קונסטנטינוס הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע עם דמותו של קונסטנטינוס

קונסטנטינוס הרביעי (לטינית: Constantinus IV; ‏649685), קיסר ביזנטי משנת 668 עד מותו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטינוס הרביעי מונה לקיסר זוטר יחד עם אביו קונסטנס השני בשנת 654 והפך לקיסר יחיד לאחר ההתנקשות בחיי אביו בשנת 668.

הסכנה המיידית לאימפריה הביזנטית תחת שלטונו היו ערבים, ששלחו צי במטרה לתקוף את קונסטנטינופול בשנת 674. כאשר דעתו הופנתה לנושא זה, סלוניקי הותקפה על ידי הסלאבים. קונסטנטינופול שרדה תחת המצור הערבי עד שנת 678, בה הביזנטים השתמשו באש היוונית כנגד הצי הערבי בקרב סילאיום. הקרב היה אחת מהפעמים הראשונות בהן השתמשו הביזנטים באש היוונית. הערבים פרשו משדה הקרב, וסמוך לכך הובסו על היבשה באנטוליה.

בשנת 680 זימן קונסטנטינוס את ועידת קונסטנטינופוליס השלישית. באספה עמל לאשר מחדש את הדוקטרינות של ועידת כלקדון בשנת 451. עניין זה פתר את הפולמוס לגבי המונותליטיזם; לנוחות האימפריה, מרבית המונותליטיסטים היו דאז תחת שלטון הח'ליפות.

בשנת 681 הוכרח קונסטנטינוס להכיר באימפריה הבולגרית החדשה בבלקן, אחר שסבל מהפסד נורא בשנת 680. קונסטנטינוס חתך את לשונות אחיו, טיבריוס והרקליוס, כדי שלא יוכלו לשמש כשליטים. עניין זה הבטיח את ירושת בנו, יוסטיניאנוס השני, כאשר מת מדיזנטריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]