך כל כך בתכנונו הייתה העובדה שהוא אהב והעדיף את תוכניתו של ברמנטה יותר מכל תוכנית אחרת שהוצעה. מיכלאנגלו עבד בייעילות, תוך כוונה לגמור את המבנה מהר ככל האפשר בזמן הצקר ביותר, במחיר המועט ביותר, בפאר המרבי ביותר ווך כדי הימנעות מהריסת הבסיס הקיים.[25] יוליוס השלישי נתן גם למילאנגלו את המשרה- ראש חברת פבריקה (שהייתה חברת הבנייה של הבזיליקה באותה התקופה). תובנה חשובה שהבינה את מיכלאנג'לו הייתה שעדיף שהבניין יהיהי איכותי יותר במראהו מאשר בגודלו. לכן כשעבד מילאנג'לו על החלק החיצוני של המבנה הוא השקיע בו רבות (זאת הייתה עיקר עבודתו). התוכנית של מיכלאנגלו הייתה מובנת על פי סדר אדריכלי מובהק, כך שכל חלק בבניין עומד בפני עצמו. מיכלאנג'לו גם לא עבד לפי חוקים אדריכליים נוקשים, כמו אלו של האדריכלות הקלאסית. הוא יצר לפי שיקול דעתו ובכך גרם לניצנים לאדריכלות חדשה לגמרי- אדריכלות הבארוק. ברבות הימים נהפכה בזיליקת פטרוס הקדוש לדוגמה הטובה ביותר של סוג אדירכלות זה.[25]

התוכנית של סנגלו

ג'יאקומו דלה פורטה (Giacomo della Porta) החליף את מיכלאנג'לו והמשיך את הבנייה פחות או יותר לפי אותה המתכונת. במשך השנים 1606 ל-1626 הוספו לבזיליקה מגדלי פעמונים על ידי ברניני שהוסרו לאחר מכן והמבנה הורחב לצורת צלב לטיני לפי בקשתו של האפיפיור פאולוס החמישי. ב-8 בנובמבר 1626 הושלמה בנייתה של הבזיליקה על ידי האפיפיור אורבן השמיני.[26][25]

הטיוטה של מיכלאנג'לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצא חדש מאוספי גלריית הוותיקן מראה את אחד מהדפים המקוריים בהם השתמש מיכלאנג'לו בתכנון הכיפה. מיכלאנג'לו ידוע בכך שהשמיד רבים ממסמכיו לקראת סוף חיוו, אך מסיבות מסוימות טיוטה זאת אכן נשמרה.- מכך היא הינה נדירה באופן מיוחד.[27]

התוכנית של רפאל
הכיפה של ברמנטה

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממדי החזית הם: 376.28X149.44 רגל. על גג החזית מופיעים פסליהם של ישו ויוחנן המטביל, לצד פאולוס הקדוש ופטרוס הקדוש ושליחים נוספים. פסליהם של פאולוס ופטרוס גדולים ומרשימים יותר מאלו של השליחים. החזית כוללת בנוסף גם 2 שעונים- האחד משנת 1288.[28] החזית עצמה נבנתה ותוכננה על ידי האדריכל קרלו מדרנו בסגנון הרנאנס הגבוה. על החזית מוצבת מרפסת מרשימה שנקראת Loggia of the Blessings, הויא המרפסת המשמשת להכתרת האפיפיור החדש. מעל הכניסה ומתחת למרספת ממוקם תבליט המתאר את נתינת המפתחות לפטרוס הקדוש על ידי ישו[29]

הכניסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה מכילה כמה וכמה דלתות ראשיות בכניסתה. את הדלת הימנית ביותר בנה אנטוניו אוורולינו בשנת 1455 והתאפיינה בחן רב, עוד כשהייתה קיימת הבזיליקה הישנה. מימינה נמצאת הדלת הקדושה שעיצב ויקו קונסורטי (Vico Consorti) מ-1950. הדלת הקדושה משמשת אך ורק את האפיפיור בשנת יובל לבזיליקה בלבד. מעגל הדלת הקדושה מופיע הכיתוב:

PAVLVS V PONT MAX ANNO XIII and GREGORIVS XIII PONT MAX

אלו הן ההוראות לפיהן משתמשים בדלת.

וכך הוא המשך הכיתוב:

PAVLVS VI PONT MAX HVIVS PATRIARCALIS VATICANAE BASILICAE PORTAM SANCTAM APERVIT ET CLAVSIT ANNO IVBILAEI MCMLXXV

בעברית: פאולוס השישי, פונטיפקס מקסימוס, פתח וסגר את הדלת הקדושה של הבזיליקה הפטריאכלית הזאת בשנת היובל של 1975

IOANNES PAVLVS II P.M. PORTAM SANCTAM ANNO IVBILAEI MCMLXXVI A PAVLO PP VI RESERVATAM ET CLAVSAM APERVIT ET CLAVSIT ANNO IVB HVMANE REDEMP MCMLXXXIII – MCMLXXXIV

בעברית: יוחנן פאולוס השני, פונטיפקס מקסימוס, פתח וסגר והפריד את הדלת הקדושה הזו של פאולוס השישי משנת היובל בשנת היובל לגאולת האנושות 1893-84

IOANNES PAVLVS II P.M. ITERVM PORTAM SANCTAM APERVIT ET CLAVSIT ANNO MAGNI IVBILAEI AB INCARNATIONE DOMINI MM-MMI

בעברית: יוחנן פאולוס השני, פונטיקס מקסימוסף פתח וסגר שוב את הדלת הקדושה בשנת היובל הגדולה, של התגלמותו של האדון

בצד שמאל ניצב פסלו של קרל הגדול, שיצר הפסל אוגוסטינו קורנאקיני (Agostino Cornacchini) ובצד ימין עומד פסלו של קונסטנטינוס הגדול (מייסד הבזיליקה) שיצר ג'ובאני לורנצו ברניני בשנת 1670.[30][31] הדלת הדרומית ביותר נקראת "דלת המתים" והיא עוצבה על ידי Giacomo Manzù.[32] על הכניסה מופיע הכיתוב:

"בכבוד לנסיך השליחים; על ידי פאולוס החמישי בורגזה, רומאי, האפיפיור העליון, בשנת 1612 של נהיגה בדוגמטיות"

http://www.newworldencyclopedia.org/entry/St._Peter's_Basilica

הספינה הראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה הראשית כוללת בצדדיה השונים קפלות עם פסלים הנוגעים בנושאים דתיים. הפסל המפורסם ביותר מכולם הוא הפייטה (Pietà) של מיכלאנג'לו. הקפלה המממשיכה את הקפלה של הפייטה היא קפלת אכילת לחם הקודש, עם אחת היצירות המפורסמות ביותר של ברניני ואחריו מופיע פסלו של גרגוריוס השלושה עשר שנבנה על ידי קמילו רוסקוני. בהמשך הבזיליקה מופיע פסלו של פטרוס הקדוש בעת הכתרתו, שמיוחס לאומן הימיי ביניימי ארנופולו די קאמביו (Arnolfo di Cambio).[33] במקום ההתצטלבות של הספינה הראשית עם הספינה המשנית עומדים 4 עמודים עצומים שמקור בהשראה מאיה סופיה באיסטנבול.[25] אורכה של הספינה הראשית עומד על 218 מטר.[34]

פסליהם של ארבעת הקדושים בספינה הראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסליהם של 4 קדושים מופיעים בבזיליקה ומכילים בקרבתם (בתוך קפלות מיוחדות) את שרידיהם של קדושים אלו.[35]

פסלו של לונגינוס הקדוש, מאת ברניני בספינה הראשית

בלדקינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזבח של ברניני באפסיס הבזיליקה המוזהב

על קברו של פטרוס מוצבת חופה ("בלדקינו" baldacchino , באיטלקית) המורכבת מארבעה עמודים בגובה של 96 רגל, אשר עוצבה על ידי הפסל האיטלקי ג'ובני לורנצו ברניני ונמצאת בדיוק מתחת לכיפת הבזיליקה. עמודי הבלדקינו מצופים בקישוט ספירלי, דבר שנותן תחושה של עלייה השמיימה המקושטים בעלי דפנה וזית. הבלדקינו עשוי מיותר מ-100,000 פאונד של ברונזה, וגובהו כפי שצויין קודם שווה לכבניין בן 10 קומות (!).[36] בבארוק התחושה היא אנטי סטאטית, אין קווים ישרים אלא קימוטים, גלים, שבירות, קיפולים וכדומה. הבלדקינו נעשה כתוספת לאחר השלמת הבנייה (לא תוכנן במקור) מאחר שקנה המידה הגדול של הכנסייה לא איפשר לצופה לחוש את חווית המקום בפריים אחד אלא תוך הזזת הראש כלפי מעלה ולכן הבלדקינו שימש כאיזון פרופרציונלי. בתוך הבלקדינו נמצאת יונה שפיסל ברניני כסימיון לרוח הקודש.[37][38]

כדי לבנות את הבדקינו העצום הצטרך ברניני כמות ענקית של ברונזה, שאותה הוא השיג מהפורטיקו של הפנתאון ברומא. על כך נאמר:

הבלדקינו

"מה שהברברים לא עשו, נעשה על ידי ברברניני"

http://www.vaticanstate.va/content/vaticanstate/en/monumenti/basilica-di-s-pietro/interno.paginate.2.html

מפתחות אורבנוס השמיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל זה של האפיפיור אורבנוס השמיני חרוט על בסיס הבדלקינו. המפתחות מייצגים את אותם המפתחות שקיבל פטרוס הקדוש מישו, והם לקוחים בין היתר גם מתוך שלט האצולה האפיפיורי של אורבנוס.[39]

האפסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפסיס של ברני הקרוי בשם "הכס של פטרוס הקדוש בהדרו" הוא כנראה מדוגמאות הבארוק הטובות בכל הזמנים, והוא אחד ממוקדי הבארוק הבולטים יותר בבזיליקה. תקרת האפסיס המוזהבת מכילה תבליטים המתארים את חיוו של ישו ושליחיו. ברניני עצמו יצר את השיא של האפסיס והוא הכיסא הריק של פטרוס הקדוש. כיסא זה נוצר על ידי ברניני עצמו ומכיל בתוכו את הכיסא המקורי ששימש את פטרוס הקדוש לפי האמונה הנוצרית. הכיסא של ברניני עשוי מכמויות עצומות של ברונזה מצופה, והכיסא המקורי של פטרוס הקדוש נמצא בתוך הכיסא של ברניני העוטף והמגן עליו מכל עבר. המזבח של ברניני עצמו מכיל דמויות של מלאכים ועננים המקיפים את החלון העגול שבמרכזו יונה המסמלת את רוח הקודש. בנוסף לכל על הכיסא של ברניני מופיע תבליט בו נראה פטרוס הקדוש, מקבל במלא האחריות את המפתחות לגן העדן מידיו של ישו. הכיסא עצמו מכיל לצידו את פסליהם של 4 אנשי כנסייה ותאולוגים חשובים, והם: אוגוסטינוס, אתנסיוס, יוחנן כריסוסטומוס ואמברוזיוס. על פי אחד מחוקי אדריכלות הבארוק החשובים ביותר, נותנים הפסלים של תאולוגים אלו תחושה של זרימה ותנועה אל המבנה ובכך מקיימים חוק התנועה של הבארוק. במזבח מופיעים גם 4 דמויות המחזיקות את הכתר הקדוש. ייתכן בהחלט כי זאת היא לא פחות ממידע נסתר שאמור להראות למאמין הנוצרי כיצד לתמוך בכנסייה בזמנים קשים בה היא נמצאה באותה התקופה (בגלל הרפורמציה הפרוטסטנטית). [40]

הפסיפסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפסי בזיליקת פטרוס הקדוש נמצאים במיקום המפגש של הספינה הראשית עם שאר חלקי הבזיליקה, בדיוק ליד הבלדקינו של ברניני. הפסיפסים עצמם נראים כפרסקו אך הם אינם.[41] בנוסף קיימים פסיפסים נוספים עוד מתקופת הבזיליקה הישנה (רשימת פסיפסים מופיעה בהמשך הערך).

מראה הבזיליקה מבפנים
העיטורים והכוכבים שבקצה הכיפה

הכיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיפה העצומה של בזיליקת פטרוס הקדוש עוצבה מבפנים בין השנים 1603–1613 על פי Giuseppe Cesari. על הכיפה מופיע הכיתוב:[42]

TV ES PETRVS ET SVPER HANC PETRAM AEDIFICABO ECCLESIAM MEAM. TIBI DABO CLAVES REGNI CAELORVM

בעברית: "אתה פטרוס ועל האבן הזאת אני אבנה את הכנסייה שלי, ואני אתן לך את המפתחות אל גן העדן"

– www.vaticanstate.va

הכיפה עצמה מורכבת מ-2 כיפות נוספות- האחת היא כיפה פנימית והשנייה היא כיפה חיצונית המיוצבת על ידי חיזוקי ברזל שנוספו במהלך המאה ה-18 כדי לשמור על יציבות המבנה. ברמנטה עצמו התכוון לבנות כיפה אחת בלבד למבנה, אך התוכנית השתנתה לכיפה כפולה על ידי אנטוניו דה סנגלו כיוון שיצרה בעיות הנדסיות חמורות. מיכלאנגלו יצר חיזוקים חשובים לכיפה, שמייצבים אותה עד היום. הכיפה כוללת בקצה של צלב עצום, שתהליך השמתו שם היה קשה במיוחד. [43]

ליד קצה התורן של הכיפה הגדולה (מתחת לכיפה הקטנה יותר שמעל לכיפה הראשית) מופיע הכיתוב:

S. PETRI GLORIAE SIXTVS PP. V. A. M. D. XC. PONTIF. V

בעברית: "לתהילת פטרוס הקדוש, סיקטוס החמישי, אפיפיור, בשנת 1590 והשנה החמישית לכהונתו"

http://www.newworldencyclopedia.org/entry/St._Peter's_Basilica

כשיצר מיכלאנג'לו את הכיפה הוא ביסס את המבנה שלה בבירור על הכיפה שהעריץ עוד משחר ילדותו- כיפת קדתרלת פירנצה. למעשה הוא אפילו ביקש ממכרים שהיו לו בפירנצה, לשלוח לו במיוחד את המידות המדויקות של הכיפה. ייתכן כי כוונתו המקורית של מילאנג'לו לכיפה הייתה לבנות אותה בצורה מעט מחודדת. מסתבר שייתכן שאפילו הרבה יותר מחודדת מאשר זאת הקיימת בפירנצה. כנראה הסיבה שגרמה למיכלאנג'לו לבנות אותה בצורה מעוגלת (או "כיפתית" יותר) הייתה סיבה טכנית- המבנה יצטרך לנשוא מעליו הרבה פחות משקל אם ימנע מלהיות מחוד כמה שרק אפשר. בנוסף לפי התוכנית המקורית של מיכלאנג'לו (חוץ מהעובדה שרצה בצלב יווני ולא בצלב לטיני) היו ארבע כיפות משנה לכיפה הגדולה שמתוכם הושלמו רק שתיים. עיצוב הפנים של הכיפה עצמה מתאר דמויות דתיות נוצריות לאורך ההיסטוריה של הנצרות. הכיפה עצמה אמורה להדמות את התחושה של גן העדן יותר מאשר את התחושה של מבנה שנבנה על ידי בני אדם- זו הסיבה שמופיעים כוכבים במרכז הכיפה (לקראת מקום ההתחברות עם "הכיפה הקטנה") שאמורים לדמות את השמיים.[25] מעגל שורת האותיות המעוגלת שבבסיס הכיפה נמצאת הגלריה, מעליה 16 חלונות עצומים ומעליהם מתחילה סדרת העיטורים. 16 הדמויות הראשונות ממקום ההתחלה שמעל לחלונות הוא של 16 קדושים. מעליהם מופיעים דמויותיהם של מהאישים החשובים בנצרות והם: ישו, מריה, יוחנן המטביל, 12 השליחים ויוסף הקדוש. מעליהם מופיעים דמויותיהם המרהיבות של המלאכים המביאים כלים היישמשו במהלך הויה דולורוזה. בתוך ההצורות המעגליות והלאה מופיעים דמויותיהם של מלאכים. בקצה הכיפה עליונה ביותר בכל הבזיליקה ("הכיפה הקטנה") מופיעה דמותו גדולת הממדים של האל האב. כל הדמויות והעיטורים הפנימיים הינם לא פחות מפסיפסים זעירים, כשקויי מתארם נוצרו במשך שנים מרובות על ידי קוואליר ד'ארפינו ( Cavalier d'Arpino).[44]

התצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הכיפה ממוקמת תצפית על כל רומא. למרות הדרך המסורתית להגעה אל תצפית בזאת אחרי עלייה של 551 מדרגות (!) ישנה מעלית באתר המגיעה עד תחילתה של הכיפה. אחרי 320 מדרגות מופיע מפלס הגלריה, שממנה נשקף נוף מרהיב ביופיו אל פנים הבזיליקה.[45]

המונומנט של קלמנס השמיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקלמנס השמיני מוקד מונומנט שנבנה על ידי אנטוניו קנובה ב-1784. המבנה מבוסס על קברו של ברניני, ועל המונומנט נמצאות שתי דמויות- האחת היא האמונה הנושאת את הצלב, והשנייה היא רוח המוות, ושני אריות הצופים אל עבר המתרחש.[46]

קבר יוחנן פאולוס השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן פאולוס השני קבור גם הוא בבזיליקה. ההערכה היא שכ-15,000 עד 20,000 איש מבקרים בקבר מידי יום (!).[47]

המונומנט של האפיפיור אלכסנדר השביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונומנט זה נבנה על ידי הפסל ג'ובאני לורנצו ברניני לכבודו של האפיפיור אלכסנדר השביעי. קומפלקס ומערכת פסלים גדולה ומרשימה זאת מציכה את אלכסנדר השביעי ישוב על כיסא מפואר כשמתחתיו נמצאת דלת העשויה משיש. ליד הדלת מופיע פסל של שלד המחזיק במו ידויו שעון חול- כלז את מתוך כוונה להדגיש את אי הנצחיות של החיים.[48]

מזבח השקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזבח השקר מכיל בתוכו ציור מאת Cristoforo Roncalli שנוצר עוד בשנת 1604. הציור ידוע בשם "העונש על הזזוג חנניה וספירה" והוא מהחושבים שבבזיליקה. הציור מתאר את העונש שהובא על ספירה עקב השקר שספרה לפטרוס הקדוש. חנניה נראה כגופה הנשאת מרחוק, בחלק העליון של הציור. ספירה נפלה אל מולו של פטרוס, כפי שמתואר גם כך בציור. בנוסף מופיע בקפלה פסיפס מפואר.

רשימת יצירות אומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת פסלים נבחרים מהבזיליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונומנט לאפיפיור לאו השנים עשר- Giuseppe de Fabris[49]

רשימת מזבחות נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל הברונזה של פטרוס הקדוש
העונש של הזוג חנניה וספירה, מאת [49]Cristoforo Roncalli

רשימת קפלות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קפלת ההצגה[49]
  • קפלת סבסטיאן הקדוש[49]
  • קפלת גבירתנו של העמוד, מאת ג'יאקומו דלה פורטה[54]
    הציור "הבורגקמייר" (Burgkmair) בבזיליקה

רשימת פסיפסים נבחרים מהבזיליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסיפס הנמצא בתוך קפלת סבסטיאן הקדוש- מאת [49]Domenichino
  • פסיפס של פטרוס הקדוש [49]
  • ההתייחדות האחרונה עם הקדוש ג'רום- מאת Domenichino[49]
  • פסיפס של לוק האוונגליסט- במתחם הכיפה הראשית[49]
  • פסיפס של ג'ון האוונגליסט- במתחם הכיפה הראשית[49]
  • פסיפס של מרקוס האוונגליסט- במתחם הכיפה הראשית[49]
  • פסיפס של מתיו האוונגליסט- במתחם הכיפה הראשית[49]
  • ההשתנות- פסיפס העתק של ציורו המפורסם של רפאל "ההשתנות"[49]
  • The Punishment of the Couple Ananias and Saphira- מאת Cristoforo Roncalli [49]

פסל הברונזה של פטרוס הקדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הפסל

פסל ברונזה זה הוא מהפורסמים בעולם, והיצירות החשובות ביותר בבזיליקה. הוא נוצר עוד בימי הביניים. הדעות על יוצרו חלוקות עד היום, היסטוריונים מסוימים מצביעים על הפסל אמופולו די קאמביו ( Arnolfo di Cambio), ואחרים טוענים כי מקורו עוד במאה החמישית לספירה, עוד בתקופת האימפריה הרומית. המנהג המקובל כשעודרים על ידו הוא לנשק את קצה רגלו, בתור יראת כבוד, במיוחד אצל צליינים נוצרים הדוקים. אמונה זאת מקורה עוד בימי הביניים, במיוחד אצל צליינים אשא הלכו אל מקומות הקודש לנצרות וסיכנו את חייהם עקב כך. הם בקשו במיוחד מפטרוס לפתוח להם את שערי גן העדן, ובתור מחווה נשקו לו גם את רגל פסלו בבזיליקה הישנה כאות כבוד והערכה מעבר לתפילה שנשאו. נוסף לכך אפילו עוד יותר, בכל שנה נהוג לעטרו בקישוטים יקרים מפז ובבדים כדי לדמות אותו כאמיתי (ב-29 ביוני). מאוחרי הפסל הקיר מעוטר בפסיפסים המכילים ד'וגמאות מן הצומח בזהב ואדום.[55] מול הפסל מונח העמוד המפורסם של לונגינוס הקדוש. הכס שעליו יושב פיטר עשוי משיש, וכנראה שנוצר עוד בתקופת הרנסאנס.[56]

על הפסל חרוטות האותיות הבאות:

IOANNE PAULO II PONTIFICE MAXIMO HAEC PERANTIQUA PRINCIPIS APOSTOLORUM STATUA QUAM PIUS PP. XII A. MCMXXXXIX RESTAURAVERAT HAC IN SEDE AD NOVAM DIGNIOREMQUE FORMAM REDACTA COLLOCATA EST A. MCMLXXIX

בעברית: "בעת שלטונו של נסיך האפיפיורים, כשהאפיפיור פיוס השנים עשר שיחזר בשנת 1949, הגיע הפסל למצב מחודש והוצב במקום בשנת 1979"

https://sightsofrome.blogspot.co.il/2012/06/special-statue.html

האגדה אודות הפסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונה שרווחה במשך תקופת זמן ארוכה במיוחד וייתכן כי עדיין רווחת גם כיום הצביעה שהפסל נוצר מהברונזה שבה השתמשו הרומאים כדי ליצור את פסלו סמפורסם של יופיטר, כל זאת בהוראתו של האפיפיור לאו הגדול. האגדה מסרת כי בעת שעתו של אטילה ההוני לכבוש את רומא מיהר אליו האפיפיור לאו הגדול ונפגש איתו מחוץ לגבולות העיר. כשהם נפגשו דמיותיהם של פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש הופיעו מעל ראשיהם במעמקי השמיים. הם אמרו כי הם לא יוותרו מלהציל את העיר כלל. אטילה ההוני נבהל ונסוג מרומא. לאות תודה בנה לאו הגדול את פסלו של פטרוס הקדוש לכבודם ולכבוד העזרה שנתנו לכל רומא. יצירה מתארת את מהלך אירוע זה קיימת עד היום ומצאת בקפלה דלה קולונה (Cappella della Colonna) הסגורה למבקרים.[57]

פסיפס ההשתנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפס זה הוא העתק של הציור המקורי של רפאל שנמצא כרגע במוזאוני הוותיקן (משנת 1815) בתוך תחומי המדינה, והוא מתאר את תהליך ההשתנות שעבר ישו. הפסיפס מחליף במקומו את הציור המקורי, שעמד במזבח זה במשך מאות שנים. היצירה עצמה נוצרה לפי בקשתו של ג'וליאנו דה מדיצ'י (Giulio de' Medici) בשנת 1517. במקור הציור היה אמור להיות לקתדרלת נרבון לאותו האדם שבעתיד יהפוך להיות האפיפיור הידוע קלמנס השביעי אך הוחלט להישאר בתוך תחומי הוותיקן אחרי הכל. הציור מכיל בתועו מאפיינים הקקשורים לאומנות המנייריזם בנוסף. על הציור אמר האומן, האדריכל וחוקר תולדות האומנות המפורסם ג'ורג'ו וזארי:

"שובר את הלב של כל מי שמסתכל"

הציור עצמו הועבר על ידי לא פחות מנפוליאון בונפרטה עוד בשנה מוקדמת ככל האפשר (שנת 1798) והוחזר למקומו הקבוע בבזיליקה בשנת 1815.

הפייטה מאת מיכלאנג'לו

הפייטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פייטה (מיכלאנג'לו)

פייטה (באיטלקית: רחמים) היא פסלו המפורסם הראשון של מיכאלנג'לו בואונרוטי , ונוצרה בביקורו הראשון שלו ברומא שבמדינת האפיפיור באותה התקופה. היא נחשבת לדוגמת מופת המאמצת מוטיבים מהאדריכלות הגותית וממחישה אותם באומנות הרנסאנס החדשה שבאה לעולם. הפייטה נוצרה כפסל לקפלה של Jeande Billheres שהיה קרדינל צרפתי ושנקבר בבזיליקה מגוש שיש אחד בלבד. הפסל עצמו הוא בהחלט הפסל המפורסם בכל רומא כולה כיום. היא מבוססת על הפרופורציות ווהאופי התמים שהקנתה לה אומנות הרנסאנס. היא מציגה את מריה, אמו של ישו מחזיקה את גופתו המתה אחרי שנצלב בצער רב. התהליך עצמו המבוטא בפסל נקרא קינת מרים על ישו ומתאר את הבכי המר שבכתה מריה על אובדן בנה. ראשו של ישו שמוט אחורה, ונראה כי גופו מפוסל בצורה שתקנה לו ריפיון שרירים מלא המקביל מצב בו נמצא המת. פסלים בנושא זה היו נפוצים במיוחד באותה התקופה, ולכן מיכלאנג'לו לא היה הראשון מאומני הרנסאנס שבחר לייצג נושא זה. מיכלאנג'לו עבד על הפסל במשך כמעט 3 שנים, וגמר אותו כשהיה בן 24 בלבד. כחלק מאומנות הרנסאנס הגבוה, נתן מיכלאנג'לו ברק ייחודי לפסל, תוך כדי הדמייה של בדים ועור אדם בצורה מרהיבה לאותה התקופה. הפסל ממחיש את הידע הנרחב שהיה למיכלאנג'לו בכל תחום האנטומיה בצורה מבריקה בנוסף.[58] היצירה מכילה את חתימתו של מיכאלנג'לו וייחודית גם בכך, מפני שזאת העבודה החתומה הראשונה שלו הקיימת כיום.[59]

ייחודיות נוספת של הפסל הוא שמריה נראת בו כאישה צעירה, ולא כמבוגרת כלל, בניגוד למקובל באותה התקופה. כשהתבקש מיכלאנג'לו להסביר את בחירתו, הוא אמר כי העובדה כי מריה הייתה בתולה מנעה ממנה את הליך ההזדקנות. ב-1972 התרחש ניסיון השחתה של הפסל, ומאז הוא שוחזר בחלקו ומוגן על ידי חלון זכוכית עבה.[60]

פסיפס המלאך של הסירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו פסיפס ייחודי מהמאה ה-13, מתקופתה של הבזיליקה הישנה. הוא נוצר על ידי האמן האיטלקי הימי ביניימי ג'וטו די בונדונה, ומושב הקבע הנוכחי שלו הוא במערות האפיפיוריות.[61] התנועתיות שבפסל הופך אותה להיות אחד מהחשובים במאפיין זה בעולם.[62]

קפלות הבזיליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלת סבסטיאן הקדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלת סבסטיאן הקדוש היא אחת מהקפלות החשובות ביותר בבזיליקה והיא מכילה את קברו של יוחנן פאולוס השני בתוכה (משנת 2011). היא כוללת פסיפס עצום בגדולו של סבסטיאן הקדוש של Domenichino בנוסף, על הצלב עפוף במלאכים, לוח רומאי על סוס והמון רב. הפסיפס נוצר על ידי Pietro Paolo Christofari בסגנון אומנות הבארוק. פסליהם של פיוס האחד עשר ופיוס השנים עשר מופיעים שם בנוסף- משני צדדיה של הקפלה.[63][64]

קפלת הפייטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלת הפייטה מכילה מוצג מרכזי אחד והוא הפסל "פייטה" של מיכלאנג'לו והיא הקפלה המפורסמת ביותר בבזיליקה כולה.

קפלת מיכאל הקדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלת מיכאל הקדוש נמצאת באחת מקצוות הבזיליקה ועוצבה על ידיד האומן לורנצו אוטיוני (Lorenzo Ottoni) וכיום היאמעוטרת בהעתק מחתיכות פסיפס זעירות. ההעתק מבוסס על הציור המפורסם מיכאל המלאך הקשת (St Michael the Archangel) שצייר האומן גויידו רני, והושם שם אחרי שהיצירה המקורית הועברה לכנסיית Santa Maria della Concezione dei Cappuccini.[65]

מזבחות הבזיליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזבח העיבור ללא חטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזבח "העיבור ללא חטא" הוא שמו של אחד ממזבחות הבזיליקה העומד לפניו של פסיפס מרהיב. המתחם נוצר על ידי פייטרו ביאנצ'י ( Pietro Bianchi) המציג את תהליך התעברותה של מריה אם ישו (מרים אם ישו) מזרע האלוהים. בפסיפס מופיע מריה כאשר מעופפים סביבה מספר דמויות וביניהם כמה וכמה קדושים חשובים. הקדושים הם: פרנציסקוס מאסיזי, יוחנן כריסוסטומוס ואנטוניוס מפדובה. במהשך הוסף לפסיפס בשנת 1904 כחלק מפעולות שיזמו כנס נשים בינלאומי כתרומה לבזיליקה. לפני קיומו של הכתר על הפסיפס היה במקומו נזר שהוסף בעצמו ליצירה על ידי פיוס התשיעי ב-1854.

כיכר פטרוס הקדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר פטרוס הקדוש מהבזיליקה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כיכר פטרוס הקדוש

כיכר פטרוס הקדוש שתוכננה על ידי ברניני והוזמנה על ידי האפיפיור אלכסנדר השביעי באפריל 1655.ממדי הכיכר הינם: 240X196 מטרים. הכיכר אליפטית ויש לה מבנה של שתי אכסדראות צדדיות. התפיסה של ברניני הסבירה כי 2 אכסדראות אלו מסמלות את זרועות הכנסייה, המחבקות את העולם ואת המאמינים. זרועות אלו מכילות בסך הכל כ-284 עמודים דוריים ו-84 עמודים נוספים והן הוקמו 5 שנים מאוחר יותר, בשנת 1660. את האכסדראות מעטרים 140 פסלים פרי עבודתו של ברניני ותלמידיו המסורים, ומציגים דמויות דתיות ואפיפיורים לאורך ההיסטוריה. תכנון הכיכר נעשה מתוך הבנה של הפרספקטיבה של מי שעומד מול הכנסייה על מנת ליצור תחושה שהכיכר הרבה יותר גדולה.כך גם ברניני יצר את האשליה האופטית שכאשר אדם עומד במרכז הכיכר נראה לו רק עמוד אחד בכל שורה (אף על פי שישנם ארבעה).[66][67][68] פרט לכך הכיכר אכן ענקית ומסוגלת להכיל מאות אלפי בני אדם. במרכז הכיכר עומד אובליסק בגובה 25 מטרים ושתי מזרקות. הזרועות הן אכסדרה מקורה של עמודים כדי להגן מפני הגשם בחורף והשמש בקיץ. על ריצפת הכיכר יש צורה של שמש. האובליסק עצמו הובא לרומא על ידי הקיסר קליגולה. האמונה שהתקיימה בימי הביניים הייתה שאפרו של הקיסר הגדול יוליוס קיסר טמון בכדור הברונזה שמעל לאובליסק[69] לברניני באותה התקופה לא היו הרבה אפשרויות לבנייה- היה לו שטח מצומצם יחסית במרכז רומא שהיה חייב לכלול את האובליסק במרכזו (הוא כבר היה קיים אז במקומו החדש- הוא הועבר לשם ב-1586). קלו מדרנו הצטרף לברניני והוסיף לכיכר מזרקה מפוארת.

תכולת הכיכר היא של כ-400,000 איש.[70] כיום היא מכילה בקרבת מקום בנוסף תחנת רכבת בשם "סן פייטרו" המובילה אליה את התיירים המרובים מדי שנה.[71]

אל הכיכר מובילה דרך מפוארת בשם via della Conciliazione. דרך זאת המעוטרת בעמודי רחוב מרשימים ובעיטורים מרובים, נבנתה על ידי מרסלו פיאסנטיני (M. Piacentini ) על חורבות כפר ימי ביניימי קדום שנאלצו להרוס.[72]

.

הנקרופוליס שמתחת לבזיליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה הקיימת כיום של השכבות הטופוגרפיות של ההנקרופוליס הנמצא מתחת לבזיליקה היא הבאה:[73]

הנקרופוליס של הוותיקן כולל מתחם גדול במיוחד שמתחיל במוזולאום A עד למוזולאום S. ממזולאום S ישנה גישה אל המערות האפיפיוריות שעוברת דרך מזדרון צר ומדרגות. בחלל עומדים כמה עמודים מסיביים שמחזיקים מעליהם את הבלקדינו של ברניני (ראה את המשך הערך). מכאן ואילך נתנת גישה אל קברו של פטרוס הקדוש, שכדי להגיע אליו צריך לעבור דרך שער שיש עצום שבהם קונסטנטינוס הגדול. שער שיש זה נמצא באופן ישיר מתחת לבדלקינו. במהלך השנים בוצעו בשער שיש זה שינויים, והם:[73]

המתחם כולל בתוכו קפלה מפוארת לכבוד קברו של פטרוס הקדוש ועמודי שיש מתקופתו של קונסטנטינוס הגדול. הקפלה מובילה אל קברו של פטרוס הקדוש.[74]

קברו של פטרוס הקדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים 2 מילניות הייתה בוותקין המסורת שבמקום הבזיליקה (החדשה והישנה) נמצא קברו של פטרוס הקדוש. עד למאה ה-20 אפשר לנסח את העובדות בהתעלם מהמסורת כך- ישנו נקרופוליס, לפי המסורת פטרוס חי ברומא ונקבר בנקרופוליס הזה שהכיל באותה התקופה מקדש קטן, אז מכאן נובע הסיכוי כי הוא אכן קבור שם- אז לא נמצא לו אף קבר. עד 1941 לא היו אף עובדות ממשיות, אך משנה זאת תגליות אריכאולוגיות נתנו מענה למסורת המקורית, וכי היום נראה כי כנראה הקבר והעצמות שנקברו בו היו שייכים לפטרוס הקדוש. יש כמה רמזים באזור הקבר ובקבר עצמו שמצביעים על כך- המת היה בשנות ה-60 ו/או ה-70 לחיוו, בדיוק באותו הגיל שפטרוס נפטר לפי המסורת. הוא גם לא היה אדם עשיר (דבר שמשתקף עקב הקבר שלו) בדיוק כמו פטרוס. הוא כנראה חיי ברומא, גם כמוהו, והוא נקבר באדמה עקב חתיכות אפר שנמצאו על העצמות. לבסוף הרמז הגדול ביותר- גרפיטי שצמוד לקבר אומר:[74][75]

הצ'י רו (Chi-Ro)- הסימון הידוע של פטרוס הקדוש. סמל זה הופיע על לוח הגרפיטי

Petros eni (בעברית: פטרוס נמצא כאן)

עדויות אלו מצביעות כי הסבירות כי זהו אכן קברו ואלו אכן עצמותיו של פטרוס גבוהה ביותר באופן יחסי. על הגרפיטי מופיע סימן הצ'י רו (Chi- Ro) הידוע המסמל את פטרוס הקדוש, ובכך מבדיל אותו מאדם סתמי בשם פטרוס שחי גם הוא ברומא. בכל מקרה, העובדה שמאמינים ראו בקבר זה בתור קברו של פטרוס היא וודאית בהחלט- גם אותם יוצרי הגפיטי וגם אנשי המסורת הנוצרית המאוחרת. [74]

לפי מסורות אחרות פטרוס הקדוש קבור בקטקומבות שויה אפיה ברומא ולא בוותיקן כלל.[76]

חשיבות קברו של פטרוס הקדוש בוותיקן מוזכרת כאחד הקריטריונים בהן עמדה קריית הוותיקן לקבלת התואר- אתר מורשת עולמית:

"אתר קברו של פטרוס הקדוש ומתחם העלייה לרגל, קריית הוותיקן מקושרת באופן ישיר וחומרי להיסטוריה של הנצרות. מלמעלה לאלפיים שנה, באתר המיוחס הזה, נאספו אוצרות מזכרונות רבים (כתבי יד וספרים מרובים מהספרייה) והגאון האוניברסלי שלה"

http://whc.unesco.org/en/list/286

רשימת הקבורים בבזיליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק זה מופיעים מספר אישים מרשימת הקבורים בבזיליקת פטרוס הקדוש/ ברומא:

שם תמונה תואר/ ייחוס שם תמונה תואר/ ייחוס שם תמונה תואר/ ייחוס
אגאפטוס הראשון Agapito I papa.png אפיפיור גרגוריוס התשיעי[77] PopeGregoryIX.jpg אפיפיור ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט[77] Antonio David portrait of James Francis Edward Stuart The Old Pretender c. 1720.png מלך
אלכסנדר השני 156-Alexander II.jpg אפיפיור גרגורי הרביעי[77] 101-Gregory IV.jpg אפיפיור ג'ובאני פלסטרינה[77] Palestrina.jpg מלחין
אלכסנדר השביעי Giovanni Battista Gaulli - Portrait of Pope Alexander VII (Fabio Chigi) - Walters 37598.jpg אפיפיור גרגורי החמישי[77] 138-Gregory V.jpg אפיפיור סרגיוס השני[77] Pope Sergius II Illustration.jpg אפיפיור
אלכסנדר השמיני 241-Alexander VIII.jpg אפיפיור אדריאנוס הראשון[77] 95-Adrian I.jpg אפיפיור תאודור השני[77] Pope Theodore II Illustration.jpg אפיפיור
ניקולאס החמישי[77] 208-Nicholas V.jpg אפיפיור יוחנן הרביעי[77] 116-John IX.jpg אפיפיור [77]Saint Processus Valentin de Boulogne 001.jpg קדוש
יוחנן פאולוס השני[77] Pope John Paul II and Vinko cardinal Puljić.jpg אפיפיור יוליוס השני[77] Pope Julius II.jpg אפיפיור הורמיסדס[77] Pope Hormisdas.jpg קדוש
לאו השביעי[77] 252-Leo XII.jpg אפיפיור פיוס הרביעי[77] Pius XI after Coronation.jpg אפיפיור פטרוס הקדוש (לפי המסורת אכן ולפי עדויות מודרניות מסוימות סבירות גבוהה יחסית שגם כן)[74] Pope-peter pprubens.jpg קדוש
כריסטינה, מלכת שוודיה[77] David Beck - Christina, Queen of Sweden 1644-1654 - Google Art Project.jpg מלכה סוטריוס[77] SSoter.jpg אפיפיור מריה קלמנטינה סובייסקי (Maria Clementina Sobieski)[78] פסל המצניח את מריה קלמנטינה סובייסקי בבזיליקה אשתו של ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט
גרגוריוס השישה עשר[79] Gregory XVI.jpg אפיפיור יוליוס השלישי[77] Girolamo Sicciolante - Paus Julius III.jpg אפיפיור צ'ארלס אדוארד סטיוארט[80] +Prince Charles Edward.JPG בנם של מריה קלמנטינה סובייסקי וג'יימס אדוארד סטיוארט, נסיך
פביאנוס[77] 20-St.Fabian.jpg אפיפיור פלוויה יוליה הלנה[77] Helena of Constantinople (Cima da Conegliano).jpg אשתו של

קונסטנטיוס כלורוס

הנרי בנדיקט סטיוארט[81] Ritratto di Henry Benedict Marie Clement Edward Stuart, cardinale York.jpg בנם של מריה קלמנטינה סובייסקי וג'יימס אדוארד סטיוארט, חשמן
כיכר פטרוס הקדוש

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jerusalem on the Hill. Rome and the Vision of Saint Peter's Basilica in the Renaissance

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Visit St Peter's Basilica - Practical Guidance When Visiting Rome, www.rometoolkit.com
  2. ^ St. Peter's Basilica - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
  3. ^ Basilica di San Pietro Rome Review, www.fodors.com
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Eyewitness Travel Guide Rome, שייטנהרט קציר, 2011
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 Vatican Time Line Chronological Timetable of Events - Worldatlas.com, www.worldatlas.com
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Eyewitness Travel Guide Rome, שייטנהרט קציר, 2011
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Eyewitness Travel Guide Rome, שייטנהרט קציר, 2011
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Eyewitness Travel Guide Rome, שייטנהרט קציר, 2011
  9. ^ Michelangelo Buonarroti: Pietà
  10. ^ Does the church possess the actual bones of St. Peter? - Catholic Straight Answers, ‏2014-02-13 (בen-US)
  11. ^ Sacred Places: St. Peter's Basilica, Italy, witcombe.sbc.edu
  12. ^ The Dome, www.vaticanstate.va
  13. ^ CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Basilica of Saint Peter, www.newadvent.org
  14. ^ The Dome, www.vaticanstate.va
  15. ^ Romeguide: St. Peter's Church in Rome, www.romeguide.it
  16. ^ St. Peter’s Basilica
  17. ^ ChurchPOP Editor, The Lost 1200-Year-Old Wonder: A Tour of the Old St. Peter's Basilica, ChurchPOP, ‏2015-08-03
  18. ^ Description | Italy, Rome, St. Peter's Basilica | Briefing | Professor Dale Kinney | Medieval Architecture, www.learn.columbia.edu
  19. ^ CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Basilica of Saint Peter, www.newadvent.org
  20. ^ St. Peter's Basilica - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
  21. ^ St. Peter's Basilica - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
  22. ^ CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Basilica of Saint Peter, www.newadvent.org
  23. ^ St. Peter's Basilica - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
  24. ^ St Peter's - Saint Peter's by James Lees-Milne, www.stpetersbasilica.info
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 25.3 25.4 25.5 25.6 Counterlight's Peculiars: Renaissance Saint Peter's: Michelangelo, counterlightsrantsandblather1.blogspot.co.il
  26. ^ CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Basilica of Saint Peter, www.newadvent.org
  27. ^ "Michelangelo 'last sketch' found". BBC. 7 בדצמבר 2007. בדיקה אחרונה ב-25 ביולי 2016. 
  28. ^ St. Peter's Basilica - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
  29. ^ St. Peter's Basilica, worldsiteguides.com
  30. ^ Interior of the Basilica, www.vaticanstate.va
  31. ^ St. Peter's Basilica - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
  32. ^ St. Peter's Basilica - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
  33. ^ Interior of the Basilica, www.vaticanstate.va
  34. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Eyewitness Travel Guide Rome, שטיינהרט קציר, 2011
  35. ^ Guide to Saint Peter's Basilica, stpetersbasilica.info
  36. ^ 6 Surprising Facts About St. Peter's Basilica, ‏2012-10-12 (בen-US)
  37. ^ 6 Surprising Facts About St. Peter's Basilica, ‏2012-10-12 (בen-US)
  38. ^ Interior of the Basilica, www.vaticanstate.va
  39. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Eyewitness Travel Guide Rome, תרגום: אינגה מיכאלי, בעברית: שטיינהרט קציר, 2011
  40. ^ The Apse of St. Peter’s Basilica, blogs.cuit.columbia.edu
  41. ^ 6 Surprising Facts About St. Peter's Basilica, ‏2012-10-12 (בen-US)
  42. ^ Interior of the Basilica, www.vaticanstate.va
  43. ^ St. Peter's Basilica - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
  44. ^ St. Peter's - The Dome, www.stpetersbasilica.info
  45. ^ Jean-Pierre Fabre Bruot, Climbing up St Peter’s Basilica’s dome, Delightfully Italy, ‏2013-10-12
  46. ^ Interior of the Basilica, www.vaticanstate.va
  47. ^ St. Peter's Basilica - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
  48. ^ St Peter's (Basilica di San Pietro), Time Out
  49. ^ 49.00 49.01 49.02 49.03 49.04 49.05 49.06 49.07 49.08 49.09 49.10 49.11 49.12 49.13 49.14 49.15 49.16 49.17 49.18 49.19 49.20 49.21 49.22 49.23 49.24 49.25 49.26 49.27 49.28 49.29 49.30 49.31 49.32 49.33 49.34 49.35 St. Peter's Basilica interior by Brian McMorrow, PBase
  50. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Eyewitness Travel Guide Rome, שטיינהרט קציר, 2011
  51. ^ St. Peter's - Altar of Immaculate Conception, www.stpetersbasilica.info
  52. ^ Altars and Chapels in the Papal Basilica of Saint Peter, ‏2011-10-09 (בen-US)
  53. ^ St. Peter's - Altar of the Lie, www.stpetersbasilica.info
  54. ^ St. Peter's - Our Lady of the Column Chapel, www.stpetersbasilica.info
  55. ^ St. Peter's - Statue of St Peter, www.stpetersbasilica.info
  56. ^ Sights of Rome: A Special Statue, sightsofrome.blogspot.co.il
  57. ^ Sights of Rome: A Special Statue, sightsofrome.blogspot.co.il
  58. ^ Rome.info > Michelangelo's Pieta, www.rome.info
  59. ^ Michelangelo Buonarroti: Pietà
  60. ^ Michelangelo Buonarroti: Pietà
  61. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Eyewitness Travel Guide Rome, שייטנהרט קציר, 2011
  62. ^ St. Peter’s Basilica
  63. ^ Altars and Chapels in the Papal Basilica of Saint Peter, ‏2011-10-09 (בen-US)
  64. ^ Rome 2005--St. Peter's Basilica, persicousa.com
  65. ^ San Pietro in Vaticano
  66. ^ Kristiaan Van Ermengem, St. Peter's Square, Rome, A View On Cities (בen-us)
  67. ^ Rome.info > St Peter's Square (Piazza San Pietro), www.rome.info
  68. ^ Saint Peter's Square: A Top Sight in Vatican City
  69. ^ Rome.info > St Peter's Square (Piazza San Pietro), www.rome.info
  70. ^ Kristiaan Van Ermengem, St. Peter's Square, Rome, A View On Cities (בen-us)
  71. ^ Saint Peter's Square: A Top Sight in Vatican City
  72. ^ Rome.info > St Peter's Square (Piazza San Pietro), www.rome.info
  73. ^ 73.0 73.1 73.2 73.3 73.4 Is it really the Tomb of Saint Peter under Saint Peter’s Basilica?, ‏2012-02-13 (בen-US)
  74. ^ 74.0 74.1 74.2 74.3 74.4 74.5 74.6 Is it really the Tomb of Saint Peter under Saint Peter’s Basilica?, ‏2012-02-13 (בen-US)
  75. ^ Sacred Places: St. Peter's Basilica, Italy, witcombe.sbc.edu
  76. ^ Sacred Places: St. Peter's Basilica, Italy, witcombe.sbc.edu
  77. ^ 77.00 77.01 77.02 77.03 77.04 77.05 77.06 77.07 77.08 77.09 77.10 77.11 77.12 77.13 77.14 77.15 77.16 77.17 77.18 77.19 77.20 Find A Grave - Saint Peter's Basilica, secure.findagrave.com
  78. ^ St Peter's (Basilica di San Pietro)
  79. ^ Find A Grave - Saint Peter's Basilica, secure.findagrave.com
  80. ^ St Peter's (Basilica di San Pietro)
  81. ^ St Peter's (Basilica di San Pietro)