התמכרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
העישון הוא סוג נפוץ ביותר של התמכרות.

התמכרות היא מצב של תלות פסיכולוגית וגופנית, בחומר או בפעילות כלשהם. התמכרות מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד (לדוגמה שינה או יחסים חברתיים). להתמכרויות יש שוני בצורת הביטוי של התופעה ובסוגי התוצאות אך הדרך שבה היא נרכשה לרוב זהה.לאורך זמן אין לאדם באמת שליטה בשימוש וההתמכרות מנהלת את אותו אדם. התמכרות היא בעיה שמקיפה תחומים רבים, היא עלולה לפגוע בתפקודו הנורמטיבי של האדם בתחומים רבים כגון יחסים בינאשיים, תחומים כלכליים וכו'.[1][2]

המונח התמכרות משמש במקרים רבים במובן של התמכרות לסמים - תלות פיזית בחומרים פסיכואקטיביים, שהיא בעלת מספר מאפיינים ייחודיים. עם זאת, קיימים גם סוגים שונים של התמכרות התנהגותית. מונח זה מתייחס להתמכרות לפעילויות והתנהגויות שונות (למשל הימורים או שימוש באינטרנט) או לחומרים שאינם מוגדרים כסמים פסיכואקטיביים (מזון מסוגים שונים). קיימים עדיין חילוקי דעות בקרב הפסיכולוגים לגבי השימוש במונח "התמכרות" במקרים שכאלה. עם זאת, כיום מתחילים להכיר בכך שלמרות ההבדלים הבולטים בין שני סוגי ההתמכרות, בהחלט יש להם בסיס פסיכולוגי ופיזיולוגי משותף[1].

סוגי התמכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סוגים שונים של התמכרויות, חלקן של ההתמכרויות קשורות בחומר וחלקן קשורות בהתנהגות.

התמכרות לאלכוהול- התמכרות זו  גורמת לאדם לשתות ללא שליטה בכמות אותה הוא צורך והוא אינו מסוגל להימנע מהשתייה,דבר המשפיע על חייו באופנים רבים.הוא הופך להיות תלוי באלכוהול והגמילה ממנו היא מורכבת מאוד.

התמכרות לסמים קלים - ההתמכרות לסמים היא שימוש בסם כלשהו ללא שליטה בכמות הצריכה,ניסיונות הגמילה מהסם מאוד קשים והשימוש והצורך בשימוש מאוד אינטנסיבית.

התמכרות למחשב-ההתמכרות למחשב מתבטאת  בהתמכרות למשחקי מחשב, לגלישה באינטרנט או לצפייה בפורנו דרך המחשב. לעתים האדם אינו מודע להתמכרות והוא מבחין בכך רק לאחר שכבר נגרמת פגיעה בחייו בתחומים השונים כמו בעבודה, התנתקות ממעגל החברים ועד להזנחה גופנית. עבודה טיפולית מתמקדת בהחזרת האדם לכל מעגלי תפקוד אלה ובניית אורח חיים בריא ומלא יותר.[3]

התמכרות להימורים- להתמכרות זאת, לרוב יש טריגר, איזושהי זכייה כספית גדולה שהעניקה תחושה עילאית של אושר וסיפוק ואותו אדם רוצה לחוות תחושה זו שוב, וכך בעצם נוצר מעגל של עלייה וירידה, רווח והפסד. האדם המכור נכנס לעתים לתקופות של הזנחה ושפל ולעתים נשאר בתקופות של יציבות.

-משלל התמכרויות אלו אנו יכולים להבחין שכל פעילות אנושית עלולה להפוך להתמכרות.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון של אדם הסובל מהתמכרות נקבע ע"פ שבעה קריטריונים ובמידה ואותו אדם עומד ב3 מתוכם הוא מוגדר כאדם מכור:

האדם המכור מפתח סבילות לחומר ועם הזמן עליו לצרוך יותר חומר על מנת לחוש בהשפעותיו.

ההתמכרות מלווה בכאבים פיזיים ותגובות נפשיות קשות.

המכור רוצה לשלוט בצריכתו את החומר או בביצועו אך אינו מצליח.

המכור מתכנן כמות מסוימת של חומר אך נוטל יותר.

המכור משקיע חלק ניכר בזמנו בצריכת החומר.

ניכר פגיעה בתפקודים חברתיים, כלכליים,משפחתיים וכו'..

המכור יודע כי החומר עלול להזיק לו ולתחומים רבים בחיים אך עדיין ממשיך להשתמש בכפייתיות.[4]

מנגנונים של התמכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים מסלולים עצביים של המוליך העצבי דופמין במוח. המוקד של מערכת החיזוק הוא על הציר בין הטגמנטום הגחוני וגרעין האקומבנס.

התמכרות באשר היא קשורה להפעלה של מערכת החיזוק במוח. זוהי מערכת של מסלולים עצביים אשר יוצרים תחושה של עונג בתגובה לגירויים חיצוניים שנתפסים כגירויים חיוביים ורצויים. הפעלת מערכת החיזוק מהווה סוג מסוים של למידה, שבעקבותיה גדלה המוטיבציה לחזור על ההתנהגות שהובילה להפעלת המערכת.

במסלול העיקרי של מערכת החיזוק, המוליך העצבי דופמין מופרש לתוך גרעין האקומבנס על ידי תאי עצב באזור שנקרא הטגמנטום הגחוני במוח האמצעי. מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם מראים כי גם סמים פסיכואקטיביים ממכרים גורמים לרמות גבוהות של דופמין בגרעין האקומבנס[2].

מערכת החיזוק מהווה במצב התקין מנגנון עצבי חיוני, שמטרתו היא ככל הנראה לעודד התנהגויות שמקדמות את מטרותיו של בעל החיים. בצורה פשטנית, ניתן להסתכל על התמכרות כמעין הפעלת יתר של מערכת החיזוק, כך שגירוי מסוים (למשל צריכת קוקאין או יחסי מין) מחוזק בצורה מוגזמת וההתנהגות שמוכוונת להשגתו "משתלטת" על הפעילות המוחית. במצב עניינים זה, ההתנהגות חוזרת על עצמה בצורה קומפולסיבית וללא התחשבות בהשלכות השליליות שלה.

ההבדל הבסיסי בין התמכרות לסמים פסיכואקטיביים לבין התמכרויות אחרות הוא שסמים גורמים באופן פיזי להפעלתה של מערכת החיזוק - החומר הפסיכואקטיבי חודר את מחסום הדם-מוח ומשפיע ישירות על פעילותם של מעגלים עצביים בתוך המוח. בהתמכרויות אחרות לעומת זאת, המערכת המוחית מופעלת בתהליך טבעי בתגובה לגירויים שנתפסים כחיוביים, ללא התערבות של חומרים 'זרים' שחודרים לתוך המוח.

הגורמים להתמכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים מראים כי להתמכרות יש גורם גנטי ישנם משפחות בהן הנטייה להתמכרות (אוכל, סמים, עבודה, קניות וכדומה) תהיה גבוהה יותר מאשר במשפחות אחרות ואצל אנשים מסוימים תהיה מוכנות ביולוגית גבוהה. העדר מיומנויות התמודדות עם רגשות, מצוקות רגשיות ואירועי חיים המתעצמים גורמים לתחושת דיכאון, ייאוש ושינוי לרעה בתפקוד היומיומי. המצוקות המטלטלות האלו מביאות לשימוש בחומר הממכר כאמצעי התמודדות. כתוצאה מהתחושה  החיובית (הפחתת המצוקה של האדם והחרדה) הנגרמת כתוצאה מהשימוש בחומר הממכר, ישנם גורמים אישיותיים כמו :אנשים תלותיים התלויים באדם אחר שיעזור להם להתמודד וירגיעם,אנשים בעלי נטייה לדיכאון או חרדה ואנשים הסובלים מקושי בוויסות ריגשות  ומתקשים לשלוט במצבי הרוח שלהם השימוש בחומר הממכר יהיה ממושך ויוביל לתהליך התמכרותי. השימוש בחומרים או בהתנהגויות הממכרות השונות, יגרום תחושת הקלה בטווח הקרוב אך לאורך זמן תתפתח אצל המשתמש תלות.[5][6]

הבדל בין הרגל להתמכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדל העיקרי בין הרגל להתמכרות הוא שהרגל אינו יוצר אצלנו תלות פיזית, אין צורך בגמילה ממנו, וקל להפסיק הרגל כאשר מודעים להשלכות השליליות שלו. לעומת זאת בהתמכרות נוצרת אצלנו תלות פיזית אשר מחייבת גמילה. ובנוסף, התמכרות קשה לעצור גם כשמודעים להשלכותיה ההרסניות.

הרגל הופך להתמכרות כאשר נוצרת תלות כימית שהאדם אינו יכול בלעדיה ( כמו באלכוהול, סמים, ועישון)

התמכרות לסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התמכרות לסמים
שינוים המתרחשים במערכת החיזוק במצבי התמכרות לסמים - התגובה לקוקאין בהשוואה לתגובה למזון.

סוג זה של התמכרות נוגע לצריכתם של חומרים פסיכואקטיביים שונים, מהתמכרות לסמים "קשים" כמו קוקאין, דרך אלכוהוליזם ועד להתמכרות למשקאות המכילים קפאין. בקטגוריה זו נכללת גם תלות בתרופות שונות המכילות סמים פסיכואקטיביים.

מלבד השימוש החוזר והנשנה בסם והחיפוש הכפייתי אחריו, התמכרות לסמים מזוהה עם מספר מאפיינים נוספים. שימוש חוזר ונשנה יוצר לעתים סבילות - ירידה ברגישות לסם הגורמת למכור לצרוך מינונים גדולים יותר. ככל שהתלות הפיזית והפסיכולוגית גדלה כך גם הגמילה קשה יותר: הפסקה של נטילת החומר או ירידה במינון עלולים לגרום לתסמונת נסיגה, וגם לאחר הפסקת השימוש ישנם מקרים רבים של חזרה לסם (Relapse).

עם זאת, אופי ההתמכרות תלוי מאוד בחומר הפסיכואקטיבי שבו מדובר. סמים מסוימים (כמו הרואין וניקוטין) הם מאוד ממכרים ואילו אחרים (לדוגמה LSD) ממעטים לגרום להתמכרות. כמו כן, קיומם ועוצמתם של מאפיינים כגון סבילות או תסמונת נסיגה משתנים באופן ניכר בהתאם לסוג הסם. גם כאשר היא נוצרת, התמכרות היא תהליך שמתגבר באופן הדרגתי, והיא מתרחשת בעוצמות ובמהירויות משתנות בקרב אנשים שונים.

תופעת ההתמכרות בבני אדם עלולה להביא לתוצאות קשות, בין אם בשל ההתנהגות הכפייתית שמוכוונת כולה להשגת הסם ולכן פוגעת קשות בתפקוד היומיומי ובשיקול הדעת, או בשל השפעות בריאותיות של הסם עצמו או של אופן צריכתו (כמו במקרה של עישון סיגריות).

התמכרות התנהגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיחום וההגדרה של התמכרות התנהגותית הם נושאים שנויים במחלוקת, בעיקר בשל הקושי להפריד בין התמכרות התנהגותית כהפרעה נפשית, שפוגעת בצורה קשה בתפקוד היומיומי של האדם המכור, לבין התמכרויות קלות או "הרגלים רעים" שהם מנת חלקם של אחוז ניכר מהאוכלוסייה.

מגוון רחב של הרגלים ופעילויות מזוהים לעתים כהתמכרות התנהגותית, ביניהם הימור פתולוגי, אכילה כפייתית, התמכרות למין, פורנוגרפיה, משחקי מחשב, קניות או פעילות גופנית, התמכרות לאינטרנט ועוד. במקרים קשים של התמכרות התנהגותית, לעתים נצפות תופעות המזכירות התמכרות לסמים, כמו מאפיינים של תסמונת נסיגה[1].

גמילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב הדרך היחידה לגמילה, הינה הפסקה מוחלטת של השימוש בחומר או בהתנהגות. כניסה למסגרת טיפולית דורשת מהמכור מחויבות ודבקות הדורשים ממנו להתנתק מאורח החיים אליו היה רגיל עד היום והתנתקות מהסם או מההתנהגות כלומר ויתור על התחושה שאותה גורמים הסם או ההתנהגות. המסגרת האשפוזית מונעת, באופן פיזי,מהמכור גישה לחומר או להתנהגות ומספקת השגחה רפואית טיפול רפואי במרפאה-תהליך משולב של גמילה גופנית ושיקום אינטנסיבי המיועד למטופלים אשר מגיעים מידי יום ביומו ומשתתפים בפעילויות המשלבות מעקב רפואי וטיפול פסיכו סוציאלי.טיפול על ידי גמילה פנימייתית-מוסד שבו המכור מתאשפז בדרך כלל שבועים שלושה ובמידה ומדובר בבני נוער וצעירים משך האשפוז יכול להגיע עד שלושה חודשים.אמצעי גמילה נוסף הינו שימוש בתחליפי סם (מתדון) המקלים על תסמיני הגמילה (קריז). תמיכה של הסביבה ותמיכה תרופתית או עזרה טיפולית- פסיכולוגית עשויות גם הן לעזור בהתמודדות עם סימני הגמילה, להועיל בשמירה על הישגי הגמילה ולעזור עם הקשיים העשויים להופיע בעקבותיה ויחד עם זאת לצמצם את השפעת הגורמים העלולים לגרום להתמכרות נוספת. טיפול נוסף להתמכרויות הוא היפנוזה. טיפול אישי- טיפול השם את המכור במרכז ומטפל בשיטה התנהגותית קוגניטיבית, הטיפול עובד על שינוי התנהגות ודפוסי חשיבה של המטופל, טיפול בשיטה פסיכותרפית- בשיטה זו מנסים המטפלים להעמיק אל תוך נפשו ועברו של המטופל,דמיון מודרך וניסון להתחקות אחר הגורמים שהביאו את המטופל להתמכרות. טיפול משפחתי-טיפול שבו מדרכים את המשפחה או בני הזוג כיצד לנהוג עם המכור,לספק לו תמיכה והבנה.

טיפול על ידי כפרי שיקום-בכפרי השיקום מופעל תוכנית טיפול ושיקום לטווח הארוך בדרך כלל מקבלות מועמדים שסיימו תהליך של גמילה גופנית.הקהילה היא סביבה חברתית ומאפשרת תהליכים קבוצתיים שמטרתם הוא טיפול וריפוי. לאחר שנה המטופל עובר להוסטל למשך שישה חודשים נוספים.[7][8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Holden C (2001). "'Behavioral' addictions: do they exist?". Science 294 (5544): 980–982. doi:10.1126/science.294.5544.980. PMID 11691967. 
  2. ^ Wise RA (2002). "Brain reward circuitry: Insights from unsensed incentives". Neuron 36 (2): 229–240. doi:10.1016/S0896-6273(02)00965-0. PMID 12383779.