בנזלקוניום כלוריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנזלקוניום כלוריד
שם IUPAC
benzyl-dimethyl-tridecyl-azanium chloride
מזהים
מספר CAS 8001-54-5
PubChem 8753
ChemSpider 8423

בנזלקוניום כלוריד הוא חומר הידוע כמשמר המונע התפתחות מיקרואורגניזמים ונמצא בשימוש נרחב ברוב התכשירים להקלה בגודש האף (טיפות אף, תרסיסים לאף) ובטיפות עיניים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא השימוש בחומרים משמרים במזון ובתרופות נתון במחקר מעמיק. מחקרים[דרוש מקור] העלו כי תכשירים הפועלים למניעת התחלקות תאים או להרס שלהם, חשודים גם בפגיעה בתאים בגוף האדם. בנזלקוניום כלורי נחקר רבות ומסתבר[דרוש מקור] שחומר משמר זה נקשר לתופעות לוואי קיצוניות העשויות להביא להתקפי חנק וקצרת, ליצור אלרגיה קשה שאחד מסימניה הוא כיווץ הסימפונות וחנק [Broncho constriction]. נוסף לכך התברר[דרוש מקור] כי שימוש מתמשך בתכשירים המכילים את החומר גורמים להחמרה של מצב הנזלת, להרס ריריות האף, ונראה שזהו גם הגורם המביא להתמכרות לטיפות ותרסיסי אף.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממחקרים[דרוש מקור] שנערכו בשנים האחרונות עולה, שהחומר בנזלקוניום כלוריד עשוי לגרום לאלרגיה חמורה. חולים בארצות הברית שהשתמשו בתכשיר למניעת קוצר נשימה (אסתמה) שהכיל בנזלקוניום כלוריד, הגיעו לחדרי מיון עם סימפטומים של התקף אסתמה חריף ביותר. התברר כי התופעה נבעה מהמצאות החומר המשמר בנזלקוניום כלוריד. בעקבות זאת הוצא הבנזלקוניום כלוריד מתכשירים לטיפול באסתמה ורשויות הבריאות בארצות הברית ובאירופה יצאו בדרישה מהיצרנים להוסיף אזהרות לחולי אסתמה.

תופעה חמורה נוספת שנתגלתה במחקר[דרוש מקור] שפורסם בשנת 1985 העלתה כי אצל חולים המשתמשים בתכשירים לאף המכילים בנזלקוניום כלוריד מתגלית תופעת הרס רירית האף והתמכרות לתכשירי אף הנקראת "ריניטיס מדיקמנטוזה" (נזלת כתוצאה משימוש יתר בתרופות). ריניטיס מדיקמנטוזה הוא מצב בו האף גדוש לאחר שימוש בטיפות אף. התברר כי הבנזלקוניום כלוריד גורם לשחרור באף של האנזים "לקטט דהידרוגנאז". אנזים זה מביא לתגובה האינפלמטורית (כמו בעת חדירת זיהום לנחיריים), וגורם להגברת הנזלת.

השימוש בטיפות אף המכילות את החומר המשמר, אכן מביא[דרוש מקור] להקלה בנזלת בזמן השימוש אך מיד לאחר מכן יש החמרה בנזלת המחייבת שימוש נוסף בתכשיר וחוזר חלילה. תופעה זו המכונה REBOUND EFFECT מביאה להתמכרות לטיפות אף. ככל שמשתמשים יותר בטיפות מתגברת תופעת ה"ריבאונד" כשהשפעת התרופה פוחתת, כלומר החמרה במצב הנזלת והגודש, דורש כמות יותר גדולה ותכופה של טיפות אף. טיפות האף הופכות למעשה לממכרות, ויתר על כן האף תמיד גדוש.

מאמרים[דרוש מקור] שבדקו את ההשפעות של בנזלקוניום כלוריד מצאו כי רירית (בדומה לרירית האף) שנחשפה לבנזלקוניום כלוריד הראתה שינוי סקומטי (התאים הנורמלים הופכים לתאים בלתי רצויים מסוג squamous cells). החוקרים דיווחו כי לבנזלקוניום כלוריד יש אפקט רעיל על רירית דרכי הנשימה ותאי מערכת החיסון (נויטרופילים). נצפה הרס של הרירית ועיכוב פעילות תאי מערכת החיסון. הבנזלקוניום כלוריד גרם לנפיחות הריריות המסביר ככל הנראה את החמרת תופעת ההתמכרות.

המחקרים הראו[דרוש מקור] עוד כי רירית האף ומערכת הנשימה המצופה בשערות מיקרוסקופיות (cilia) המשמשות לשמירה על התפקוד התקין של תאי הרירית. נפגעו באופן בלתי הפיך ואף יותר מכך, תנועת השערות הנורמלית נעצרה לחלוטין. לאור ממצאי המחקרים, הומלץ לא להשתמש יותר בבנזלקוניום כלוריד בתכשירים לטיפול מקומי באף.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נמכרים תכשירים רבים המכילים בנזלקוניום כלוריד ואף כאלה המאושרים לשימוש בתינוקות וילדים. משרד הבריאות אמנם מגביל את השימוש בתכשירים אלו למספר ימים בלבד אך האזהרות הכתובות בעלון לצרכן ברורות – "שימוש ממושך עשוי לגרום להתמכרות".

לגבי תינוקות, ראוי לציין שהבנזלקוניום כלוריד נמצא בריכוז אחיד של 0.01% בכל התכשירים לאף בעוד שריכוזם של החומרים הפעילים מותאם לגיל המשתמש. לפיכך, בהתייחסות לכמות המותזת של בנזלקוניום כלוריד בכל שימוש, תינוקות חשופים לכמות יחסית גדולה יותר של החומר וכך חשופים יותר לתופעות הלוואי לסיכון ולנזק בלתי הפיך לריריות ומערכת הריסים.

בנזלקוניום כלוריד משמש גם כחומר פעיל בלכסניות להקלה על כאבי גרון. התרופה משככת את הכאבים בלבד ולא נלחמת במקור הדלקת (פתוגן), מחקרים קליניים רחבי היקף לא הראו שום יתרון טיפולי בשימוש בה על פני מציצת סוכרייה צמחית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berg OH, Lie K, Steinsvag SK.. The effects of topical nasal steroids on rat respiratory mucosa in vivo, with special reference to benzalkonium chloride. Allergy, 52(6):627-32 1997
  • Steinsvag SK, Bjerknes R, Berg OH. Effects of topical nasal steroids on human respiratory mucosa and human granulocytes in vitro. Acta Otolaryngol (Stockh), 116(6):868-75 1996
  • Hofmann T, Wolf G, Koidl B. Effect of topical corticosteroids and topical antihistaminics on ciliary epithelium of human nasal mucosa in vitro. HNO, 46(2):146-51 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנזלקוניום כלוריד בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.