בניין מט לייף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין מט לייף
MetLife Building
Walter Gropius photo MetLife Building fassade New York USA 2005-10-03.jpg
מידע על המבנה
סוג גורד שחקים
עיר מנהטן ניו יורק
מדינה ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית
תאריך סיום 1963
גובה 246.6 מטרים.
קומות 58
ארכיטקט אמרי רוס ובניו
בעלים טישמן ספייר
שימוש משרדים
קואורדינטות 40°45′12″N 73°58′36″W / 40.75333°N 73.97667°W / 40.75333; -73.97667קואורדינטות: 40°45′12″N 73°58′36″W / 40.75333°N 73.97667°W / 40.75333; -73.97667
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בניין מט לייףאנגלית: MetLife Building), שבעבר נקרא בניין פאן אם (באנגלית: Pan Am Building) הוא בניין משרדים המצוי בשדרת פארק 200, ברובע מנהטן של העיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שהסתיימה בניית המבנה, ב-7 במרץ 1963, היה בניין פאן אם אחד ממבני המשרדים הגדולים ביותר בעולם וכן הבניין החמישים בגובהו בארצות הברית.

המבנה נבנה עבור חברת התעופה פאן אמריקן, ששמה הופיע על החזיתות הדרומית והצפונית של המבנה, והלוגו שלה - צורת גלובוס - הופיע על החזיתות המזרחית והמערבית של המבנה. בשנת 1981 רכשה חברת הביטוח מטרופוליטן לייף את המבנה, ובשנת 1991, כאשר פאן אם הפסיקה להשתמש במבנה, הוסר הלוגו שלה והוצב במקומו הלוגו של חברת מטרופוליטן לייף, ואף שמו של המבנה שונה.

בשנת 2005 מכרה חברת מט לייף את המבנה בסכום של 1.72 מיליארד דולרים - הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם בארצות הברית עבור בניין משרדים. המבנה נמכר לקבוצה של טישמן ספייר, לקרן הפרישה של עובדי ניו יורק ולקרן הפרישה של מורי ניו יורק.

המבנה ידוע בשל שירות ההליקופטרים שניתן מהמנחת המצוי על גג המבנה - שירות שהוביל אנשים שביכולתם לשלם עבורו לנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי - טיסה שאורכה 7 דקות. שירות זה ניתן בין השנים 1965 - 1968 ושוב למספר חודשים בשנת 1977 ונפסק לאחר תאונה שאירעה ב-16 במאי 1977 בה מסוק מסוג סיקורסקי S-61L הרג את אחד מעובדי המנחת, ורוטור המסוק נפל והרג את אחד מהולכי הרגל שהלכו בשדרת מדיסון ורחוב 43, ופצע מספר אנשים.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנן תוכנן על ידי האדריכלים אמרי רות ובניו בשיתוף עם ולטר גרופיוס ופייטרו בלוצ'י, והוא מהווה דוגמה של אדריכלות ברוטליסטית ושל הסגנון הבינלאומי. המבנה תוכנן עבור ייעודו המסחרי – שטחי משרדים נרחבים, והוא נעדר עיטורים ארכיטקטוניים. אף שהוא עורר ביקורת רבה מצד אדריכלים ותושבים רבים המתגוררים בסביבתו (ובשנת 1987, בסקר שערך המגזין "ניו יורק", נבחר כבניין השנוא ביותר בעיר, ועלה כי מרבית תושבי ניו יורק היו מעדיפים שיהרסו אותו), הוא היה פופולרי בקרב החברות שהשתמשו בו, בעיקר בשל קרבתו לתחנת הרכבת גרנד סנטרל. הסיבה לשנאה הרבה למבנה היא, ככל הנראה, אותה סיבה המביאה לפופולריות שלו בקרב שוכרי המשרדים – קרבתו הרבה לתחנת הרכבת גרנד סנטרל, בשל מיקומה של התחנה במרכז השדרה (ולא בתוך אחד הבלוקים). ניתן לראות את המבנה לכל אורכה של השדרה.

בניין מט לייף - מבט מבניין אמפייר סטייט, 2005.

גובהו של המבנה 246.6 מטרים. ישבו 58 קומות (מעל הקרקע), וכ-260,000 מ"ר שטחי משרדים.

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל נראותו של המבנה (עקב מיקומו באמצע שדרה), הוא מופיע בסרטים רבים. המבנה הופיע בסרטו של קלינט איסטווד - Coogan's Bluff, בסרט "גודזילה" משנת 1998, בסדרה "מלאכים באמריקה" ובסרט "אנטז".

המבנה מופיע במשחק פרידום פייטרז של פלייסטיישן 2.

כמו כן, מופיע המבנה במשחק Grand Theft Auto IV תחת השם GetaLife.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בניין מט לייף בוויקישיתוף