רירית האף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רירית האף (או ריריות האף) היא רקמה שקופה, רכה ועדינה שנמצאת בחללי האף, ומחיצת ומעברי האף מצופים בה. בלוטות הנמצאות בריריות האף מפרישות נוזל מימי הידוע כנזלת.

הרכב ותפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרום רירי

הריריות בגוף היונקים עשירות בכלי דם[1] ומורכבות משכבה חיצונית של אפיתל, בתוכה נמצאות בלוטות הריר, ושכבה פנימית המכילה שכבות של רקמת חיבור ושרירים[2].

רירית האף, שהיא חלק מכלל הריריות בגוף, מורכבת אף היא משפע רב של כלי דם[3][4][5][6], מתאים מסוימים של מערכת החיסון ומבלוטות שונות[4].

הריריות חשובות לתפקודו התקין של האף, והן מסייעות לסינון הזיהום באוויר הנשאף דרך האף[3]; לבקרה ואיזון על הטמפרטורה והלחות באף[4], וכן לחימום ולערבול האוויר הננשם[7].

שכבת ריר, המיוצרת על ידי בלוטות הנמצאות ברירית, מגינה על הרירית מפני יובש, ומתפקדת גם כמסננת וקולטת חלקיקים מזוהמים מהאוויר הנשאף דרך האף. הריר מורכב מ-95 עד 97 אחוז מים, והשאר מחלבונים, מוצין, מלחים ונוגדנים[3].

צורת תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריריות האף מתכווצות ומתרחבות בגמישות רבה[3][8], ופועלת כספוג בהתאם לפעילות הגוף[8]. סיבי שריר בדופנות כלי הדם של הרירית מתכווצים ומתרפים, וכך הריריות מפחיתות ומגבירות - בהתאמה - את זרימת הדם, וכלי הדם מתכווצים ומתנפחים, בהתאמה. הנזלת, הנפיחות והגודש באף נגרמת מהתנפחות יתר של כלי הדם, החוסמת את מעברי האוויר. כריתת הרירית העודפת מתבצעת כיום כטיפול רפואי-כירורגי לנזלת[9]. ההתנפחות פועלת במחזוריות כשמדי כמה שעות מתנפח צד אחר של הרירית[3].

כאשר פעילות הגוף רגועה, סיבי השריר ממצעים את הנפיחות בכלי הדם, הואיל ולא נדרש אוויר רב לנשימה. בפעילות מאומצת משתחרר אדרנלין הגורם בין היתר להתכווצות כלי הדם כדי לאפשר שאיפת אוויר רב יותר[8]. רירית האף גם מגיבה במהירות לשלל גירויים חיצוניים ופנימיים כגון: מזהמים, אלרגנים, אוויר קר ויבש, ריחות חזקים, עשן, חומרים נדיפים וגורמים נפשיים[3].

שערות זעירות על פני הרירית מסייעות אף הן בקליטת החלקיקים המזהמים מהאוויר[6], וכן מנתבות את הפסולת המצטברת באף החוצה[4].

חללי הגתות (סינוסים) הנמצאים בקרבת האף מצופים גם הם ברירית זהה לרירית האף, ותקינותה חשובה לבריאות הגתות[10].

מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינוי במבנה הכימי-פיזיולוגי של ריריות האף, העלול להיגרם על ידי שפעת או הצטננות, עשוי לפגום במנגנוני הרירית. כמו כן, שימוש ממושך בתרופות שונות, כגון: תרסיסים ותרופות המכילים סטרואידים או חומרים פעילים המכווצים כלי דם (דוגמת בנזלקוניום כלוריד) עלולים לפגוע בתקינות הרירית[7].

ריריות האף רגישות לשינויי מזג האוויר. קור ויובש עלול לגרום לנזלת, גודש ונפיחות; לחלופין אוויר חם וקייצי עלול להביא להתייבשות הריריות, לגלדים, לתחושת חוסר נוחות ועד ל"סדקים" בריריות האף הגורמים לדימום מהאף. כמו כן נוצר חוסר איזון על ידי שינויים קיצוניים ופתאומיים במזג האוויר וזיהום האוויר, העלול להקשות על מנגנוני הלחות באף[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי מרכזיותו של ה- LIV בטיפול בילדים, נספחון 2, באתר "ellacenter".
  2. ^ קרום רירי (רירית, מוקוזה), באתר "אינפומד"
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 ד"ר אבנר רשף, נזלת אלרגית, רירית האף, באתר "רפואה"
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 ד"ר אילן הוכמן, מבנה ותפקוד האף, באתר "drnose"
  5. ^ 5.0 5.1 הכן עצמך לקיץ: תכשיר הגנה לריריות האף מפני החום והשמש באתר "טכנוקר"
  6. ^ 6.0 6.1 ד"ר חיים אשכנזי, נזלת אלרגית, באתר שלו
  7. ^ 7.0 7.1 תפקיד ריריות האף, באתר "טכנוקר"
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 התמכרתם לתרסיסים או טיפות אף?, באתר "טכנוקר"
  9. ^ ד"ר איתן הוכוולד, טיפול בנזלת אלרגית, באתר שלו
  10. ^ פרופסור יהודה פינקלשטיין, מהי סינוסיטיס, מהי הגישה המודרנית לאבחון וטיפול במחלת הסינוסים?, באתר "דפי בריאות"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי